הלם ויאוש מר ב”רשימה הערבית המשותפת”, לאחר פריצת הדרך ההיסטורית, עם ביקור ראש הממשלה נתניהו בנצרת. לאחר שמדינות ערב כורתות שלום של חברות ואהבה עם המדינה היהודית, עכשיו מגיע גם תור האזרחים הערבים, ורבים מהם יצביעו לימין הישראלי.
זה קרה דווקא לאחר חוק הלאום, כאשר ברור להם עכשיו, שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ותישאר כזו לנצח, ובירתה היא ירושלים.
לאחר שזה הובן, הם מעדיפים להצטרף עכשיו אל המעצמה הישראלית המצליחה, מוקד ההערצה בעולם כולו, כולל בעולם הערבי, ולא להישאר עם שונאי ישראל הבדלנים, מהרשימה הערבית ה”משותפת”. אין ברשימה הזו שום דבר משותף, חוץ מהשנאה לישראל.
נמאס להם להיות על אי המתים, הם רוצים לשגשג עם הפטריוטים בישראל, שלא מפסיקים לחגוג.
זו ההוכחה שישראל אינה גזענית, ההיפך, יש בה מקום לכל בן מיעוטים, לאחר שהוא מכיר בהיות המדינה יהודית ודמוקרטית, ושוויונית לכל אזרחיה. זהו גם הלם של יאוש לכת ה- PC ולכל שונאינו. שבג”ץ ילמד.
האם יש מנויים ערבים לג’יפלאנט? בוודאי, כולל ממזרח ירושלים. הגיע הזמן שהמוסלמים יהיו חלק מן המדינה היהודית, ויזכו בה לשוויון מלא, ולכל ההישגים הכלכליים.
כולנו הרי זוכרים איך סילק ראש עיריית נצרת, עלי סלאם המצוין, את הפרובוקטורים מהרשימה הערבית:
על כך כתבנו את המאמר שנכנס כבר לפנתיאון הישראלי, והשפעתו היתה רבה:
רבים מהנוצרים בתוך הקהילה הערבית בישראל כבר הבינו את זה, והם מצטרפים בהמוניהם לצה”ל. לעומת זאת מנהיגות בדלנית אצל הדרוזים מנסה למשוך אותם אל מחוץ לקונצנזוס הישראלי, ולגרום להם בכך נזק היסטורי: