הפרעות להרס אירופה הגיעו ב- 7 ליוני גם לשוודיה, בסרטונים האלה מגטבורג, העיר השנייה במדינה האומללה. האם זו סתירה לוגית, שהפרוגרסיבים מחריבים מדינה פרוגרסיבית? פרדוקס מוות? דיסוננס קוגנטיבי?
ואיפה שרת החוץ האנטישמית כשצריך אותה? אה, ברחה כבר, ועזבה. וההכרה במדינת נרנייה עזרה לכם, כדי שהנמר לא יטרוף אתכם? אז הוא טורף. אתכם:
מקבלי מקלט סומלים בוזזים. שנאתם כלפי המדינה שנתנה להם הכל – גדולה. ומי בעצם צריך לקבל מקלט עכשיו? השוודים המקוריים. אתם עשיתם את זה, אל תבואו בטענות, על פי האקסיומה של המשפט הרומי: “מי שרצה במעשה, אינו יכול לטעון שנעשה לו עוול” (Volenti non fit iniuria).
גטבורג הופכת למאלמו (המכונה בפי הליצנים: רמאללמו):
שוודי פרוגרסיבי טיפש מבקש סליחה מהמתפרעים, שבזים לו. כרע על הברכיים, כלומניק, ותתחיל לנשק את הרגלים, אולי נסלח לך. כך הטיפשים האלה נשקו את הרגליים של העם המומצא, ורק עכשיו הם מתחילים להבין:
מכים שוטרת מסכנה, גם כאשר היא כבר על האדמה:
עכשיו מבינים למה התכוונו חברי להקת אבבא השוודית, בשירם S.O.S. הם פשוט הקדימו את זמנם:
ביקרתי שוב בשוודיה בחודש דצמבר האחרון, ואלה הרשמים שלי, שכתבתי עבורכם:
אמיל הילד השובב, גם הוא של אותה מחברת, כמו בילבי, אסטריד לינדגרן, סולק לגמרי. כפרי מידי, שוודי מידי, בלונדיני מידי, “פריבילגי מידי”, מחזיק חזיר.. לא פרוגרסיבי בכלל. לסלק.
זו הסיבה שמפלגת ‘השוודים הדמוקרטים’ הנהדרת (הימין העמוק, אוהב ישראל) מנגנת באירועים שלה דווקא את המוזיקה הזו, שמוכרת לכל שוודי בוגר (וגם לכל ישראלי בוגר. שתי הסדרות האלה הוקרנו אצלנו בילדותנו, ובדיבוב בעברית).