מאת ד”ר גיא בכור
זה חמש שנים אנחנו מלווים בג’יפלאנט בכל סוף שנה אזרחית את גורל הנוצרים ההולכים ונכחדים במרחב הערבי, אך המצב, כפי שהוא בדצמבר 2011, שנה לאחר פרוץ “האביב הערבי” הוא כבר קיומי. במילים פשוטות ומדויקות: הנוצרים בעולם הערבי מביטים אל השנה החדשה באימה, לא פחות מכך, כשלרבים מהם יש סיכוי שלא להגיע כלל לדצמבר הבא. טיהור הנוצרים מן העולם הערבי מתנהל במרץ, והמערב הצבוע כרגיל – שותק. כמה מדינות באירופה היו עסוקות לאחרונה בלגנות את ישראל, אך אפילו רבע ציוץ הן לא השמיעו לגבי הכחדת הנוצרים ממרחבי האביב הערבי, זה הרי לא פוליטיקלי קורקט.
אך מה מחכה וכבר הגיע אל הנוצרים בעולם הערבי? מוות, אונס, שריפת רכוש, סחיטה, גניבת אדמות, הפחדה ובריחה. מעולם, בכל תולדותיהם, לא חוו הנוצרים האלה תקופה כה רעה, שאין ממנה מוצא. האביב האסלאמי מורה להם: החוצה, אין לכם מה לחפש עוד בעולם הערבי.
מדוע זה קורה? משום שהשליטים הלאומיים המודחים או הנופלים, חוסני מובארק, סדאם חוסין, בשאר אלאסד, מועמר קדאפי, זין אלעבדין בן עלי התוניסאי ועוד, העניקו לפחות מטריה של הגנה לנוצרים, אלא שהמטריה הזו אינה קיימת עוד, ובואקום שנוצר, חייהם ורכושם בסכנה. הנוצרים יכולים היו להשתלב באידאולוגיות הלאומיות באיזור, שדיברו על “ערביות”, שכן גם הנוצרים הללו היו “ערבים”. אך כאשר המגדירים הם כבר אסלאמיים, אין להם עוד מקום במזרח התיכון הערבי. אל הואקום שנוצר נכנסו בעוצמה קבוצות סלפיות אלימות, שפשוט מטהרות את הקיום הנוצרי מן העולם הערבי. חייהם בסכנה.
מצרים – האביב הערבי התברר כמבצע לחיסול הקיום הנוצרי במצרים. על פי דו”ח של ארגון זכויות אדם מצרי, מאז חודש מרץ ונפילת מובארק ועד לחודש ספטמבר ברחו ממצרים כ- 100,000 נוצרים קופטים, והקצב רק הולך וגדל, כך שעל פי הדו”ח הזה עד לסוף 2011 המספר יגיע לכרבע מליון מהגרים. המהגרים הם העשירים והחזקים, כמובן, ובכך הם מסמנים את הדרך גם לאחרים. הנוצרים סובלים מהסתה סלפית קשה, מרציחות לאור יום, משריפת הכנסיות שלהם או פיצוצן, מפריצה לשכונות שלהם תוך יצירת פוגרום, ואין מי שיגן עליהם. הפגנה גדולה ונואשת שלהם, מול בניין הטלוויזיה בשכונת מספירו שבקאהיר, בחודש אוקטובר, הסתיים בפוגרום מצד המשטרה וכוחות הביטחון דווקא. המסר היה: אל תרימו ראש, משום שאין מי שיגן עליכם.
מנהיג הסלפים באלכסנדריה, יאסר בורהמי, התראיין בספטמבר לערוץ טלוויזיה פופולארי, שם קבע שהנוצרים הקופטים הם כופרים השרויים בחושך הכפירה, ואינם זוכים לאור האסלאם. ההתבטאות הזו גררה גל של רציחות בקופטים.
ועכשיו, כאשר “האחים המוסלמים” והסלפים ניצחו ברוב עצום, של כ- 80 אחוזים, והם יהיו המימשל המצרי הבא, מבינים כבר הנוצרים הקופטים מה יעלה בגורלם בשנת 2012. מי שיכול, בורח. כבר היום מתייחסים אליהם הגורמים האסלאמיים כאל “בני חסות” (אהל א-ד’ימה), ומטילים עליהם מס המוטל באסלאם על בני חסות (ג’יזיה).
את מה שהעולם הערבי עולל ליהודים שלו לפני כחמישים שנה, כאשר בעט אותם החוצה בחוסר סובלנות (וישראל הצעירה קלטה אותם), הוא מעולל עכשיו לנוצרים. כן, כ- 900,000 יהודים נבעטו ממדינות ערב לפני כחמישים שנה, רובם עזבו בלי דבר, אך את הפליטים האלה, גורלם וזכויותיהם איש בעולם לא זוכר, רק את “הפליטים” הפלסטינים המקצועיים.
הביטו על הנוצרים בעולם הערבי, ותבינו מה אירע ליהודים שם לפני עשרות שנים.
ההישג הישראלי של הקמת “מדינה יהודית”, כדת/לאום שונה, מקבל עכשיו עוד משמעות: זו הציביליזציה המערבית היחידה שקיימת במרחב הערבי. כזו שתמיד אפשר יהיה לסמוך עליה, משום שהיא פטורה מן הדילמה האכזרית של העולם הערבי, האם עלה או עוד יעלה בה חמאס המקומי לשלטון. בכך זוכה ישראל ללגיטימציה נוספת ולהגדרה מחודשת, כשמעמדה ממשיך לעלות כבעלת הברית היחידה של המערב במזרח התיכון. היחידה שמכבדת מיעוטים, היחידה שמכבדת את השונה. והנוצרים באיזור? הציביליזציה המערבית? הגורל כבר ברור. מוזיקה: מחבר “אווה מאריה” האגדי, פרנץ שוברט, ב”עלמה והמוות”. איזה הפסד לאנושות, שוברט הלך לעולמו בגיל 31.
עיראק – סדאם חוסין, איש מפלגת הבעת’, שנוצרה בידי ערבי נוצרי (מישל עפלק), נתן הגנה וחסות לנוצרים במדינה. עד לפני כמה שנים, הם היו 1.5 מליון איש. היום הם מונים חצי מכך, כולם היגרו בבהלה או נרצחו. השיעים והסונים החלו במסע שיטתי של טיהור, ולפחות 54 כנסיות נוצריות פוצצו או נשרפו בעיראק שלאחר סדאם. עכשיו, כאשר האמריקנים עזבו את עיראק, בבחינת המיפלט האחרון של הנוצרים, הם נותרו לגמרי בלי הגנה. גורלם העתידי בשנת 2012 שחור משחור. המערב, כרגיל, שותק לנוכח הטיהור הדתי הזה.
סוריה – המשטר הבעתי’סטי של בשאר אלאסד העניק הגנה מלאה לנוצרים, כ- 850 אלף איש, אך הנוצרים האלה כבר מבינים מה מחכה להם ביום שאחרי. “אם המישטר של בשאר יפול”, אומר הבישוף של חאלב, אנטואן אדו, “זה יהיה הסוף של הנוצרים בסוריה, ראיתי מה קרה בעיראק”. בקרב המתנגדים למשטר והמורדים אחוז האסלאמיסטים גבוה, והתוצאות יהיו בהתאם. הקהילה הזו מביטה באימה אל שנת 2012. פעם הם נתנו מקלט לנוצרים של עיראק, אך מי יתן להם מקלט?
לבנון – לפני כחצי מאה היו הנוצרים רוב במדינה, היום הם עומדים על כשליש האוכלוסיה. לבנון כבר עברה מלחמת אזרחים נוראה בין מוסלמים לנוצרים (1975-1989), כך שהיא כבר מכירה את טעם ההשמדה הפנימית, ועדיין, הנוצרים מהגרים מן המדינה בהמוניהם, כ- 50 אלף איש בשנה. זו הסיבה שהאוכלוסיה בלבנון עומדת כבר שלוש שנים על 4.3 מליון איש: מספר התינוקות הנולדים מדביק בקושי את ההגירה החוצה, רובה ככולה נוצרית. אם חיזבאללה השיעי יממש את הפוטנציאל שלו וישתלט יום אחד על המדינה, גורל הנוצרים נגזר, והם יודעים זאת.
