אתם בוודאי זוכרים את המאמר שריגש רבים (מ- 2013.. איך שהזמן טס), על האמהות היהודיות הנמוגות, ושירו של ז’ורז’ מוסטאקי, שתרגמתי לכם שם.
צפינו שהעלייה מצרפת תזנק (עוד לפני הפיגועים הגדולים), וזה מה שקרה. בערך מאותו זמן הגיעו כ- 29,000 עולים מצרפת, נכון לראשית חודש נובמבר הנוכחי (נתונים שפורסמו לרגל יום העלייה). כלומר בעשור האחרון עלו לישראל כעשרה אחוזים מיהודי צרפת, וזה לא מעט.
כל זה נעשה למרות מסע של “התקשורת”, ובמיוחד של העיתון הגרמני בעברית, לעצור את העלייה, עם הפצת סיפורים שליליים, כי העליה היא לב הציונות, וזה עיתון אנטי ציוני ואנטי ישראלי.
דוגמה?
לזה נוספו ארגוני עולים מצרפת, שרוצים (ובצדק) עוד הכרה ותנאים, ולכן שיתפו פעולה עם ההפחדות, ושפכו את התינוק עם המים.
גם השנה יעלו לישראל כ- 2,500 עולים מצרפת. זה אולי לא הרבה (מתוך 35,000 עולים ב- 2019), אך מדובר בקהילה שהולכת ונמוגה בעצמה, חלקה כבר כרוך בהתבוללות.
ועם זאת, כל עולה הוא עולם ומלואו; ומעולה לעולה – כוחנו עולה.