מאת ד”ר גיא בכור
סוקרטס, הפילוסוף הגדול של אתונה הקלאסית, ביקש לגרום לאנשים להבין שהתודעה שלהם שטחית ואפילו שקרית. אך כיצד ישיג את מטרתו? הוא ידע שאם היה מנסה להשיג זאת באופן ישיר, היה גורם לקהל השומעים שלו לדחות אותו, והוא היה מחזק אותם בדעותיהם הקיימות. סוקרטס הגה שיטה חדשה, לה קרא “מבוך הספקות”.
בתחילה הוא היה מציג את עצמו כבור, וטוען בפני הקהל, רובו מורכב מצעירים, שהוא יודע מעט מאוד, וכי הטענות שהוא אדם חכם הן שמועות בלבד. הוא היה משבח את הצעירים ומהלל את דעותיהם.
ואז, בסדרה של שאלות הוא היה פותח בדיאלוג עם כמה משומעיו, תוך שהוא קורע לגזרים את רעיונותיהם, אותם שיבח זמן קצר לפני כן. מעולם לא אמר דבר שלילי באופן ישיר. אלא שבאמצעות השאלות הוא גרם לצד השני להבין את שקריות טענותיו שלו. הדיאלוג הזה היה נמשך כמה ימים, ובאמצעותו הצעירים היו מתחילים לשאול לבד שאלות על העולם. עכשיו הם היו מוכנים ליידע ממשי, למשהו חדש. הוא לא שתל בתוכם רעיונות, אלא השתמש בספקות שנמצאים בכל אחד מאיתנו.
הצלחת שיטת סוקרטס היתה מחשמלת ועיצבה דור שלם בקסם שלה. המפורסם בתלמידים היה אפלטון, שהפיץ את השיטה בכל מקום.
שיטתו של סוקרטס היתה מדהימה בהצלחה שלה להשתלט על התודעה: ראשית הוא השפיל את עצמו והגביה את האחרים, וכך הסיר את חומות ההגנה שלהם, ואז כלא אותם במבוך הספקות, ממנו לא יכול לצאת עוד, כפי שנכנסו. הוא נכנס למוחם, ושלט בהם.
לפחות בשלוש שיטות הפחדה ניסו גורמים שונים לבצע מניפולציה במוח שלנו, ולהוליך אותנו אל תוך מבוך הספקות: הטענה שאיראן מפתחת נשק גרעיני נגד ישראל; הטענה שהרוב הערבי בישראל יחסל דמוגרפית את המדינה היהודית; והטענה של דה-לגיטימציה גוברת של ישראל, עד שניהפך לדרום אפריקה, ובשלושת המקרים – נחוסל. הטענות האלה הומצאו ובושלו כולן בידי יהודים ואפילו ישראלים. זהו המקרה הראשון בהיסטוריה האנושית, שבו לוחמה פסיכולוגית מופעלת נגד הצד שלך, ולא נגד היריב.
שיטת ההשתלטות האלימה הזו על התודעה של החברה בישראל הדאיגה אותי. לא בשל הטענות הכוזבות עצמן, אלא משום שרבים האמינו להן ונכנסו למצב של מועקה לאומית. זה היה ניצול ציני של הרצון הישראלי לקיום עצמאי, ניצול של החרדות המוטבעות בישראלים בשל הניסיון ההיסטורי המר שלהם כאומה בת 3,000 שנה. בגלל “מבוך הספקות” הזה, הקמתי בשנת 2006 את Gplanet, כדי להילחם בטענות שחיזבאללה ניצח, שאיראן מובילה, שהאויבים שלנו מנצחים, שאנחנו בכל מקרה נידונים לאבדון בדרך זו או אחרת, ועוד טענות הבל שהתקשורת שלנו רק מלאה בהן.
Gplanet היה והינו הנוגדן החריף ביותר לניסיונות ההפחדה וההשתלטות על התודעה. וככל שהוא יגבר, כך המאבק הזה יצליח וינצח.
שלוש טענות ההפחדה נידונות לכישלון. איראן, וכתבנו זאת בסידרה מאמרים, תחשוב מליון פעם לפני שתפתח נשק גרעיני, משום שבכך היא תביא לחיסול המהפכה האסלאמית מבפנים, בבחינת “תפסת מרובה לא תפסת”, המשטר באיראן יודע זאת. סנקציות אמיתיות על המדינה הזו יחסלו את המשטר האסלאמי מבפנים.
דווקא הילודה המוסלמית בישראל צונחת, בעוד הילודה הצברית ממשיכה לעלות כל הזמן, ובקרוב זו היהודית גם תעבור את המוסלמית. ולבסוף, ההפחדה החדשה שתפסה את התודעה בישראל והדאיגה רבים – הפחדת הדה-לגיטימציה. לא היה ממש בטענה הזו מלתחילה, אך אם היא קיימת, בידי ארגונים פלסטיניים וערביים ברחבי העולם המערבי, הרי שהיא מותקפת עכשיו, ומאוימת בעצמה. למעשה לנגד עינינו מתרחש מהפך גם בתחום הזה, והצדק סופו שינצח.
כיצד הבלון הזה התנפח? התקשורת הישראלית לכדה כל שביב ידיעה, כל רבע הפגנה פיקטיבית וניפחה אותם אצלנו לשרשרת בלתי נגמרת של אירועים, כך שנוצר הרושם שאנחנו מוקפים ואפילו אבודים, מה אתם יודעים. נקלענו ל”מבוך הספקות”, ורבים התחילו לשאול את עצמם שאלות קיומיות ששום עם אחר בעולם לא עולה על דעתו לשאול. רבים נקלעו לסוג של דכדוך לאומי, שלא היה בו שום צורך.
אך מה קורה בזמן האחרון?
ראש החץ של הדה-לגיטימציה, השופט גולדסטון, חזר בו למעשה מן הדו”ח הנורא שכתב. הוא הבין שהוליכו אותו שולל, ובמסווה של “זכויות אדם” הוא עצמו גרם נזק על נזק. לשינוי דעתו היתה חשיבות רבה על מוסדות בינלאומיים.
ישראל ניצחה בועדת פאלמר על חוקיות המצור על עזה. האו”ם, זה שעויין אותנו, נתן לנו אישור מלא שהמצור חוקי. שום ארדואן לא יוכל ללכת לפורומים בינלאומיים בעניין, משום שזהו החוק. ועדה כזו של האו”ם היא בבחינת החוק הבינלאומי עכשיו. ישראל במצור הימי קובעת את החוק הבינלאומי בעניין.
לפני שנה המשט הטורקי לעזה נתפס בעולם כעניין של זכויות אדם. השנה הוא כבר התקבל במערב אחרת לגמרי, כפולשנות לא חוקית, כפרובוקציה אלימה, ובקואליציה של מדינות (גם טורקיה) הוא התבטל, לתדהמת המארגנים.
נבלמה באופן מזהיר פניית הפלסטינים למועצת הביטחון ולעצרת הכללית. לא רק וטו אמריקני, אלא שאין רוב במועצת לבקשה הפלסטינית. אירופה הבינה, וכפי שזה נראה עכשיו היא, ומדינות נוספות, לא יתמכו בבקשה גם במליאת האו”ם, שם נדרש רוב של שני שלישים בכל מקרה לשידרוג שאינו בעל חשיבות. לפני כמה חודשים הישגים כאלה היו דמיוניים.
מדוע זה קרה? משום שלא מדובר עכשיו על הקמת מדינה פלסטינית. ישראל הסכימה לכך. מדובר בתנאים להקמתה, וכאן הפלסטינים חזרו להיות הסרבנים. בעולם שמושתת על דיאלוגים ושיחות, לא מוכנים לקבל תכתיב פלסטיני חד-צדדי, שאין בו, לא שלום, לא הכרה ולא ביטחון. מי שבלחץ בינלאומי הם הפלסטינים, הרבה פחות ישראל.
רק לאחרונה בוטל באופן הרשמי ביותר החוק שמאפשר להעמיד לדין בבריטניה בכירים ישראליים. לאחר שחוק דומה בוטל בבלגיה, ברור היום שנעשה בחוק שימוש לרעה נגד ישראל. זה תקדים לכל מדינה שבעתיד תושפע לרעה באמצעות חקיקת זכויות אדם שלה עצמה. בריטניה, שניצבת בעצמה בפני סחף בריוני שבחלקו הוא אסלאמי, מבינה.
בשבוע שעבר צויין באו”ם עשור לועידת דרבן האנטישמית. כל המדינות המתקדמות בעולם, כעשרים ויותר, החרימו את האירוע הנוכחי, וגינו אותו קשות. מי שמזדהה איתו מעמיד את עצמו אוטומאטית במחנה הלא-מערבי, הלא-מתקדם, הגזעני. מי שבא להציג את ישראל כגזענית, מוצג בעצמו כאנטישמי וכגזען. כך גם לגבי המנהיגים הדברנים נגד ישראל, אחמדינג’אד וארדואן. בכישרון רב מדרדר ארדואן את טורקיה למעמד של מדינת עולם שלישי, מהסוג הירוד יותר. מי שמנסה לבודד את ישראל – מבודד את עצמו.
(איור: Siegmar Munk, GettyImages)
7. אוסטרליה עומדת בראש המדינות שהחליטו שים קץ לחגיגת הגזענות הזו. לאחר דיון סוער בפרלמנט הוחלט להפוך לפלילי את ההפגנות והחרמות נגד בתי עסק ישראליים במדינה. דובר שם על חנות של “מקס ברנר” לממכר שוקולד בעיר מלבורן. קואליציה של ארגונים פלסטיניים (BDS) ארגנה הפגנה ביולי (טוב, 19 איש) מול חנות השוקולד, דבר שנגרם בהתפרעות של המפגינים נגד משטרת אוסטרליה, ובפציעת שוטרים. מעכשיו אסור להם להתקרב לחנויות ישראליות, אחרת ייעצרו מייד. כבר היום נקבע שחרמות נוגדות את “פקודת הצרכנות והתחרותיות”, ובקרוב יכנסו עונשים פליליים לחרמות מסוג זה. שר הצרכנות של המדינה, מייקל אובראיין, אמר: “לחשוב שתשפיעו על מדיניות ממשלת ישראל באמצעות תקיפת עסקים המנוהלים במדינה הזו (אוסטרליה) זה פשוט מחריד. יש בוודאי סיבות נסתרות מכוערות למפגינים האלה, וזה לא מסלול שיעבור באוסטרליה”. בפרלמנט האוסטרלי חרמות כאלה כונו “כמו אצל הנאצים”. כל זה, כמובן, תקדים למדינות נוספות.
במקום שישראל תתגונן, הארגונים הפלסטיניים האלה מתגוננים וזועמים. במקום שהם יבודדו את מקס ברנר, איש השוקולד בודד אותם. יכול להיות שגם הממתק שלנו תורם משהו, עם כ- 50,000 לייקים מכל העולם תוך חצי שנה, ומיליוני כניסות?
8. כמה מפגינים ערביים רעשנים שהחלו לצרוח בקונצרט של הפילהרמונית הישראלית בלונדון (3.9.11) הוצאו מייד החוצה, תוך שהקהל צועק בהמוניו “החוצה!” “החוצה!” שירות כזה למען ישראל, הדמוקרטית, המערבית, שוחרת התרבות, לא עשו הפלסטינים כבר הרבה שנים. לדעת הקהל במערב מתחיל להימאס מהם ומהצעקנות שלהם. הנה מיתוג תודעתי חדש: ישראל היא התרבות, המתנגדים הם אנטי-תרבות.
אופיינית היתה תגובת הבי.בי.סי, ששידר את הקונצרט בשידור חי: עם תחילת הצעקות הוא קטע את השידור בבהלה, וזו התגובה המערבית הישנה. אך במהירות התאושש, וחזר לשדר.
9. בקמפוסים ברחבי העולם כבר מורגש שינוי, ועוד יהיה. עשרות קבוצות של יהודים וישראלים מוקמות, מציגות את הקייס הישראלי, וזוכות לתהודה חיובית. האוניברסיטאות אינן מופקרות, כפי שהיו בעבר, למרות שחלקן עדיין נשלטות בידי שיח ליברלי-פרו-ערבי מבולבל. דוגמה לשינוי: אוניברסיטת קולומביה, שקיבלה בפעם הקודמת את אחמדינג’אד בכבוד מלכים, אסרה הפעם (19.9.11) את כניסתו לתחומה. זהו מוסד שהוא לב הליברליות המבולבלת בארצות הברית, ואין זה מקרה בודד: זהו תקדים, שישפיע עכשיו על מוסדות אקדמיים נוספים בעולם.
10. תביעות משפטיות מוגשות בימים אלה נגד מוסדות בינלאומיים או זרים, שהתקרבו אל הטרור הערבי, כמו למשל איום בתביעה נגד אוניברסיטת קולומביה עצמה, וכאשר מדובר בכסף, המוסדות האלה נרתעים. התחושה שהיתה קיימת עד לפני כמה שנים, שהכל מותר נגד ישראל, אינה שלטת עוד. יש חוקיות באוויר, ומי שרוצה, ישלם את המחיר.
אותם מפגינים טוענים שישראל מפירה את החוק, אך בעצם מתברר יותר ויותר שהם עצמם מפרים אותו. אין להסס ולהגיש תביעה משפטית בכל מקום בעולם, גם כיוזמה עצמאית. למה לא להרוויח מרשעותם של המתנגדים לנו?
מדוע תהליך הדה-לגיטימציה, שנולד קודם כל בראשם של יהודים וישראלים, ואשר מעולם לא סיכן ממש את ישראל, לא פוליטית, לא דיפלומטית ולא כלכלית, נבלם עכשיו?
משום ש”האביב הערבי” כבר מובן בעולם כחורבן ערבי עצמי. לוב ממשיכה לבעור, תימן חזרה לבעור, סוריה ממשיכה לבעור, וייתר המדינות נמצאות רגע לפני הצטרפות לחורבן הערבי הזה. רק ישראל מופיעה כצוק איתן של מערביות, שלטון החוק, דמוקרטיה וביטחון. היחידה שאפשר לומר עליה בוודאות שהיא ידידה של המערב. בלי קריצות עין בסגנון ארדואן ובלי דילים נסתרים בסגנון החונטה השלטת במצרים. ידידה. זה לא שאנחנו עלינו, אלא שהאיזור ירד. אפקט פרח הצבעוני מלבלב עכשיו. דווקא ההתגוללויות האחרונות נגד ישראל מעידות עד כמה המשטרים באיזור היסטריים, ומנסים להפיל זאת על ישראל. לא הולך להם.
קיימות סיבות נוספות. לפני עשור חשב המערב שאם יקריב את ישראל, הוא עצמו יינצל. היום מבינים רבים שאין קשר בין תקיפת ישראל לבין תקיפת מדינות המערב עצמן, כפי שאין קשר בין מדינה פלסטינים לבין יציבות וסדר במזרח התיכון. התחושה אצל רבים במערב עכשיו שדווקא יש לחזק את ישראל, משום שהיא שומרת עליהם בעצם קיומה החזק. היא חוד החנית במאבק נגד הברבריות החדשה.
מי שתכנן את הרעיון הזדוני של ה”דה-לגיטימציה” הכיר היטב את הישראלים, הרי הוא בא מכאן. הוא ידע שבכך הוא מחזיר את הישראלים לילדות האישית והלאומית שלהם, לסיוטים הנסתרים ביותר, לרצון שלהם להיות מקובלים, לא דחויים, הוא מחזיר אותם לפינות המאוימות ביותר בנפשם. הגיע הזמן לבלום את הזדוניות הזו, ולהוציא אותנו ממבוך הספקות (בסרטInception הסיוטים והחלומות הן חלק מן ההוויה). האם זהו דמיון מציאותי או מציאות דמיונית? מה שתחליטו לגבי עצמכם, זו המציאות. זה הכל בראש שלנו.
ולבסוף התמימות במערב יורדת. הם כבר מבינים שעושים בהם שימוש ציני לרעה, והתוצאות בקלפי במדינות אירופה השונות רק מוכיחות זאת. הם הבינו שמנצלים את הכנסת האורחים שלהם, מנצלים את החוקים הליברליים שלהם כדי להשיג מטרות אפלות, המנוגדות לגמרי לשיח זכויות האדם. יש התפכחות, ואנחנו תרמנו לזה. מה גם שמדובר בישראל, ענק של המצאות, טכנולוגיה וכישרון, שכולם רוצים את קרבתו. להחרים את ישראל זה להחרים את המחשב האישי, שנמצא בכל בית בעולם, ואשר הומצא על ידי מהנדסים ישראלים של אינטל, בחיפה ובירושלים.
כן, הערבים סביבנו ניסו כבר הכל נגד ישראל, אך לשווא. הם ניסו מלחמות ישירות והפסידו. הם ניסו חרם כלכלי על ישראל, והפסידו. הם ניסו מהלכים דיפלומטיים של “שלום” להחליש את ישראל, והפסידו. הם ניסו אינתיפאדות פנימיות והתססת המיעוטים בישראל, והפסידו. ובעשור האחרון הם ניסו את הקלף האחרון שנשאר להם, לבודד את ישראל ולהלחם בה דרך הנאיביות העולמית, וגם בכך הם מפסידים.
סוקרטס מלמד אותנו: אם נצא ממבוך הספקות התודעתי – כבר ניצחנו. מה גם שההיסטוריה, הצדק, העקשנות שלנו, וההתפתחויות האחרונות – לימיננו. להמשיך ללחוץ, לא לוותר.
ערב ראש השנה תשע”ב, הרימו את הראש בגאווה: יש תוצאות.
שנה טובה.
פרקים אחרים בסדרה:
◄האמת שהושתקה עד היום: רמת הגולן תמורת החורן, והבעלות של ישראל
◄בעקבות הזמן האבוד: כך הפכה ירושלים המזרחית – לערבית
◄לשבור את הזכוכית: הגולן כלל אינו שייך לסוריה
◄שבתאי צבי התאסלם רק עכשיו: על עיוורון תוצרת בית, ואיך נבריא את עצמנו
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן להירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן.
