הבריחה האמריקאית מאפגניסטן בהחלט נכנסת עכשיו להיסטוריה הצבאית כשלומיאליות, מהגדולות בהיסטוריה הצבאית, אולי הגדולה שבהן.
למרות שהיו לאמריקאים חודשים להתארגן לפינוי, הם השאירו שלל ביד הטאליבאן של 600,000 כלי נשק, 75,000 כלי רכב ו- 200 כלי טייס, בנוסף לבסיסים מאובזרים, וכל טוב.
מחדל כזה הוא בלתי נתפס, והוא נבע מקונספציה שגויה, ומניתוק מוחלט מן המציאות בשטח: האמריקאים היו בטוחים שהצבא האפגני ישתמש בנשק, ויילחם. זו יכולה להיות תוספת מבטיחה לספרו הנודע של נורמן דיקסון “הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא” (On the Psychology of Military Incompetence). איך מה שאנחנו הבנו וניתחנו חודשים מראש, הם לא הבינו? זה מדאיג מאוד גם לגבי הבאות. לחשוב שפעם הם רצו לעולל את זה גם לנו, והיו עוד ישראלים שהאמינו להם. מצמרר. אבל בשביל זה אנחנו כאן.
וכנגד מי יופנה עכשיו הנשק הזה? כלפי המערב. הג’יהאדיסטים מתחילים לאסוף את השלל, ולא מאמינים למראה עיניהם: