מאת ד”ר גיא בכור
האם זו המציאות, או השתקפות שלה? זה באמת קורה או שזו רק התרשמות? מים או שמיים? טוב או רע? זהו אחד מציורי הענק של קלוד מונה (גודלו: 2 מטר על 4.25 מ’): “חבצלות המים: עננים” (1915). אנו רואים את הבריכה שהקים מונה בחצר ביתו, את המים, אך דרכם אנו רואים דווקא את השמיים משתקפים. ובשמים האלה הולכים ומתקרבים עננים שחורים, נאבקים עם העננים הבהירים, שמתרחקים. עוד מעט יירד גשם זלעפות, ויש כבר טיפות כבדות ראשונות.
האם אלה דמויות, או שרבוטי צבע? קלוד מונה (1840-1926) היה הנביא הגדול של זרם האימפרסיוניסטים (מהמילה “התרשמות”, Impression), שבראשו עמד (עם הציור המוביל שלו “התרשמות: זריחה”, 1874), ולכן אלה ציורי מצב רוח, מצב הרוח של מי שצייר, ושל מי שמביט.
אלה עננים, בתוך מים, בתוך צבעי שמן עזים, בתוך תמונה על בד.
זה מבלבל, זה מתהפך, אך למרות משיכות המכחול המודגשות, למרות התעתוע, ההתרשמות היא ברורה. אנחנו מבינים טוב מאוד מה עומד מולנו.
1 העלייה המזנקת כיום מאירופה היא עלייה כזו. של בלבול, של עננים נעים ברוח במהירות, של מצב רוח מבוהל. זו עדיין לא בריחה בשל רדיפות וסכנה לקיום, אך היא גם לא עלייה הנובעת מרצון. לא דחייה של ממש, ולא משיכה של ממש, אך הרושם שלה ברור: צריך לעזוב.
היהודים בצרפת, איטליה, בלגיה, גרמניה, בריטניה ועוד (תלוי באחוז המהגרים המוסלמים בכל מדינה) רואים את העננים השחורים ההולכים ומתקדרים בבריכת המים, ומבינים שלהם אין עוד עתיד באירופה. אך את העננים הם רואים במעומעם, דרך בריכת חבצלות המים, תוך שהם מקבלים בקשה דווקא להישאר מן השלטונות במדינות השונות, שרוצים את הכוח הכלכלי שלהם. אך שוב, הרושם שהם מקבלים הוא ברור: גשם הזלעפות מתקרב, והכל הולך להשתנות. הוא כבר שונה.
זו עלייה של מצב רוח, תחושות בטן, חוסר אמון בהווה המתעתע, ולכן אין לה עדיין שם או אופי. מכל צד מנסים להגדיר ולהטות אותה: אלה שרוצים לבלום אותה, ואלה שרוצים להעצים אותה.
אולי זה מצב רוח זמני? לא, זה מצב רוח קבוע.
יהודה נשבתה ויהודה התעוררה: על ניצחון הציונות
2 היהודים מביטים במאות אלפי, ובקרוב מליוני המהגרים המוסלמים, הזורמים למערב אירופה, וליבם נחמץ. הם יודעים שמבחינתם בליעת “האירופים החדשים” היא בהכרח הקאת היהודים, שכבר כיום צריכים להסתיר את זהותם ברחוב. המהגרים המוסלמים עדיין לא הגיעו, העננים בדרך, אך היהודים כבר מתרשמים שבאירופה החדשה, להם לא צפוי להיות מקום, ואם יישארו, החיים מבחינתם יהיו גיהינום. זה אומר שכחצי מליון יהודים מתרשמים שצריך עכשיו לעזוב, רובם לישראל.
זו אכזבה גדולה מבחינתם, קריסת האשליות, משום שבחלומות השחורים ביותר לא האמינו שאירופה תגיע למצב כזה, של אנטישמיות מחודשת, של קליטת המזרח התיכון, שבו אין להם עתיד. זהו הלם ממה שמתרחש, תחושה ששוב אין מקום ליהודים ביבשת הזאת. “לבד בברלין” (Jeder stirbt für sich allein), שוב?
הרי היהודים רצו להאמין בלב שלם לחזיונות “האיחוד האירופי”, של “סוף ההיסטוריה”, ושל שלום אירופי נצחי, של “האדם האירופי”, ומי שרוצה להאמין מתעלם מאותות האזהרה. ועכשיו הגיעה ההתפכחות בבת אחת. כמו גשם זלעפות צורב, על הפנים. “כאן הבית, זו המולדת” (Hic domus, haec patria est) אמר המשורר ורגיליוס, ופתאום זה כבר לא הבית ולא המולדת, כמה מטלטל.
היהודים באירופה היו היחידים שהיו באמת ה”אדם האירופי”. אז מה זה אומר עליו, אם הם עוזבים?
ולכן זו נדידת עמים, משום שכשם שהמוסלמים נודדים מערבה לאירופה, היהודים נודדים דווקא מזרחה, לארצם הישנה-חדשה. הנדידה מערבה היא זו שמחייבת את הנדידה מזרחה. אלה שיוצאים מהמזרח התיכון, ואלה שנכנסים אליו. ובהתאמה: אלה שנכנסים לאירופה, ואלה שיוצאים ממנה.
אפקט פרח הצבעוני, המהדורה האירופית: מוות מתכחש לעצמו
3 שיבת ציון: מדובר בחצי מליון יהודים, ולכן אנו צפויים לעליית ברכה גדולה בחמש השנים הקרובות, תוך התרוקנות הדרגתית של מערב אירופה מן היהודים שלה, כפי שהתרוקנו מזרח אירופה ומדינות ברית המועצות.
לעלייה לישראל היו תמיד שני קצוות: פליטה וקליטה. היא עלתה מאוד אם היהודים נפלטו ממדינותיהם, ובמיוחד אם ישראל ידעה למשוך ולקלוט אותם, ועכשיו הגענו למצב של פליטה, מה שמחייב אותנו לדעת לקלוט אותם בהצלחה. יהודי אירופה יכולים להגר גם למקומות נוספים כמו צפון אמריקה, ולכן העובדה שרובם בוחרים להגיע אלינו, מלמדת שלא רק הפליטה עובדת כאן, אלא גם הקליטה. הם רוצים לבוא לגן העדן שנקרא ישראל.
הביטו בגרף שהכנו לכם כאן: נתוני העלייה לישראל משנת 2000 ועד השנה, ורואים את בריכת חבצלות המים של מונה: השתקפות; תמונת ראי. החל משנת 2000 העלייה יורדת, מגיעה לשיא השלילי בשנת 2008, ושוב עולה, כמו בתמונת ראי. השנה צפויים להגיע עד סוף דצמבר כ- 34,000 איש, מה שאומר, שאם רוצים לשמור על תמונת הראי, בשנה הבאה המספר צריך לעלות ל- 50,000, והוא גם יעלה.
בין חבצלות המים: שמים, מים, ושוב שמים
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים. אפשר גם לשלוח את המאמר הזה לחברים. יש כפתור לשם כך, בתחתית המאמר.
האם נתוני העלייה האלה הושפעו מן הפליטה או מן הקליטה? גם וגם. ברור שנטישת ברית המועצות, כלומר הפליטה, היתה המרכיב המרכזי, אך אנו רואים את הירידה עד 2008, משום שהחל משנת 2000 מנהיגי ישראל לא רצו עוד עלייה המונית, ולכן הירידה בתקציבים ובעניין. ממשלות ברק, שרון ואולמרט לא ראו בעלייה צורך קיומי, כפי שראתה בכך ממשלת יצחק שמיר, שהביאה לזרימת מליון יהודים לישראל. הממשלות האלה טענו שהן עסוקות, למשל עם ההתקוממות הסונית בישראל (האינתיפאדה השנייה), אך גם לשמיר היתה התקוממות (זו הראשונה).
ממשלות נתניהו החזירו את העניין, הכספים וההשקעה, והתוצאות לפנינו. כלומר, לא די באירועים בעולם, ישראל גם צריכה להשקיע בעצמה ובעולים. לא די בפליטה, יש חובה גם במשיכה.
4 התגברות העלייה לישראל היא מחוץ לדת ה”פוליטיקלי קורקט”, משום שבכת השמאל הזו ביטלו את הלאומיות, ולכן לא יעלה על הדעת שיהודים יהגרו למדינת הלאום שלהם. על פי התפיסה הזו ישראל היא ממילא מקרה אבוד, אז מה פתאום שהמציאות תראה שהיא דווקא מתחזקת ואטרקטיבית? שוב, המציאות מול התעתוע.
ראו למשל איך יומון אנטי-ישראלי היוצא לאור בישראל, ואשר שמו מתחיל באות ה’, מתייחס אל העלייה, בעיקר במהדורתו באנגלית: היהודים מצרפת נמשכים לקנדה; אין בעצם עלייה מצרפת; העלייה יורדת; הם לא נקלטים; ישראל דוחה אותם, ועוד, בניסיון של התעתוע להשפיע אולי על המציאות. לפעמים הם ממש משקרים, ואולי זה משפיע על שוטים פה ושם. זוכרים כמה אותה כת עודדה את “ברלין”, וכמה עודדה את הירידה מישראל בשל איזה מעדן חלב, או משהו. זה התעתוע. המציאות כבר ברורה, וברלין, מינכן ופרנקפורט יהפכו לערים עם אוכלוסיית ענק מוסלמית זועמת לא עוד הרבה זמן, כאשר מדינה זו קולטת רק השנה 800 אלף מהגרים מוסלמים, ובעתיד הרבה יותר. הרי המהגרים מתרכזים בעיקר בערים.
המציאות נלחמת עם ההזיה, ובאיזה חמיצות מדווחים יומונים באירופה על העלייה. הצלחתה משמעה כישלונם; כישלון הרעיון של “האיחוד האירופי”. ובאיזה חמיצות מדווחים עליה ביטאונים יהודיים אנטי-ציוניים בארצות הברית. הצלחתה משמעה כישלונם, אולי סופם.
5 בקרוב יגיעו העננים השחורים, וזו כבר תהיה עליית מצוקה, מה שמחייב אותנו בישראל להיערך לקליטה גדולה. אלה כבר יהיו פליטים, מה שמצריך אותנו להגביר הילוך, אם אנו רוצים לקלוט אותם, בבנייה, ברמת החיים, באטרקטיביות, ביוקר המחייה, וברדיפה הישראלית אחר האושר.
למה זה חשוב לנו? משום שהם יזניקו אותנו לרמות חדשות, ועם כל גל עלייה, האומה שלנו רק התחשלה וגדלה. מעולה לעולה, כוחנו עולה.
אנחנו מחזקים אותם, הם מחזקים אותנו.
על נהרות בבל: הגיע הזמן לקבל בחזרה לעם היהודי את בני אנוסי ספרד. מדובר במליונים
אימפרסיוניזם גם במוזיקה? בהחלט, ומי שהתרשם מאוד מקלוד מונה היה קלוד דביסי (1862-1918). למרות שהזרם הזה הדגיש את האווירה ומצב הרוח, והצלילים מזכירים יותר צבעים וריחות מאשר מוזיקה שקל לזמזם אותה, אנו מבינים טוב מאוד מה עומד מולנו. לא בריחה אך גם לא בחירה: “ערבסק” מס’ 1 של דביוסי.
דביוסי האהוב יצר אפקט מוזיקלי מתהפך של מסתורין אך גם קירבה, שפע וטשטוש, כחלק מן החוויה האימפרסיוניסטית שלו. חוסר הגדרה, ולמרות זאת יש כאן הגדרה ברורה.
זה מבלבל, זה מתעתע, אך הציונות רק מתחזקת. היא סימן קריאה, בים של סימני שאלה.
6 לא לחכות שהם יגיעו, אלא להגיע אליהם: עם טלפונים לאיתור היהודים והגעה לבתיהם, הכפלה של עובדי הסוכנות היהודית, שליחים מדלת לדלת, ושימוש מושכל במודעות גוגל, לפי פילוח ערים, גילאים ומקצועות; כאשר מהפיכת המידע, שישראל היא בירה חשובה שלה, מאפשרת היום כלים לאיסוף אנשים שלא היו קיימים מעולם. היו אקטיביים עם העלייה, אל תישארו פסיביים. הביאו אותם, אל תחכו שיבואו, זו שעת רצון.
הם מעוניינים לעזוב, ועלינו לכוון את הזרם לכאן. רק נרוויח ממנו.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
7 ולכן זינוק דמוגרפי יהודי בישראל הוא שאלה של רצון, וכמו שאמרנו, היו כאלה שלא רצו, שדווקא הכניסו לישראל כ- 140 אלף “פלסטינים” בשנות אוסלו הנוראיות (“איחוד משפחות”), ואחר כך אותם אנשים הזהירו מהאיום הדמוגרפי. ישראל אטרקטיבית מאוד, הגולה דוחה אותם, חברו את זה בהצלחה, ותהיה תוצאה. כמה מרגש הוא שהרעיון הציוני הופך למגדיר של רוב העם היהודי, בישראל ובאירופה. זה יקרה גם ביבשת אמריקה, ככל שהגירת המוסלמים תואץ גם לשם.
