המסע אל קרקעית השאול, ומה גילינו שם? מבט אחר על המתרחש סביבנו

(תמונה: Thinkstock)

המדור הראשון: כבר בפתיחה הסתער עלינו הכלב שומר השאול, קֶרברוס, בעל שלושת הראשים.

שְׁטוּפוֹת בְּדָם עֵינָיו, זְקָנוֹ נָסוּךְ בְּשֶׁמֶן,

כְּרֵסוֹ תְּפוּחָה, שׁוֹפַעַת, יָדָיו צְבָתוֹת לִפְשֹׁט,

בִּבְשַׂר הַנִּצָּבִים, וְאֶת עוֹרָם לִקְרֹעַ.

הצבא בעולם הערבי הוקם למען מטרה לאומית מדומיינת, וכאשר המטרה הזו קרסה עכשיו, הוא נשאר כרוח רפאים, שנותרה אכזריות ורעבה, אך ללא שום תכלית ממשית. כך זה במצרים, בלוב, בסוריה, בתימן ואיפה לא. הכלי הפך למטרה, למטרה אין כלי.

המדור השני: נהר סטיכס

בִּמְצוּלוֹת הַסְּטִיכְּס נִשְׁמוֹת אָדָם שׁוֹכְנוֹת,

בַּעְבּוּעֵי הַמַּיִם, אוֹתָם רוֹאוֹת עֵינֶיךָ,

בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה,  גְּנִיחוֹת הָאֻמְלָלִים הֵן.

זהו נהר “השנאה” (תרגום מיוונית של סטיכס), ים של עדות, דתות, מיעוטים, שבטים, איזורים ועיירות, ובעידן החדש של העולם הערבי הים הזה כולו גועש ורועש, אין בו עוד מכנה משותף, וכל עדה לגורלה, כל מיעוט למזלו הרע, זה אוחז בגרון אחיו, עד לטיהור האתני ההדדי. אין עוד מדינות, יש קבוצות חדשות-ישנות, מוקפות אימה וטרור עצמי. אין גבולות, אין זהויות מדומיינות. זוהי האכזריות שמכוונת אותם, “אל תרחם, כי עליך לא ירחמו”. הרוצח כמו גם הנרצח, כולם אומללים הם, גונחים יחד בנהר השחור המקיף אותנו.

המדור השלישי: המעבורת שעל הנהר

מי שטענו בביטחון בפני בני עמם שהעתיד לקיומנו נמצא אצל ערפאת, אצל אסד הרוצח הנורא, אצל אבו מאזן, שאיתם יש להתמזג, בידם להפקיד את גורלנו, וכי העתיד היהודי טמון בידי הערבים סביב. מצדדי “הפרטנרים”, מאחזי העיניים של “הפיקדון”, אלה הם התמימים והמיתממים, המעבורת. מי אשר – 

הַצֶּלֶם, הָעֵשֶׂב וְהַסַּם הָיוּ לָהֶן לִמְלֶאכֶת.

המדור הרביעי: המעביר כֵרון 

האיש הנורא, הקודר והרוטן שעל המעבורת, הצבועים שביהודי אמריקה, בעלי הגישה לתקשורת, לתחנות הטלוויזיה, לעיתונים הגדולים, כמה היללו את “האביב הערבי”, כדי לבודד את ישראל, וכמה עזרה יכלו לתת לנו, וכמה שמחה. אך ביקורת על מדינת היהודים בפיהם. מקנאה נובע הדבר וממרירות עצמית. איך העיזה מדינה עלובה ומרוחקת זו להצליח בלעדיהם? כיצד הצליחה להפוך לאומה מבלי ששעתה לעצותיהם הנבובות? על כולם יש להם חמלה, על הרודנים ועל הזרים, על האכזרים ועל הרעים, רק לא על בני עמם. והחמלה?

כָּאן הַחֶמְלָה רַק אִם הִיא בַּמֵּתִים שׁוֹכֶנֶת,

וְהַכּוֹרֵךְ בֵּינָהּ לְבֵין מִשְׁפַּט אֱלֹהַּ,

כּוֹפֵר הוּא בָּעִקָּר וּמְחַלֵּל הַקֹּדֶשׁ.

◄לקבל התראה מג’יפלאנט ישירות אל המייל האישי על כל מאמר חדש שעולה – ניתן להירשם כאן.

המדור החמישי: פלגיאס, שומר הגהינום

ומיהו “דוכס הגהינום”? שומר החומות, שאותו חייבים לעבור? הלאומיות הערבית שקרסה על בני ביתה, והפכה את התקרה על בניה האומללים. האם מישהו ידבר עכשיו על עם פלסטיני, שנולד לכאורה בשנות הששים, כאשר אין כבר עם סורי, עיראקי, לבנוני, מצרי, סודאני או בחרייני. כאשר המדינות מתפרקות לנגד העיניים? חזרנו מאה שנים אחורה. האם הגיע הזמן לשרטט את המזרח התיכון מחדש? גן העדן היתה הלאומיות המדומיינת, זו שהם יכלו לשהות בין זרועותיה, אך היא הפכה לשומרת הגהינום. לשווא ינסו אותם גורמים לטעון שהלאומיות חייה וקיימת,

פְלֶגְיָאס, הוֹ פְלֶגְיָאס, לַשָּׁוְא תִּצְרַח, אָמַר לוֹ

מוֹרִי הַטּוֹב, כִּי לֹא תּוּכַל עוֹד לְעַכְּבֵנוּ,

בִּלְתִּי אִם לַחֲצוֹת אֶת מַדְמֵנַת הָרֶפֶש.

המדור הששי: הנוצרים, ששילמו ומשלמים את המחיר

מי שלא דאג למדינה משלו, אלא האמין לאחיזת העיניים של “מדינת כל אזרחיה” “שיתוף”, ולאומיות ערבית משותפת, נשאר בלי קיום בכלל. בעיראק, במצרים, בלבנון, באלג’יריה ובתוניסיה, וברשות הפלסטינית – הנוצרים מגורשים. זהו הטיהור האתני שמתרחש ממש עכשיו, ואין פוצה פה. לכל היותר תושבים במדור הרביעי מאשימים בכך, כהרגלם, את ישראל. אפילו הם עצמם לא מאמינים לכך, לקח עבור כל השאר.

רָאִיתִי אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, קוֹלוֹת אֵימָה שָׁמַעְתִּי.

חָרֵד מִן הַצְּנִיחָה אֶל מְצוּלוֹת הַתֹּפֶת,

בְּכֹחַ נֶאֱחַזְתִּי, רוֹכֵן, אֲחוּז צְמַרְמֹרֶת.

המדור השביעי: להבות התופת, Inferno, והרעב

אֲזַי דְּוַי הָרָעָב גָּבַר עַל דְּוַי הָעֶצֶב.

בחסות לבלוב “האביב”, המליונים כבר רעבים ללחם, במצרים, בתימן, בסוריה, ובמדבריות האינסוף. אין זו הפרזה. ללא סיוע סעודי מכספי הנפט, מצרים כבר היתה קורסת כלכלית, והמצרים מבינים זאת. המהפיכה מסתיימת בלהבות התופת הקשה מכל – הרעב.

המדור השמיני: מוכרי האשליות

אצל דנטה אולגיירי “כור המצרף” (Purgatorium) הוא מקום בו ניתן עוד להתפכח ולהיטהר מן האשליות והחטאים. אלה מוכרי האילוזיות של מהפכות שכלל לא היו, מוכרי העתיד באמצעות העבר, ותחיית העבר שהיא העתיד, מאחזי העינים של מקסמי שווא, המקללים, המאיימים, המברכים, המשקרים ומחרחרי השנאה, מנהיגויות כוזבות, שלהמונים באיזור עוד יש זמן להתפכח מהם, ולהבין. אך האם יבינו? מוכרי האשליות רק הולכים ומתרבים סביב. האם קורבנות האשליות הם האשמים?הוֹ, צֶדֶק אֱלֹהִי, אֲשֶׁר גָּדַשׁ אֵינְסְפוֹר

זְוָעוֹת, עִנּוּי וְסֵבֶל רָאִיתִי, אַךְ מַדּוּעַ

לְרֶגֶשׁ הָאָשָׁם נִתֵּן לְכַלּוֹתֵנוּ?

◄הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך?

המדור התשיעי: הזמן

שדוהר לפתע אחורה במקום קדימה. למן הלילה אחורה אל הבוקר. לא קידמה רוצים ההמונים סביב ולא טכנולוגיה, לא אלוהות יציבה ואופטימית, אלא ללכת אחורה, לסלפיות של אלף שנים אחורה, וכך לקרוא תיגר על המציאות ועל המערב. לתקוף את ההווה באמצעות העבר, שגם הוא מדומיין. אלא שקריאת תיגר שכזו דינה להתנפץ על סלעי המציאות, ולגרום אסון נורא לרבים.

הֵיכָן כָּלָה הַקֶּרַח, וְלָמָּה הַמִּפְלֶצֶת

רֹאשָׁהּ הָפוּךְ, וְאֵיךְ זֶה בִּזְמַן קָצָר הַשֶּׁמֶשׁ

עָשָׂה דַּרְכּוֹ מִשְּׁעוֹת הָעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר?

הזמן הוא המעטפת השומרת על הנורא מכל, אליו אנחנו ניגשים עכשיו ברעד ובפיק ברכיים. אנחנו עושים דרכנו אל המדור האחרון, הנורא מכל, סיבת כל העונשים והסבל בגהינום.

המדור העשירי: הדֶס אל השאול, השטן הגדול

הנה כסאו של שולט האפלה, כיסא זהב מרופד ובוהק לו, מוקף בנשמות אבודות, שחיו מן השולט כל חייהן, אבל רגע אחד, הכיסא ריק! כל הגהינום הזה היה בנוי במשך מאה שנים סביב מי שתוארה ששליטת האופל, והיא ישראל, אבל איפה היא? הייתכן והכל אחיזת עיניים היה, ולא ישראל יצרה כלל את הגיהנום, כפי שתיארו אותה, אלא הם רק המציאו אותה שם? הרי הכיסא ריק! ישראל אינה נמצאת במקום הנורא הזה.

הגיהינום המזרח התיכוני מתקיים בלי כל קשר לישראל, ועכשיו אנחנו מבינים זאת, לאחר שחדרנו אל הגהינום עצמו.

אי אפשר להאשים עוד את ישראל – זה הגיהנום הנורא מכל לחברות הערביות מסביבנו. זהו המדור העשירי.

המומים מן הגילוי, שמחים עליו, ועייפים מן החזיון הנורא, הגיע הזמן לצאת החוצה חזרה אל העולם מן המחנק, אל האמת ואל המציאות והיופי. הגילוי, אנחנו מבינים, הוא-הוא האמת, והוא המציאות. תם המסע בן מאה השנים, עם האמת, ואנחנו יוצאים.

מוֹרִי וְאָנֹכִי בִּשְׁבִיל נִסְתָּר מֵעַיִן

עָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ אֶל אוֹר הַיּוֹם בַּחֶלֶד,

לְלֹא הֶפְסֵק טִפַּסְנוּ, לְלֹא מְנוּחָה בַּדֶּרֶךְ.

הוּא לְפָנַי, אֲנִי מֵאֲחוֹרָיו, וְהִנֵּה

בְּעַד לְפֶתַח צַר רָאִיתִי אֶת הַיֹּפִי

נִשָּׂא בִּמְרוֹם שָׁמַיִם. מִן הַמָּקוֹם הַהוּא

לְהִתְבּוֹנֵן יָצָאנוּ שׁוּב,
בְּכוֹכְבֵי רָקִיעַ.

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.

◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.