הזמן השאול, ותוכנית השלבים של חמאס

מאת ד”ר גיא בכור

מי שסבור שתנועת חמאס תסתפק בהישג שלה ברצועת עזה, ובכך היא נטשה את יו”ש לשליטת פתח, טועה. זו שאלה של זמן עד שגם יו”ש תיפול בידי חמאס, ועל ישראל להבין זאת. מנהיגות פתח היא זמנית, אינה פופולארית על אוכלוסיית יו”ש, וחבל על ההשקעות שישראל תבצע שם עכשיו. למשל הרעיון ההזוי, שהפלסטינים טוענים שישראל מוכנה לקבל אותו, להעביר ליו”ש כעשרים אלף פלסטינים מעיראק. זו הוכחה שבפתח חיים עדיין מ”הבעייה הפלסטינית” האנטי ישראלית, ולא ממש אכפת להם מהפלסטינים בשטחים. הרי אותם אלפים רק יוסיפו לאבטלה, למצוקה וליאוש שכבר קיימים ביו”ש.

פתח חי על זמן שאול, ובהתאם לכך היכולת שלו להעביר רעיונות מדיניים כלשהם.

חמאס כבר פועלת במסגרת של תוכנית שלבים, להשתלט בסופו של דבר על העולם הפלסטיני כולו. כמה אירוני, אך את הרעיון ל”תוכנית שלבית” למד החמאס דווקא מערפאת. להשתמש בטכניקות של הפתח – נגד הפתח.
הרי תוכנית השלבים משנת 1974 קבעה כי:

“הארגון לשחרור פלסטין ינקוט בכל האמצעים, בראש ובראשונה מאבק מזוין, לשחרור טריטוריה פלסטינית, ולהקמת רשות לאומית לוחמת למען העם, על כל כל חלק מטריטוריה פלסטינית שישוחרר”.  

צחוק הגורל. אז היה זה פתח נגד ישראל. היום זהו חמאס נגד פתח.אותן מילים, מטרה הפוכה.

שלב ראשון – הושג כמעט באופן מלא. רצועת עזה כולה של חמאס. נכון שהמצב הכלכלי נורא, אך למי אכפת בדיוק? הנצח האסלאמי חשוב יותר, והאזרחים צרכים להקריב. השבוע הקים חמאס מנגנון בטחוני נוסף, מודיעיני, בשטחי הרצועה. תפקידו להביא לחשיפת הנוטים לטובת פתח שעוד נשארו ברצועה ועשיית דין איתם. האנשים הללו מחוסלים ללא משפט, באמצע הרחוב. אתמול נתגלתה גופתו של פעיל פתח, לאחר שנורה בפתח ביתו ברפיח. אלמונים גררו אותו לרחוב, ופשוט חיסלו אותו.  במקביל פועל המנגנון השחור של משרד הפנים החמאסי להשלטת חמאס לנצח ברצועה. תפקיד “מנגנון הביטחון הפנימי” החדש, לתאם בין עזה ליו”ש, לקראת המעבר לשלבים הבאים. בכירי חמאס מודים כי יו”ש לנגד עיניהם.

שלב שני – חיזוק פעילי חמאס ביו”ש והקרב על התודעה.

אתמול ערך מי שהיה שר החוץ של חמאס, מחמוד א-זהאר מסיבת עיתונאים בעזה, במסגרת הקרב על התודעה. הוא חשף שורה ארוכה של מסמכים, המוכיחים לדעתו את השחיתות של פתח. למשל, הוא הראה מכתב ששיגר בסאם אבו שריף, מיועצי ערפאת, אל יאסר ערפאת, ובו הוא מזהיר אותו שרוצים להרעיל אותו, והוא קרה לו לשמור על עירנות גבוהה באוכל ובשתיה. א-זהאר נתן להבין כי האזהרה היתה מפני פלסטינים, לא מישראל. החמאס הרי טוען כי מוחמד דחלאן עמד מאחורי הרעלת ערפאת.

עוד הוא הראה מסמכים המוכיחים כיצד ארגון פתח העביר מאות אלפי דולרים מכספי הרשות לכיסוי חובות של בכיר בבטחון של הרשות, לאחר שהסתבך בחובות.

חמאס גם השתלט על שלוש תחנות ראדיו, שהיו שייכות בעבר לפתח, לאחר שהצוות שלהן ברח לרמאללה. גם באמצעות התחנות הללו מנסים להשתלט על התודעה.

אתמול עצרו פעילי חמאס משאית גדולה, שהגיעה מישראל, ובה שלושת היומונים הפלסטיניים, שהגיעו מיו”ש לעזה. היומונים אלאיאם, אלקודס ואלחיאת אלג’דידה. המפיצים נעצרו, נחקרו לכמה שעות ושוחרור. זו היתה אזהרה מסגנון חמאסי מוכר. ואכן בכירי חמאס הודיעו אתמול כי אם העיתונים מיו”ש “לא יפסיקו את הסתה נגד חמאס”, תיאסר הפצת העיתונים הללו לגמרי בעזה.

אם היו נערכות היום בחירות חופשיות ביו”ש, חמאס היה מקבל שם רוב גורף. עד כדי כך שנואים אנשי הרשות של אבו מאזן, חייבים לזכור זאת, כאשר נערכים לשיחות עם אבו מאזן.

נכון לעכשיו עובדים במשרד החינוך בעזה במרץ, על שינוי מוחלט של התכנים הנלמדים בבתי הספר. התכנים יהיו אסלאמיים וחמאסיים. זהו הקרב על תודעת העתיד.

השלב השלישי עוד לא הגיע, אך הוא מתקרב. אז תשתלט חמאס גם על השטח ביו”ש, ולצורך כך מתכוננים פעילי השטח הרבים מאוד של הארגון. בפתח, למרות הטענות של אבו מאזן, יש דמורליזציה מוחלטת, הטחת האשמות ופיצול רב. מה המשמעות, למשל, שעשרות פעילי פתח “נטשו את הטרור”, בלשוננו? בריחה מהעימות המתקרב עם חמאס. הרמת ידיים. חמאס יודע את זה. כמו שלא נלחמו אנשי פתח במערכת עזה, ופשוט ברחו כל עוד נפשם שם, כך עלול לקרות גם ביו”ש.

ברור היום מי אקטיבי ויוזם, ומי רק סופר נזקים. מי נלהב ולא מוותר, ומי מוריד את הנשק. מי רואה את העתיד כשלו, ומי חי בעבר.

ולאן יברחו אז פעילי פתח? לתוך ישראל? במציאות של היום, אני כבר לא אתפלא על דבר.