הקסאם הקטלני: מה לעשות? להיזהר מן המלכודת הפלסטינית
מאת ד”ר גיא בכור
‘חיסול שלטון חמאס בעזה זו מדיניות ישראלית מרכזית’, שבים ואומרים מקבלי החלטות אצלנו באופן אוטומאטי, בלי לעצור רגע ולבדוק האם כך הוא המצב.
אין ספק ששלטון חמאס בעזה הוא קטסטרופה עבור אבו מאזן, ארגון פתח והלאומיות הפלסטינית שנמחקה שם, ואולי גם תימחק ביו”ש. אך אותי מעניין אך ורק האינטרס הישראלי. המצרים כבר הבינו מזמן ששלטון חמאס בעזה, מצד אחד, והפתח ביו”ש מן הצד השני, משרתים את האינטרסים שלהם, ברמה של “הפרד ומשול“. למה אנחנו חייבים לאמץ אינטרסים של אבו מאזן, שאינם זהים לאינטרסים שלנו? אחת השגיאות של הסכם אוסלו היתה שיוצריו בצד הישראלי יצאו מנקודת הנחה שהאינטרסים של ערפאת זהים לאלה שלנו, ולכן הם נפלו.
חמאס חלש ומוקף בסנקציות ישראליות ובינלאומיות חמורות, ללא לגיטימציה וללא הכרה, משרת את האינטרס הישראלי, שהגיע הזמן שיתפתח קצת מעבר לראיית שחור ולבן, והוא מרחיב את מרחב התמרון שלנו.
אין מעבר בטוח בין יו”ש לעזה (ששום מדינה ריבונית שמכבדת את עצמה לא היתה מסכימה לעולם אפילו לדון בכך, אך ממשלת ישראל הסכימה לו, ועכשיו מוכנה להסכים מחדש!); אנו לא נכנסים לעומק התסכולים של הפוליטיקה הפלסטינית, ובוודאי לא מבצעים את העבודה של חיסול חמאס עבור אבו מאזן ושרידי הלאומיות שלו.
כל עוד יהיו עסוקים במלחמות בינם לבין עצמם, לא יהיה להם זמן להילחם בנו, וממילא אין הרבה הבדל בין היעדים הסופיים של חמאס לאלה של הפתח, בכל הנוגע למה שהם מתכננים לישראל. מבחינת העולם חמאס הוא שחור מוחלט, בלי משחקי העמעום הפלסטיניים מהם סבלנו כל כך הרבה שנים בדעת הקהל הבינלאומית, וזה מסייע לנו. חמאס הוא כתובת, ויש לו פוטנציאל לייצב את המצב בעזה, כמוהו כבשאר אלאסד: רע, אך אם הוא מוחלש, שיישאר.
מעבר לכך, שלטון חמאס שולי וסהרורי בעזה הוא מודל שלילי של ניצחון פירוס אסלאמי, והחשוב מכל: זו משמעותה של ההתנתקות האמיתית. הרי שילמנו בעזה את המחירים היקרים ביותר, אז לפחות שנרוויח התנתקות מהם. רק להזכיר לכם שעד לפני חצי שנה, עוד היו אצלנו שרים שקידמו בברכה את המשך העבודה מעזה אצלנו, חשמל מים ישראליים ומה לא. זה נגמר, ולעולם, זו צריכה להיות ההנחה המוחלטת שלנו. שלטון חמאס יבטיח שטיפשותם של היהודים – תיבלם.
הנחת העבודה של מקבלי ההחלטות אצלנו, של התקשורת הממוסדת והאינטרנטית היא שחמאס הגיע לניצחון היסטורי בעזה, וכי הוא מתחזק ומתחמש. אלא שקריאת המצב שלי היתה הפוכה, שכן “נצחונו” של חמאס בעזה כלא אותו בכלוב של ברזל, והארגון נאנק שם תחת נצחונו. המרחבים האינסופיים של תרועת האסלאם הפוליטי נכלאו בתוך בקבוק.
20 שנה לחמאס: כרזות צבעוניות או שלד בניין עירום?
אבוי, קללת עזה מכה שוב, אך הפעם את השליט החדש, חמאס
עזה הנובלת, והזמן הנסוג
חמאס בצרות
עכשיו גם הגיעה ההוכחה. אם ראש הממשלה הפלסטיני מתקשר ומבקש הפסקת אש עם ישראל, זו הודעה שהארגון אינו יכול לעמוד עוד בהזיות הרטוריקה שלו כנגד ישראל. מדובר בארגון שולי במונחי המזרח התיכון, מוגבל מאוד ביכולותיו, שרוב מדינות ערב סולדות ממנו, ובעל רטוריקת סרק, שאנו בישראל האמנו לה. אין לו שום סיכוי מול ענק, מבחינתו, כמו מדינת ישראל. עכשיו הוא צועק הצילו, לאחר שרק לפני כמה ימים שיחק את הגיבור והמנצח, ואנחנו באתר שלנו לא קנינו זאת, כמובן.
הנייה צועק הצילו, מפני שהוא הבין שהיהודים קיבלו שכל, ולא ייכנסו לעזה במבצע צבאי גדול, כמו שהוא ציפה שיקרה. כניסה שלנו במבצע יבשתי גדול היתה יכולה להיות אסון מבחינתנו, והצלחה גדולה מבחינתו, שכן די במספר הרוגים ישראלים, וטילים על ערים ישראליות נוספות, כדי שיכריז על ניצחון, ויקדם בכך מציאות בינלאומית חדשה, שתשבור את הקיפאון ואת המצור מבחינתנו. אנחנו מבינים עכשיו איך ניתן לשבור את “משולש הזהב”.
המדיניות הישראלית המתוחכמת, הלוקחת בחשבון את כללי המזרח התיכון, צריכה להיות: לא מבצע יבשתי, אך גם לא פסיביות, בגלל בעיית שדרות ומעבר לה. יש צורך במדיניות דינאמית יצירתית, של המשך הסגירה הבינלאומית על עזה, תוך מכות צבאיות מבחוץ יום יום ולילה יום לילה, ללא הפוגה, עד שנגיע לתוצאה הבאה:
אם אין קסאמים או ירי מרגמות, לא תהיה גם התערבות צבאית ישראלית. אך בכל מקרה המצור הבינלאומי על עזה – יימשך. יש לשים לב, אין לנהל מו”מ עם חמאס, גם לא דרך מתווכים, כי אחרת אנו בעצמנו נעניק לו לגיטימציה. אם יפסיק את הקסאמים, נפסיק אנו את החיסולים והפעולות בעזה. זה הכל.
כך נקבל שקט בעוטף עזה, ושלטון חמאס קיים, אך מוחלש. לחמאס יהיה אינטרס לשמור על המצב הזה, אחרת הוא יחוסל. חייבים לזכור שאפילו אם לאחר מכן חמאס יצטייד בטילים ומה לא, הוא עדיין שולט בשטח מצומצם, חשוף לצה”ל ולמערכת הביטחונית הישראלית, ומאוים בהשמדה. כדי לשמר את המצב החדש שייווצר יש לכונן מערך של הרתעה.
נכון, אין זה פתרון, אך כקוראים ותיקים של האתר שלנו, אתם כבר יודעים שהפתרון הנכון ביותר הוא דווקא ניהול של הסכסוך ולא יומרה לפותרו. יש לנו היום ניהול של המשבר בדרום לבנון מול חיזבאללה, ועלינו לחתור לניהול דומה גם בעזה. אני חוזר, אין זה פתרון, אך ניהול משברים באיזור שלנו הוא הפתרון הטוב ביותר, בוודאי לאויבים מוחלטים שלא יכולים להכיר לעולם זה בזה, כמו חמאס וישראל.
אנא, סייעו לאתר, ושילחו את המאמר לאותם חברים, בארץ ובעולם, שעדיין אינם מכירים את Gplanet, הם יודו לכם. עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.
למצטרפים החדשים: באמצעות רישום מהיר ופשוט, תקבלו את המאמרים ישירות למייל שלכם. הם יישארו שלכם לתמיד.
קל להוציא את ישראל מעזה, אך לא את עזה מישראל
חידת אהוד אולמרט – ראש ממשלה מהמטריקס
חמאס ופתח אינם צועדים להשלמה
