מאת ד”ר גיא בכור
“גן העדן הסוציאליסטי”:
בראשית המאה ה- 19 הלכה והתרחבה התנועה הסוציאליסטית במערב אירופה, שקבעה שניתן להשיג את גן העדן החברתי, וכבר בימינו. אחד מראשי התנועה, הנרי סן-סימון (1760-1825) הניח יסודות לרעיון גן העדן הזה, יחד עם אוגוסט קומט (1798-1857), שהציע שיטות “מדעיות” לארגון החברתי של גן העדן.
מה היו העקרונות שלהם לאותו סוציאליזם, שיביא גן עדן עלי אדמות?
1 מיקסום של רווחה לכל.
2 בהתאם לנורמות של מוסר וצדק.
3 שיתוף פעולה על בסיס שוויוני,
4 ואפשרות לכל אחד להצטרף, באופן חופשי.
ואיך משיגים את היעדים הנשגבים? ההיגיון שלהם אמר שכל אחד יצטרף בשמחה לרעיונות הנפלאים, כך שזה אמור לבוא לבד. וכדי לנהל את “המכונה החברתית” הזו, נדרשת ממשלה חברתית בהיקף-על, אולי אפילו ממשלה עולמית. כמו כן, יש לחסל את השכבות “הלא-יצרניות”, ובעיקר האצולה, הכמורה, ואנשי העסקים, ומי שירצה לעבוד, יקבל תמריצים ממשלתיים.
מאוחר יותר פיתחו קארל מרקס ופרידריך אנגלס את הקומוניזם, שיושב על הרעיון הסוציאליסטי, אך הם הוסיפו את המהפכה. בלי מהפכה, לגישתם, לא יושג גן העדן החברתי הנשגב. זו התיאוריה. ומה המעשה? ונצואלה, כמשל.
1
ממשלת העל: בשנת 1989 פרצו מהומות דמים בוונצואלה (כונו “קרקאזו”), על רקע רפורמות ניאו-ליברליות, עם כ- 3,000 הרוגים. המחאה הולידה הפיכה צבאית שלוש שנים מאוחר יותר, בידי לוטננט קולונל (מקביל לסגן אלוף) אלמוני בשם הוגו צ’אווס, שאחר כך יתמנה לנשיא משנת 1989 ועד למותו הפתאומי ממחלה, בשנת 2013.
צ’אווס החליט לכונן את גן העדן הסוציאליסטי עלי אדמות, אותו כינה “סוציאליזם של המאה ה- 21”, והניסוי התחיל.
נשען על היות וונצואלה מדינה מאוד עשירה במחצבים, במיוחד בנפט, ולנוכח מחירי הנפט העצומים, הוא פיתח את שירותי הבריאות, החינוך, והשיכון לעניים, וזכה לתמיכה עממית עצומה. לצורך כך הקים צ’אווס מנגנון ממשלתי אדיר, שניהל את המדינה, אך כדרכו של מנגנון כזה, שאין לו ביקורת, הפך למושחת, למקורבים בלבד, כך שכספים רבים זרמו אל המנגנון עצמו. ממשלת העל הפכה לשלטון על, לשלטון יחיד, והשחיתות הפכה לדת החדשה של המדינה. “שלטון משחית, ושלטון מוחלט משחית באופן מוחלט”, כאמרתו של לורד אקטון האנגלי. צ’אווס הפך לשמש העמים, מי יעז לעמוד מולו, ולהתלונן?
2
מאיפה המימון לכל זה? השיטה של צ’אווס, כמו השיטה הסעודית, בנויה על הנפט, וכל עוד זה הזרים סכומים עצומים, היא עבדה, אבל עכשיו היא כבר לא עובדת. זה היה צפוי.
וונצואלה קרסה כלכלית (התוצר לנפש קרס מ- 23,570 בשנת 2014 ל 16,830 ב- 2015. הצפי להשנה הוא כ- 10,000 דולר, ופחות. המשק שלה בפועל נעצר, וזה החל עוד לפני קריסת הנפט. לא משנה כמה האידאל יפה ונשגב, מישהו הרי צריך לממן את כל הדברים היפים האלה, בדיוק כמו שהמועמד המוזר ברני סאנדרס מגדיר את עצמו לראשונה בארה”ב כ”סוציאליסט”, וכמובן שהוא מבטיח הכל חינם. הרבה מאוד צעירים תמימים ופחות תמימים נוהים בעקבותיו. אך מי ישלם על כל החינם הזה, כאשר ארה”ב כבר בחוב של כעשרים טריליון דולר? כך גם הניסוי של וונצואלה, שקרס על סלעי המציאות.
מה נשאר מהמילים הגדולות? ההמונים עטים על המזון, בוזזים את מה שנשאר מן ההבטחות. עליבות קורעת לב. בני אדם אינם ארנבי נסיון בניסויים חברתיים, גם לא אנחנו.
המחסור כבר ניכר בכל מקום בוונצואלה, ויש רעב ממש. נדיר למצוא מזון בחנויות, תרופות, ואפילו חשמל ומים. בכל מקום אנשים מיואשים עומדים שעות, לפעמים עשר שעות, בתורים אינסופיים, שנגמרים בזעם, ביזה ואלימות קשה. המכונה החברתית של צ’אווס הפסיקה לעבוד, והאזרחים, שהיו ברגים שלה, מאוכלים על ידה. ההבטחה המהפכנית הסוציאליסטית היתה עצומה, אך האנשים תמיד היו קטנים קטנים. השוק השחור משגשג, ומזין את העולם התחתון, שהפך לשלטון האמיתי בערים רבות. שלטון הפחד והיאוש. “אנחנו רוצים לאכול“, זו הסיסמה כיום בגן העדן הסוציאליסטי, כשהאוטופיה הפכה דיסטופיה.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן
גן עדן עלי אדמות, הפוליטיקלי קורקט, סרטון תעמולה של “המפקד” צ’אווס. תחי המהפכה, אבל איזו מהפכה? זו שהיתה נגד הקודמת, או זו שתבוא במקום החדשה? או החדשה נגד הקודמת?
3
אין תמריץ לעבודה ולהשקעה – כבר אצל צ’אווס “החלשים” קיבלו מהמדינה, ולכן לא השתלם להם להתאמץ, כי הרי הם חייבים להישאר “עניים” (כשם שאצלנו עמותות שדואגות לעניים, חייבות שיישארו עניים, אחרת לא יצטרכו אותן). גם לכוחות היזמיים לא השתלם להתאמץ, משום שגן העדן ראה בהם “עשירים מושחתים”, והטיל עליהם מיסים כבדים וגזרות. מדורו מאשים את המפגינים ברחובות שהם “עשירים מפונקים”.
כתוצאה מכך העשירים הוציאו את הכספים שלהם אל מחוץ למדינה, הפסיקו להשקיע ולתמרץ עסקים, תהליך שגם ישראל חווה כיום במידה מצומצמת, מאז “המחאה החברתית“, שפגעה בכלכלה שלנו, בדיוק כשם שפגעה בזו של וונצואלה. עסקים והשקעות לא אוהבים התערבות ייתר של מדינה, וועדות, פקידים, “רגולטורים”, ורעיונות אוטופיים למיניהם. הם עוברים למקום אחר, יציב יותר. אין תחרות, אין שקיפות, אין צרכנות.
הקיבוצים אצלנו קרסו בעשורים האחרונים מאותה סיבה של אובדן התמריץ לעבודה ולהשקעה, ועדיין יש בישראל קיבוצים לא מופרטים, היושבים על מפעלים משגשגים, המנוהלים בדרכים קפיטליסטיות לחלוטין. זה יוצא דופן במנעד הסוציאליסטי, וראוי לציון. זה לא סוציאליזם אוטופי. אך האם זה סוציאליזם קפיטליסטי, או קפיטליזם סוציאליסטי?
למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת –
כ א ן
4
“על פי נורמות של מוסר וצדק”, אך מוסר וצדק של מי? לכל אחד יש מוסר וצדק משלו. הכוונה למוסר וצדק של השלטון, ממשלת-העל של הסוציאליזם העולמי. ומה עם מי שלא מסכים? לא במקרה היו מאשפזים בברית המועצות במוסד לחולי נפש את מתנגדי המשטר, כי איך יכול להיות שאדם שפוי יתנגד לרעיונות כל כך מתקדמים ונפלאים? הוא חייב להיות לא שפוי. ואכן, מי שלא הסכים עם צ’אווס או כיום מדורו, ייעצר וייכלא, גם היום, במיוחד היום. אלפי מעצרים בבתים, כצעדים מקדימים להפגנות, איומים וחיסולים פיזיים. ונצואלה הפכה למדינת משטרה, תוך איום מתמיד על האופוזיציה, שדווקא השתלטה על הפרלמנט בבחירות בחודש דצמבר. אך מדורו בולם כל חקיקה של הרוב המתנגד באמצעות בית המשפט העליון, שאנשיו תומכים בו, כמינויים שלו.
מדורו מנהל כיום את המדינה באמצעות צווים נשיאותיים, מה שלא כל כך מפריע לאזרחים הרעבים. להם חשוב יותר למלא את הבטן הריקה.
