במשך עשרות שנים הטילו כל מיני “דמוגרפים” אימה, כאילו אנחנו אבודים דמוגרפית, והם עשו זאת מסיבות פוליטיות. הנושא הזה מאוס בעיני, לספור אנשים, אך לא היתה לי ברירה אלא להתעמת עם השקר, ואני מודה לשגריר יורם אטינגר, שהציג בפני לראשונה את הנתונים לפני למעלה מ- 15 שנים. מאז טיפלנו בנושא הזה באתר, והורדנו אותו מסדר היום הציבורי, כי הבלופים נחשפו.
נתונים שמפרסמת הלמ”ס מראים שהמגמה של קריסת הילודה הערבית בישראל – מגיעה לשיאים חדשים, לעומת הזינוק הגדול בילודה היהודית (הלא חרדית, זו דווקא יורדת).
בדו”ח חדש, הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני הילודה הערבית בישראל (נתוני 2019), שלראשונה מאז קום המדינה ירדו לקידומת 2 למספר לידות ממוצע לאם ערביה, ובדיוק: 2.98. לעומת זאת מספר הלידות לאם יהודיה בישראל עומד באותה תקופה על 3.09 ילדים, ואם נחבר את היהודים עם הקטגוריה שהלמ”ס המציאה, של “אחרים”, כלומר כל בני הלאום היהודי: 2.97 (הילודה של יוצאי ברה”מ שאינם מוכרים על ידי הרבנות כיהודים, נמוכה משמעותית מזו של היהודים).
מספר הלידות של המוסלמים בלבד בישראל, מכלל הערבים, עומד גם הוא על שפל כל הזמנים: 3.16 ילדים לאם; לעומת 3.75 ילדים בשנת 2010; 4.03 בשנת 2005; ו- 9.87 בשנת 1965 (זו לא טעות).
הקהילה היחידה שכבר מתמעטת בישראל היא של הנוצרים הערבים, עם 1.76 ילדים לאם (זו ילודה שלילית, כלומר פחות מ- 2.01), וזה הנתון הנמוך ביותר שלהם; ושל הדרוזים עם 2.02 (שמירה על הקיים), גם כאן הנמוך ביותר.
הפרסומים האחרונים כאילו אחוז היהודים יורד בישראל מתייחסים רק ליהודים על פי הדת, ולא ל”אחרים”, שהם בני הלאום היהודי לכל דבר. איתם נשמר היחס של 80:20, כפי שהיה. כלומר, השינוי הוא מ”יהודים” לאחרים”, בתוך הלאום היהודי; ולא מול הלאום הערבי, ואנחנו מדינת לאום, לא דת.
אגב, בשנת 2020, שנת הקורונה, נפלה הילודה של כולם; אך זו של הערבים – קרסה ממש, והיא צפויה לרדת לכיוון 2.7 ילדים, ואף פחות. במקביל, החברה הערבית עוברת הזדקנות מהירה (בהמשך, והמגמה אף מתגברת. לחברה הזו אין דיור מוגן, וקשישים בקירבה חסרי אונים. הקורונה פגעה בהם מאוד).
בשנת 2020 עלינו להביא עשרות אלפי עולים חדשים ונלהבים, שכן הביקוש לחיות בגן העדן הישראלי הוא עצום, ויש חובה לנצל את הרגע ההיסטורי. אנו מולידים את העם היהודי מחדש, בערים חדשות שנקים בגולן, בגליל, בנגב, ביהודה, בשומרון, ובאיים שנבנה בים התיכון.
עוד על המגמות ההיסטוריות והמרגשות האלה – במאמר החגיגי שלנו ליום העצמאות: