מאת ד”ר גיא בכור
שלושים חישורים מתאחדים
בטבורו של גלגל.
מלבד החישורים,
הרֵיק
הוא רובו של הגלגל.
כד החרס
עיקר שימושו הוא בחללו,
על כן,
האֵין יש לו תפקיד,
הרֵיק בעל צורה.
לעיתים
היֵש
הוא
רק
תירוץ
ואריזה,
והאֵין
הוא
האוצר
האמיתי.
ספר הטאו לאו צה, הוצאות tao’s ואבן חושן, 2001 תרגום והערות ניסים אמון, עמ’ 11, 11א
עמדת מפתח בתורת הטאו הסינית העתיקה הוא העיקרון של wei wu, כלומר הפעולה דרך האי-פעולה, בשליטה על סיטואציה בכך שלא שולטים בה, שליטה תוך ויתור על שליטה. דוקטרינת wei wu מאמינה שבמאבק קשה ומתמשך נגד הנסיבות, אתה למעשה הולך אחורה, שכן אתה זורע לעצמך עוד ועוד מכשולים. לעיתים עדיף לנוח, לא לעשות שום דבר, ולתת לחורף לעבור. במצב כזה אנחנו אוספים ומחזקים את עצמנו. מהו הטאו? כל מה שאין לו שֵם, כי כאשר אנחנו מגדירים משהו, אנחנו מצמצמים אותו ואת מה שיש סביבנו. במערב להמתין זו חולשה, אצל הטאו זה יתרון, כי אתה לא מבזבז אנרגיה. אם תרצו מאוד, הטאו יתרחק. אם תמתינו במנוחה, הוא דווקא יגיע.
זו הסיבה שאמנות הטאו תַראה תמיד מוזיקה רוגעת ומרגיעה. כך התפתחה הערצת היופי בתרבות הסינית: פינות הנוי, הדגים השטים לאיטם במים, הגנים. הרעיון הוא שלעיתים אין צורך לעשות שום דבר, אלא פשוט להירגע. הרוגע שנוצר הוא בעצמו יוצר את הפתרונות. האין אנרגיה – יוצרת אנרגיה בעצמה. אי-העשיה, היא-היא העשייה הנכונה. הפשטות היא דווקא המתוחכמת ביותר. פשוט פשוט, להנות מהדברים הפשוטים של החיים.
במשך שנים אנחנו שומעים בתקשורת ובממשלה שלנו ש”אין שלום עם סוריה”, והיו פוליטיקאים אצלנו שלגלגו על ראשי ממשלה שלא מיהרו לעשות שלום, כמו גולדה מאיר או יצחק שמיר. מה אומר עקרון ה- weu wu? שבעצם יש שלום עם סוריה, רק שאין לו שֵם. רובנו לא רואים אותו, אבל הוא שם. זאת, בעוד שלעולם לא יהיה “שלום עם סוריה”, שיש לו שֵם.
עם מצרים יש שלום אבל הגבול איתה פרוץ. עם סוריה אין שלום אבל הגבול מאובטח היטב.
עשר שנים אנחנו מדברים על סכנת המלחמה עם סוריה, אך במשך כל תקופת כהונתו של בשאר, כולל זמן מלחמת לבנון, לא היתה מלחמה עם סוריה.
הפעולה הרצויה עם סוריה? דרך אי הפעולה. השלום עם סוריה דרך ה- wei wu.
האֵין הוא היֵש עם סוריה, היֵש הוא האֵין. השלום הפורמאלי, פרסי נובל והועידות הם החישורים, השקט, השלווה והרוגע הם הריק שבחישורים.
*
אני לא מתבייש לומר ששיניתי את דעתי על בשאר אלאסד בעשר השנים שבהן הוא שולט בסוריה, ואפשר לראות את זה בהתפתחות מאמרי האתר.
הגישה הבסיסית שלי, לאורך שנים רבות, היתה לראות בסוריה את אבי כל הרע באיזור שלנו, וזה עדיין נכון. היא תיככה את מלחמת האזרחים בלבנון, היא שולחת טרור לעיראק, היא שולטת בחמאס ובחיזבאללה, היא מיודדת עם איראן, היא מסיתה נגדנו. אלא ששיניתי את דעתי, על המשפחה השלטת שם, ועל הצורך שתישאר.
זה לא שאני משתגע על בשאר אלאסד, ממש לא, והוא ממשיך לנהל את סוריה כמשטר של מאפיה, עריצות, בתי כלא נוראים, עינויים והעלמת אוייבים, אבל ככה מתנהל רוב המזרח התיכון סביבנו. אין בזה משהו יוצא דופן. אבל הבנתי שיכול להיות משהו הרבה יותר גרוע. יכול להיות תוהו ובוהו כמו בעיראק, ויכול לשלוט בסוריה האסלאם הקיצוני כמו בעזה.