5
אנחנו והם – כל מתנגד הוא אויב – כיוון שהמונים מפגינים ומתפרעים ברחובות, השלטון בוונצואלה נגרר למחוזות ההזיות, הסכנה, והפרנויה: את ההפגנות יוזמים “העשירים”, “כוחות זרים”, “כוחות הריאקציה” הרעים (לעומת “הכוחות הפרוגרסיביים” הטובים), או “אויבים” לא מזוהים. זו הסיבה שיש עכשיו בוונצואלה מצב חירום צבאי, והצבא כבר עורך תרגילים כנגד אותם אויבים לא מזוהים. הצבא נאמן למדורו, לפחות לפי שעה, ובולם כל תסיסה חברתית באלימות ובכוח הזרוע. אם ידוע על הפגנת ענק, הוא סוגר תחנות רכבת תחתית, כדי לווסת את המספרים.
למדורו יש התפרצויות זעם, בכל התנגדות הוא רואה מזימה, והניסיון של האופוזיציה לקצץ את הקדנציה שלו בחצי, משש שנים לשלוש – נתפס על ידו כניסיון הפיכה. הוא מגלגל בראש את הרעיון להשתלט על המדינה לחלוטין, באמצעות הצבא, ולבטל את הבחירות. במקרה כזה, ולא רק במקרה כזה, ונצואלה תגיע למלחמת אזרחים.
6
ה”פוליטיקלי קורקט” העריץ את וונצואלה ואת צ’אווס – בעולם המדומיין והמסוכן של הפוליטיקלי קורקט, נהגו להתייחס אל צ’אווס כמו אל “שמש העמים” סטלין, בשעתו. עיתוני המערב התחרו מי יתאר בצבעים וורודים יותר את גן העדן האוטופי, את הרפורמות מרחיקות הלכת, הכריזמה הסוציאליסטית הנוטפת, ובכלל את האושר השמימי. הפוליטיקלי קורקט, המבוסס בעצמו על הנדסה חברתית סוציאליסטית, ראה בוונצואלה את ההתגשמות החברתית הראויה, כמו שאובמה ראה בארדואן את ההתגשמות המוסלמית הראויה. אבל התושבים בוונצואלה רואים דברים אחרים לגמרי, ונמאס להם. פעם הם נהו אחר השמאל, בגלל הדיכוי הימני; עכשיו הם נוהים אחר הימין בגלל הדיכוי מהשמאל. תמיד דיכוי.
הקריסה של וונצואלה מבלבלת את שוטי הפוליטיקלי קורקט: אז הטוב התברר כרע? ואולי הרע הוא עדיין טוב? והפוליטיקלי הוא עדיין קורקט? וזה קורקט להיות פוליטיקלי? מוזר, כבר ראיתי את הפרצוף הזה קודם.
מוזר, כבר ראיתי את הפרצוף הזה קודם,
נתלה סביב הדלת שלי, כמו נץ, האורב לטרפו,
כמו הלילה, שמחכה ליום.
מה אתה מחפש, לפגוש במוות?
מה אתה חושב שאתה? אתה שונא מידי את החיים.
טנגו הסוציאליזם האבוד (גרייס ג’ונס, Libertango): היכנסו לקצב: 1-2-3 ו– מהם שלבי האקורדיון האוטופי?
1 ההתלהבות
2 השיגרה
3 ההתפכחות
ו– החורבן הבלתי נמנע. לאחר “המחאה החברתית” הסוציאליסטית, קמה בתל אביב שורה של “קואופרטיבים” “שיתופיים”, ועוד גופים “חברתיים”. כולם נסגרו בהפסדים כבדים. וונצואלה הקטנה, צ’אווס שלנו. כבר ראיתי את הפרצוף הזה קודם.
7
כתוצאה מכך קרסה המערכת החברתית המהונדסת במדינה, וסחפה איתה את שאריות החברה, הנשלטת כיום בידי חבורות פשע וכופר נפש (אדם שווה כאלף דולר). קראקס נחשבת לעיר הרצחנית ביותר בעולם, ויש שכונות שאין סיכוי לצאת מהן ללא פגע. “המצפה של וונצואלה לסכסוכים חברתיים” תיעד 2,138 מקרי מחאה נגד המשטר מינואר ועד אפריל השנה. מספר המקרים הפליליים הוא אינסופי, והמשטר לא עושה כמעט דבר. כנגד מתנגדי המשטר הוא פועל בחומרה, ובולם אותם בכל מחיר, אך בנושא הפלילי לא עושים הרבה, וכך קרסה החברה. המדינה כלאה חברתית את המדינה, המדינה מתה.
בעלי היכולת מוצאים כל הזדמנות לעזוב את המדינה, ומי שנשאר אלה האומללים והתמימים, עליהם רוכבת ממשלת-העל. “אם לא הצלחתי להגיע לשמיים, אגייס את הגיהנום”,flectere si nequeo superos, Acheronta movebo (וירג’יליוס באנאדות, ספר שביעי, 312). שיטות “מדעיות” לארגון החברתי של גן העדן. מדורו קיבל החלטה שלא לאפשר לשום מחאה להרים ראש.
8
קואליציית גן עדן – תפיסתו של סן סימון היתה שעוד ועוד קהילות יצטרפו אל גן העדן הסוציאליסטי, עד שיחברו לקהילה עולמית גדולה, אך בנוגע לונצואלה דווקא ההיפך קורה: הממשלים הסוציאליסטים בארגנטינה ובברזיל התהפכו, והם מתרחקים מוונצואלה, ומתקרבים אל הקפיטליזם. אין להם ברירה, שכן גם ארצותיהם במשבר עמוק, וכך וונצואלה משכה פעם את דרום אמריקה אל הסוציאליזם, ועכשיו הוא מושך אותה אל הקפיטליזם.
9
היהודים – מה להם ולניסויים חברתיים מסוכנים, שבהם הם תמיד יימצאו אשמים, ומה הם עוד עושים שם? מדובר בשכבה הכלכלית המוצלחת ביותר, ולכן האמידה ביותר, ומכאן מושא לשנאה ולהסתה. וונצואלה שהיתה פעם גן עדן ליהודים, הפכה לגהינום, ורובם כבר עזבו. מתוך 20 אלף נשארו כיום כ- 7,000, רובם בקרקאס, בערגה גלותית לימים טובים יותר.
ציפייה כזו לא נראית באופק, משום שגם אם האופוזיציה ברשות הנריקה קפרילס תתפוס את השלטון, עדיין מחאה נגדית צפויה, ומדורו לא מתכוון לוותר כל כך מהר. מחירי הנפט לא צפויים לעלות כבעבר, ומאיפה יביאו כסף לשיקומה של המדינה הנובלת?
רוב היהודים היגרו לארצות הברית, וזו החמצה שלנו. יש מקום להעלות את שארית הפליטה באופן קולקטיבי לארץ, כקהילות שלמות, וכך לחסל עוד גלות. צחוק הגורל, ודי אופייני לדרום אמריקה, גם לקפרילס וגם למדורו שורשים יהודיים, והם יודעים זאת. בוונצואלה חצי אחוז מוסלמים, מתוך כ- 30 מיליון אזרחים, אך השפעתם רבה, כיוון שהם אהודים על השלטון, והם מתרכזים בקראקס. היהודים, לעומת זאת, הורחקו. ככה זה בניסויים חברתיים, מיישמים נורמות של מוסר וצדק.
10
ישראל – נדהמים צפינו בישראל בצ’אווס, שניתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל בשנת 2009. נציגי הפוליטיקלי קורקט בארץ תיארו זאת כ”דה-לגיטימציה” ועוד הפחדות, אך זה היה קשור בניסוי של צ’אווס: גן העדן המהונדס לא אוהב את ישראל, מדינת החירות, ורואה בפלס’ קורבנות נצחיים. צ’אווס הפך לבעל ברית של איראן, ופער את פיו באינסוף ביטויים אנטישמיים ואנטי-ישראליים. מדורו המשיך את מדיניות אדונו. וכך, בעוד ישראל ממשיכה לזנק בכל הרמות, בוונצואלה אין מה לאכול, על סף מלחמת אזרחים.
מי שמבין עכשיו את חשיבותה של ישראל כמגנט של קידמה אלה המשטרים החדשים בארגנטינה ובברזיל, לאחר שתי נשיאות שמאל עויינות, שסולקו בבושת פנים. צריך להיות ברור: מתחיל העידן הישראלי בדרום אמריקה, ויש להשקיע בכך תשומות כספיות ואנושיות. תהליך דומה יקרה עם וונצואלה, אלא שהיא עדיין צריכה להתעמת עם עצמה, ועם הניסוי המחריד בבני אדם שעודנו מבוצע בה.
ומה המוזר? דור דור והכישלון הסוציאליסטי שלו, ועדיין יהיו כאלה שילכו אחריו שבי, עד הקריסה הבאה. נמשכים כמו פרפרי לילה אל האור המהפנט, והמסוכן.
מוזר, כבר ראיתי את הפרצוף הזה קודם,
נתלה סביב הדלת שלי, כמו נץ, האורב לטרפו,
כמו הלילה, שמחכה ליום.
מה אתה מחפש, לפגוש במוות?
מה אתה חושב שאתה? אתה שונא מידי את החיים.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה, שנה או שנתיים. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כאן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כאן.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן