מאת ד”ר גיא בכור
בתקופת הרנסאנס, המכשול הקשה ביותר עבור אמן היה למצוא את הפטרון הנכון, או פטרון בכלל. מיכלנאג’לו עשה זאת טוב מכולם, והפטרון שלו היה לא פחות מהוד קדושתו האפיפיור יוליוס השני. אלא שהוא והאפיפיור רבו רבות בנוגע לבניית מצבת הזיכרון משיש של האפיפיור, עד שמיכלאנג’לו עזב את רומא בחמת זעם. לתדהמת הסובבים את הוד קדושתו האפיפיור, לא רק שהאפיפיור לא פיטר אותו, אלא שהוא גם חיפש אחריו, והתחנן בפניו שיחזור לעבוד תחתיו. האפיפיור ידע, שמיכלאנג’לו יכול למצוא לעצמו פטרון אחר. אבל הוא לא יוכל למצוא לעצמו מיכלאנג’לו אחר.
**
הסוכנות לאנרגיה גרעינית בווינה פרסמה ביום חמישי האחרון דו”ח רשמי, המאשר שנמצאו שרידים של אורניום וחומרים גרעיניים באיזור הכור הגרעיני של סוריה, בדיר א-זור שבמזרח המדינה, וכי מדובר ב”פעילות סודית גרעינית אפשרית במקום”. בעולם נטען שהכור הזה הופצץ והושמד בידי ישראל לפני שנתיים וחצי, בספטמבר 2007. כתבנו כאן אז כיצד סוריה שיקרה שוב ושוב, שלא מדובר בכלל בכור, ולא בגרעין, וכי אין כל קשר גרעיני בינה לבין צפון קוראה. אחר כך שיקרה סוריה ואמרה שהחומרים הגרעיניים שהתגלו הם תוצאה של הפצצה ישראלית גרעינית (!), טענות שהופרכו עכשיו בידי הסוכנות לארגיה גרעינית. שוב ושוב מתאשרות טענות ישראל, ומוכח בדיאבד אומץ ליבה, תושייתה המדהימה, ומידת אחריותה הבינלאומית. קראו מה כתבנו אז על “תזמורת של שקרים” סורית.
הדו”ח של סוכנות הגרעין מאשר בפעם הראשונה שהיה זה כור גרעיני, ובארצות הברית נטען רשמית שיצרו בו פלוטוניום, לעבר דרגה של פצצה גרעינית, יחד עם צפון קוריאה. מספר חדשים לאחר הפצצת הכור פרסם “הדיר שפיגל” פרטים מרתקים על הכור ועל הפעילות הישראלית החשאית סביבו.
נטען בכתבה שהמוסד עלה על בכיר סורי, שהיה מעורב בהקמת הכור, והוא עקב אחריו בקביעות, עד שזה הגיע לבית מלון בלונדון (בתי מלון מאוד פופולאריים בזמן האחרון), באיזור קינגסטון, ובמקרה הוא שכח בחדרו שבמלון מחשב אישי שהביא איתו. על פי הטענה סוכני המוסד עלו על המחשב הזה, ופענחו מאות תמונות ושרטוטים שהיו בתוכו, כולם של הכור הגרעיני שהקימה סוריה בדיר א-זור. באחד הצילומים נראו זה לצד זה כשהם מחייכים שון שיבו, מומחה לאנרגיה גרעינית מצפון קוריאה, ואבראהים עות’מאן, ראש סוכנות הגרעין של סוריה, צילום השווה מליונים, שכן הוא מוכיח, שסוריה פשוט משקרת. לדברי הכתבה היתה הוכחה נוספת לקיום כור גרעיני בסוריה: הגנראל האיראני שערק למערב, עלי ריזא עסכרי, אישר לביון האמריקני והישראלי שאיראן מממנת את פרוייקט הגרעין הסורי, ביחד עם צפון קוריאה. כל החוטים נקשרו, והכור הזה, אינו קיים עוד.
◄ניתוח הפצצת הכור הסורי: הפתעות ומצוקה לסוריה
הביטו במכונת השקרים: כיצד משקר שגריר סוריה בוושינגטון לגבי הכור. מי מאמין בעולם לישראל ולארצות הברית, הוא שואל? מעולם לא טענה הסוכנות לאנרגיה גרעינית שלסוריה יש תוכנית גרעינית. אז עכשיו היא קובעת. השגריר הזה, עימאד מוסטפה, כך פורסם, היה מקורב לחוגים ישראליים “שוחרי שלום” בארצות הברית. שוחרי שלום, כמוהו.
**
כבר לא מפתיע אותי שאין דיווח בישראל על המסקנות המפלילות בנוגע לגרעין הסורי, כפי שאין דיווח אצלנו על הגירת מליון סורים-כורדים בשל היובש, או על השתלטותה מחדש של סוריה על לבנון, הכל נעשה, רק שלא לשבור את הקונספציה על סוריה ‘שוחרת השלום’. למזלנו, התקשורת הערבית (שברובה עויינת את סוריה) עוסקת בכך רבות, וגם Gplanet.
הרי מוכח עכשיו שסוריה שיקרה במצח נחושה לגבי דבר שהוא קיומי לישראל, כור גרעיני, שנועד לייצר נשק גרעיני. ואולי היא תשקר או משקרת בעוד דברים? אך כן מפתיע אותי כיצד המערב סותם את האף לגבי דמשק, ופונה אליה מיום ליום יותר ויותר. הרי הם נתפסים בשקרים נוראיים, במעשים אסורים (סוריה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, אך למי זה בדיוק אכפת), והנה, אובמה החזיר את השגריר שלו לדמשק, ומחק את האזהרה שהוטלה על אזרחים אמריקנים מלסוע לסוריה. הצרפתים גילו מחדש את הסורים והם מתחבקים איתם, כאילו לא היה רצח רפיק אלחרירי לפני חמש שנים, וכאילו לבנון, בת חסותם, לא הופכת מחדש לגרורה סורית אומללה; כאילו אין העברות של נשק לחיזבאללה דרך ועם הסורים, וכאילו מפקדת המחבלים של חמאס לא יושבת באופן הכי גלוי בדמשק.
אז איך אפשר להסביר את הפתיחות שמגלה המערב לסוריה, פתיחות שבשום אופן הוא לא מוכן לקבל מאיראן? הרי גם סוריה וגם איראן נקטו בצעדים גרעיניים מסוכנים, ושתיהן מסוכנות לשלום העולם, ומה ההבדל? חשבתי על כך רבות, ואז הבנתי. זה מיכאלנג’לו. מי שמרגיל אחרים להישען עליו, תמיד יצטרכו אותו.
בשאר, בעורמה ראויה להערכה, הכניס לראש מנהיגי המערב שבלעדיו אי אפשר. הוא עבר ממדינה למדינה, וממנהיג למנהיג, וטען: זה או אני, או עיראק חדשה ותוהו ובוהו נוסף. איתי אתם מסתדרים, אותי אתם מכירים, אני משטר לאומי ולא אסלאמי. אני לא פנאטי, ואני לא אוייב של המערב. התחליף שלי זה ‘האחים המוסלמים’, וקריסת האינטרסים של המערב בסוריה ובמזרח התיכון, זה יהיה איום לאירופה, לתורכיה, וכן, גם לישראל. אני שומר על היציבות, הוא הסביר, אני מייצב את המצב, אני הרע במיעוטו, והם מקבלים זאת. אין להם הרבה ברירה, וזו העוצמה הגדולה ביותר: להביא אחרים שיעשו מה שאתה רוצה. אם הוא מצליח לקבל ממנהיגים בעולם את מה שהוא חפץ בו, הוא באמת בלתי ניתן להזזה. ואיך עושים את זה? באמצעות פוליטיקה של תלות, וגם בפוליטיקה שלנו יש אנשים כאלה, שלמרות האיבה הרבה כלפיהם, יהיו שיגידו: אי אפשר בלעדיהם. זהו סינדרום המשרת, השולט במלך מאחורי הקלעים, וזו חוכמה גדולה. נדמה לי שהלבנונים הפיקחים כבר הבינו כיצד שולט כיום בשאר אלאסד במדינות המערב, והרימו ידיים. עורמתו גדולה אפילו מהם, המאסטרים הגדולים של התמרון ושל התחבולה. ראו כיצד הולכים אליו וליד ג’ונבלאט וסעד אלחרירי להשתחוות בפניו. עכשיו הם מבינים, וגם אני מבין מדוע. הוא חסין.
