נשף המסיכות של לילה, והואלס האחרון במצרים

“פיתוי הבנות” (1949). ווג’די הוא לובש המדים המשופם, המשקיף על לילה מוראד. המלחין עבד אלווהאב טען שיש לה את האות ח’, כפי שהיא מושרת בפיה, המתוקה בעולם.

סיפור חייה של לילה מוראד הוא כה סוער ורב תהפוכות, עד שמפתיע אותי כמה מעט יודעים בארץ עליה ועל חייה, בשעה שהיא שילמה מחירים דווקא בשל היותה יהודיה.

היא נולדה בקאהיר למשפחה יהודיה ממוצא עיראקי, שהיגרה למצרים. שמו המקורי של אביה היה איבראהים זאכי מרדכי, זמר ופייטן, שהתפרסם בעצמו במצרים ונודע כזאכי מוראד. אמה היתה יהודיה ממשפחת סלומון, שמוצאה בפולין, והגיעה למצרים הקוסמופוליטית. היא נולדה ב 17 בפברואר 1918 בשם המקורי ליליאן מרדכי, אך נודעה כלילה מוראד. כבר בגיל צעיר היא עבדה עם טובי המוחות המצריים בתחום המוזיקה והסינמה, רבים מהם יהודים כמו: טוגו מזרחי (1905-1986), הבמאי המפורסם, שליהק אותה בכמה סרטים, דאוד חוסני הנודע, יהודי-קראי (1870-1937), שהלחין עבורה את שיריה הראשונים, או אביה עצמו. ליהודים יש מקום של כבוד בתולדות האמנות המצרית והערבית, עד שסולקו משם בגסות בידי המהפכה.

בשנת 1945 נישאה למי שיהיה בעלה הראשון, אנואר ווג’די שובר הלבבות של אז, שחקן קלנוע מפורסם. ווג’די עצמו נולד בקאהיר לאב ממוצא מוסלמי סורי, כך ששניהם היו זרים, שמצרים קיבלה בזרועות פתוחות.

אי אפשר להאמין עד כמה מפורסמת היתה לילה היהודיה, עד כמה התאהב בה הציבור המצרי והכלל ערבי. ללא שום ספק, היא היתה כוכבת הסרטים הגדולה ביותר של מצרים ושל העולם הערבי כולו, יש אומרים אפילו עד היום. אלא שמשפחתה היהודיה הסתייגה מן הנישואים עם מוסלמי, והתנתקה ממנה. זו כבר היתה טרגדיה (גם אחיה הצעיר יותר מוריס מרדכי, התאסלם, והפך לשחקן ידוע במצרים, בשם מוניר מוראד).

ווג’די שיתף אותה במרבית סרטיו, כאשר השיא לטעמי היה מחול הואלס המפורסם משנת 1947, מאושר וזוהר, אלא שגם בחיים האישיים כבר היה מדובר בקשיים רבים. ווג’די דרש שלילה תתאסלם, היא אכן התאסלמה, ומשפחתה החרימה אותה עכשיו לגמרי. אלא שהיו אלה נישואין אומללים. הזוג לא הצליח להביא ילד לעולם, ווג’די היה נתקף בהתקפי זעם, ביחוד שאשתו הפכה להרבה יותר ידועה ממנו, ומצב בריאותו הלך והידרדר. בשנת 1953 הם התגרשו סופית (היו שני גירושי בינים קודם לכן), ושנתיים לאחר מכן הוא נפטר מסרטן קיבה, בגיל 50.

בשנת 1952 מתרחשת הפיכת הקצינים במצרים, אך לילה מוראד היא עדיין הדמות הנשית הנערצת על העולם הערבי כולו, מפורסמת בצורה שלא תאומן. כוכבת. מי שלא ראתה בעין יפה את ההתקרבות הזו ואת שפע פרסומה היתה הזמרת אום כולת’ום, שהפכה ליריבתה.

באמצע שנות החמישים נטשה משפחתה היהודית את מצרים ועלתה לישראל, אך היא העדיפה להישאר, לבד. ונניח שהיתה עולה, איזה עתיד היה מצפה לה כאן, במעברות?

אלא שאז, כאשר היא לבדה, וחשופה, החלו לצוץ שמועות בתקשורת המצרית כי היא תרמה כספים לישראל, מדינת האויב, ואף לכאורה ביקרה שם בחשאי, דבר שגרר את החרמתה בכלי תקשורת ערביים, באשמת בגידה. הקהל לא נטש אותה, והפופולאריות שלה המשיכה להיות עצומה, אך היא נפגעה. היא חשפה את חשבונות הבנק שלה, כדי להראות שלא תרמה דבר לישראל, ואכן הוקמה ועדה ש”זיכתה” אותה מן “הבגידה”. ג’מאל עבד אלנאצר עצמו עמד מאחורי הזיכוי, אם כי לא ברור עד היום האם היא ביקרה בארץ, או לא. “אני מצריה מוסלמית”, נהגה לומר.

ולפתע, בשיא הפופולאריות – הפסיקה הכל. היא נישאה שוב, למליונר בכיר בשלטון ממשפחת אבאזה המפורסמת, נולד לה בן, והיא הודיעה על פרישה מלאה. מאז שנת 1954 לא רק שלא הופיעה עוד בסרטים או בקונצרטים, אלא שגזרה על עצמה לא להיראות עוד בציבור. הסרטים שלה המשיכו להיות מוקרנים בעולם הערבי כולו, אך היא עצמה נעלמה. יש אולי תמונה אחת שלה מאז, ומצאתי באינטרנט הופעה טלויזיונית נדירה (לכבוד המוזיקאי הנודע בליר חמדי, שחיבר רבים משיריה) מאמצע שנות השבעים.

וזוהי הופעה נדירה ביותר, כמעט לא יאומן שסרטון כזה קיים. שרים ללילה מוראד את שירה הידוע “מוסאפר” (מי שכבר נסע), והיא מצטרפת, בתחילה בחשש. קולה זך ומדוייק כשהיה, למרות השנים. ניכר שהיא מתרגשת מאוד מן החשיפה המחודשת.