מאת ד”ר גיא בכור
1 לאחר פרסום דרמטי בחדשות ערוץ 2 ב- 24 לינואר 2018, לפיו יו”ר “הרשות הפלשתינאית”, מחמוד עבאס (המכונה “אבו מאזן”) קנה מטוס פרטי לשימושיו האישיים, בסך 50 מיליון דולר, נדרכה המערכת הפלשתינאית של צמרת הרשות, ובכלל. במיוחד שנטען שהכסף מגיע מתקציב הרשות, ומתקציב “הקרן הלאומית הפלשתינאית”. החשיפה הזו באה בזמן הכי לא מתאים לרשות, כאשר היא מנהלת קמפיין נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לאחר ההכרזה האמריקנית, המכירה בירושלים בירת ישראל, והטענה העולמית של הרשות שהיא מרוששת.
זו הטענה שהיא משמיעה מול האירופים.
הדיווח מישראל נקלט מייד ברשתות החברתיות הפלשתינאיות, והחגיגה החלה. ברור שהתקשורת של עבאס לא חזרה על הידיעה, אלא התעלמה ממנה.
אך האם הדיווח היה נכון?
2 כאן החלה סידרת התפתלויות, שקרים והפניית תשומת הלב החוצה, מצד בכיריו המזדקנים של עבאס (רובם ככולם בסביבות גיל 80. אין בחירות, אין מפלגות, אין שם כלום).
התגובה הראשונה: הכחשה גורפת. אחד מבכירי פתח, חאזם אבו שנב, התראיין ואמר: “אלה שמועות, שמפיצה ישראל כדי לפגוע בכבודו של העם הפלשתינאי. לא צריך להאמין לכל שמועה שמפיצות ישראל וארה”ב, נגד הבעייה הפלשתינאית”. “זה משרת את אוייבי העם שלנו”. “מקורות” ב”נשיאות” ברמאללה הוסיפו לתקשורת שם: אלה אוייבי עבאס, שמנסים להשחיר את דמותו.
התגובה השנייה: מאוחר יותר, כאשר הבינו הבכירים שהעניין נחשף, והוא מעורר כעס רב, הם שינו מעט את התגובה: אכן הושג מטוס, אך הוא ניתן במתנה מפוטין לעבאס בשנת 2011, כאשר עבאס ביקר בצ’צניה. להוכחת הטענה הזו הודלפו מסמכים, של “השגרירות” הפלשתינאית במוסקבה, המראים שבשנים 2011 ו-2012 התנהלו מגעים בעניין. את ראשית המסמכים אפשר לראות כאן, בנייר מכתבים, לכאורה, של שגרירות הרשות במוסקבה.
וריאציה אחרת של השקר היתה: לא רוסיה, אלא הנסיכויות הערביות מימנו את המטוס ואת מחיר הדלק שלו. אבו דאבי מיהרה להכחיש, ואז טענו הפלשתינאים שאכן, אבו דאבי אינה מממנת עוד את הדלק, בשל המחלוקת עם מוחמד דחלאן, בו היא תומכת.
כאשר גם זה לא נקלט, הם עברו לתגובה שלישית: בכיר פתח, יחיא רבאח, שינה כיוון, ונשען על הפטריוטיות המזויפת: “זו זכותו של הנשיא הפלשתינאי לקנות מטוס פרטי “לצורכי האומה”. “אין עם זה שום בעיה, רק התקשורת בישראל מנסה להציג את זה באופן שלילי. המטוס הקודם של עבאס היה מיושן, ערפאת עוד השתמש בו, וכל דיבור נוסף על הפרשה פוגע בנו. יש לסגור את הדיון בנושא. בשימוש במטוס מנסות ישראל וארה”ב להסב את תשומת הלב מנושאי ירושלים, טראמפ והרחבת ההתנחלויות. כל דיון בנושא המטוס פוגע בעם הפלשתינאי”. מקורות אף הוסיפו: “קניית מטוס כזה היא צעד של ריבונות,
ובני עמנו צריכים להתגאות בו. הוא נקנה בשנת 2011, לא עכשיו, ושייך לקווי התעופה
הפלשתינאים. זה חלק מבניית המולדת”.
כפי שנראה מייד, כל אלה הם שקרים.
3 מה ההיסטוריה של המטוס הזה? העיתון הלבנוני “אלאח’באר” פרסם תחקיר אודותיו, ואנו משתמשים בממצאיו, המקבלים אישורים נוספים גם מכיוונים אחרים.
מן הרישומים הבינלאומיים: המטוס מסוג בואינג 373-700 קיבל את האישור האווירי לטוס בדצמבר 2011, קיבל את שם הקוד N453BJ, ונשאר בחזקת חברת בואינג עד לחודש יולי 2013. אז הוא נמכר לחברת המטוסים הסינית “ננשאן”, ושמו הוחלף ל B5286. הוא נשאר בחזקת החברה הסינית עד לחודש ינואר 2018, אז נרשם מחדש תחת חברת “ערב ווינגס” היושבת ברבת עמון, ושמו שונה שוב ל-
T7-PAL, כלומר “פלשתין”. מבדיקה מהירה עולה שחברת “ערב ווינגס” היא חברה זעירה, שיש לה שלושה מטוסי אמבראר ברזילאים, וכן הבואינג הנשיאותי.
כמו אחר כל מטוס, ניתן לעקוב גם אחרי המטוס הזה, שכן כל טיסה של כל מטוס מסוג כזה נרשמת,
למשל כאן (רוצים לצפות במטוס מבחוץ, בצבעי “הנשיא”? לחצו על התמונה המוקטנת של המטוס בלינק, ותראו אותו בבירור). הבעיה שהאתר שומר את האפשר לראות את הטיסות רק שבוע אחורה, ומי שרוצה יותר מכך, צריך שם לשלם.
רואים שהמטוס הזה כבר ביצע טיסה אחת לפחות: ב- 28 בינואר הוא טס מאדיס אבבה חזרה לרבת עמון, יצא בשעה 5:34 אחר הצהרים, ונחת בבירה הירדנית בשעה 8:19. מה יש למחמוד עבאס לעשות באתיופיה? הוא הגיע לפסגת “הארגון לאחדות אפריקה”, שם נאם, והשמיע את דברי ההסתה הרגילים נגדנו. הפרטים האלה מאשרים את התחקיר של אלאח’באר, שהמטוס כבר נמסר לעבאס והוא פעיל. אלאח’באר מוסיף, שהמטוס כבר ביצע טיסה אחת נוספת, והיא לבריסל. בדיקה מראה שהיתה טיסה מרבת עמון לבריסל ב- 22 בינואר, בדיוק ביום בו נשא עבאס את דבריו בבריסל. מה עשה עבאס בבריסל?
נפגש עם שרי החוץ של האיחוד האירופי, נגדנו ונגד הנשיא טראמפ.
בינגו. זהו אישור מלא שזהו המטוס. איזה כיף להתעופף בכל העולם, עם מטוס פרטי כזה!
נעבור לממצאי אלאח’באר, המגובים במסמכים: המגעים לקניית המטוס החלו באוגוסט 2017, כאשר ראש צוות הטייסים הנשיאותי, גנראל טייס נאהי מנאע שלח מכתב דרך “משרד הנשיא” לראש מועצת המנהלים של “הקרן לפיתוח”, קרן השקעות של הרשות הפלשתינאית, מוחמד מוסטפא. במכתב הוא קובע שהמטוס הנוכחי של עבאס, מסוג גלובל 500, התיישן, ויש צורך במטוס חדש. “לאחר התייעצויות ובדיקות הגענו למסקנה שיש צורך במטוס חדש לנשיא פלשתין”. העיתון פרסם את המכתב.
אך מתברר שהעניין מושחת יותר, לפי אלאח’באר. אותו אדם, מוחמד מוסטפא, הוא גם בעלים של חברה פרטית בשם AGAMC-A, וממכתב קודם מחודש יולי 2017 עולה, שמוחמד מוסטפא, הוא זה שהביא את החומר להחלפת המטוס, תוך שהוא ממליץ שהמטוס יירכש בידי – החברה הפרטית שלו.
כלומר, אותו אדם גם עומד בראש “הקרן לפיתוח”, וגם בראש חברה פרטית, כשהמטוס יירכש בידי החברה הפרטית, בכספים של הקרן לפיתוח. סוכם שפירמת עורכי דין, היושבת בדובאי, בשם “דולאנד באנקר ושות'” תנהל את רכישת המטוס, תמורת שכר טרחה של 25,000 דולרים, ומי שנרשם כבעלי המטוס היא אכן חברת AGAMC, ולא הקרן לפיתוח.
העיתון ציין שמשפטנים ברשות הביעו תמיהה: מי יהיה הבעלים של המטוס הזה, אם עבאס יעזוב את התפקיד, או ימות? האם הוא יעבור אל הנשיא הבא, או שיישאר בחזקת מי שרשום כבעלים, אותה חברת AGAMC?
לא ברור.
החברה הזו יצרה התקשרות חוזית עם “ערב ווינגס” לתפעל את המטוס הזה. מי עומד בראש החברה המפעילה, ולמה דווקא היא, מכל החברות האחרות המתחזקות? שאלות רבות.
סביר להניח שכל הסיבוב הזה נעשה כדי לטשטש את השימוש במטוס הנוצץ, למנוע ביקורת, ולהרוויח, כמובן.
4 איך המטוס נראה מבפנים? מהודר מאוד, עם כמה סלונים, עם שולחנות דיונים, והשיא נמצא בהמשך, סוויטות שינה עם שירותים צמודים, לנוחות הישנים שם. אלה תמונות בלעדיות שלנו:
וסוויטת שינה, נהדרת לטיסות טרנסאטלנטיות:
הדובי המעופף: כאשר היה
המטוס בחזקת הסינים, לפני שעבאס קנה אותו (בתמונה), הם הציבו בו דובי מעופף. הוא
עוד שם?
5 התגובות המקומיות לא איחרו להגיע, בצורת כעס, או בעצם סוג של ייאוש, כמו היאוש של הסורים האומללים לאור ההפצצות העצומות של בשאר ושל הרוסים. סוג של הרמת ידיים לנוכח עוצמת השליט. מה הם כבר יכולים לעשות?
נפתח האשטג בשם “מטוס עבאס”, ושם ניתן לקרוא תגובות רבות. למשל: “אתה קונה מטוס, והעם שלך בעזה נובר באשפה, ומת ברעב. תפסיק לגנוב מהעם, תנו להם לחיות, גנבים”.
או התגובה: “איך זה שנתניהו, שעומד בראש מדינה עשירה, אין לו מטוס פרטי, אבל לעבאס יש?” או עוד תגובה: “כספי העם הפלשתינאי בכיס של עבאס וילדיו, שביצעו טבח במשכורות הפקידים בעזה, יצרו את משבר החשמל ואת הסנקציות. אבל מטוס בואינג פרטי יש להם”.
המערכת הממשלתית של עבאס מגוננת עליו, כמובן, וגם בכירי חמאס נזהרים שלא לפוצץ לגמרי את היחסים איתו. אז הם מאפשרים ביקורת של תושבים בעזה, ביקורת מרה, אך הם בדרך כלל שותקים, עד עכשיו. הם יודעים שעבאס מושחת, אך הביקורת יכולה לחזור גם עליהם, כמושחתים לא פחות. רבים עדיין זוכרים את השהות של ח’אלד משעל בבתי מלון חמישה כוכבים בקטר, מכוני הכושר וארוחות הפאר.
