הנתונים החדשים: בית הקברות של “התקשורת” הכתובה בישראל. הכל היה צפוי:

נתוני סקר TGI החצי שנתיים הגיעו, והתוצאות: בית קברות של מה שהיה פעם עיתונות נייר בישראל. הנתונים האלה חשובים, כי על פיהם מפרסמים משלמים לאותם עיתונים. מי עוד מפרסם שם?? שימו לב כמה הם שוליים.

כל העיתונות היומית בישראל היא פרוגרסיבית ואנטי-ישראלית. במשך עשרות שנים מיררו את חיינו, עד שהציבור מאס בהם, בתעמולה ובהפחדות שלהם, והתוצאות בהתאם. כדי שנבין, מדובר על ‘חשיפה’, כלומר גם אם הלכתם ברחוב, וראיתם עיתון נייר כזה מתגולל על הריצפה, זו “חשיפה”. גם אם לא קניתם.

העיתון היהיר, ההולך ונכחד, “ידיעות אחרונות בהחלט”, קורס מ- 22.6% בחצי הראשון של 2020 ל- 20.4% עכשיו. לפני כמה שנים הוא היה בסביבות 40-50% חשיפה. ב- 2019 הוא עדיין היה עם 27%, ובסקר הבא הוא כבר יהיה בקידומת 1. עולם השלשום. גם עיתון זה מחולק בחלקו המשמעותי בחינם.

היומון הפרוגרסיבי, המחולק בחינם “ישראל איום” קורס מ- 25.1% בחצי הראשון של 2020 ל- 22.3%. יומון זה לא יחזיק מעמד עשר דקות בלי שמשפחת אדלסון תממן אותו, ולא ברור בשביל מה.

היומון האנטי-ישראלי בשפה העברית מדשדש בתחתית, בפועל לא רלבנטי עוד, עם ירידה שנתית מ- 4.9% בשנת 2019 ל- 4% השנה. ברמה החצי שנתית הוא נשאר במקום, עם 4% לעומת 3.9% בחצי הראשון. כדי שנבין, יומון נכחד זה עמד על 5.1% בשנת 2019. כלומר, מי שעוד קורא אותו הוא מיעוט שולי. לא ברור איך היומון הזה בכלל מחזיק מעמד. ביום שהוא ייסגר, נערוך מסיבה גדולה באתר. 

השבועון הפרוגרסיבי (מתברר שהוא שבועון) “מקור אחרון” בפועל לא קיים, עם 2.8% שנתי, לעומת 3.5 שנתי אשתקד. גם הוא מוחזק בידי משפחת אדלסון, ואין לו קיום מכירתי.

“מעריב”, שאין לו שום קשר עם המעריב של פעם, חוץ מהשם שנקנה, עומד על 2.6% שנתי, בפועל לא קיים. 

השר אמיר אוחנה, כאשר היה שר התקשורת, הפסיק את פרסום המודעות הממשלתיות בעיתונות יומית זו. כך צריך להיעשות עם כל המודעות הממשלתיות, מה גם שהעיתונים בתשלום, ולכן סגורים בפני הרוב המוחלט של הציבור. הרשת קיימת, והאתרים הממשלתיים פתוחים לכל.