מאת ד”ר גיא בכור
1 ב- 31 במרץ 1492, כשלושה חודשים לאחר נפילת גרנדה המוסלמית בידיהם, פרסמו המלכים הקתולים איזבלה ופרדיננד את “צו אלהמברה” הזכור לרע עד היום, המשאיר ליהודי ספרד שתי ברירות: להתנצר, או להיות מגורשים מן המדינה לחלוטין, בתוך ארבעה חודשים. הרוב המוחלט, כ- 700 אלף יהודים (מספרים אחרים נעים בין 165,000-800,000) בחר לעזוב, כמובן ללא רכושם, תוך מעשי ביזה ורצח איומים, ולנו נשאר רק להעריץ אותם על נחישותם. הייתר, כ- 50,000 בחרו להתנצר, רובם למראית-עין, ולהישאר.
מי שעמד מאחורי הצו הנורא היה ראש האינקוויזיציה, תומס דה טורקמדה (שנראה שסבו היה יהודי בעצמו). כאשר איש הכספים והמלומד היהודי, דון יצחק אברבנל, הציע למלך פרדיננד כופר נפש של 600 אלף כתרים, כדי לבטל את הגזירה, השליך טורקמדה על הרצפה צלב עם דמות ישו לפני המלך והמלכה, ושאל האם יבגדו באלוהים, כמו יהודה איש קריות, תמורת כסף. הצו נשאר על כנו.
מאז הגירוש המחריד ועד היום, נפער פצע מדמם בהיסטוריה שלנו, כעניין בלתי גמור.
רוב היהודים עזבו לפורטוגל או לצפון אפריקה. אחרים התיישבו באימפריה העות’מאנית שקיבלה אותם בזרועות פתוחות. אחרים התפזרו בצפון אירופה, במיוחד בהולנד, באנגליה, וסקנדינביה. רבים אחרים גם היגרו עם השנים ליבשת החדשה, לאמריקה.
מספר שנים לאחר מכן כפה גם מלך פורטוגל התנצרות קולקטיבית על יהודי ארצו, אם כי כאן מספר האנוסים היה גדול יותר, משום שהשלטונות בפורטוגל לא התכוונו לטהר אותם לגמרי, כמו בספרד. לחלק מן היהודים גם לא היה כוח להגירה כפויה נוספת, לאחר שעברו לשם מספרד.
אלהמברה החדשה: תור הזהב הרביעי שלנו, והחשוב מכולם
2 אותנו מעניין במאמר הזה מה אירע עם אותם אלה שהחליטו להתנצר בכפייה, המכונים כיום “בני האנוסים”, “נוצרים חדשים”, “קריפטו-יהודים” (קריפטו ביוונית – “בהיחבא”) או “מראנוס” (“חזירים”, כינוי גנאי שטבעו בהם הנוצרים). ברובם הם המשיכו לציין את יהדותם, אך עמוק מאוד במחתרת. האינקוויזיציה ניסתה להשיגם, והם עברו התעללויות שלא יאומנו, כולל אילוץ לאכול חזיר לפני קהל נוצרי גדול, אילוץ לירוק על ספרי תורה יהודיים, לקלל את אלוהי ישראל בפומבי, ועוד. היהודים-נוצרים האלה חיו באימה גדולה, מפני הלשנות שכנים, הלשנות של יהודים, או אפילו של בני משפחה עויינים. דינו של נוצרי שהמשיך לציין את יהדותו בסתר היה עינויים קשים, לחילוץ “הודאה”, ואחר כך שריפה פומבית. במהלך השנים, לפני הגירוש הגדול ואחריו, שרפה האינקוויזיציה בספרד מעל 10,000 יהודים חיים.
כך עברו השנים, והדורות הבאים לא ידעו כלל שהם ממוצא יהודי, אך רמזים סודיים היו תמיד במשפחות האלה, בדרך כלל כאשר אחד המבוגרים, לפני מותו, גילה לייתר בני המשפחה שהם יהודים. למה על ערש דווי? מפחד הפגישה הקרובה עם אלוהים, וכשהפחד מהאינקוויזיציה לא היה כבר רלבנטי אישית.
התוצאה כיום: רבע מתושבי חצי האי האיברי הם צאצאים של “זרע ישראל”, כלומר קשורים גנטית בעם היהודי, וחצי מאוכלוסיית פורטוגל. כיוון שבמאה ה- 16 המוני אנוסים נמלטו גם לעולם החדש, יש בברזיל, ארגנטינה, ובמושבות פורטוגליות אחרות, מספרים עצומים של בני אנוסים.
למשל ברזיל, מתוך 200 מליון תושבי ברזיל, 40%, כלומר 80 מליון, הם ממוצא פורטוגזי. מתוכם לרבע, כלומר 20 מליון יש שורשים יהודיים. אם רק 10% מהם ירצו לחזור ליהדות, מדובר על שני מליון איש. כבר כיום יש קהילות בני אנוסים פעילות בניו מקסיקו, בקולורדו, במקסיקו, בגואטמלה, בקובה, ובקולומביה.הקהילות האלה גדלות בקצב מהיר. אך האם הם יהודים או קתולים?
3 למה ההתעוררות דווקא עכשיו? קודם כל האינטרנט, ובמיוחד פייסבוק. אם עד היום איזה סבא זקן מלמל משהו על יהדות במשפחה, ולא היה עם מי לשתף, או למי לספר, עכשיו יש הרבה מאוד אתרים וקהילות המתקיימות בפייסבוק. רבים רואים שהסיפור שלהם חוזר אצל רבים אחרים, וכי הם לא לבד, וזה מעניק הרבה כוח ולגיטימציה.
בנוסף, לראשונה אי פעם, להיות יהודי נחשב IN, ובמיוחד ישראלי. ישראל מעניקה גאווה עצומה ליהדות, ורבים רוצים לחזור לשורשים, בעקבות סיפור ההצלחה הישראלי. לראשונה יהדות זה פלוס ולא מינוס, רוצים את קרבתה ולא בורחים ממנה, ואני אומר: אז מה אם לחלקם יש שיקולים תועלתניים. לראשונה אנחנו רצויים ולא דחויים, והיהדות רק תרוויח מזה. הקשר עם ישראל ועם ישראלים מעורר גם הוא את התופעה, עם מושבות של אנוסים מתעוררים ברמה של תיירות לישראלים בדרום איטליה, בצפון פורטוגל ובכפרים בספרד.
זה עובר מפה לאוזן, אך מדובר עדיין רק על ראשית תהליך היסטורי של חזרה אל חיק העם היהודי. בהמשך נראה מה עושים עם זה.
למה זה חשוב לנו? אמנם עשרות אלפים ירצו לעלות לישראל, לאחר גיורם המלא, אך הרוב הגדול ירצה להישאר יהודי בדרום ארצות הברית ובדרום אמריקה. כיוון שהקהילות האשכנזיות של היהודים בארצות הברית מדלדלות, יש חובה להכניס קהילות יהודיות חדשות במקומן. אלה יהודים חדשים, ופטריוטים נלהבים לתמוך בישראל. להערכתי הם גם יהיו הרוב בקרב יהודי ארצות הברית עם הזמן, אם ייקלטו בעם היהודי.
אגב, היהודים החדשים מתקשים להתערות עם היהודים הוותיקים. סגנון התפילה האשכנזי זר להם, והיהודים הוותיקים גם דוחים אותם, כמו שהם דוחים את הישראלים. חלק מבני האנוסים גם טוענים שהם יהודים, ונעלבים כשהם נדרשים לגיור, כל אלה בעיות קיימות.
אך אם תתבצע הקליטה ההמונית, זה יעורר שינוי דמוגרפי עצום בתולדות העם היהודי, עם סיכוי להגיע במהירות ל- 20 מליון יהודים בעולם, כיום 16.2 מליון, כשבעוד כמה שנים רוב העם היהודי יחיה בישראל. כיוון שהקהילה ההיספנית בארצות הברית מזנקת, היהודים ההיספנים האלה יהיו נקודת חיבור חשובה של ישראל לכוחות הדמוגרפיים החדשים בארצות הברית, ואנחנו זקוקים לזה.
כשם שעוזבים את העם היהודי בהתבוללות נוצרית, נוכל להביא למצב שבו גם חוזרים אל העם היהודי מתוך הנצרות, תהליך שאינו קיים היום באופן מאסיבי דו-צדדי.
למעוניינים לקבל התראות על מאמרים, למייל האישי – ניתן להירשם כאן
4 בשבוע שעבר, בכנס העלייה והקליטה שנערך באשדוד, אישר יו”ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, כי השטח מגלה את מה שכתבנו כאן. הוא חשף כי מאות אלפי בני אנוסים מחפשים את השורשים היהודיים שלהם ברחבי העולם, עשרות אלפים מעוניינים לחזור אל העם היהודי, ומתוכם רבים גם לעלות לישראל. השטח כבר מדבר.
אם כן, כיצד לעשות זאת? כיום מדובר בהמוני אנשים מבודדים, המפוזרים על פני כדור הארץ כולו, עם מודעות קלושה לעברם הרחוק. יש למפות את בני האנוסים, באמצעות אתר אינטרנט מרכזי של מדינת ישראל, בספרדית, אנגלית, איטלקית ופורטוגזית, בו יוכלו להירשם, ולשייך את עצמם גיאוגרפית לקהילות איזוריות שיוקמו. בהמשך גיור מלא, למי שירצה. הגיור יצטרך להיות מזורז, שכן על פי ההלכה הם “זרע ישראל”, ולא זרים מוחלטים. מבין המגוירים, רבים ירצו גם לעלות לישראל, כשבתהליך הזה גם הקהילות היהודיות בעולם, בעיקר הספרדיות, יצטרכו מאוד לעזור.
זהו תהליך מורכב, ולכן יש לכונן כוח משימה ייחודי לעניין. זה לא מסובך, ולא מאוד יקר, שכן האינטרנט והרשתות החברתיות יכולים לעזור המון. רבים מהאנוסים בשלים, וגם ישראל בשלה. גם כסף לכך יש. פורמט השיתוף המוצע: סוכנות-ממשלה-רבנות-עמותות פרטיות-קהילות יהודיות בעולם.
סיפור מופלא על הגדת פסח, שנשתכחה, ובשאר אלאסד
5 הכוונה של ממשלת ספרד לתת אזרחות אוטומאטית לצאצאי היהודים שגורשו ממנה יצרה שתי תופעות מנוגדות ובלתי צפויות. ראשית, אין זו החלטה חדשה, והתיקון לחוק האזרחות בעניין הוא כבר משנת 1982, אך היישום איטי ומהוסס. רק כמה מאות יהודים הגישו בקשה וקיבלו אזרחות ספרדית, כשבשנת 2009, הוא הוקפא, ועכשיו חודש.
אך בחודשים האחרונים שתי תופעות קרו: אלפי יהודים אנוסים יצאו מן ההסתר, כיוון שזה חוקי ולגיטימי להיות יהודי בספרד. נכון, האינקוויזיציה כבר אינה קיימת, אך מתוך הרגל של דורות, הם השאירו זאת בהסתר, ועכשיו זה נחשף. התופעה השנייה, המוסלמים זועמים. בצדק הם טוענים שבשנים שעברו לאחר גירוש היהודים, גם מוסלמים אולצו להתנצר בספרד (נקראו “מוריסקוס”), בוצעו בהם מעשי טבח נמשכים, עד שגורשו גם הם מספרד, בשנת 1609. אז למה להם אין החזרת אזרחות, הם טוענים. כיום מדובר על לפחות חמישה מליון צאצאי מגורשי ספרד המוסלמים המתגוררים במרוקו, ועוד מליונים רבים באלג’יריה, לוב, מצרים, טורקיה ועוד. ממשלת ספרד הסתבכה.
למה ספרד נותנת אזרחות ליהודים? מתוך תפיסה אנטישמית הפוכה, שהם כוח כלכלי, ואם “יחזרו” לספרד, יקפיצו את הכלכלה הגוססת במדינה. הרי לאחר הגירוש, “הודה” השולטן הטורקי לפרדיננד ואיזבלה, שגירשו לארצו כוח כלכלי ומסחרי כה מעולה. במשך מאות שנים ספרד לא ממש השתקמה כלכלית בעקבות גירוש היהודים. ספרד גרשה אותם מסיבות אנוכיות שלה, והיא רוצה “להחזיר” אותם מסיבות אנוכיות שלה. בשני המקרים היהודים אמורים להיות כלי משחק.
הצעת האזרחות הזו היא גם יריקה בלאומיות שבינתים נולדה של היהודים, ישראל. הם כבר לא חסרי זהות ושם. יש להם מדינה.
להיות יהודי באירופה של המאות ה- 15 עד ה- 18 היה להיות לכוד בעולם אכזר. נעול מבפנים ומבחוץ, ומודר כמעט לחלוטין מלעסוק בפוליטיקה, בכלכלה, בענפים יצרניים, בתקשורת, בצבא, באמנות, בחקלאות ובנדל”ן. יהודי היה מסומן, ומוקע מתוך החברה. ברוב המקרים הוא אפילו לא העז להרים את הראש. אלה היו השוליים העלובים של שולי החברה. אנשים כמעט ללא זכויות, נתונים לגחמות הנוצרים.
ולכן, ברירה אפשרית היתה לחיות על קו התפר, כלומר מצב של אנוסים, שכן היו בכך גם הרבה טובות הנאה (מבין טענותיו של בן ציון נתניהו). לדוגמה, המיליארדרית, המדינאית והנדבנית חנה נשיא, בשמה המוכר יותר דונה גרציה נשיא, או בשמה הנוצרי ביאטריצ’ה דה-לונה (1510-1569). היא נולדה למשפחת אנוסים. אביה, שמואל נשיא היה כלפי חוץ נוצרי (נקרא אוגוסטינו מיקאס) ולכן הותר לו ללמד רפואה באוניברסיטת ליסבון. היא נישאה לאנוס נוסף, פרנצ’יסקו מנדס (צמח בנבנישתי), שהתעשר עושר עצום בסחר בתבלינים ואחר כך בבנקאות. השניים נישאו בחתונה יהודית סודית, ואחר כך גם בכנסיה.
לאחר מות בעלה, וכשהיא כבר בטריטוריה נוחה יותר, ונציה ואחר כך האימפריה העות’מנית, חזרה ליהדות בגלוי, ופעלה המון למען יהודים נרדפים ואנוסים, תוך רכישת אדמות בארץ ישראל. ועדיין היו אלה חיים קשים. למשל, בשנת 1556 גזר האפיפיור לשרוף יהודים אנוסים שחזרו ליהדות. דונה גרציה ארגנה חרם יהודי על נמל אנקונה, אך החרם נכשל, והיהודים נשרפו חיים.
עוד אדם דגול שחי על התפר, אם כי כפי הנראה נשאר יהודי, אך אימץ לעצמו שם “כללי” היה סלומונה רוסי (Salomone Rossi, או בשמו העברי שלמה מן האדומים, 1570 לערך עד 1630 לערך), מלחין וכנר שחי בעיר מנטובה שבאיטליה, בחסות חצר האצולה. כמה נדיר היה להיות יהודי ולעסוק בתחום שהיה אסור לחלוטין, מוסיקה. רוסי חי בין תקופת הרנסאנס לבארוק, מונחים שלא היה להם שום קשר ליהודים. ההלחנה שלו היא בנושאים יהודיים, עם טקסטים בעברית, אך המוסיקה היא כללית חלוטין, עם דגש על מוסיקה פוליפונית, רב קולית. אלמלא היה יהודי, בוודאי ששמעו היה רב הרבה יותר.
כמה יופי, חן ועדינות יש בסימפוניה שלו, שאנו שומעים חלק ממנה, בבחינת vox stellarum (“קול הכוכבים”, מוזיקה שמיימית של ספירות עליונות), עדיין עם כלים של הרנסאנס אך כבר עם עומק של הבארוק. הפוך בדיוק לעליבות, לאימה, ולארציות של היהודים באותה תקופה של ההיסטוריה.
6 זהו מבחינתי עניין לאומי, אך מבחינה הלכתית יש הוראה מדויקת של הרמב”ם, בנוגע לצאצאי אנוסים. הרמב”ם פסק שיש לפתוח את הלב אליהם, ולהחזירם, וזאת במשנה תורה, ספר שופטים, הלכות מומרים ג’, ג’. בהלכה היהודית יש “משומדים” ו”מינים”, שהמירו דתם מרצון, ויש “אנוסים”, שהמירו דתם שלא מרצונם, ואת צאצאי אלה, יש להחזיר. כותב הרמב”ם: “אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס; ואף על פי ששמע אחר כך שהיה יהודי, וראה היהודיים ודתם, הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם. כך אלו האוחזים בדרכי אבותיהם שתעו. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה, ולמשוך אותם בדרכי שלום, עד שיחזרו לאיתן התורה”.
בישראל חזקה האסכולה הספרדית, כך שהשבים יתחברו למסורת קיימת וחזקה, והיא עצמה רק תתחזק מכך. הרב הראשי הספרדי, בן ציון עוזיאל (1953-1880), חייב את האנוסים בגט, מכאן שראה בהם יהודים.