מבחינתנו בשאר אלאסד הוא טוב מאוד, וכאשר הפציר לאחרונה בארדואן לא לדרדר עוד את היחסים עם ישראל, זו גם היתה ההוכחה.
הוא שולט מחדש בלבנון, ומייצב אותה בכך. מלחמת לבנון השניה פרצה בין הייתר משום שסוריה לא היתה בלבנון, לאחר שנאלצה לברוח משם ב- 2005. לא היה מי שייצב את חיזבאללה.
הוא מעניק שקט מוחלט בגבול שלו איתנו, ובפועל הוא ויתר על רמת הגולן הישראלית. מה אתם רוצים, שהוא גם יגיד את זה? להגיד זה החישורים, להבין את זה, זה ה- wei eu.
הוא בולם את האסלאם הפוליטי בסוריה (סוריה אסרה השבוע כיסוי פנים מלא לנשים באוניברסיטאות, בלי שום בעיה), הסיוע שלו לחמאס ולחיזבאללה אינו כל כך משמעותי מבחינתם, אילו בעיקר מילים. חיזבאללה מחומש מעל הראש, הוא לא זקוק לטילים מסוריה.
זה צבא מול צבא, הצבא הסורי מול צה”ל, ומול צבא סדיר צה”ל יודע לנצח. מול שיטת הוויטקונג של חיזבאללה המחופר והנעלם, הוא התקשה.
סוריה היא מדינה חלשה בכל הרמות, וזה כמובן נוח לישראל. אסד מספיק חזק כדי לייצב את מישטרו, אך לא כדי להילחם. מלחמה נגד ישראל כמוה כהתאבדות מבחינתו. אביו לעולם לא היה יוצא למלחמה נגד ישראל בשנת 1973, אלמלא מצרים הצטרפה אז, ומצרים ממש לא תשתף עם בנו פעולה צבאית.
אסד נתפס בעולם כבלתי אמין, כמשתף פעולה עם ציר הרשע, במלים פשוטות, לא פרטנר לשום דבר. אפילו אובמה התייאש ממנו.
כל אלה הם אינטרסים ישראליים מובהקים. בשאר אלאסד חלש, טוב ונוח לישראל. כמובן הרטוריקה שלו נגדנו תהיה תמיד חריפה, הוא חי מזה, אין מה לעשות. אלה החשורים, לא הריק. וכמובן, צה”ל תמיד צריך לשמור על הרתעה ועירנות מלאה, אך בשאר יודע טוב מאוד מה יקרה לו ולמשטר המיעוט העלווי שלו במקרה כזה. הוא מבין.
◄כדאי להירשם לדף קוראי Gplanet בפייסבוק. תמצאו שם חומרים נוספים של ד”ר גיא בכור.
לוחצים שם על המילה אהבתי/like, וכך מתחברים.
ובעצם, אסד נתן לנו את כל מה שהוא יכול לתת, אין לו מעבר לכך שום דבר עוד. גם יציבות, גם תוכניות שלום, וגם את שטח. מה עוד אפשר לבקש?
במצב שבו אין שלום, אסד נתן יציבות. אם יהיה שלום לא תהיה יציבות, שכן שלטונו יאויים מבפנים.
זהו ה- wei wu, והאין “שלום” עם סוריה הוא האוצר האמיתי. מסמן וי? אני לא מת על בשאר, אבל הוא עושה שירות לישראל. הוִי שלך הוא, אם כן, לכבודנו.
עוד קריקטורה נפלאה של מושיק גולסט מיוחד ל-Gplanet. אסד הוא בהחלט דיקטטור מזרח תיכוני, אבל הוא הרע במיעוטו.
אנחנו רצים אחרי שליטים ערביים עם ניירות חתומים כבר ביד, כדי להגיע לשלום עם חוזה, אבל תמיד התעלמנו מן המציאות המתפתחת בשטח. כמו שרצנו אחרי ערפאת עם החוזה ביד, ולא הפנמנו את מה שקורה בשטח סביבנו. תמיד ראינו את חישורי הגלגל, ולא הבנו שהרֵיק, שאותו אין רואים, ושאותו אף פעם לא הערכנו, הוא בעצם רובו של הגלגל. הסוד של אסד? לא מה שיש, אלא ההרבה מאוד שדווקא אין, והאֵין הוא האוצר האמיתי.