הח'ליף האחרון או הח'ליף הראשון? בגדאד תמיד עולה באש

מאת ד”ר גיא בכור

ב- 10 לפברואר 1258 פרצו המונגולים לתוך בגדאד הגדולה, בירת הח’ליפות האסלאמית של בית עבאס, והחלו בחגיגה פרועה ומבחילה בת שבוע, של רצח, אונס, ביזה והרס מופקר. הצבא המונגולי בהנהגת הולאגו ח’אן (נכדו של ג’נגיס ח’אן) פתח במצור על העיר ב- 29 בינואר, אך לא עלה על דעת הח’ליף המוסלמי אלמוסתעצם, שהמונגולים יצליחו להכניע עיר כה גדולה, ולכן הזהיר את השליט המונגולי ש”זעם אללה יהיה עליו אם יתקוף את העיר”. הרבה יותר מזה הוא לא עשה.

בין 90 ל- 200 אלף תושבי בגדאד נרצחו בשבוע ההשתוללות בעיר הכבושה, והח’ליף אלמוסתעצם עצמו נתפס והוצא להורג בדרך מקורית: כיוון שהיתה להם אמונה שאם יישפך דם מלכותי זה יביא להם מזל רע, גלגלו אותו המונגולים בתוך שטיח, והוא נדרס למוות תחת רגלי הסוסים. ביזת בגדאד וחורבן הח’ליפות העבאסית היו מעשי הזוועה האיומים ביותר שביצעו המונגולים.

למרות שהח’ליפות העבאסית היתה כבר צל של עצמה, חיסול הח’ליף והרס העיר שלחו גלי זעזועי והלם לכל העולם המוסלמי של אז, ועד היום. ולמרות זאת מזימת המונגולים לא הצליחה: הם קיוו לגרום לחרדה ולייאוש גם אצל שליטים מוסלמים אחרים, כך שייכנעו ללא קרב, אך שנתיים אחר כך נקטע מסע ההשתלטות המטורף של המונגולים מערבה. הם ספגו מפלה קשה מידי השליטים הממלוכים של מצרים, בקרב עין ג’אלות (1260), אך בגדאד עצמה לא השתקמה במשך מאות שנים, ונותרה בשיממונה ובשוליותה עד לראשית המאה העשרים, כאשר הבריטים הגיעו אליה. 

1 זו שאלה של זמן בלבד, ולא הרבה זמן, עד שתחל התקפה ישירה של “המדינה האסלאמית” על בגדאד. כפי שרואים במפה המצורפת, הם מקיפים את העיר מצפון וממערב, ולהערכתו הטריה של גנראל מרטין דמפסי, מפקד הכוחות המשולבים האמריקנים, הם נמצאים 24 ק”מ מבגדאד. להערכת אחרים כ- 13 ק”מ. לצורך כך השלים דאעש את כיבוש צפון בגדאד, והוא משלים את כיבוש מערב בגדאד, כלומר כל השטח העצום של מחוז אלאנבאר, כולל העיר פלוג’ה (שנשלטת על ידו באופן מלא מאז חודש ינואר) והעיר רמאדי (80 ק”מ מבגדאד, והוא מסיים את ההשתלטות עליה). האמריקנים איבדו כ- 4,500 הרוגים בקרבות על שתי ערים אלה לפני כעשור, ועכשיו הן נשלטות בידי ארגון שהוא גרוע מאלקאעדה. הדם האמריקני היה מיותר. באבו גאריב (40 ק”מ מערבית לבגדאד) הקימו האמריקנים את הכלא הידוע לשמצה שלהם, אבל עכשיו מסתובבים שם חופשי לוחמי דאעש.

שם, במחוז אלאנבאר, נולד דאעש, זה האיזור שהוא מכיר טוב מכל, ועכשיו הוא מזרים לשם תגבורות מאיזורי צפון סוריה, לקראת הקרב הגדול. האמריקנים מעריכים שהוא צופף שם כבר כעשרת אלפים לוחמים, מרמאדי מזרחה. חצי מליון תושבים כבר ברחו מאלאנבאר, משום שהם כבר מבינים שהקרבות הגדולים בדרך.

כיוון שנפלו בידי דאעש גם תותחי הוביצר (ארטילריה) 155 מ”מ של הצבא העיראקי, בעלי טווח של 20 ק”מ, הם כבר יכולים להרעיש את שדה התעופה הבינלאומי של בגדאד, ולהוציא אותו מפעולה. בכך ינתקו בין עיראק לבין המערב, ובעיקר מן האספקה האמריקנית. לצבא העיראקי לא תהיה אפשרות להגן באופן יעיל על שדה התעופה, וזו צפויה להיות ראשית נפילת העיר.

דאעש לא חייב לכבוש את בגדאד כולה, מספיק כמה רבעים סוניים, כאשר האוכלוסיה המקומית ממילא תשתף איתו פעולה, ובתוך כך מרכז השלטון. כיוון שמדובר באיזור צפוף מאוד, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להלחם בדאעש בהפצצות בלתי יעילות מן האוויר. שיא מבחינת דאעש יהיה פינוי השגרירות האמריקנית בבגדאד (אומרים שעלתה כמליארד דולר) ובריחת מה שנותר מן האמריקנים כמו בסייגון, או כמו בבנגאזי ובטריפולי לאחרונה. היה ויושג, זה יהיה דגל של ניצחון.

הקרב על בגדאד כבר החל בעקיפין, עם פעולות “ריכוך” וזריעת אימה של דאעש, בצורת מכוניות תופת ממוקדות יום יום, עם עשרות הרוגים שיעים ביום.

 
התפשטות דאעש מתרחבת מחודש לחודש בקצב מהיר. באדום -שליטה, בצהוב כוונות קרובות. שיטחה של “המדינה האסלאמית” הוא כבר עצום.

אובמה לא ידע? חודש לפני ההשתלטות של דאעש על פאלוג’ה, כבר הזהרנו כאן שדברים איומים הולכים לקרות בעיראק. הוא היה חייב לדעת.

2 היה ו”המדינה האסלאמית” הסונית תחליט לפתוח את הקרב הישיר על בגדאד, זה יחייב את איראן להתערב, בניסיון להציל את השלטון השיעי שקיים שם, שהוא קיומי מבחינתה. הצבא האיראני מאוד לא רוצה להיכנס לעיראק, משום שהוא יודע שזה יהפוך לבית הקברות שלו, שכן לסונים יתרון ביתי בלוחמת גרילה בשטח בנוי בצפיפות, ולכן האיראנים מתפללים שבגדאד לא תותקף, אך הם יודעים שזה עלול להגיע. מה יעשו? פעם שמחו לתמוך ב”מרד הערבי” כאשר היה רחוק מהם, אבל עכשיו הוא מגיע אליהם הביתה. לכאורה זה יוצר להם בסיס לשיתוף פעולה עם האמריקנים, אך הם חוששים שהאמריקנים ינצלו את שיתוף הפעולה הזה כדי לחתור תחתם, כמו שעשו לשאה.

3 באופן פרדוקסאלי דאעש מעוניין במשיכת איראן לתוך מלכודת המערכה, גם משום שזה ילכד את כל השבטים הסוניים מאחוריו. כיום חלק מן השבטים הסוניים נמצאים עדיין על הגדר, בין הצבא העיראקי לבין דאעש, למשל שבטים מרכזיים כמו שומאר, אלוס, אל-עובייד, אלבו ח’אס וביאתין. בחלק מאיזורי מחוז אלאנבאר הסוני הם נלחמו נגד דאעש, אך באותו זמן הם לא יכולים לתמוך בצבא העיראקי, שהוא שיעי במהותו. אם איראן תתערב, הדילמה שלהם תסתיים בבת אחת.

האמריקנים מבקשים לחבר כיום בין השבטים הסוניים לבין השלטון המרכזי בבגדאד, חיבור שהוא בלתי הגיוני, שכן זה לבקש לחבר בין סונים לשיעים, מה גם שראש הממשלה החדש של עיראק, השיעי ח’יידר אל-עבאדי, ממשיך להפציץ את הערים הסוניות שנפלו בידי דאעש, למשל פלוג’ה, והשנאה כלפיו גדולה שם. אל-עבאדי הוצג בידי האמריקנים כתקווה חדשה, אך הוא איש מפלגתו של נורי אלמאלכי, ומאלכי עצמו מונה עכשיו כסגן נשיא בבגדאד, כך שאין כאן שינוי ממשי.

גם מאלכי וגם עבאדי קרובים לאיראן, ומזדהים איתה, אך כאמור איראן לא מתלהבת להתערב.

4 עכשיו מבינים שתשומת הלב האדירה שנותן העולם לעיר הכורדית קובאני בצפון סוריה היא סוג של הסחה מבחינת דאעש, שכן עבור הארגון כיבוש מחוז אלאנבאר וכיתור בגדאד חשובים פי כמה מקובאני ומהכורדים שלה. בקובאני התפתחה מלחמת התשה בין דאעש לבין הכורדים, כאשר הלחימה היא בתוך העיר, מבית לעיר, עיר שממילא כבר נהרסה.

הכורדים מתבררים כהצלחה קטנה מאוד, ואלמלא הפצצות ארצות הברית בקובאני העיר היתה מטוהרת כבר מזמן. גם אגדת הפשמרגה התנפצה בחודש אוגוסט, כאשר בקרבות הר סינג’אר ברחו לוחמי הפשמרגה יותר מהר מהצבא העיראקי שברח חודשיים קודם לכן ממוסול.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן. 

