הפאזל נסגר: איך התרחש המהפך באתר בנוגע לגרעין האיראני

מאת ד”ר גיא בכור

התהליך שעברתי במהלך שנת קיומו של Gplanet בכל הנוגע לאיראן מעניין, שכן התחלתי אותו לפני שנה בתחושה המקובלת אצלנו, שאיראן מפתחת נשק גרעיני, וסיימתי את השנה מתוך הערכה הדומה לדו”ח המודיעין האמריקני, שאיראן אינה מעוניינת להסתבך עם העולם כולו בנוגע לנשק גרעיני שלה, והראייה היא מדד האיומים הביטחוניים על ישראל לחודש נובמבר, ששוב אינו מאכזב. לא היתה לי הוכחה, אך היו ראיות נסיבתיות שהלכו והצטברו.

שלב א’: המקובל 
נקודת המוצא שלי באתר שלנו היתה שאיראן מרמה את העולם ומפתחת נשק גרעיני, וזאת תוך התייחסות גם אל סודות הטקטיקה השיעיים. הנחתי היתה שארצות הברית תתקוף את איראן על פי לוח זמנים שנראה צמוד ללוח הסנקציות. דוגמה לשלב א’:

סופה גדולה מתקרבת (1.2.07)
 

שלב ב’: הספרים העתיקים מתערבים

אך משהו הפריע לי. קודם כל, לפי השיטה האוטומאטית שלנו, אם הציבור הישראלי בטוח ברובו שאיראן מעונינת להשמיד אותו, הנווט האוטומאטי מורה לנו שההיפך הוא הנכון.  השימוש האינטנסיבי של אחמדינג’אד באיומים נגד ישראל הראה גם הוא, שההיפך הוא הנכון, וכי יש לו צורך לאיים על ישראל, שכן הוא מסתיר משהו. כאן פניתי אל ספרי הכללים העתיקים, והם הורו לי בפירוש: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. בנקודה הזו כבר התחלתי לשנות את הגישה, ותעיד על כך הנטייה מטה במדד האיומים הבטחוניים מצד איראן. מה קבעו הכללים העתיקים?

סוד הספר הנעלם, ופצצת האטום האיראנית (12.9.07)

וכך נכתב שם:

הערכתי היא שאיראן מחפשת מוצא מכובד לרדת מן העץ הגבוה, אליו נקלעה בעניין הגרעיני, והסיכוי שהיא תסכים לפתרון מוסכם אינו נמוך.

למרות הצהרותיהם המתלהמות של אחמדינג’אד ושל מפקדי “משמרות המהפכה” המקורבים אליו, הממסדים הדתי והפוליטי בטהראן ובקום אינם מתלהבים ממלחמה עם ארצות הברית, כאשר הם מבינים שהנזק מבחינתם עלול להיות קיומי. זו נקודת המפתח להבנת ממסדים אלה, וזו תובנה, שהתגבשה להערכתי בשבועות האחרונים ממש.

שלב ג’: לא תהיה תקיפה אמריקנית צבאית

הבנתי מייד, בניגוד להערכות בישראל, שהאמריקנים ירדו מן התקיפה הצבאית על איראן, וקבעתי את זאת באתר שלנו בפסקנות. בתחילה קבעתי זאת בחשש, ולאחר מכן באנחת רווחה, שכן הסנקציות שהוטלו על איראן חנקו אותה בהצלחה. שני מאמרי המפתח בעניין:

ההוכחה שארצות הברית ויתרה על תקיפת איראן.
האם היא נטשה אותנו? (2.8.07)

חדשות רעות למחנה המתון במזרח התיכון:
ארה”ב הפקירה אותנו מול איראן (31.7.07)
 

שלב ד’: הסנקציות

האתר שלנו היה היחיד שטען בחדשים האחרונים שהסנקציות הבינלאומיות ובעיקר האמריקניות עובדות, וכי איראן משלמת מחירים הולכים וגוברים. כאן כנראה הגיע השלב בו האייתולות חתכו. אין לי מידע, אך אני מעריך שהאיראנים הוכיחו לאמריקנים בצורה כלשהי, שהם אינם מעשירים אורניום לצרכים צבאיים. האיראנים הם עם של סוחרים, והרגע שבו חתכו הגיע בצורה זו או אחרת. מאמר המפתח בסוגיה:

כל הבנקים האירופים הפסיקו את שיתוף הפעולה עם איראן, הנחנקת בשל הסנקציות (4.11.07)

וכך נכתב שם:

כל הבנקים האירופיים הפסיקו בפועל את הקשרים הבנקאיים שלהם עם איראן, וזהו הישג יוצא מגדר הרגיל, וכיוון שהבנקים האמריקניים עשו זאת גם הם, ובאופן סופי מאז החודש, אין לאיראן עוד קשרים כלכליים עם מוסדות במערב.


