מי מפחד מברק אובמה, וטירופו של קליגולה

מאת ד”ר גיא בכור, הרווארד

לתקשורת האמריקנית המימסדית, זו אשר האלילה את העו”ד הקהילתי הצנוע, ואחר כך הפוליטיקאי המקומי – לאֵל עליון, יחיד במינו בהיסטוריה האמריקנית, יש עכשיו בעייה.

הרי אם יחשפו בתקשורת את האמת המביכה, שמדובר בנשיא חיוור, שמדבר הרבה, אך מתקשה לקבל החלטות כלשהן, מה זה יעיד עליה? שהיא מוטה? שהעדיפה בגלוי מועמד שמאלני, רק בגלל השתייכותו הפוליטית? שתמכה במועמד שלא ידעה עליו ועל אישיותו דבר?

ולכן בשבועות האחרונים “מייעצים” לו כותבי טורים בולטים (ג’ו קליין ב”טיים” השבוע, ורבים אחרים) להתחיל “להנהיג“, מילה יפה כשהכוונה: תעשה כבר משהו! אבל משהו! “אם הוא רוצה נשיאות מצליחה, אובמה יהיה חייב להתחיל ולקחת אחריות ולבצע החלטות קשות”, כתב קליין, במידה של מבוכה. עוד מעט שנה לנשיאות, ורק עכשיו להתחיל ולקחת אחריות??

אך באמריקה של היום, בניגוד לעבר, העיתונות הממסדית כבר לא לבד. קובעים גם האינטרנט, הבלוגים, והכבלים, וכאן קשה למצוא היום נשיא אמריקני כל כך שנוא כמו ברק אובמה. באתרים רבים, כמו גם בהפגנת עשרות האלפים בוושינגטון מהחודש, הוא מתואר כהיטלר, כנאצי, כחברו של צ’ה גווארה, ובעיקר כמוסלמי. כאשר התפרץ אליו חבר הקונגרס הרפובליקאני, ג’ו ווילסון, בעת נאומו בבית הנבחרים וקרא לעברו: “אתה שקרן”, רבים היו מאושרים באמריקה. חולצות “אתה שקרן” הודפסו, והתנועה נגד ברק אובמה צוברת תאוצה במהירות מסחררת.

השמאל האמריקני התנגד לבוש, לעג לו, אך לא הפך אותו לסיוט הלילה שלו, לשטן. וזה מה שקורה עכשיו עם אובמה.

אמריקנים רבים סבורים כיום שארצם “נחטפה”, ממש כך, בידי קבוצת אליטה שמאלנית, שנתמכה בידי התקשורת (השנואה בארצות הברית, כך נראה, לא פחות מאשר בארץ), אשר הופכת את ארצם לסוציאליסטית, לפרו-ערבית, למוסלמית, ולרבת תרבויות. היהירות של אובמה, ההתנשאות שלו (זוכרים כאן את צילום הנעליים על השולחן בעת שדיבר עם נתניהו), התחושה שהוא אלוהים, כך רבים מדברים היום בארצות הברית. “מי הוא בכלל?” “הוא מתפלל בלילה בשקט לאללה”, נשמעים קולות אחרים (“אמריקה היא אחת המדינות המוסלמיות הגדולות בעולם” של אובמה, התבטאות זו עוררה זעם גדול). או אשתו היהירה, שקונה נעליים ב- 600$ בשעה שמליונים מפוטרים כאן, רק מוסיפה לו צרות.

אפילו כאן, בבוסטון הליברלית, אמרו לי אנשים שאם היו יודעים שכך יהיה, לא היו בוחרים בו (אלא בהילרי קלינטון).

בסקרים שנערכים כאן מתברר שרבים מאמינים שהוא מוסלמי בחשאי, וההשתחוות שלו למלך סעודיה מציתה זעם רב. לא שוכחים את זה. 58% מתומכי המפלגה הרפובליקנית מטילים ספק אם נולד בכלל בארצות הברית, 33% מתומכי המפלגה הרפובליקנית בניו ג’רסי סבורים שאינו אזרח כלל, ולפי סקר באחד מאתרי האינטרנט, 14% מן הרפובליקנים סבורים, שהוא השטן בכבודו ובעצמו (!)

אובמה עם שפם היטלר, אובמה כליצן, כשחצי גופו עירום רוקד בכפר אפריקאי, אובמה כשטן, מעולם לא נראתה שנאה כזו לנשיא ארצות הברית, יהא אשר יהא. זו כבר לא פוליטיקה, זה משהו הרבה יותר עמוק. זה פחד הדדי: הם פוחדים ממנו, הוא פוחד מהם. האווירה הפוליטית עכורה.

אחד הדוברים הקולניים נגד אובמה הוא מגיש תוכנית הטלוויזיה ברשת החדשות פוקס, גלן בֶק, שהפך כבר לדמות מפורסמת כאן. עיתונים מרכזיים מקדישים לו תמונות שער. בק אמר בתוכנית שלו: “אמריקה הותקפה על ידי וירוס שמאלני (כאן קוראים לכך – ליברלי), ו”אמריקה האמיתית חייבת להתנגד לו”. בצורה תיאטרלית הוא ירד על ברכיו ואמר בשידור: אנחנו חייבים להציל את אמריקה ממנו (מאובמה). “הוא גזען”, “הוא שונא את הלבנים” המשיך לצלוף בק בנשיא.

כאשר ביקש אובמה לשאת נאום בפני ילדי בתי הספר היסודיים במדינה, קמה סופה של התנגדות מחשש שישטוף את מוחם של הילדים בתעמולה סוציאליסטית. כאשר דיבר בסופו של דבר על הגשמה עצמית, רבים טענו שזו אכן היתה שטיפת מוח, וכי צדקו.

במחצית חודש זה צברה ההתנגדות תנופה נוספת, ועשרות אלפים יצאו להפגנה נגדו מול הבית הלבן, ביתו שלו. ההתנגדות לרפורמת הבריאות שלו (המכונה בלעג “אובמה-קייר”) מאחדת יריבים, ורבים רואים במשטר שהקים בזבזני, המועל בכספי המיסים, ומשעבד את הדור הבא של האמריקנים לחוב עצום.

אך יש דבר שהופך את השינאה נגדו לעוד יותר חדה: שאלת מקום הלידה שלו. 400 אלף אמריקנים כבר חתמו על עצומה, הדורשת ממנו להעביר את תעודת הלידה המקורית שלו, בטענה שלא נולד כלל בארצות הברית. חברי קונגרס כבר הודיעו עכשיו שיגישו תביעה נגדו בבית המשפט בעניין הזה, שיכול לפסול אותו לגמרי. בראש התנועה הזו עומדת ישראלית לשעבר, בשם אורלי טאיץ, רופאת שיניים במקצועה מקליפורניה, ועו”ד מפילדלפיה, בשם פיל ברג.

התנועה צוברת פופולאריות, ולמרות סלידת התקשורת האמריקנית ממנה, היא נאלצת להתייחס אליה, בשל כוחה הגובר. תנועה זו, יחד עם תנועת “מסיבות התה” וערוץ פוקס, הם כיום לב המחנה הרפובליקני. מכאן ייצאו מנהיגים חדשים.

הדבר המדהים כאן הוא שתיקתו של אובמה, המפורשת עכשיו כחולשה רבה, עד כדי כך שדמוקרטים רבים מתחילים להבין שהצביעו עבור תדמית בלבד. אפילו בקונגרס מדברים כבר על “רוב דומם” של חברי קונגרס דמוקרטים שמתרחקים ממנו.

הוא נראה כיום חסר כריזמה, אפור, פאסיבי, והאמריקנים מטבעם בזים לאדם פאסיבי. הוא משדר אליטיזם, ולמרות שהוא שחור, הוא הרבה יותר אליטיסט מבוש וקלינטון ביחד. המשטר שלו הוקם בידי אליטות מנותקות מהמציאות, זו טענה שנשמעת מכל כיוון, שיש בזה הרבה מן האמת, כאשר הוא נטל פרופסורים מהארוורד לשמש כשרים ויועצים. מה הם יודעים על עוני, על אבטלה?

הרבה מן האשמה מוטלת על אובמה עצמו, צעיר יהיר וחסר ניסיון, שנפל במלכודת ההיסטוריה. כשנבחר, הוא ניסה לצייר את עצמו כאברהם לינקולן חדש, כמרטין לותר קינג חדש, כמי שיביא “תוכנית ניו דיל חדשה”, כמו פרנקליו דלנו רוזוולט, ואתמול המשיך בקו הזה באו”ם, כאשר הכריז: “נשנה את העולם”.

הבטחתו להביא לשלום כולל במזרח התיכון עוד בקדנציה שלו עדיין לא נשכחה. מגלומניה? אלוהים החדש? נאום קאהיר של בוקר חדש?

התפלאתי איך אובמה לא הבין שלעולם, אבל לעולם, אסור להיכנס לנעליים יותר מידי גדולות, שכן אז הציפיות הן עצומות, מכוונות את הכישלון מעצם טיבן. הוא היה צריך להגיד מייד לאחר שנבחר: אני לא לינקולן, אני לא רוזוולט, אני אובמה. בפנינו קשיים עצומים, איני מתיימר לשנות את העולם, אך אשתדל לעשות עבורכם את המירב.

במקום זאת הוא פשוט קפץ לכל נעל גדולה שראה בסביבה.

מספרים על גנראל דאגלס מקארתור, שכאשר התמנה למפקד הכוחות האמריקנים בפיליפינים בזמן מלחמת העולם השניה, בא אליו עוזר צעיר והביא לו ספר. מה זה, שאל אותו מקארתור? זה ספר התקדימים של המפקדים שהיו בתפקיד הזה לפניך.

כמה עותקים יש לספר הזה? שאל מקארתור. ששה, התלהב העוזר הצעיר. אז תיקח את כל השישה בערימה אחת, ושרוף את כולם. אני לא אעשה מה שעשו לפני ולא אהיה מחוייב לשום תקדימים. אקבל את ההחלטות שלי – בעצמי.

הדבר הראשון שעשה הקיסר אוגוסטוס היה להפנות עורף למורשת קודמו, יוליוס קיסר. הוא ידע שאסור לו בשום אופן להיכנס לנעליו הגדולות, ואכן הוא הצליח.