מאת ד”ר גיא בכור
ברוכים הבאים לפוליטיקה למתקדמים – ממלכת לבנון, שהכניסה אליה אסורה למתלמדים, כלומר לנו. אנחנו שוקעים בנפלוליות הפחדים שלנו, בעבר שאינו קשור לעתיד, ובבועה הבוהקת שלנו, מכמירת הלב. בכלל, מה עשינו שם 18 שנים??
ראשית, כמה צפירות הרגעה, שאם תעברו על מאמרים רבים קודמים ב- Gplanet תבינו אותם לעומק:
1. לא צפויה מלחמת אזרחים בלבנון – הם כבר נכוו מכך, ואף אחד שם אינו מעוניין לדרדר את המצב עד כדי כך, גם לא חיזבאללה.
2. זה לא אמור לבוא על חשבוננו, משום שהיציבות בדרום לבנון היא אינטרס של כל הצדדים, כולל חיזבאללה. צה”ל חזק, נראה, ומרתיע. בכל מקרה הוא חייב להיות בכוננות תמיד.
אבל מה שיפה מכל, בפוליטיקה הזו, למתקדמים בלבד, היא פעילותו של מנהיג הדרוזים ווליד ג’ונבלאט. אצלנו מתארים אותו כבוגד, כשבשבת מסתובבת, וכלא אמין.
האמנם?
הכל נכון, ושום דבר אינו נכון. ככה מדברים על הגאון בהתנהלות איזורית? לא ולא. אם ג’ונבלאט פעל כך, סימן שכך צריך לפעול, ולתמוך בחיזבאללה ובסוריה.
אם תשאלו את ג’ונבלאט, במצודה שלו בכפר ההררי מוכתארה, הוא ידמה את הפוליטיקה הלבנונית למכונית, היא מכונית הקסמים (הדימוי הוא שלי). רק אם כל המרכיבים שלה יתחברו, המכונית הזו תעוף.
ראשית צריך גלגלים, כלומר כל העדות בלבנון חייבות לפעול ביחד. ושנית, צריך ציר מרכזי למכונית, וזה חייב להיות ציר זר, שכן כל גלגל שונא את הגלגל השני, ורק נוכחות הציר החיצוני, מחברת את כולם. פעם זו היתה ממשלת צרפת, אחר כך האמריקנים, אחר כך הסורים, בשנת 1982 הם חשבו לרגע שאולי זו תהיה ישראל, ואחר כך שוב הסורים, להרבה שנים.
אלא שבשנת 2005 הלבנונים, על פי תפיסת ג’ונבלאט, כולל הוא עצמו, ביצעו טעות קשה. לאחר חיסול סדאם חוסין, הם חשבו שארצות הברית, עם הנשיא בוש השריף, יכולים להיות ציר חדש וחזק דיו עבור המכונית הלבנונית. הם שמו את יהבם באמריקנים. בוש היה איתן מספיק עבור תומכיו, ומפחיד מספיק עבור מתנגדיו, ציר מצויין. אלא שהאמריקנים בגדו, והגיע הבחור הצעיר הזה, המתלמד, ברק אובמה, ונטש בכלל את המזרח התיכון. אין עוד ציר. אם כן, איך תיסע עכשיו המכונית? ובכן, ג’ונבלאט נתן את האות, לחזור אל הציר הסורי, הרי אין ברירה.
הלבנונים האלה, אם תשאיר אותם לבד ביחד, יהרגו וירצחו זה את זה, עד כדי כך גדולה שם השנאה. רק כוח חיצוני חזק, שיש לו מגעים עם כולם, יכול לבלום אותם. ומי מתאים יותר מסוריה? משטר עדתי בפני עצמו, שמבין טוב מאוד לליבן של עדות קטנות ומאויימות כמו הדרוזים. כמו המארונים. אפילו כמו הסונים. ואתם יודעים מה, גם כמו השיעים, שהם רוב, שמרגיש עדיין בלבנון כמו מיעוט.
גירוש הסורים בלבנון היתה טעות. אם הם היו נשארים, מלחמת לבנון 2006 לא היתה מתרחשת, כי הסורים בולמי הזעזועים הגדולים מידי, לא היו מאפשרים זאת לחיזבאללה, ואם היתה פורצת, היא היתה מסתיימת מהר. אך בשנת 2006 נותרה המכונית הזו ללא ציר מרכזי. ועכשיו סוריה שוב בלבנון, ולכן סיכויי מלחמת אזרחים נמוכים, גם משום שסוריה לא מעוניינת בכך כיום.
הדרוזים הם עדה קטנה, מאויימת ונכחדת בלבנון. מי ישמור עליהם? אובמה שברח? ישראל שנעלמה מלבנון? חרירי, שהדרוזים הם האחרונים שמעניינים אותו? עכשיו הבנתם.
אין פה שום שבשבת. ההיפך, יש עמדה דינאמית אך יציבה לאורך השנים: הדרוזים והמאויימים האחרים תמיד יתמכו בכוח הזר החזק, שיש לו לגיטימציה מסויימת בלבנון.
מה שרה “זָאיון” הלבנונית, מוכרת הפול? – “המכונית הזו לא זזה”, ها السيارة مش عم تمشى, “הַא אלסיארה מִיש עַם תִמשִי”. (בערבית לבנונית-מדוברת מוסיפים את התוספת “עַם” אחרי מילת השלילה “מִיש)”. המכונית שלה נתקעה.
זיכרו את משל המכונית. הגלגלים מוכנים, אבל המכונית לא תזוז. רק כאשר זאיון עולה גם היא, בבחינת הציר המחבר, המכונית – תיסע, ועליה הלבנונים כולם.