מבחינת כולם זו תיבת פנדורה, שאם תיפתח יכולה להעלות את כולם באש.
זו טיסה מסוכנת.
את הסרטון הזה אנחנו הכנו. צפו, ושתפו אותו אחר כך? כמה שחיתות, כמה צביעות. הנחיתה היא בשדה התעופה “ונוקובו” של מוסקבה, והרי ה- KGB, יחד עם המודיעין המצרי, המציאו את “הפלשתינאים” במאי 1964. על פי מסמכים רשמיים מחמוד עבאס היה, ואולי עודנו, סוכן רשום רוסי, בהמשך ללימודיו במוסקבה.
ו”הרשות”? על כך נהגו הרומאים לומר: “מהיר להבשיל, מהיר להרקיב (Presto maturo, presto marcio).
6 בשטחים הפלשתינאים, ובמיוחד ברצועת עזה, יש התפוררות מערכות מוחלטת: בעזה אין חשמל רציף, לאחר שעבאס חידש את סירובו לשלם על החשמל לעזה, הסנקציות שהטיל עדיין לא הוסרו, והוא מסרב לשלם משכורות לפקידים שמינה חמאס, ומדובר בעשרות אלפים. כתוצאה מכך יש מחסור כבד, שישראל ממתנת אותו מעט, באספקת חשמל חלקית ובהכנסת סחורות.
עבאס מעוניין ליצור כיאוס בעזה, שישחק לרעת חמאס ולרעת ישראל, שני שנואי נפשו, מה שדווקא יוצר פוטנציאל לשיתוף פעולה שקט בין ישראל לחמאס. שוב מוכח שהרשות היא הבעיה, לא הפתרון.
המערבולת מתגברת גם בשטחי יו”ש, שכן הנשיא טראמפ חתך את כל תקציבי אונרוו”א מארה”ב, והפסיק לגמרי את כל הסיוע הכספי האמריקני לרשות, לפחות 300 מיליון דולר בשנה. יש כמה מדינות אירופאיות שהבטיחו כספים במקום, אך במקרים כאלה אלה שמבטיחים לא הבטיחו גם לממש. לכל היותר יקדימו תשלומים, והבור התקציבי ברשות הולך וגדל. תקציב הרשות הוא בסך הכל 4.8 מליארדי דולרים, והיא טוענת שהסיוע החיצוני הוא רק 30 אחוזים, והייתר ממיסים, אגרות והיטלים, על התושבים
האומללים.
הרשות הולכת ומתפוקקת, אין מוסדות, אין כלכלה, אין פרלמנט, אין מפגשים פוליטיים, אין מנגנון בחירות, אין יורשים, ואין עתיד. אבל מטוס סילון פרטי, מכספי האומללים – יש!
7 מה שמזכיר את פרשת “בית האירוח” המפואר, שבנה עבאס לעצמו בפאתי רמאללה. לאחר שחזה בארמון אלף החדרים של הסולטן ארדואן, התחשק גם לסולטן הקטן ארמון, הוא הרי “הנשיא” לא? הארמון נבנה, אלא שאז פרסמה התקשורת הבריטית מאמר מלגלג על הפאר הראוותני הזה, כאשר הציבור שלו אומלל-לכאורה, והוא נמצא בביקורת. בקיץ האחרון החליט הוד מעלתו, על דעת עצמו, לשנות את היעוד של הבניין, ל”ספריה הלאומית”. הוזמנו עיתונאים, שכיסו את ההחלטה בנאמנות צייתנית, כשאף אחד לא שאל איך אפשר להמיר בית שכבר נבנה, עם סלונים, חדרי שינה ועוד, לספריה לאומית? ואיפה הם הספרים, גם היום? במילים אחרות, זו היתה החלטה של עד יעבור זעם, ואז זה יחזור לשימוש המקורי, או דומה לו.
אומללים הפלשתינאים שאלה מנהיגיהם.
8 בפועל עבאס כמעט ואינו נמצא במוקאטעה שלו ברמאללה, אלא מסתובב ברחבי העולם, נע ממדינה למדינה. בסיס היציאה שלו היא ירדן, הבירה הפלשתינאית האמיתית, שגם שם יש לו בית, והמטוס הפרטי מחכה לו שם, בחסדי הירדנים, עליהם אנחנו שומרים. ענייני ניהול הרשות, הביוב, החיים והתשתיות לא מענייני אותו כלל. “בעיית הפלשתינאים” ממש לא מעניינת אותו; מעניינת אותו רק “הבעיה הפלשתינאית”,
כלומר איך לדחוק את ישראל ככל האפשר, עד לחיסולה. הוא נפגש עם עשרות מנהיגים בכל העולם, מפיץ את הרעל שלו בכל מקום, אך נתקל ביותר ויותר סירובים. גם הם כבר מבינים, בוודאי בעידן הנשיא טראמפ, ואפילו מטוס מהודר לא יעזור לו.
פברואר 2019, מטוס התענוגות ממשיך לטייל בעולם, ומגיע כאן לעוד איזו “ועידה” סונית משום מקום לכלום, בשארם א-שייח. המצרים, והגנראל סיסי בראשם, בזים לעבאס.
9 “הפיוס” עליו בישרו כלי “התקשורת” בישראל בשמחה עולצת לא הגיע לשום מקום, וכמובן, גווע לו לבדו. חמאס ממשיך לשלוט על עזה, ולא נותן שום דריסת רגל לפתח ולאנשיו של עבאס; ויו”ש נשלטת בידי עבאס, שלא נותן לחמאס שום דריסת רגל שלטונית. אלה שתי “מדינות” לשני “עמים”.
הפלשתינאים במילכוד:
אם הם מתחברים, ישראל אומרת בצדק, שהרשות חברה לטרוריסטים; ואם הם נפרדים, ישראל
אומרת, גם בצדק, שלא תהיה הסכמה לשום סיכום או ההסכם.
זו טיסה לשום מקום, אפילו שהמטוס מפואר. אז מה יש בכל זאת? כסף. תקציבים, סיוע, מסלקת כספים מישראל, שרק נותנת ונותנת, חברות ציבוריות-פרטיות, משכורות עתק, וביזה של מליארדים אדירים של דולרים. מהי “הרשות”? מסלקת כספים, מכסף ציבורי לכסף פרטי. המטוס הוא לא חריג, הוא מאפיין.
לאחר החלטה אמיצה (ולא אופיינית) של ממשלת ישראל, לקצץ מכספי הטרור שהיא מעבירה לרשות, הרשות סירבה לקבל את כל הכסף, ועכשיו ממשלת ישראל מתחננת שהרשות תיקח. היא אף מוכנה לקזז את הכספים מחובות אחרים של הרשות. מונית הכסף המעופפת: דולר? יורו, שטרלינג? ין? הרשות מקבלת את כל סוגי המטבעות. מדינה? כסף.
10 מה שמביא אותנו לנקודה האחרונה: עסקת המאה? עם מי בדיוק, כאשר אפילו על עזה אין עבאס מסוגל לשלוט, ובעתיד גם לא על יו”ש. מי יכבד עיסקאות אחריו, כאשר הוא זוכה לבוז כללי בשטחים הפלשתינאיים, ורק מהפחד אין מורדים בו. מי יאכוף את זה, ולמי שם בכלל אכפת? כל פרוייקט “המדינה” של עבאס נתפס יותר ויותר כמוזר, עד לא הגיוני בכלל. עכשיו, כאשר השחיתות מזדקרת וזועקת, גם זה נוסף לחוסר הלגיטימיות של כל צעדי עבאס וממשלו, שהובא בידי ישראל לפני כ- 25 שנים.
ברשות מתנהלת ביזה פראית של הכספים, “למען העם הפלשתינאי”, כמובן. זו טיסה לשום מקום, והגיע הזמן לסיים אותה.