 

5 דאעש פועל בתחכום רב, ולכן ההתקדמות שלו נמשכת למרות ההפצצות מן האוויר. למשל, כאשר הם מתכננים לכבוש בסיסים של הצבא העיראקי, שהופקרו כאיים במחוז אלאנבאר, הם משגרים מכונית תופת לבסיס, גורמים הלם, ואז פורצים פנימה בחסות ההפתעה. הצבא העיראקי נוהג להפקיר את הבסיסים שלו, והוא לא מחיש להם תגבורת. חלק מההתקפות הם מבצעים במדים של הצבא העיראקי, מה שמגדיל את הבלבול, או טכניקה פשוטה של הצתת שיחים או צמיגים, היוצרת מסך עשן, ומנעת מן המטוסים האמריקנים מלמעלה ראות להפצצה.

דאעש אינו מתנהג ככנופיה, והוא פועל עם מחשבה מסודרת, עם מימד של זמן, ניצול חולשות האוייב, עם שימוש בנקודות התורפה של העומדים מולו, ועם טכניקות אכזריות, אך יעילות, של הטלת אימה.

גם השימוש במכוניות תופת בבגדאד הוא זדוני: הארגון מצית את שנאת העדות הסונית-שיעית באמצעות המוני הפיגועים שלו (השבוע כמאה הרוגים ביום), ובכך מגביר את תמיכת הסונים בו עצמו, שכן אין כוח מגן סוני אחר.

בגדאד פתוחה כמו ספר לפני דאעש, והתקפה, כאשר תהיה, תהיה מבפנים ומבחוץ בו זמנית.

כמה מוזרה היא ההיסטוריה: בבגדאד היה זה הח’ליף (העבאסי) האחרון, עכשיו מדובר שם ממש על הח’ליף הראשון, שלא במקרה קרא לעצמו אבו באכר הבגדאדי. בשני המקרים בגדאד תשלם את מחיר הזיות הגדולה. וכך, זיכרונות היסטוריים נלחמים באקטואליה, והיא בתורה נועדה לתקן אותם, אחורה במימד הזמן.

ועוד: היתכן ובגדאד נפלה בשנת 1258 בגלל עצה לא נכונה? ההיסטוריה מספרת שיועצו של הח’ליף, הוזיר הגדול יאקות, הוא שיעץ לו לא להתכונן לקרב, לא לגייס חיילים ולא למלא את מחסני העיר. הדבר נבע מזלזול באוייב המונגולי. ואובמה? האם הוא לא הודה רק החודש שלא העריך נכון את כוחו של דאעש ואת כוונותיו? בשני המקרים הזיות עציות עוורו את עיני שני אלה, יאקות ואובמה.

ואיך נראית המערכה במחוז אלאנבאר? כאן רואים את הצבא העיראקי, הפועל בעצם כמיליציה. נלחמים לצידו אזרחים באופן לא מסודר, יתכן ואלה מיליציות, או בני שבטים, ללא שימוש בארטיליריה או בשריון. כמעט אנרכיה.




6 הצבא העיראקי ממשיך להדהים בחוסר הרצון ובחוסר היכולת שלו להילחם. לאחר התבוסה המדהימה שלו במוסול בחודש יוני, אחת התבוסות החמורות של מאה השנים האחרונות, כאשר איבד ציוד צבאי המספיק ל- 200 אלף חיילים, הוא ממשיך שלא להלחם, לאכזבתם המרה של האמריקנים, שהקימו אותו במתכונתו הנוכחית. לאט לאט מצטרפים פרטים נוספים על דרך פעולת הצבא הזה ותבוסת מוסול בחודש יוני. למשל, באיזור מוסול היו רשמית כ- 60 אלף חיילים ושוטרים עיראקים, אך בפועל רק שליש מהם התייצבו לבסיסיהם. הסיבה: חיילים רבים משלמים שוחד לקצינים שלהם, כדי להישאר בבית או לעבוד בעבודה נוספת, והנורמה הזו רווחת בכל הצבא העיראקי.

נקודה שהצבא העיראקי מאבד, נדיר שהוא ישוב ויילחם עליה, חלק מן החיילים הסונים בצבא הזה ערקו לטובת דאעש, כשהחיילים השיעים מזדהים יותר ויותר עם מיליציות שיעיות שהולכות וקמות. במילים אחרות, התפרקות הצבא הזה למרכיביו העדתיים צפויה.

7 למרבית התימהון, דאעש נלחם עם ציוד צבאי אמריקני משוכלל ומודרני. לאחר שמילא את המחסנים שלו בציוד מתקדם בחודש יוני, עם כיבוש מוסול והאיזור, ממשיך דאעש באותה שיטה: כיבוש בסיסים של צבא עיראק, בריחת החיילים ולקיחת הציוד שלהם כשלל, להמשך הקרבות. יש בדאעש מתנדבים זרים רבים, המכירים את הציוד הזה ואת דרכי הפעלתו, והם מנחילים זאת לחבריהם. לעיתים תוקפים בדאעש בסיס צבאי רק למען הציוד, למשל הדיביזיה העשירית באל-אנבאר.

שיטת הפעולה של דאעש, טור של כמאה לוחמים ממונעים, המגיח בפתאומיות, פחות רלבנטית כיום, עם אפשרות של הפצצות אמריקניות, אך ההתקפות נמשכות, משום שהם סיגלו לעצמם טכניקות חדשות. התערות בתוך אוכלוסיה, הסתתרות בתוך בתים או בשטח, עד שההפצצה מסתיימת. זה מקשה, אך לא בולם.

לפני שתמשיכו במאמר, ספרו גם לחברים שלכם על האתר? אנא, היכנסו אל דף קוראי ג’יפלאנט שכאן, כשבצד ימין כתוב: “הזמן את חבריך לאהוב את הדף הזה”. יש ללחוץ – “הזמן” – ליד תמונות החברים:

8 ירדן: מקור הכנסה חשוב של דאעש כיום הם מיסי דרכים. מי שרוצה לעבור מאיזור לאיזור חייב לשלם במחסומים שהקימו. למשל, הכביש בין בגדאד לירדן, עליו שולט דאעש במלואו. בכביש הזה נוסעות המוני משאיות, וכולם שם משלמים. ישראל בונה את מסילת העמק בין חיפה לירדן בתקווה להתחבר לרכבת הירדנית. הכוונה היתה לסחורות שמגיעות מעיראק, וכך עשוי להיות מצב שבין בגדאד לירדן ישלמו המובילים מסים לדאעש, ומירדן לחיפה ישלמו לישראל. בינתיים ירדן, עוד יציר מלאכותי בריטי, הולכת ונחלשת.

סעודיה: יודעת שדאעש יגיע אליה, לאחר הקרב על בגדאד. הוא חייב להגיע, הרי אין ח’ליפות ראויה לשמה ללא מכה ומדינה, ובית סעוד חושש שסופו מתקרב. דאעש מבחוץ זה אומר דאעש מבפנים, שכן הארגון פופולארי מאוד בתוך סעודיה. מדינות המפרץ דיברו השבוע על “שיקום עזה”, כי האמריקנים ביקשו, אך הלב שלהם צמח למכנסיים מרוב לחץ וחשש לשלטונם ולגורלם. דאעש רואה בשליטי מדינות המפרץ, למשל שליטי קטר, מושחתים וכופרים, שאין להם זכות קיום.

ומהם המאמרים באתר, שאתם אוהבים לשתף?

9 האמריקנים של אובמה משותקים, שכן הם קורבן הרטוריקה של עצמם. הנשיא אובמה התחייב להוציא את הצבא האמריקני מעיראק, ובאמת הוציא, אז עכשיו הוא יחזיר אותו לשם? המורשת של האיש הזה קורסת בכל התחומים, משום שהיתה בנויה על אשליות עצמיות. שר החוץ המוזר שלו, קרי, ברח עד לקהיר ולעזה, כדי להתחמק מן הצרות האמיתיות. עם “הפלסטינים” העולם הישן והמוכר, הבטוח ומגונן – קיים. אך מה הוא יעשה עם דאעש? עם פוטין? עם לוב שהפכה למקפצת ג’יהאדיסטים לאירופה ולמערב?

אין לאמריקנים מושג מה לעשות.

10 חלון הזמן להצלת בגדאד הולך ונסגר, ומהלכים צבאיים על הקרקע חובה לעשות עכשיו. המשך ההפצצות האוויריות לא יעיל, וכוחות קרקע מקומיים לא יספיקו. האמריקנים מתחילים להבין את הקטסטרופה המתקרבת, שתירשם על שמם, ולכן הם מנסים לכנס איזו ועידה, שתלחץ על הערבים להלחם במקומם. הם לא יילחמו, משותקים מפחד בעצמם, טורקיה ממשיכה לתעתע בקואליציה הזו, ודאעש ממשיך ומתארגן, ממשיך ומתקדם.

גם הח’ליף האחרון אלמוסתעצם, בעצת הוזיר שלו, לא האמין שבגדאד תיפול, כשחשב שהמונגולים ייבהלו מן הקללה שאללה יטיל עליהם, אם יתקפו. וקללה זה הדבר האחרון שמרתיע את דאעש, המהווה עדות לסירוס העצמי של הציביליזציה המערבית, או מה שנשאר ממנה. דאעש הפך את האשליות המערביות לחומר הגלם שלו.

בגדאד, ירדן, סעודיה, האמריקנים, איראן וטורקיה: השיא עוד לפניהם.

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.

◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.

◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.

[face-book-like]