שלב ה’: רגיעה מוזרה:

בשבועות האחרונים נחתה רגיעה מוזרה על מדינות המיפרץ הפרסי. הבחנתי וכתבתי על כך. אחמדינג’אד בעצמו הגיע לסעודיה כדי להוכיח למלך עבדאללה כי הפתווה של חומייני האוסרת לעולם ליייצר או להשתמש בנשק גרעיני שרירה וקיימת במדינת הדת. אני מניח שהסעודים קיבלו ערבויות בנושא הן מהאיראנים והן מהאמריקנים. בשלב הזה היה ברור לי שמשהו קרה, וכי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני בעתיד הנראה לעין. מאמר המפתח בסוגיה:

על מזימות ופחדים : הסוד המעצמתי והגרעין האיראני
(27.10.07)

וכך נכתב שם:

אפתיע וארגיע אתכם: מנהיגי העולם מבינים שהגרעין האיראני אינו בעיה כלל, ומדינה פושטת רגל זו תוכרע באמצעות סנקציות אמיתיות, בלי קשיים גדולים מידי. את זה שמע ראש הממשלה אולמרט במוסקווה, לונדון, פאריז וביג’ין, ולכן יצא משם מרוצה.

אך מנהיגי העולם גם יודעים שאיראן היא בימה לתהליך הרבה יותר חשוב ממנה, גדול ומאיים. איראן הפכה להיות זירת מלחמה קרה חדשה, אמריקנית-רוסית, שהעולם הולך שוקע לתוכה. איראן היא לא הבעיה, היא הזירה לבעיה. והסיבה לגלישה הזו היא – הפחד.

העולם המעצמתי משתנה לנגד עינינו וגולש לעימותים חדשים, כאשר פיזית העימות הזה מתרחש סביב בעיית איראן. איראן היא אם כן אמתלה, פלטפורמה למחללים עולמיים הרבה יותר גדולים. איראן היא מסך, המסתיר את מה שבאמת מתרחש בפנים.

שלב ו’: כשלון אנאפוליס

כיוון שכך, אין עוד צורך לרוץ לאנאפוליס, להגן על האופציה הצבאית של ארצות הברית. ניכר בסעודים שהצורך הקיומי אבד להם. מסיבה זו נכשלה למעשה ועידת אנאפוליס, שכן האיום האיראני כדבק מלכד עבור הסונים התפוגג ברובו.
זו נקודה חשובה מאוד, שכן גורמי ההערכה בישראל לא הבינו בזמן את התפנית, וממשלת ישראל יצאה לאנאפוליס בתחושה שהאיום האיראני עודנו קיומי מבחינת הערבים. אני טוען כאן כי הגישה הישראלית אל הועידה בכל הנוגע לאיראן כבר היתה בלתי רלבנטית. מאמר המפתח בסוגיה:

מצטער, חייבים לבטל את ועידת אנאפוליס

וכך נכתב שם:

במהלך השנה האחרונה החל האיום השיעי להצטמצם בממדיו, אם כי הוא עדיין מטריד מאוד את המשטרים הערביים. עיראק שקועה בתוך עצמה, חיזבאללה אינו מפחיד כמו שחשבו, ואיראן עושה מאמצים עצומים לשכנע את העולם הערבי שתוכנית הגרעין שלה אינה צבאית. מן הסיבה הזו אמור להגיע היום הנשיא אחמדינג’אד לסעודיה, להשתתף בועידת אופ”ק. המטרה: להסביר לסעודים,שדת האסלאם רואה בנשק גרעיני אסון, האסור באיסור חמור, וכי זו היתה הוראתו המפורשת של מייסד המהפכה האימאם ח’ומיני, שאין לסטות מהוראותיו בעניין. האיראנים מוכנים לתת את ההסברים הדתיים בכתב, ולצורך כך הם מקדמים מפגש של בכירי הדת האיראניים עם בכירי הדת הסעודיים.

הסעודים נוטים לקבל את ההסבר, אם כי הם דורשים שיתוף פעולה גרעיני בין מדינות ערב לבין איראן כאמצעי של בקרה, אך גם של סולידריות.

שלב ז’: מדד האיומים
במדד חודש נובמבר כבר הרגשתי מבוסס מספיק כדי לכתוב את הערכותיי אלה, כאשר גרף האיום האיראני יורד למעשה מאז חודש יוני 2007. וכך כתבתי במדד נובמבר את האזהרה החמורה ביותר דווקא לממשלת ישראל:

איראן אינה מעוניינת להיקלע למלחמה כללית נגדה, והיא תמשיך לחפש לגיטימציה כדי לשמור מצד אחד את תוכניתה הגרעינית, אך מן הצד השני במינימום נזק. שימו לב שאת הכרזות הרהב שלו משמיע אחמדינג’אד תמיד בערי השדה הנשכחות, שם הוא מבקר. הוא משמיע לתצרוכת פנימית “הפעלנו 3,000 צנטריפוגות”, אך הדבר מהדהד בעולם כולו.

באופן כללי הנשק הגרעיני האיראני, אם יהיה, אינו מופנה כלפינו אלא יותר לרכישת שליטה על המיפרץ הפרסי כולו, כפי שהשאה בזמנו שאף להיות שוטר המיפרץ. האיומים כלפי ישראל נועדו להעניק למהלך לגיטימציה. אני אף פעם לא הייתי מוטרד יותר מידי מן האיום להשמיד את ישראל (הדבר מנופח גם אצלנו לתצרוכת פנים), ולכך יש להוסיף את הקריאות ההולכות וגוברות בתוך איראן לעצור את מדיניות ההתאבדות של אחמדינג’אד. לדוגמה, מנהיג הדת הבכיר ביותר כיום באיראן, לדעתי גבוה מח’מינאי, האייתוללה חוסיין עלי מונטזרי, קבע החודש כי “סוגיית הגרעין צריכה להיפתר באמצעות שיחות ישירות עם ארה”ב כדי למנוע מלחמה – ויש לקחת ברצינות את האיומים על פעולת צבאית אפשרית”. מונטזרי היה אמור להחליף את ח’ומייני בשלטון, אך ברגע האחרון העדיף ח’ומייני את ח’מינאי כיורשו, מתוך חששו שמונטזרי יאפיל עליו.

מכל הסיבות הללו מדד האיום של איראן נשאר כמות שהוא, איום בדרגה בינונית, ואפילו עם מגמה קלה של ירידה. חשוב שנבין זאת, שכן ישראל עוד עלולה לבצע טעות ולתקוף בעצמה כמהלך מקדים את איראן. לא ברור, למשל, למה התכוון שר הביטחון כאשר אמר לאחרונה כי “אנו פועלים בכל התחומים (בנושא איראן) וגם באופן שהוא נסתר מעיני הציבור”. מדוע זו טעות? כי משמעות הדבר היא אי-הבנת כללי המלחמה. משמעות הדבר תהיה הליכה לבד, בסיכון עצמי גבוה, כאשר כיום כמעט כל העולם איתנו, ועוד איך.

לסיכום: האם איראן הפסיקה לייצר נשק גרעיני? איראן הגיע להערכה שהמשך הסנקציות עלול למוטט אותה. מה בדיוק קרה בינה לבין ארצות הברית איננו יודעים כרגע בבירור, אך שני הצדדים החליטו להוריד את הלחץ על הסוגיה, ולהעביר אותה לפסים של ניהול המשבר, דהיינו לפיקוח מוסדות האו”ם על מתקני הגרעין. האם יתכן שהנשיא בוש לא ידע בחודשים האחרונים על כל ההתפתחויות הללו? לא יכול להיות, ולכן התיזה שהוא לא מקבל את הערכת כל גופי המודיעין שלו – אינה סבירה.


מעוניינים שמאמרי האתר יגיעו ישירות אל המייל שלכם? הרישום קל מיידי.
ניתן להתנתק תמיד באותה פשטות.

מוות לדיקטטור אחמדינג’אד, השואה, נאצים ואיראן שלא היכרתם

מה שלומך אדון אחמדינג’אד? על שני מיתוסים מקובלים, ושלילתם המפתיעה