לא כתבתי בעבר שהפוליטיקה הלבנונית היא ליגה שאנחנו בכלל לא מתקרבים אליה? והנה הלילה עוד דוגמה לכך.
להערכתי, התקרית אתמול בגבול הצפון היתה מבוימת מצד צבא לבנון, קרי ראש הממשלה פואד סניורה, דמות מתוחכמת, שתמיד ניתן ללמוד ממנה. ולכן לא מתיחות ולא הסלמה, כפי שהדבר מצוייר בתקשורת שלנו.
במשך כל שעות אתמול התנהלו מגעים בין קציני צה”ל לקצינים של צבא לבנון, באמצעות אנשי האו”ם, כאשר ישראל יידעה מראש את הלבנונים שדחפורים שלנו ייכנסו לשטח ישראלי מעבר לגדר. (אגב, למה הוא מעבר לגדר ולא בפנים? האין הגדר ראייה לריבונות שלנו?) כך שללבנונים היה הרבה זמן לתכנן את שעשו.
ומה עשה צבא לבנון? ירה באוויר מעל לדחפורים הישראלים, כפי שנהוג בטקסים מעין אלה. כמו שהצבא הסורי ירה לצד ולאוויר כאשר השתתף בקואליציה העולמית נגד צבא עיראק בשנת 1991, למי שעוד זוכר. אני מניח שהם לקחו בחשבון שגם אנחנו נירה באוויר, דבר שלהערכתי, (אין לי מידע ישיר), כך גם עשינו. עובדה היא שאין שום נפגעים משני הצדדים.
ומדוע עשה צבא לבנון את ההצגה הזו? כדי לגזור קופון מן המהלך הישראלי, ולהוכיח שהוא “עומד בגבורה” נגד צה”ל ושומר על גבול המולדת. הוא ולא חיזבאללה. זו ביקורת ישירה נגד חיזבאללה, שטוען כי צבא לבנון אינו מסוגל לעשות את המלאכה, ולכן יש בו עדיין צורך כמיליציה מזויינת. זו פגיעה ישירה בטענת הלגיטימיות של נסראללה. כך נכנסה התקרית הזו הישר אל מעמקי הפוליטיקה הלבנונית המסובכת.
ואכן, באתרי האינטרנט הערביים כבר גזרו סניורה וצבא לבנון את הקופון: “כל הכבוד לצבא לבנון”, “הלבנונים גברים” וכו’. לגופו של עניין, אין כרגע אינטרס להסלמה לא לישראל, לא לצבא לבנון ואף לא לחיזבאללה.