לבנון, המדינה היחידה שהיה בה קיום נוצרי משמעותי, הוציאה זמרים נוצריים חשובים, למשל וודיע א-צאפי, מאג’דה א-רומי וננסי אג’רם, אך מכולם ידעה פיירוז להביע טוב מכולם את פתיל העצב השזור בקיום הנוצרי הערבי. אפילו שיר שמח של חג המולד הופך אצלה לסימבול לקיום לא קל בתוך מוסלמים עויינים. עשרות אלפי לבנונים נוצרים מתו במלחמת האזרחים הלבנונית בין נוצרים למוסלמים, ומאות אלפים כבר היגרו. “חגַג הלילה, זהַר הלילה, זהו קול החג, אורו של הליל”. העלמה והמוות.
הרשות הפלסטינית – בעזה, שתחת שלטון חמאס, גורל הנוצרים קשה מנשוא, למעשה האלפים הבודדים שעוד נשארו, חיים באימה, מבצעים את הטקסים הדתיים שלהם כמעט בהיחבא, ומאז נפתח הגבול למצרים רבים מהם עוזבים (בלי הרכוש, כדי לא לעורר חשד) ולא חוזרים. גופות של נוצרים שנמצאות מוטלות ברחובות עזה אינן יוצאות דופן.
הרשות הפלסטינית של יאסר ערפאת ושל מחמוד עבאס לא טרחה מעולם להגן על הנוצרים החיים בה, והתוצאות בהתאם: למרות מראות החג בבית לחם השבוע, כמעט לא נשארו נוצרים בעיר, שפעם היה בה רוב נוצרי, או ברשות כולה. הערכות לשנת 2011: 15 אלף נוצרים נשארו בסך הכל ברשות, מתוך מספר גדול מזה פי עשרה בעבר. מאז הבחירות המקומיות בשנת 2005 רוב הצירים במועצת העיר בית לחם הם כבר מוסלמים מארגון חמאס. כל הייתר כבר היגרו, רובם לדרום אמריקה. רבים יודעים ששנת 2012 עלולה להיות שנת ניצחון חמאס והשתלטותו גם על יהודה ושומרון הערביים, ולכן האימה והבריחה מואצות.
גורלם של הנשארים בערי הרשות הוא הפחדה, סחיטה והברחה שיטתית. אבו מאזן מתגאה בנאומיו בשותפות המוסלמית-נוצרית, אך זו פיקטיבית בלבד, כפי שיודע היטב כל נוצרי פלסטיני, שעוד נשאר. בהיותם כה מפוחדים חייבים הנוצרים האלה להיות אנטי-ישראלים מושבעים, זו הקרקע היחידה של לגיטימציה שעדיין נשארה להם, באומללותם. למזלם צה”ל נמצא ברשות הפלסטינית, כדי לשמור עליהם, למרות שנאתם-לכאורה לישראל.
אם יעלה חמאס לשלטון בשנת 2012 ברשות הפלסטינית – נהיה עדים לחיסול הקהילה ההיסטורית והעתיקה הזו.
תוניסיה – עוד מדינה ערבית שבה עלה השנה הזרם האסלאמי לשלטון באופן מוחלט, והנוצרים שם כבר מבינים מה יהיה עתידם במדינה שתחיל בעתיד את חוקי השריעה. הארכיבישוף הנוצרי בתוניסיה, מארון לחאם, יודע שכנסיות שם מותקפות, אך הרבה מה לומר הרי אין לו.
(תמונה: אימג’בנק/GettyImages)
ישראל – דווקא המדינה היהודית היא המקום האחרון הבטוח לנוצרים הערבים במזרח התיכון כולו. רק בישראל הם יכולים לחיות בביטחון, לנהל את הפולחנים הדתיים ללא מפרע, כאזרחים שווי זכויות. ערבי נוצרי, סלים ג’ובראן, מכהן למשל בבית המשפט העליון של ישראל, והיה בין שופטי הנשיא לשעבר קצב. אלא שגם מישראל מהגרים ערבים-נוצרים רבים, משום שהתנועות האסלאמיות מתחזקות גם בישראל, והן לוחצות על הערבים הנוצרים, שמהווים כיום מיעוט קטן, כ- 7-8 אחוזים מקרב הערבים בישראל. הילודה שלהם שלילית, וההגירה החוצה נמשכת. בירושלים, למשל, נותרו 1.9% נוצרים מכלל האוכלוסיה, לעומת כ- 19% בשנות הארבעים, לפני הקמת ישראל. איפה כולם? היגרו.
אך ישראל היא מדינת חוק, המעניקה הגנה וביטחון לכל. איזו אירוניה. כמה היללו הנוצרים את המשטרים הערביים, וכמה שנאו את ישראל, לפחות פומבית. עכשיו היא מיפלטם האחרון.
מהם הלקחים מבחינת ישראל לנוכח הטיהור האסלאמי הזה?
הלקח הראשון: אתונה של המזרח התיכון ושל העולם, ישראל, חייבת להיות מחומשת וחזקה, משום שהיא בבחינת הקיום הלא-מוסלמי האחרון שנותר במזרח התיכון כולו. למזלה, הערבים חוששים מכוחה ולכן מכבדים אותה. הנוצרים האומללים מעולם לא התאגדו במדינה נוצרית, ולמעשה כמעט ולא התאגדו כלל ברמה הפוליטית. כאשר רואים כיצד העולם הערבי מתייחס כיום אל הלא-מוסלמים מבינים הרבה יותר טוב את העמדה הישראלית, שפשוט לא יכולה להרשות לעצמה ניסיונות מדיניים מסוכנים.
הלקח השני: המקומות הקדושים בירושלים חייבים להישאר בריבונות ישראלית, משום שכל ריבונות ערבית, למשל של הרשות הפלסטינית או אפילו האו”ם, תסתיים בכפייה דתית קשה נגד נוצרים ויהודים, כפי שהיה עד 1967. רק במקרה אחד יישארו המקומות הקדושים פתוחים באופן נאור לכל הדתות: תחת המשך הריבונות הישראלית. היה והרשות הפלסטינית תשלוט שם, כלומר חמאס בעתיד, גורל הכנסיות בעיראק, מצרים וסוריה יחכה לכנסיות בארץ הקודש. ישראל היא גם מיפלטו האחרון של הואתיקאן במזרח התיכון, עד כמה שיהיה קשה לו להודות בכך.
הלקח השלישי: הנוצרים בעולם הערבי חייבים להיות אנטי ישראלים גדולים, בשל האימה בה הם מצויים. ואכן, ראשי האידאולוגיות האנטי ישראליות או האנטי יהודיות היו נוצרים, כמו מישל עפלק, ג’ורג’ אנטוניוס, עזמי בשארה, טארק עזיז, ג’ורג’ חבש, וודיע חדאד ונאיף חוואתמה, ואפילו הזמרת פיירוז, שהשירים האנטי-ישראליים והפרו-פלסטיניים שלה (אם כי מראשית הקריירה שלה) קשים.
הלקח הרביעי: אחד ממסעי ההטעייה המתוחכמים ביותר מתרחש בשנה האחרונה בעולם הערבי: לא דמוקרטיזציה וליברליות יש כאן, אלא חזרה אל החשיכה, ההפחדה, הטיהור האתני והדתי, שלטון הדת, מות האינדיבידואליזם והקידמה, וחזרת היצרים האפלים ביותר. מיהם קורבנות האביב הכוחני: החלשים של העולם הערבי: הנוצרים, הזרים, המיעוטים והנשים.
הלקח החמישי: המערב חייב לחזור אל שיטת הקפיטולציות, דהיינו להתערב באופן אקטיבי ובינלאומי במדינות האסלאם, ליצירת מובלעות הגנה על קהילות זרות מאוימות. מילים, כפי שמשמיע בשפע הנשיא ברק אובמה, לא יספיקו, וגם אין לכך הרבה זמן. בעוד האסלאם חודר בהמוניו אל המערב, הנצרות נכחדת מן המזרח. זהו תהליך היסטורי, שמשנה את פניה של הציביליזציה האנושית. מי יעצור את התהליכים האדירים האלה? האם זה עוד אפשרי בכלל? האם ללילה הנוצרי הזה עוד מחכה יום למחרת?
“חגַג הלילה, זהַר הלילה/ זהו קול החג, אורו של הליל”.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן להירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