למדור הקריקטורות של מושיק גולסט בג’יפלאנט
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך
7 המעגל נסגר בשנים האחרונות בהרבה מובנים, בכל הנוגע לאנוסים. למשל, סיפורו של “דרייפוס הפורטוגזי”, הקצין ארתור קרלוש דה ברוש באשטו, גיבור מלחמת העולם הראשונה, שגילה כי הוא מצאצאי האנוסים. הוא התגייר (בשמו העברי: אברהם ישראל בן ראש), והקים בית כנסת מפואר וישיבה בעיר פורטו בפורטוגל. אך הקהילה היהודית הותיקה כמו גם הרודן של פורטוגל אנטוניו סלזר, העלילו על באשטו עלילות קשות. למשל, שהוא מנצל מינית ילדים, ועוד. האמת היתה שהוא שימש גם כמוהל, וכמנהג מוהלים היה מוצץ את דם הנימול כדי לחטא את המקום. הוא הועמד לדין כמה פעמים ותמיד זוכה, אך בשנת 1943 הודח מן הצבא הפורטוגזי. הוא מת בשנת 1961 שבור לב, והאנוסים חזרו למרתף. רק בשנת 2012 טוהר שמו של באשטו, והוא הוחזר סימלית אל הצבא הפורטוגזי. הנושא הזה חי ומבעבע בפורטוגל, שמתמודדת עם עברה האנטישמי.
רוסי הלך והתפתח עם המוזיקה הרב-קולית שלו, משלושה ועד שמונה קולות ביחד, בטקסטים בעברית. טקסט יהודי-עברי, עם מוזיקה כללית. סינטזה אופיינית, ולא אופיינית לתקופה.
אחד הקטעים האהובים עלי הוא הלחן שלו, בארבעה קולות, למזמור “על נהרות בבל”. שיר הצער, העלבון, הכמיהה, הנקם והגעגועים של הגולים, בבבל ובאירופה, האנוסים לצפות על ארץ ישראל מרחוק. תנו לצאצאי האנוסים לחזור אל הקולקטיב שלנו, רבים מאוד חולמים שם על כך. המלחין היהודי הנשכח סלומונה רוסי בביצוע מרהיב של “נביאי הקווינטה” הישראלים, דוד פלדמן, דוד נורטמן, איתן דרורי, ועילם רותם. ובכן, רוסי נולד מחדש בישראל, ואני רואה חשיבות עצומה בריפוי הפצע הפתוח של אנוסי ספרד. הם יחיו, וגם אנחנו.
על נהרות בבל שם ישבנו, גם-בכינו, בזכרנו את-ציון.
על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו.
כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה, שירו לנו משיר ציון.
איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר.
אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני.
תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי.
זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם, האמרים ערו ערו עד היסוד בה.
בת בבל השדודה, אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו.
אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע.
8 עמותה חשובה בשם “שבי ישראל” כבר עומדת בקשר עם בני האנוסים ברחבי העולם, והם מבינים את הפוטנציאל העצום שממש
זועק לעזרה. אלא שמדובר בניסוי בקנה מידה קטן. בכמה היא תוכל לטפל, במליונים? כאן צריך לבנות רשת ממוסדת בינלאומית, תיעוש, ובהיקף לאומי. שבי ישראל מדווחים על ההתעוררות, אך המשימה היא משימה לאומית של מדינת ישראל ושל העם היהודי. שבי ישאל תוכל לעזור בניהול ותרומת הניסיון העצום שהיא כבר צברה עם האנשים המיוחדים האלה, הרוצים לחזור אל ההיסטוריה ואל היהדות.
9 ישראל שלנו היא תיקון היהדות ותיקון הגולה. היא תיקון ההיסטוריה היהודית, וכמו שאנחנו מתקנים את הגירוש מירושלים לפני 2000 שנים, כך יש מקום לתקן את גירוש ספרד, ולהחזיר לעץ את הענף שנאלץ להתנוון. כמו שאנו שומרים על המדינה, כך היא שומרת עלינו, וזו משמעות מדינת העם היהודי. הוא אחראי לה, כשם שהיא אחראית לו, וזהו צו השעה: להחזיר לפרדיננד ואיזבלה, “בת בבל השדודה“, כגמולם.
10 הכעס היהודי על אותם אלה שבגדו ונשארו בספרד, תוך המרת דתם, צורב ומכעיס עד היום, ואני לחלוטין מבין אותו, אך עברו מאז 520 שנים, ובעיקר – קמה מדינת ישראל. אנחנו זקוקים ליהודים החדשים, והם זקוקים לנו, והגיע הזמן לסיים את תעלומת האנוסים, כשם שהסתיימה פרשת אנוסי משהד. הפוטנציאל ההדדי הוא עצום, ולשני הצדדים, שיום אחד יהיו צד אחד, היהודים והיהודים החדשים, יש רק מה להרוויח.
