על “החיים הטובים”, ועל היבשת, שאיבדה את האופטימיות

מאת ד”ר גיא בכור, מילאנו

ממש מול בית האופרה המפורסם, “לה סקאלה” שבמילאנו, נמתחה תמונת ענק של אישה מוסלמית, שפניה העצובים עטורים בצ’אדור שחור, כפי שאישה מוסלמית טובה אמורה להתלבש, בימינו אלה. כאשר עברתי שם השבוע חשבתי לעצמי: הנה הוא המאבק על אירופה: מול סמל הציביליזציה המערבית והחילון, בית האופרה שבו הציגו לראשונה ורדי הגדול ופוצ’יני את יצירותיהם, מופיע עכשיו האסלאם עם הבגדים השחורים. כאשר התקרבתי ראיתי שמתחת לתמונה כתוב: “חנינה לסכינֵה, מילאנו נגד עונש המוות”. ובכן, הכוונה לאותה אישה אומללה, סכינה מוחמדי אסתיאני, שנידונה למוות בסקילה באיראן. רק שנבין, המוות בסקילה הוא האכזרי ביותר הקיים. האישה נרגמת למוות בידי המון גברים בעודה בהכרה, באבנים וסלעים על ראשה ועל אבריה. היא הואשמה בניאוף.

                      כיכר לה-סקאלה, מילאנו, אוקטובר 2010 (Gplanet)

תגידו, הנה אירופה מתקוממת נגד האכזריות האסלאמית, יש עתיד לציביליזציה המערבית, לנאורות, להשכלה, לורדי. אבל לא. במודעת הענק אין זכר לאיראן, לא לאסלאם, לא לאכזריות עונשי השריעה, ולא לסקילה באבנים. רק “עונש המוות”. הצביעות האירופית נמשכת.

האיחוד האירופי של שנת 2010 היא יבשת עייפה, מבולבלת, חסרת אופטימיות, האיש הזקן של העולם, הבוחרת מנהיגים צעירים ומבולבלים כמוה (מיליבנד) כמו זקנה פתטית, הנדבקת לבחור צעיר, אולי יקרין עליה מתום עלומיו. מה קרה ליבשת הזו? לפניכם עשרה מטבעות יורו שחוקים, כדי להשליך למזרקת המזל של טרווי.

1. הערכים המערביים לועגים לה – מערב אירופה, שבישרה לעולם את ההשכלה, המרד בדת, הנאורות והליברליות, זו שהתאוששה ממלחמת העולם השניה והחליטה שלא עוד, עלולה להיכחד בשל ערכיה. אם תצא נגד מליוני המהגרים המוסלמים והזרים הכובשים את עריה, תאשים את עצמה בבגידה בערכים הנאורים שלה עצמה. אך אם לא תעשה זאת – תיכחד כציביליזציה מערבית. זהו מצב נורא: אם תשמור היבשת על ערכיה המקודשים לה, תיעלם. קיומה מותנה רק בבגידה בערכים הליברליים, ב”חירות, שוויון ואחווה”. הישגיה של היבשת לועגים לה. צריך, ובכן, להחליט, האם הערכים נמצאים למען הקיום, או שיש להקריב את הקיום למען הערכים? אבל איש לא מוכן שם להחליט.

2. חרב דמוקלס של הטרור, העלולה ליפול בכל רגע – אירופה ראתה את עצמה תמיד כמצודה נאורה מול עולם של ברברים, נמל המוצא לכיבוש העולם, אבל היום כל ייתר העולם היגר אליה, והאסלאם מביא איתו את הטרור, את תחושת חוסר הביטחון והפחד. המצודה נפרצה, מבפנים. לא כל המוסלמים טרוריסטים, אך כל הטרוריסטים הם מוסלמים. פעם שלחה אירופה כתבים לסקר את המדינה הילידית ההיא, ישראל, באיזור הברברים, אי שם במזרח התיכון הקרוב. היום ישראל זה בפאריז, בלונדון ובמילאנו. הטרור הרצחני, שאירופה כבר טעמה ממנו, מעורר אימה, מרחיק תיירים, ומכניס אי ודאות קשה לגבי העתיד. המוסלמים מגיעים לאירופה נחושים בעצמם, צעירים, מלאי ביטחון אלוהי, ומה יש לאירופה הזקנה לענות להם? באזהרת מסע, שרק פוגעת בה עוד יותר?

3. הקמת “האיחוד האירופי” יצרה גוף מסורבל, כבד גוף ועקר. כל החלטה כרוכה באינסוף החלטות, פרלמנטים, מיכרזים, ועדות ומנגנונים, וכך קשה לתפקד. נוצרה סולידריות כפויה של המדינות העשירות, הצפוניות יותר, הפרוטסטנטיות ברובן, לעניות, הקתוליות. כיוון שבעניות יותר לא אוהבים לעבוד, ואין מוסר תשלום מיסים, החלה הקריסה. נכון, בשנות הששים החל “נס כלכלי” במדינות הקתוליות כמו צרפת, איטליה, ומאוחר יותר באירלנד ובספרד שלאחר פרנקו, אך הנס נגמר. אין מי שיעבוד, ולמהגרים יש מחיר דמוגרפי כבד. כאשר הכלכלות של יוון, אירלנד, ספרד, פורטוגל, איסלנד, ובמעגל שני עוד כתריסר מדינות – שוקעות, אין ודאות בעתיד. מה יהיה על הפנסיות? על המשרות? על האבטלה? הרבה שאלות, המפחידות באירופה רבים. האם הבנקים יכבדו את החשבונות? אבטלה של 10% (כלומר 16 מליון מובטלים. בספרד השיעור כפול –  20%), ואינפלציה גוברת. כיוון שיש פחות קונים, הכלכלה נאבקת, איגודי עובדים זועמים, הפגנות סוערות במרכזי הבירות, ותחושה של דאגה גוברת.

4. ההגירה הזרה – המספר המקובל כיום הוא של 17 מליון מוסלמים במדינות האיחוד האירופי, אך הערכה שיש כבר 23 מליון.הם אתגר, ואי אפשר בלעדיהם, כי אין מי שיעבוד ויממן את הפנסיות הנדיבות שחולקו ביבשת. ראו איך הצרפתים מתקוממים נגד העלאת גיל הפרישה בסך הכל בשנתיים. זוהי פצצת זמן, במיוחד כאשר למנהיגי המוסלמים האלה ברור כי יבשת אירופה צריכה להיות יום אחד, יבשת מוסלמית. הזינוק הוא עצום. רק בשנת 1998 היה אחוז הזרים בספרד 3.2. בשנת 2007 הוא עמד על 13.4 אחוזים מן האוכלוסיה, רובם ככולם מוסלמים. בבריסל שבעת השמות הפופולאריים ביותר לבן היו בשנת 2009: מוחמד, אדם, ריאן, איוב, מהדי, אמין, וחמזה. בחצי השני של המאה העשרים נוספו ל- 27 מדינות האיחוד האירופי באופן כולל חצי מליון איש כל שנה. אבל מאז שנת 2002 מספר המצטרפים אל האיחוד מבחוץ זינק ל- 1.6 עד 2 מליון איש בשנה, על פי נתוני נציבות האיחוד. תחזיות דמוגרפיות צופות שבמחצית המאה הזו יהיה רוב מוסלמי בצרפת ואולי בכל מדינות מערב אירופה. אוסטריה היתה 90% קתולים במאה העשרים, אך האסלאם צפוי להיות בה דת הרוב בשנת 2050, בקרב צעירים פחות מגיל 15. המוסלמים הם כבר מעל רבע מהאוכלוסייה במרסיי וברוטרדם, מעל 20 אחוזים במאלמו שבשבדיה, 15 בבריסל ובברמינגהם, ועשרה אחוזים בלונדון, פריז וקופנהגן, כל אחת.

כיוון שהמספרים כל כך מאיימים, מעדיפים הפוליטיקאים האירופים פשוט לא לדבר על כך. הנושא היה שולי בבחירות האחרונות בבריטניה, למשל. אבל בתוך תוכו, כל אירופי חושש מאוד.