זהו קטע מתוך המחזמר הלבנוני הקלאסי האהוב עלי, “מַייסִ א-רים” (מלחין זיאד רחבאני, 1975, שרה: פיירוז). במחזה שהועלה זמן קצר לפני פרוץ מלחמת האזרחים הנוראה, נתקעת מכוניתה של זאיון (פיירוז) ליד כפר קטן בשם מייס א-רים. זאיון נקלעת שלא בטובתה לריב חמולות, ולבסוף עוד מאשימים אותה, המתווכת, בכך שהיא שהביאה לפרוץ הסכסוך. בסיום המחזה היא מצליחה להשכין שלום בין שתי החמולות, והמכונית שלה גם מצליחה להתניע, לאחר שהתושבים דוחפים את המכונית אל מחוץ לכפר הקטן. רק מוכרת הפול שמגיעה מחוץ לכפר הלבנוני, מצליחה להשכין שלום בין בניו הסוערים.
“אל תשכחו את זאיון!”, כך מסתיים המחזה.
לפני שתמשיכו במאמר, חזקו אותנו בפייסבוק, ולחצו עכשיו “אהבתי/like, אם עוד לא עשיתם זאת. האם תמליצו על דף מועדון קוראי ג’יפלאנט גם לחברים שלכם? הגיע כבר הזמן לעבור את ה- 5,000 חברים. תודה.
אבל בהתנהגות הזו של ג’ונבלאט האומן יש יופי עוד יותר גדול. הוא לא מתחייב עכשיו לאף אחד, ורוקד על כל החתונות. הוא התקרב לסוריה, ולכן גם לחיזבאללה, אבל עדיין שומר על קשרים טובים עם סעד אלחרירי, ועם המחנה אליו השתייך עד לאחרונה. בכך שהוא עומד באמצע הוא מעורר כבוד, והוא נראה כבעל כוח הרבה יותר גדול ממה שיש לו באמת. ככל שלא יזדהה, כך המוניטין שיש לו יגדל, אנשים יבואו אליו כל הזמן כדי לקבל את תמיכתו, ועוצמתו תגדל. הנה מנהיג של עדה קטנה, שהקים מפלגה עם נוצרים וסונים, אך כוחו הרבה יותר גדול מעוצמתו האלקטוראלית.
הרצון העז הוא כמו וירוס: אם נראה אנשים הכמהים לחברתו של מישהו, גם אנחנו נרצה את אותו אדם. ככה זה, ועל כך בנויים גם חוקי הנדל”ן. ברגע שהתחייבת, פג הקסם, ואתה תהיה כמו כולם. ג’ונבלאט מציב את עצמו באמצע, פתוח לחיזורים, לחנופה, למתנות של כל הצדדים, והוא רק מרוויח.
הוא גם פיצל את 11 הצירים שיש לו לכמה סיעות. ככה כוחו התעצם עוד יותר, וכל ציר שם מחוזר ומקבל הבטחות, כשווליד-בק מנצח בשקט על התזמורת שלו, שועל ערמומי שכמותו.
הוא שלל מסעד אלחרירי את האפשרות להיות ראש ממשלה, כאשר הרוב הקואליציוני ירד מתחת ל- 65 צירים, אך הוא אינו מאפשר לנציג פרו-חיזבאללה להיות ראש הממשלה. ככה הואקום ימשך עוד זמן רב, והוא, כמחוזר הראשי, ימשיך להרוויח.
הַמְתנה להרמת הנשק שלך יכולה להיות נשק בפני עצמה, במיוחד כשהאחרים מתישים את עצמם בקרב שביניהם. בסין העתיקה, ממלכת צ’ין פלשה פעם לממלכת הסינג. שליטה של ממלכת הואן הסמוכה חשב לצאת להגנת ממלכת הסינג. אלא שהיועץ שלו יעץ לו להמתין. “הסינג עדיין לא נחרבה, וצ’ין עדיין לא התישה את עצמה. אם ממלכת צ’ין עדיין לא מותשת, לא נוכל להגיע לעמדת כוח רצינית. והתועלת בתמיכה במדינה בסכנה לא גדולה כמו שיקום של מדינה הרוסה”.
בזכות ההמתנה הזו זכתה הואן בתהילת החסד של הצלת ממלכה הרוסה, ואחר כך גם בכיבוש צ’ין התשושה. ההמתנה היא שהביאה את העוצמה.
חיזבאללה הפסיד, משום שלא הצליח לעכב את בית הדין הבינלאומי שיפליל אותו, והוא הפסיד משום שיצא לו כבר מוניטין של ארגון רצחני, בוגדני, אפילו בעולם הערבי. הוא גם מנוע מלהפעיל כוח ברחובות, משום שבכך יצדיק את המוניטין שלו כארגון טרור, ובזה אינו מעוניין.
חיזבאללה רושם הפסדים כבדים, אסטרטגיים, וחרירי-הבן מתיש את עצמו. ומי המרוויח? אהה.
“אל תשכחו את זאיון!”
*
ומה איתנו? לנו לא מגיע קצת תחכום? חבל שאתם לא מסייעים יותר עם פרוייקט “הממתק היומי שלי מישראל”. חבל שאתם לא ממליצים עליו יותר לחברים שלכם בחו”ל, לפי השפות השונות. הנה הלינקים בפייסבוק:
◄הממתק היומי שלי מישראל – בעברית
◄הממתק היומי שלי מישראל – באנגלית
◄הממתק היומי שלי מישראל – בערבית
◄הממתק היומי שלי מישראל – בטורקית
◄הממתק היומי שלי מישראל – בספרדית
◄הממתק היומי שלי מישראל – ברוסית
◄הממתק היומי שלי מישראל – באיטלקית
◄הממתק היומי שלי מישראל – בשבדית
◄הממתק היומי שלי מישראל – בסינית (לא פעיל)
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן להירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.