מאת ד”ר גיא בכור
כיצד זה מכונות הטייס השונות והמשונות לא מצליחות להתרומם מעל הקרקע ולטוס? זאת שאלה שרבים שאלו ברחבי המערב, בראשית המאה העשרים, למרות ניסיונות של ממציאים רבים להגיע לרחיפה. המנועים היעילים עם פרופלור כבר הומצאו, כך גם כנפיים, והעיקרון של טיסה, תוך שימוש בכוח העילוי (חוק ברנולי) היה ברור לכל. ובכל זאת, מכונות הטייס לא הצליחו לטוס. המטוסים היו מתהפכים באוויר איך שעלו לשמיים, והבעייה היתה של שליטה.
האחים ארויל ווילבור רייט (Wright) החליטו לאתגר את העולם, ולא להתייחס אל המקובל. לכל האחרים היה ברור שהמטוס צריך להיות כלי קשיח, שירחף כיציקה אחת בשחקים, כמו אנייה השטה בים, או מכונית הנעה על הכביש. מה שעשו שני האחים רייט היה באמת שונה: לקחת את כל הנתונים הקיימים בידי כל החוקרים, ולחשוב מחוץ לקופסה (או המטוס). מה שהם המציאו היתה שיטת “קיפול הכנפיים” (Wing warping). כלומר כנפיי המטוס לא היו קשיחות אצלם, אלא ניתנות לתמרון בידי הטייס. הוא משך בחבלים, וכך הכנפיים, העשויות מבד, זזו והתעקמו: פעם למטה ופעם למעלה. בשיטה זו נוצר כוח עילוי רב יותר בצד אחד, או נמוך יותר בצד השני, והטייס יכול היה לייצב את המטוס. לתמרן אותו, לעלות, לרדת, ולטוס על צידו. הטייס היה אצלם חלק מהותי מן המכונה, כמו למשל רוכב על אופניים. ואכן, האחים רייט התפרנסו ממכירת אופניים.
ב- 17 בדצמבר 1903, על הדיונות של צפון קרוליינה, ניסו שני האחים את המצאתם. ארויל טס ראשון (כשהוא שכוב על בטנו במרכז המטוס), והוא הצליח לרחף 12 שניות. בניסיון הרביעי באותו יום ווילבור אחיו נשאר באוויר 59 שניות, והוא עשה מרחק של 260 מטר. המטוס הראשון הומצא, ותאמינו, עד היום אלה אותם העקרונות של הטיסה המודרנית.
עם הזמן שוכלל עיקרון “קיפול הכנפיים”, והפך להיות חלק מכנפיים קשיחות, תוך שנפתחים כנפונים זעירים בתוך צמד הכנפיים בשיטה הבאה:
וכך טסים המטוסים עד היום. שני האחים, למרות הררי הלעג והביקורת שנשפכו לעברם, במיוחד מצד מתחריהם הצרפתים, התעקשו לראות את המציאות אחרת, והם גם ניצחו. את המתחרים מעטים זוכרים, אך האחים רייט נכנסו להיסטוריה האנושית, וייזכרו לעד. ולכן: חישבו תמיד אחרת: אין דבר כזה “מציאות”, משום ש”המציאות” היא מה שכולנו נעשה ממנה. ואם נרצה, המציאות גם תטוס.
המאמר הדמוגרפי הקודם שלנו הפתיע רבים מן הקוראים, ואכן, הוא זכה לתפוצה רבה. הוכחנו בו כיצד נתוני הילודה צונחים בכל רחבי המזרח התיכון, וזו מהפיכה איזורית של ממש (חוץ מאשר בישראל, שהילודה בה דווקא עולה). ואכן, תוך עשר שנים צנחה הילודה במרחב שלנו. למרות שהמאמר בהחלט התייחס גם לישראל ולרשות הפלסטינית, לא הקדשנו לכך את המוקד, ואת זה נעשה עכשיו. מאז, אגב, המגמות הדמוגרפיות עוד יותר התחזקו.
המשא ומתן הנוכחי עם “הרשות הפלסטינית” מתנהל מתוך איזו מצוקה ישראלית, יש שיגידו חרדה, כפי שמביעה אותה שרת המשפטים, מן האיומים הדמוגרפיים, לפיהם היהודים יהיו מיעוט בישראל או בארץ ישראל ההיסטורית, ולכן עלינו למהר ולהתנתק מיהודה ושומרון. לברוח משם, כדי להציל את עצמנו מגורלנו הדמוגרפי המר. לשמור על “מדינה יהודית”. יתכן ואפילו ראש הממשלה נפל קורבן לתחושה סובייקטיבית רגשנית זאת, ובהתאם לכך עלולים לבצע אצלנו טעויות היסטוריות.
המאמר הזה מנתח מחקר מפורט (המופיע כאן), שעדכן החודש החוקר יעקב פייטלסון, מן המכון לאסטרטגיה ציונית, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומקורות מחקריים נוספים. זהו המקור למאמר, וההפניות כאן נעשות אל המחקר, על פי מספרי העמודים. מטרתו של המאמר: לחשוב אחרת, תוך הסתמכות על עובדות, ולא על יצרים ופחדים בלתי מבוססים. הֵיו לרגע אחד האחים רייט, ולא המפסידנים שהקיפו אותם.
1 כפי שמתרחש בכל רחבי המזרח התיכון, גם אצל ערביי ישראל ובעיקר אצל הערבים ביהודה ושומרון, יש קריסה של ממש בילודה. כפי שניתן לראות בטבלאות, שהכין ג’יפלאנט עבורכם על פי הנתונים המופיעים במחקר: מקצב ילודה של כשמונה ילדים לאם, עד לפחות מ- 3 ילדים. התהליכים האלה מתאימים למדינות האחרות באיזור, והם נובעים מכמה תהליכים הגמוניים: עליית ההשכלה של ערביי ישראל ושל הערבים ביו”ש; תהליכים מהירים של עיור, ולכן הצורך להתאים את המשפחה לממדים של דירה (יותר אצל הפלסטינים, ופחות אצל ערביי ישראל, שהתהליך הזה יותר איטי אצלם, למשל הבדואים), יציאת הנשים לעבודה, ולכן גם העלייה בגיל הנישואין. נכון לשנת 2013 השתוו נתוני הילודה של היהודים בישראל לאלה של ערביי ישראל ושל הפלסטינים ביו”ש, כ- שלושה ילדים לאם. בכך התבדו תחזיותיהם הקודרות של מומחים למיניהם, שהביאו ליצירת פסיכוזת המונים, שמשרתת כמובן גורמים אינטרסנטיים.
למדור הקריקטורות של מושיק גולסט בג’יפלאנט
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך
וכך, בעוד כיתות לימוד נסגרות בסקטור הערבי בישראל וברשות הפלסטינית, וכיתות נפתחות בזה היהודי, נוצרה תחושה מוטעית אצל היהודים שהם מתמעטים. ובכן, ההיפך הוא הנכון, והמגמות העתידיות ברורות.
2 מדוע העלייה היהודית המפתיעה בנתוני הילודה, עלייה שעוד מתגברת בשנת 2013? אין זו ילודה חרדית, משום שאצל הסקטור הזה אין קריסה כמו אצל המוסלמים (הילודה הנוצרית-ערבית והדרוזית היא כבר שלילית, עם פחות מ- 2.1 ילדים לאם), אך הילודה החרדית יורדת. אז מהי העלייה שניתן לראות בטבלאות? זה דווקא הסקטור הציוני, הלאומי, והחילוני בישראל. זה שחושב שהוא מתמעט.
היהודים בישראל חווים פריחה דמוגרפית: כשלושה ילדים לאם בממוצע, ובשנים הקרובות הנתון הזה אמור לעלות עוד יותר. הסיבות הן: העלייה מברית המועצות, שהגיעה עם נתוני ילודה רוסיים של 1.5 ילד, אך יישרה קו עם הממוצע הישראלי, 3 ילדים; הסקטור הדתי-לאומי שמזנק לשיאים בילודה שלו; והצעירים בני מעמד הביניים-גבוה היהודי, שרוצים היום ארבעה ילדים. ארבעה זה השלושה של פעם. זו הסיבה שיש היום יותר מ- 6 מליון יהודים בישראל (אך 6.5 כולל בני משפחות שאינם יהודים על פי ההלכה), וכ- 8.15 מליון סך כל התושבים, יהודים וערבים, בישראל. עם קצב גידול של מליון תושבים כל שבע שנים, נעמוד על מספר דו-ספרתי כולל של תושבים בתוך כ- 15 שנים.
(גרף: Gplanet)
בטבלאות אנו רואים קטגוריות של יהודים באופן כללי, אך גם של צברים (71.3% מן היהודים בישראל הם כבר צברים) ושל “יהודים מורחב”, כלומר כולל בני משפחות היהודים, שעלו מברית המועצות, ואינם יהודים על פי הרבנות, אך הם חלק לכל דבר מהלאום היהודי בארץ.
3 שתי השפעות חיצוניות ניתן לראות כאן: אוסלו וקצבאות הילדים. בשנות אוסלו לא רק שהוכנסו לשטחי יהודה ושומרון מעל 40 אלף אנשי אש”ף, אלא גם קיבלו אזרחות ישראלית כ- 140 אלף פלסטינים, במסגרת “איחוד משפחות”. זאת הסיבה לעלייה הזמנית במספר הילדים הערביים בישראל וביו”ש. אך מגמת הצניחה שבה והתגברה על העלייה הזו. הנתון השני הוא קיצוץ המאסיבי של קצבאות הילדים בשנת 2003. מדיניות חסרת אחריות של פיזור כספים על פי ילודה (ועדת בן שחר, 1975), הולידה מירוץ לילדים, גם מסיבות כלכליות. זה נגמר, והקיצוץ השבוע מקבע סופית את העובדה שילדים זה כבר לא מקור פרנסה במדינת ישראל.
מעניין שאל מול הצניחה בילודה המוסלמית מישראל מאז 2003, בעיקר בסקטור הבדואי (נתוני הילודה הבדואיים בדרום הם כיום הנמוכים ביותר מאז קום המדינה), בסקטור היהודי חלה דווקא עליה, מה שאומר שהיהודים אינם מושפעים בהכרח מן הקיצבאות.
4 הגירה: בעוד ישראל קולטת כ- 18 אלף עולים בשנה (בקיזוז כ- 15 אלף שיוצאים וחוזרים אליה בשנה), מן הרשות הפלסטינית מהגרים, לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של הרשות, כ- 10,000 פלסטינים בשנה (עמ’ 44 בדו”ח), כשהיו שנים בתקופה האחרונה, שקצב ההגירה הפלסטינית החוצה עמד על כ- 18 אלף בשנה. משנת 2004 חל סחף בהגירה הפלסטינית החוצה: והמינהל האזרחי הודיע על ממוצע של כ- 23,000 עוזבים בשנה. בשנת 2007, למשל, היגרו מיו”ש כ- 60,000 פלסטינים (נתוני הגבול הירדנים), ובשנים 2005-2007 היגרו מיו”ש 125,838 פלסטינים, ומרצועת עזה 26,969. דווקא הסגר הישראלי-מצרי על רצועת עזה הקפיא את ההגירה משם; המצרים לא נותנים להם לעזוב.
