כמה תהליכים חמורים אירעו לאקדמיה הבריטית והאירופית בשני העשורים האחרונים, שאת התוצאות להם אנו רואים בהחלטה הנוכחית בפוליטיקה של האקדמיה הבריטית, ללכת לעבר חרם ממשי על האקדמיה הישראלית. אילו תהליכים מדהימים, שעכשיו הזמן לחשוף אותם, ולהבינם.
לאחר תום מלחמת העולם השניה חוו הבריטים את אובדן האימפריה שלהם, וגרוע מכך, הם התבוססו ברגשות האשם שלהם, על עברם הקולוניאלי. כתוצאה מגל החרטה האינטלקטואלי הזה, הם החלו לקבל יותר ויותר סטודנטים מן העולם השלישי, רבים מהם ערבים, במוסדות היוקרתיים שלהם ללימודים גבוהים. תלמידים אלה בגרו, נשארו ברובם, כמובן, באנגליה, והפכו מרצים, שנתקבלו קודם כל בשל הצורך לכפר על פשעי הקולוניליזם של הברטים עצמם. המרצים האלה הפכו לבכירים, לדיקאנים, ושיעתקו לאקדמיה הבריטית והאירופית את השיח הערבי והמוסלמי של חרמות, העדר ביקורת עצמית וכמובן, שנאת ישראל.
גרוע מכך. תהליך שפרופ’ מרטין קרמר מתאר בצורה מבריקה החל להתרחש: ככל שהאקדמאים מן העולם השלישי התקדמו בדרגה, כך צנחה רמת האקדמיה האירופית, שכן הדרישות הורדו ובהתאם לכך גם ההישגים. תהליך השתלטות העולם השלישי על האקדמיה הבריטית התגבר לאחר צאת ספרו השערורייתי של פרופ’ אדורד סעיד “אוריינטליזם”, אשר צייר את הקולוניאליזם, את ישראל, ואת חקר העולם הערבי בפרט כבלתי לגיטימיים עוד. אוניברסיטאות החלו להתבצר עם חוקרים ומרצים ערבים, כדי שלא יטענו שהן “אוריינטליסטיות” רחמנא ליצלן. שמות ערביים הפכו לחובה, בלי הרבה קשר לתרומה המחקרית. משטרת המחשבות של השמאל האירופי החלה להשתולל, תהליך שבחלקו מתחולל גם באקדמיה הישראלית, ואוי ואבוי למי שחושב אחרת. לכך יש להוסיף את המימון של מדינות ערב, בעיקר סעודיה, ההולך וגובר, של האקדמיה הבריטית.
כתוצאה מן התהליכים הללו, רמת האקדמיה הבריטית היום היא בינונית במקרה הטוב, כאשר הטובים שם בורחים למכה של האקדמיה העולמית, היא ארצות הברית. זינוק האקדמיה האמריקנית החל בין היתר בשל הריכוז העצום של יהודים במחקר ובהוראה בארצות הברית, יהודים שהכניסה שלהם לאקדמיה האמריקנית נמנעה לפני מלחמת העולם השניה. הם פורחים ואיתם פורחת ארצות הברית, למגינת ליבו של העולם הישן.
להוציא כמה אוניברסיטאות בודדות, האקדמיה הבריטית כבר נבלה. שורה ארוכה של אוניברסיטאות שדה, מיכללות ומוסדות הוראה ומחקר, שאין ערך אקדמי אמיתי לעשייתן. התארים הבריטים אינם נחשבים כיום במועדון האקדמיה עולמי, בעוד שלפני כמה עשרות שנים המצב לא היה כך כלל. בחורף האחרון יצא לי לבקר ב- SOAS, בית הספר של אוניברסיטת לונדון ללימודי המזרח התיכון. עליבות כזו של מבנים ומתקנים לא תמצאו אפילו במכללה השולית ביותר בישראל. חרטה על עבר קולוניאליסטי אולי יש שם בשפע, אך פחות מחקר בעל משקל בינלאומי.
באופן מוזר, דווקא ישראל החלה להתבלט ולעקוף את בריטניה הגדולה, קודם כל כיוון שתמיד היא ניצמדה לארצות הברית, ולא עוד לאירופה הישנה. האקדמיה הישראלית הולידה את תעשית ההיי-טק הישראלית, השניה בתיחכומה רק לזו האמריקנית בעולם כולו, את תעשיית התרופות הגלובלית שלנו, ועוד. מישהו שמע על סטרט-אפ בריטי? על המצאה טכנולוגית בריטית חשובה? על בריטניה באינטרנט? על הובלה בריטית בתחומי הטכנולוגיה האינטרנטית? מספר המניות של חברות היי-טק ישראלית בנסד”ק הוא כמו של כל מדינות אירופה ביחד. ישראל הפכה למעצמה מדעית וטכנולוגית, אירופה בנסיגה.
כאשר אתם מחברים את הגורמים האלה אתם מבינים את מידת המשטמה שיש באנגליה ובאירופה בכלל כלפי האקדמיה והתעשיה בישראל: שילוב של קינאה, שינאה יוקדת על ההצלחה והחוצפה להצליח, זכרונות נעימים של אנטישמיות, וקינה על מר גורלם. הם יודעים שהאקדמיה באירופה כבר אבודה, קודם כל בשל ירידת הרמה שהם עצמם גרמו לה. הפוסל במומו פוסל, וההחלטה האקדמית הבריטית מעידה קודם כל על עליבותה ועל רמתה המדכדכת.
ניתן היה להמעיט מערך ההחלטה הבריטית, אך זו עלולה להיות מדבקת גם לאקדמיות נובלות אחרות, למעשה כל יבשת אירופה, ואולי אפילו לקמפוסים בארצות הברית הנשלטים על ידי השמאל הפשיסטי האנטי-ישראלי ועל ידי גורמים ערביים.
אם היה לנו שר חוץ ראוי, או שר חינוך ראוי, בודאי הם היו נוקטים בצעדים, והממשלה היתה צריכה לטפל בבעיה בעודה באיבה, אך למרבית הצער אין לנו כאלה, כרגע. יש לזכור שכיום יש לנו מדינה, היכולה להגיב, בעוד שבעבר כל יהודי היה לגורלו, ועם זאת, צערי, ממשלת ישראל אינה מפגינה ריבונות וגאווה לאומית בשום תחום, גם לא כאן. ממשלת ישראל מתנהגת בגלותיות מקוממת.
יש צורך בחבילה מיידית של מעשים, והם:
- דגש חזק ומיידי על המימד ההסברתי-תקשורתי. בעיתוני העולם הגדולים תופיע מודעה של עשרות חתני פרס נובל וחוקרים מהידועים בעולם כנגד ההחלטה. הנוסח צריך להיות חריף כנגד האקדמיה הבריטית ומוסדותיה, דהיינו האקדמיה העולמית האמיתית מתגייסת נגד הפוליטרוקים של האקדמיה הבריטית. המחקר נגד הפוליטיקה של המחקר. כאן היתה יכולה להשתלב מחתרת השטרודל שלנו, ולעבוד נפלא. אך היא לא קמה.
- גורמי אקדמיה, הסוכנות וארגונים יהודיים יקיימו הפגנות מול קמפוסים של אוניברסיטאות בריטיות. יש לעשות שימוש בתמונות ושלטים מהחרם הנאצי על האקדמאים היהודים בשנות השלושים, ולהשתמש במימד המוסרי להבכת האנטישמיות הבריטית.
- חשיפת האמת על האקדמיה הבריטית הנובלת של היום, כפי שעשיתי כאן.
- הפעלת מינופי חרם נגדיים: קודם כל כנגד הבורסה הלונדונית. חברות ישראליות צריכות להודיע שלא ישקיעו עוד בבורסה הזו, או בכלכלה הבריטית. יש לפנות לטייקונים המשקיעים באנגליה, כמו משפחות עופר, לב לבייב או תשובה, שישעו עיסקאות ענק באנגליה. זה כבר יעשה את שלו, וייצור מנופים נגדיים. זאת לדעת שהבורסה הבריטית הקימה כאן נציגות כדי לחזר אחר חברות ישראליות שישקיעו אצלה. ישראל היא נקודה חשובה מאוד לכלכלת ההיי-טק הבריטית. אין לפחד מתגובה חזקה, שכן העולם מעריך את מי שעומד על דעתו ולא מוותר.
- החרמה נגדית של לימודים באנגליה על ידי התאחדויות הסטודנטים שלנו. אנגליה מרוויחה רבות מן התלמידים הישראלים ומהזרים בכלל הלומדים באוניברסיטאות שלה. יש לקרוא גם לזרים לא ללמוד עוד באקדמיה הזו. החרמה נגדית לא תעשה טוב למוסדות הללו מבחינת מוניטין ומבחינה כספית.
- העמדה מיידית על ידי מדינת ישראל של תקציבי מחקר של כמה מליוני דולרים לטובת מחקרים משותפים בריטיים-ישראליים, בשיתוף עם גורמים אקדמיים אמריקניים. נראה אותם ממשיכים בחרם אחרי זה.
- על הממשלה להודיע באופן התרסתי שהיא מקצה חצי מליארד שקל תוספת למחקר האקדמי הישראלי, תוך הגדלת מענקי הפיתוח והמחקר לתעשיית ההיי-טק שלנו. יש לקשור זאת להחלטה הבריטית, ולהודות לה, שבזכותה ישראל רק תלך ותשגשג, בדיוק כמו שהתעשייה הצבאית והכללית שלנו התפתחה הודות לחרם הערבי, המוכרז כבר ששים שנה כנגדנו, ואשר בסופו של דבר פגע קודם כל במי שהטיל אותו. כיוון שהבריטים מודיעים שתוך שנה הם עלולים להטיל חרם כללי על האקדמיה שלנו, הרי יש להודיע שאם צעד כזה יתבצע, יועברו עוד חצי מליארד שקלים לחיזוק עוצמת הטכנולוגיה, ההיי-טק, הקשרים האקדמיים העולמיים והידע שלנו.
ולבסוף, והדבר נכון תמיד, יש לקרוא ליהודי אנגליה לעלות מייד ובהמוניהם, לארצם. וכי מה יש להם לחפש עוד בארץ, בה אין להם כיהודים הגאים בזהותם, שום עתיד?
מאמרים קשורים:
צילצולי אזעקה בבריטניה
איסלאם באירופה
האם מתה הרב-תרבותיות?