ישראל עם מספר גדל של אזרחים יהודים, המתקרב ל- 7 מליון, בעוד כשנתיים (כולל כ- 300 אלף בני משפחות שאינם יהודים על פי ההלכה, אך הם חלק מן הלאום היהודי, הם משרתים בצה”ל, מצביעים למפלגות יהודיות, ודוברים עברית. חלקם היה רוצה להתגייר, אם הגיור יהיה נוח יותר). העלייה המזנקת מאירופה חייבת להביא את המספר הזה ל- 7.5 מליון יהודים בישראל, דבר שהוא צפוי, ריאלי וגם יקרה בתוך מספר שנים.
8 המצב החדש מחייב שיפור מהיר של מערך הגיור בישראל. עם 4.4% לא יהודים מקרב העולים, זה גם יכול לזנק בעתיד ל-10%, שכן העלייה מברית המועצות לשעבר, שממשיכה להתעצם מחדש, אך גם מצרפת, היא עלייה עם נישואי תערובת. יש כאלה שטוענים שכדאי להשאיר יהודים בגולה, אך הם אינם מבינים שישראל היא הצלתם היחידה כיהודים, משום שבעוד דור או שניים כל אלה שיישארו בגולה ייעלמו כיהודים.
או לשנות את חוק השבות כך שהוא יחול רק על דור ראשון ושני של יהודים, לא שלישי, או להגביר מאוד את הגיור, שעומד כיום על כ- 2,000 איש בשנה, ושוב, מי שלא מבין שאנו חיים בזמנים היסטוריים, חוטא לעמנו ולמדינה שלנו. יש חובה להגיע ל- 10,000 מתגיירים בשנה (לשים דגש על הנשים) ואף לתת קצבה כספית למתגיירים, על הזמן שהם משקיעים בחודשי הגיור, משום שבזמן הזה יכלו לעבוד ולהרוויח.
הגיור הוא הפתרון, כולם מרוויחים ממנו, והוא בהישג יד.
הרצאה של ד”ר גיא בכור בכנס העסקי שלך?
9 מה שמחייב אותנו לבנות הרבה יותר למגורים. כיום בונים בישראל 40,000 יחידות דיור בשנה, ומחירי הדיור ממשיכים לזנק, בשל התרבות האוכלוסין, כתוצאה מריבוי יהודי טבעי גבוה מאוד, ובשל העלייה. אם רוצים שעליית המחירים תיעצר, יש לבנות 70,000 דירות, ואם רוצים שהמחירים גם יירדו, יש חובה להגיע ל- 100,000 דירות בשנה.
זה אומר ערים חדשות, בנייה לגובה, וישוב מואץ של הנגב, הגליל, יהודה שומרון והגולן, תוך דגש מיוחד על ירושלים. פיתוח הרכבות והכבישים המואץ בהחלט יזרז את הביזור בכל רחבי הארץ.
האמהות היהודיות הנמוגות: על גל העלייה של יהודי צרפת
10 ישראל היא צוק איתן במערבולת שחווים המזרח התיכון, אירופה והעולם, מגדלור של תקווה לכל יהודי שמרגיש מאוים או שלא בנוח. בסערת העולמית ישראל רק ממשיכה ומתחזקת, משום שהיא תמיד היתה המציאות, לא ההזיה, כך שהתהליכים ההרסניים שחווים אלה שסביבנו, דווקא מעצימים מבחינתנו.
ישראל היא יותר מאי פעם מקום שכיף לחיות בו, עם כלכלה דינמית, תרבות עשירה והתחדשות יומיומית. ומי מקוראינו שלא ביקר אותנו בשנים האחרונות, מוזמן להגיע, כדי לראות במו עיניו מדינה חדשה ומזהירה.
בין מים לארץ, בין מציאות לאשליה, זה מחייב אותנו בשנה הקרובה: לבנות יותר, ליזום יותר, להשקיע יותר בעצמנו, ולחזק עוד יותר את האומה המתחדשת שלנו. איזה יעוד מאתגר, וכמה גאווה במולדת, שהמוני יהודים בוחרים למצוא בה את המפלט והשפה שלהם.
הייתם מאמינים לפני כמה שנים בלבד, שכך יקרה? אנו חלק מתהליכים היסטוריים עולמיים, אך אנחנו גם מעצבים תהליכים כאלה, לטובתנו.
◄לקרוא ברצף את מאמרי האתר על היבשת האומללה, מאז שנת 2006
