בעוד “שרת האנרגיה” ו”שרת איכות הסביבה” נלחמות באנרגיה שלנו, בגז, בצינור קצא”א, בקיום ובהצלחה שלנו, אין להן מושג מה מתרחש מסביב.
ההגבלות על צינור קצא”א הן מחשש לזיהום מפרץ אילת, אך שתי אלה אינן יודעות שהשבוע נחתם הסכם בין ממשלות “עיראק” ל”ירדן”, להעברת צינור נפט ענקי, מבצרה לנמל עקבה, ליצוא לעולם (במפה למעלה). זה נועד לעקוף את האיום האיראני על מיצרי הורמוז.
מדובר בכמות ענקית של מיליון חביות ביום, ומיכליות ענק שיצטופפו במפרץ אילת. סכנת הזיהום למפרץ אילת תהיה חמורה פי כמה מכל מה שישראל היתה רוצה אי פעם לעשות. את הפרוייקט הזה יש חובה לעצור, אבל בממשלה מספרים שאנחנו עכשיו ברומן עם ה”ירדנים”.
לפי ההסכם, גם ירדן תקבל בעצמה חלק מהנפט, כך שהיא לא תצטרך את הגז הישראלי, וזה צוין בפירוש. עוד “ידידה”. כלומר, הפרוייקט הוא גם נגד השלום.
בשעה שהעסקנים אצלנו משחקים ב’נדמה לי’, ובהזיות ירוקות, באיזור לא עוצרים לרגע. אולי נשלח לשם את העמותות ה”ירוקות”, הממומנות בכספים זרים, שיראו איך מקימים פרוייקט שצפוי להיות מזוהם באופן מטורף, ועוד ללא פיקוח.
הפרוייקט הוא גם מושחת, עם סכומי עתק ושוחד, שיעשירו את השליטים בשתי המדינות האלה, ולכן הם רצים להקים אותו:
דרך אגב, באופן פרדוקסלי אם הצינור יקום (מדובר על שלוש שנות הקמה) אז צינור קצא”א הופך עוד יותר רלבנטי, משום שהוא ימנע את מיכליות הענק במפרץ אילת, ויעביר את הנפט הזה ישירות לים התיכון.