רוב המהגרים הפלסטינים הם צעירים, כך גם מודה הרשות, וכמיליון פלסטינים רוצים להגר, אם יתאפשר להם. במילים אחרות, כוח העבודה ומיטב בניה של הרשות הזו – נוטשים. זהו דור משכיל, שרוצה חיים במערב.
יש המדברים על אינתיפאדה שלישית, מבלי להבין שבמובנים רבים, אין מי שיעשה את המהומות האלה, שכן כמאה אלף צעירים לפחות, שהיו יכולים לקחת בה חלק, כבר לא כאן. הם באירופה ובייתר מדינות העולם. לרוב המשפחות הפלסטיניות ביו”ש יש קרובי משפחה מדרגה קרובה במערב.
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
5 הרשות הפלסטינית חוזה בבהלה בנתונים הדמוגרפיים המתכווצים האלה, ולכן היא מגזימה בכוונה במספר הפלסטינים. אם היא תודה שיש כמליון וחצי בלבד ביו”ש, אולי אין הם זכאים או מסוגלים לנהל מדינה. הדו”ח מראה כיצד הלמ”ס הפלסטיני משנה את נתוניו כמו במצבי רוח משתנים, העיקר לתת תחושה הזויה לישראלים ולעולם. העיקר לכתוב שהיהודים יהיו מיעוט. ארבע פעמים שינה הלמ”ס הפלסטיני את תחזיותיו, עד כדי אובדן אמינות במערכת העולמית. היחידה שמאמינה לו היא התקשורת הישראלית, שעושה בכך, כמובן, שימוש פוליטי, להפחיד את היהודים.
כבר בשנה שעברה היינו אמורים להיות מיעוט בארץ ישראל על פי הפלסטינים, אך המציאות היא, כמובן, הפוכה.
מרחב פתוח, עולם יהודי שחוזר ומתמלא. ואיפה תכניסו כל כך הרבה ישראלים, במדינה מכווצת ומכורסמת? ואיפה נכניס את מאות אלפי העולים שעוד יגיעו? כאשר אנו חושבים על העם היהודי, צריך לחשוב גם מאה שנים קדימה ומאתיים שנים, ממעוף הציפור ובמרחבי הזמן והעתיד, כמו האחים רייט, שזכו הראשונים לראות את העולם המופלא מעל גבי מטוס.
6 הדו”ח מראה כי 15% מן המהגרים ממדינת ישראל הם ערבים ישראלים (עמ’ 45), תואם את מספרם בקרב האוכלוסיה (בלי מזרח ירושלים), ומה שמאפיין את ההגירה הזו שהיא הגירה צעירה. במילים אחרות, התיאוריה שהערבים מושרשים ואינם מהגרים כבר אינה נכונה. ככל שמגמות הבדלנות, ידיעת שפות והשכלה עולות בקרב ערביי ישראל, כך מתגברת מגמת ההגירה. כל מהגר מושך עוד מבני משפחתו. אינדיקציה מעניינת לכך הן מודעות גוגל בערבית, של משרדי עורכי דין ערביים בארץ, המטפלים בסידורי הגירה. אם יש מודעות, יש ביקוש. מוזר שמנהיגי הסקטור הזה מתנגדים להשתלבות צעירים ערביים בישראל. הם אינם מבינים שבכך הם דווקא מעודדים אותם להגר.
7 משמעותית הילודה היהודית בחבלי יהודה ושומרון; זו התיישבות דרך הילודה. הנתונים מראים שבשנת 1997 מספר הילדים הממוצע לאם יהודיה בהתיישבות יו”ש היה 4.69, זאת לעומת 4.76 אצל אם ערבייה ביו”ש. אלא שבשנת 2011 מספר הילדים לאם יהודיה ביו”ש עלה ל – 5.07 אך מספר הילדים הערביים צנח ל – 3.06. המגמה הזו ממשיכה ומתרחבת בשנת 2012. במילים אחרות, מספר הילדים היהודים ביו”ש עולה, ומספר הילדים הערביים יורד. כמות ילדים יהודית זו מחייבת מערכי הסעות, בתי ספר ולימוד עצומים, כשכל שנה נפתחות עוד כיתות בבתי הספר ביו”ש. מספר היהודים מעבר ל”קו הירוק” עומד כיום על כ-700 אלף.
8 ברצועת עזה קיימת אותה מגמה, של ירידה בילודה, אך באופן איטי יותר מאשר ביו”ש. ההשכלה ביו”ש גבוהה יותר, מעמד האישה חזק יותר, ובהתאם לכך מספר הילדים, אך כפי שמראה תחזית הלמ”ס המופיעה בגרף, המספרים האלה יתחברו וישתוו בשנים הקרובות. עזה תיישר קו עם יו”ש, משום שאלה תהליכים איזוריים, שאינם נכונים בהכרח רק לפלסטינים.
(גרף: Gplanet)
9 על מה מעידה ילודה גבוהה? על אופטימיות, ועל תחושה של התחדשות ושורשיות. המגמות האלה מראות בבירור ציבור יהודי אופטימי, שורשי, בעל רצון חיים והמשכיות. למרות התמונה כפי שהיא מוצגת ב”תקשורת” אצלנו, הציבור בריא בנפשו ובתחושותיו. יותר מכך, הוא ער לאחריות שלו להשלים את העם היהודי, לאחר האסון הדמוגרפי שתקף אותו. ואכן העם היהודי חזר לעלות במספריו, מאז 2012, רק בזכות העליה הדמוגרפית היהודית במדינת ישראל. לא רק העם היהודי שומר על המדינה, היא גם שומרת עליו. נתוני הילודה אצלנו כמעט כפולים מרוב מדינות מערב אירופה, שם הילודה ממשיכה לצנוח, עד כדי סכנה למשק הלאומי שם. פסימיות אירופית?
10 אז מה אנחנו מבינים מן הנתונים הרבים? כאשר מאמצים דרך פעולה לאומית, יש לעשות אותה על סמך נתונים מעודכנים, ולא על פי רגשנות, הגיגי לב, אמוציות או פחדים, ועכשיו אנו גם מבינים שההפחדה היא כלי שליטה.
ובכן, מי שיבוא ויטען שעלינו לברוח בגלל החשש הדמוגרפי טועה כיום, ומטעה. ההיפך, שטח ערבי עצמאי ישאף להכניס אליו כמה שיותר ערבים ופלסטינים, כדי “לתקן” את החוסר הדמוגרפי. כך ייצא שמי שבא לפעול מן החשש מהשד הדמוגרפי, רק יבנה אותו במו ידיו. והמונים אלה לא יסתפקו בשטחי יו”ש, הם ישאפו קדימה, אל מה שנותר.
“לקפל” את הכנפיים? אצלנו זה הפוך מן האחים רייט. שם היה צורך לקפל, כדי לזנק בהצלחה לשמיים, אצלנו ההיפך: דווקא למתוח את הכנפיים, ולזנק בהצלחה. המספרים לצידנו, ועם ישראל חי.
הפרקים הקודמים בסדרה, לשינוי כללי המשחק:
◄כל הדרכים מובילות לרומא: על עשרה שקרים שסיפרתי לעצמי
◄אמנות ההתקפה הנגדית, וחוקי נירנברג של יהודי מדינות ערב, שנחשפים
◄האמת שהושתקה עד היום: רמת הגולן תמורת החורן, והבעלות של ישראל
◄בעקבות הזמן האבוד: כך הפכה ירושלים המזרחית – לערבית
◄לשבור את הזכוכית: הגולן כלל אינו שייך לסוריה
◄אלהמברה החדשה: תור הזהב הרביעי שלנו, והחשוב מכולם
◄שבתאי צבי התאסלם רק עכשיו: על עיוורון תוצרת בית, ואיך נבריא את עצמנו
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
