מאת ד”ר גיא בכור
איזה מחזה מוזר וסתום… מאות פעילים של חיזבאללה הניחו אתמול והיום אלפי עציצי פרחים במקום בו הפגינו עד לימים האחרונים נגד הממשלה, מול ארמון הממשלה, ובזירת הקרבות במערב ביירות. מה זה? האם חיזבאללה מבקש להעביר איזשהו מסר? בצורה מאוד לא אופיינית לו: להביע סוג של התנצלות, הבהרה, על מה שעולל, קודם כל לעצמו? בהחלט. ולמה הכריז ראש הממשלה פואד סניורה על ניצחון במאבק מול חיזבאללה? כרגיל, ניצחון מתוך עמדת חולשה?
מכאן נצלול עכשיו לעולמה הסבוך של הפוליטיקה הלבנונית, זו אשר נתפסת בישראל כמי ש”נכנעה” לחיזבאללה.
**
האם חיזבאללה הוא גרורה איראנית או ארגון לבנוני? זו שאלת מפתח להבנת מה שהתרחש בשבועיים האחרונים בביירות, ובלי הבנה זו לא נוכח לפצח נכון את מצבנו שלנו בלבנון.
התשובה היא שששתי האפשרויות נכונות, אך המיצוב של הארגון משתנה. עם השנים הוא נע באיטיות יותר ויותר לכיוון הצד הלבנוני, עם כל היותו קשור בעבותות לצד האיראני-פרסי.
עכשיו עשוי האירגון, באפן היסטורי, להתחבר לראשונה בתולדותיו לפוליטיקה ולחשיבה הלבנונית, דהיינו התזוזה שלו תואץ לכיוון לבנון.
כאשר נחתם הסכם הפיוס הלאומי בטאיף בשנת 1989, נמצא חיזבאללה בשיא ההתרסה שלו נגד המדינה הלבנונית, והבכירים שלו לא היו שותפים ישירים לא להסכמה, ולא לביצוע ההסכם. עכשיו השתנה הדבר לגמרי. חיזבאללה, לראשונה בתולדותיו, יקבל על עצמו הסכמות פנים לבנוניות, יהיה שותף להן, יזכה לתקציבי מדינה, ובמידה של שיתוף באחריות הלאומית. מעולם לא היה חיזבאללה חלק ממשי מן הממשל הלבנוני, מן הממשלה הלבנונית, בדרגה שהוא יימצא בה מעכשיו.
כדי להבין את התהליכים, יש לזכור כיצד התפרע חיזבאללה, והפנה את הנשק שלו כלפי הלבנונים רק לפני מספר שבועות. הסברתי כבר בעבר, עד כמה גדול היה, ועדיין, ההלם בלבנון ובעולם הערבי מן התופעה הזו. בבת אחת איבד חיזבאללה את עולמו, והפך מ”צלאח א-דין החדש” במזרח התיכון, הלוחם הגדול נגד ישראל, לעוד מיליציה. זו היתה הסיבה שהמנהיג הרוחני של חיזבאללה, מוחמד חוסין פדלאללה, נתן הוראה מיידית לכוחות הארגון ולנסראללה – לסגת. הנזק העצום הזה הביא את חיזבאללה לקבל, בלית ברירה, על עצמו את כללי המשחק הלבנוניים, ואסביר.
◄מגורשת, מגורשת, על מות המוקאוומה, ואיפה טעו הפרשנים
בעוד שנה, בראשית חודש יוני 2009 יתקיימו הבחירות לפרלמנט לבנוני חדש. למעשה אנו נכנסים עכשיו לשנת בחירות, על כל המשתמע מכך. קחו בחשבון שבלבנון מיוני עד ספטמבר, אין הרבה פעילות פוליטית, ונבין שאין כבר הרבה זמן. במילים אחרות, הכל נערכים לקרב על הלבבות.
לבנון אינה איראן או מצרים, שכן בביירות יתכנו מהפכים דמוקרטיים, למשל הבחירות האחרונות משנת 2005, שלראשונה העלו קואליציה אנטי-סורית.
פואד סניורה וסעד אלחרירי לקחו בחשבון את ההלם שנגרם לציבור הלבנוני ממעשהו חסר האחריות, הניקלה, של נסראללה, ואת העובדה שבמו-ידיו איחד חיזבאללה אל כל הגורמים האחרים בלבנון – נגדו. במילים אחרות, הם מתכוונים לגייס קולות גם מתומכי חיזבאללה המאוכזבים, מן העבר. למשל, כ-30% מן השיעים בלבנון, שאינם תומכים בחיזבאללה; או נוצרים שבעבר תמכו בחבורה הפרו-סורית, ועכשיו הבינו את מידת הסכנה שבה. ואכן, תומכי חיזבאללה הנוצרים גמגמו בימים האחרונים, לנוכח מה שנתפס כבוגדנות רבתי, שאין למחול עליה.
הפוליטיקה הלבנונית התפטרה עכשיו מטענת השווא של ה”מוקאוומה”, דהיינו עילת המאבק הצבאי בישראל, והסברתי את זה. מעכשיו יתקשה נסראללה להסתתר מאחורי השביס הישראלי, כדי לזמום את מזימותיו בלבנון. התקדמנו.
יותר מכך, אם חיזבאללה ישלח עכשיו את שריו לשרת תחת ראש ממשלה כמו סעד אלחרירי או פואד סניורה, הרי שמשמעות הדבר שהארגון איבד את האותנטיות שלו. הרי בשנה וחצי האחרונות טען חיזבאללה כי חרירי-הבן וסניורה הם סוכנים, בוגדים, העובדים עם ישראל, עם ארה”ב, נוכלים, ומה לא. איך יישב עכשיו בממשלה אחת תחתיהם? ועוד משהו, חיזבאללה התגאה שהוא ארגון מהפכני. עכשיו יואשם שבגד בעקרונותיו – תמורת כסאות נוחים בממשלה, לשכות וכיבודים.
הסכם דוחה החדש מעניק, מעכשיו, לגיטימציה מלאה למחנה המתנגד לסוריה ולחיזבאללה, שכן כולם קיבלו מעכשיו את מנהיגותו.
נחזור למיצוב של חיזבאללה בין איראן ללבנון. מעולם לא היה חיזבאללה משולב באמת בפוליטיקה הלבנונית, בוודאי לא בממשלה. מעכשיו זה יקרה, ואני רואה זאת כהתפתחות חיובית לטווח הרחוק. הפוליטיקה הלבנונית משמעה פתיחת תהליכים ודיאלוגים, ומעכשיו נפתח אחד כזה, עם נציגים חשובים במרקם העדתי של המדינה. מה רע בכך? הנחת היסוד של הפוליטיקאים הלבנונים, שבהסכם דוחה הם קירבו את חיזבאללה לצד הערבי, על חשבון הצד הפרסי-שיעי שלו. הם חיברו אותו למחויבויות הממשלה; הוא לא יהיה רק רפובליקה שיעית עצמאית; הוא יהיה חלק מן הממשלה ומאחריותה.
לדוגמה, בבחירות בעוד שנה, יתקשה חיזבאללה לטעון שהממשלה הזו קיפחה את השיעים או את העניים, משום שיהיה חלק מרכזי ממנה ומאחריותה. עדיף שיהיו משולבים ואחראיים, מאשר עויינים כגורם סרטני שאין איתו הדברות.
אם כן, מדוע סירבה משלת סניורה להכניס את חיזבאללה במהלך השנה האחרונה? משום שעכשיו נותרה לממשלה הזו רק שנה, והיא כבר עשתה את שלה. היא סילקה את הסורים, עמדה בהצלחה מול מלחמת ישראל-חיזבאללה, ובלמה מלחמת אזרחים. בשנה שנותרה לה לא צפויה, ממילא, פעילות גדולה. מה יהיה בממשלה הבאה בעוד שנה? אללה כרים. ועכשיו היא נסמכת על הזעזוע שגרם חיזבאללה, גם לעצמו ולמעמדו.
זכות הוטו
נכון הוא שחיזבאללה קיבל זכות וטו בהצבעות, כאשר הקוורום להתכנסות הממשלה הוא שני שלישים מכלל החברים, וביכולתו להקפיא את פעילותה, אך בזמן שנותר לממשלה הזו, ובנושאים שעל הפרק, לא צפוי שיעשה כן.
אם חיזבאללה יימנע מלכנס את הממשלה, בשל הקוורום של שני שלישים הנדרש לכל כינוס, לא תהיה ממשלה בלבנון, והוא ייתפס כאחראי לכך. אין הוא מעוניין בכך בשום אופן.
זהו מאזן אימה שיפעל מייד לנגדו, והוא לא צפוי לעשות כן. מה גם שהרוב, סניורה וחרירי, נתפסים עכשיו כאחראים, כמי שהצילו את לבנון מפזיזות חיזבאללה. הם זכו לקרדיט ענק בימים האחרונים, כל זאת לקראת הבחירות הבאות.
בישראל חוששים שחיזבאללה ינטרל את מינוי יוניפי”ל, בעוד שלהערכתי, חיזבאללה אינו מתנגד כלל ליוניפי”ל. אם היה מתנגד, כבר היה גורם לו לעזוב. הסדר הנוכחי נוח לחיזבאללה בדרום לבנון, שם יש לו מעמד מיוחד, ויוניפי”ל אינו מסכן זאת כלל, ההיפך הוא מנציח אותו. איני יודע, אך אני מעריך שגם הנושא הזה סוכם בכתב באופן חשאי בין הצדדים להסכם.
עכשיו, שימו לב: אם יש כינוס של ממשלה, הרוב הנדרש להחלטות הוא רגיל, להוציא “עניינים עקרוניים” (مواضيع أساسية). מהם עניינים אלה? החוקה קובעת:
تعديل الدستور، إعلان حالة الطوارئ وإلغاؤها، الحرب والسلم، التعبئة العامة، الاتفاقات والمعاهدات الدولية، الموازنة العامة للدولة، الخطط الإنمائية الشاملة والطويلة المدى، تعيين موظفي الفئة الأولى وما يعادلها، إعادة النظر في التقسيم الإداري، حل مجلس النواب، قانون الانتخابات، قانون الجنسية، قوانين الأحوال الشخصية، إقالة الوزراء.
תיקון החוקה; הכרזה על מצב חירום וביטולו; מלחמה ושלום; גיוס כללי; הסכמות וחוזים בינלאומיים, תקציב המדינה; תוכניות פיתוח ארוכות טווח, חוקי המעמד האישי (כלומר ענייני העדות הרגישים), ועוד.
לעניין יוניפי”ל: הממשלה הלבנונית כבר ביקשה ואישרה את כניסתו. היא אינה צריכה לאשר זאת כל שנה ושנה. וחיזבאללה לא יזכה לרוב של שני שלישים, לדרוש את הביטול. הבנו? גם חיזבאללה יודע את זה.
בחודש אוגוסט, כמידי שנה, יאשר האו”ם את המנדט של יוניפי”ל, כל עוד ממשלת לבנון לא תמנע זאת, וזו לא צפוי שתמנע.
כוחו של חיזבאללה יהיה, אם כן, בבלימה, לא בשינוי וביוזמה, שכן הוא יהא מיעוט בממשלה, אשר בכל מקרה, בכל נושא מרכזי יש בה דרישת רוב של שני שלישים. מה גם שנסראללה בסך הכל מרוצה מן הסדר, שהתקבע כבר בדרום לבנון.
עכשיו לפטנט, שאנו כבר מכירים בלבנון, לקדם תהליכים תוך כדי מימד של זמניות, ומימד כזה קיים פה: בסך הכל שנה. אם מימדי ההצבעה למחנה הפרו-סורי יירדו בבחירות הבאות, תרד גם דרישתו של חיזבאללה לשליש השרים בממשלה. מה שזקוק עכשיו המחנה האנטי-סורי זה לשקט, כדי להווֵן את ההישג שלו, ולנצל אותו לקראת הבאות.
הנשק של חיזבאללה:
אין ספק שהנושא הזה יעמוד עכשיו על הפרק, מה גם שחיזבאללה התחייב בהסכם דוחה שלא יפנה עוד את הנשק שלו כלפי לבנונים. אין ספק שהממשלה הזו תצטרך להתייחס להוראות מועצת הביטחון לפרק את חיזבאללה, השאלה היא כיצד. שום גורם לא יכול לפרק בכוח את חיזבאללה, גם ישראל לא הצליחה לעשות זאת. במילים אחרות, הדרך היחידה תהיה לטפל בכך היא לחבק את חיזבאללה חיבוק דוב, ובדרכים הלבנוניות, למשל, לשאוף לשילוב הדרגתי שלו בצבא לבנון, שיתופי פעולה, ועוד. כיוון שצבא לבנון הוא היום בלתי עדתי וא-טריטוריאלי, חיזבאללה יצטרך לקחת זאת בחשבון, ולא תהיה חטיבה של חיזבאללה. כל התהליכים האלה עוד ידונו. מה גם שהנשיא החדש, מישל סלימאן, שהגיע ישר מצמרת הצבא, רואה בצבא לבנון נכס שחובה לשמור עליו מכל משמר. אין לשכוח שסולימאן חתום גם על המאבק המוצלח לחיסול המיליציות הפלסטיניות הפרו-סוריות בצפון לבנון, במחנה הפליטים נאהר אלבארד, וגם על התפרסותו המוצלחת של צבא לבנון בדרום לבנון, בגבול עם ישראל.
האם יוכל חיזבאללה להוציא את הצבא מדרום לבנון? לא, משום שלפי כלל השני שלישים- הוא יכול רק לבלום תהליכים חדשים, לא לעשותם בעצמו בממשלה.
האם התוכנית להרוג את חיזבאללה ברכות תצליח? או שהוא יהרוג ברכות את הממשלה? ימים יגידו. אך אין ספק שמבחינה היסטורית חיזבאלה נכנס עכשיו לשלב נוסף בתולדותיו, בכל הנוגע לפוליטיקה הפנים-לבנונית. בפעם הראשונה יוכל חיזבאללה והשיעים שלו לזכות בתקציב מן המדינה, ובהטבות של מי ששותף למשחק הפוליטי, לטוב ולרע. אין זה דבר של מה בכך.
חיזבאללה בלבנון – שלבים
השלב הראשון: 1982-1991 שלב ההקמה האלים, חטיפות זרים, והתעלמות המלאה מן המדינה הלבנונית. המזכ”ל המייסד, סובחי טופיילי, התנגד לשילוב הארגון במוסדות הלבנוניים, ולכן הוחלף על ידי המזכ”ל עבאס מוסאווי.
השלב השני: 1991-1992 חיזבאללה מצטרפת לבחירות לפרלמנט הלבנוני, ומתחילה להכיר במוסדות המדינה. אלא שבשיא התהליך, ישראל מחסלת את עבאס מוסאווי בתאריך 16 בפברואר 1992. תהליך ההשתלבות נבלם גם הוא.
השלב השלישי: 1992-2006 המזכ”ל השלישי, חסן נסראללה, מקצין את עמדות הארגון, אך ממשיך לשלוח את נציגיו לפרלמנט. הוא מקפיד על משחק כפול: שותפות בחיים הפרלמנטאריים (מפלגת “הנאמנות להתנגדות”), אך גם שמירת מרחק בטוח של התרסה; הוא מכונן מערכת שלטונית ותקשורתית אלטרנטיבית.
השלב הרביעי: 2006-2008 בעקבות מלחמת לבנון מוכה חיזבאללה מכה קשה, דבר שמחייב אותו לקבל החלטות לא קלות, בכל הנוגע להשתתפותו במערכת הלבנונית. כיוון שהממשלה המכהנת של סניורה היא נגדו, הוא יוצא נגדה, אינו מכיר בלגיטימיות שלה, ולכן מחדד את עמדותיו נגדה.
השלב החמישי, הנוכחי: בעקבות הסכם דוחה, בפעם הראשונה ישתתף חיזבאללה בצורה משמעותית בממשלה, בממשל ובחיים הפוליטיים המלאים. בכך הוא צועד צעד אחד נוסף, לקראת שותפות ואי-החרמה. מבחינת הארגון השיעי הלוחמני הזה, מדובר בשלב היסטורי, המשך להסכם טאיף.
**
כך קורה שדווקא ההתרסה הגדולה ביותר של חיזבאללה נגד המדינה הלבנונית, פועלת במהופך, קודם כל נגדו, והנה, בלית ברירה, הוא יצטרף אליה עכשיו, ויעניק לה לגיטימציה. מדיניות החולשה של פואד סניורה ושל תומכיו האנטי-סוריים פעלה את פעולתה.
אמש, כאשר הוא נשען על מעקה המרפסת הפתוחה של ארמון הממשלה בביירות, בעקבות כשנתיים של מאבק עם חיזבאללה, חייך סוף סוף סניורה את חיוכו העקום ואמר: “הצלחתי. חיזבאללה לא יפנה עוד את נשקו כלפי הלבנונים, שכן זה כמו כדור שאפשר לירות אותו רק פעם אחת. עכשיו הם מבינים מה יהיו התוצאות אם יעשו זאת שוב. ואם בכל זאת יעשו זאת: הם יהיו כמו מי שנפתחו עליו שערי הגהינום, ואני חושב שהם הבינו את זה”.
פואד סניורה יכול להרשות לעצמו לפרוש, עכשיו. הוא הוציא את הצבא הסורי מלבנון; הוא ייצב את המצב מול ישראל; והכניס את חיזבאללה לסד חדש, שיחייב את הארגון הטרוריסטי הזה לצאת לדרכי חשיבה חדשות לגמרי. שלושה הישגים גדולים מבחינת ארצו. הייה שלום, מר סניורה. למדנו ממך רבות; עוד נתגעגע ל ‘בכי’. אולי יום אחד, ניפגש.
כמה מתוחכמת היא, הפוליטיקה הלבנונית.
◄לכל מי שניסה להירשם למערכת Gplanet Prime ולא הצליח – התקלה תוקנה סופית, וכעת ניתן לעשות זאת ללא בעיה. עימכם הסליחה. ניתן להירשם בלחיצה – כאן.
◄פיצוח חכמת הערבסקה בביירות: פואד סניורה ונשק החולשה
◄נשף תחפושות בביירות
◄פרשנות דחופה: חיזבאללה לקח את ביירות כבת ערובה, אך אינו שובר את הכלים