מאת ד”ר גיא
בכור
כנשיא של מדינה צעירה ושברירית, חסרת הכרה של
ממש או כבוד בינלאומי, ג’ורג’ וושינגטון (1732-1799), נשיאה הראשון של ארצות הברית,
עמד בפני דילמה: האם לתמוך בברית עם צרפת או עם אנגליה. הרבה מאוד לחצים הופעלו
עליו משני הצדדים, וזה בהחלט היה פיתוי לחבור לברית רבת כוח, אך הוא רצה שהמדינה
החדשה תזכה בהערכת העולם באמצעות העצמאיות וחופש הפעולה שלה. למרות שהצטרפות לברית
עם צרפת היתה מביאה לו יתרונות בטווח הקצר, לטווח הארוך הוא הבין שיהיה זה עדיף
לכונן את מידת העצמאיות של ארצו; שאירופה תראה את ארצות הברית ככוח שווה לה. כך
כוננה אבן היסוד בתפיסת הכוח של ארצות הברית, כבר בידי הנשיא
הראשון.
1 אתם זוכרים בוודאי את
הבהלה שנוצרה בישראל בפברואר השנה, כאשר פרצה מתקפת החורף של חיזבאללה, אסד והשיעים
בדרום סוריה ועל הגבול שלנו עם מדינה מתה זו. “פרשנים” הזהירו מפני השתלטות
חיזבאללה על גבולנו מנקורה ועד קונייטרה, והתקשורת געשה.
ואכן, המתקפה פרצה, אך כפי שצפוי היום בקלחת הדמים הסורית, היא גם כשלה. זוכרים את דיווחי ההתפעלות מקאסם סולימאני
וחבריו האיראנים? הם נכשלו, וספגו אבידות כבדות. כתוצאה מן הכישלון הזה ויתרו
השיעים על כיבוש מרבית הגבול שלנו, ונסוגו. בינתיים אסד והשיעים שולטים כיום על
בערך 15% מן הגבול איתנו, בצפון רמת הגולן, בואכה החרמון. רצועת הביטחון שכונן
חיזבאללה לפני כשנה וחצי בין סוריה ללבנון נפרצת בידי הסונים, מאות לוחמי
חיזבאללה נהרגו, ומאות נפצעו ויצאו מכלל פעולה. חיזבאללה הוא בסך הכל
ארגון קטן, ואין לו כוח גיוס כמו הסונים יריביו.
בדיוק לאחר תבוסתם של
השיעים ואסד ביקרתי בגבול, וצפיתי בשקט השורר שם. רוב השטח נשלט אז בידי ג’בהת
אלנוסרה הסונית, שלא פועלת נגד ישראל. אך מתברר שזה היה, כמובן, שקט שבין רעשים
גדולים, הרי זו מלחמה ללא סוף.
ג’ורג’ וושינגטון, ציור: Paul Weber,
L. Sachs (אימג’בנק, Getty Images)
הדרך
הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם
כאן,
ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים
קוראים ראשונים. אפשר גם לשלוח את המאמר הזה לחברים. יש כפתור לשם כך, בתחתית
המאמר.
2 השבוע אירעו שתי
התפתחויות ששינו את מאזני הכוח באיזור, והפרו את השקט: קבוצה מחומשת בשם
“גדודי הג’יהאד” (“סראיא אלג’יהאד”) הודיעה שמעכשיו היא מצטרפת לדאעש ול”מדינה
האסלאמית” שהקים, וכדי לבשר לעולם על כך, הם טמנו מארב מזוין לשיירה של “הצבא
החופשי” (כלומר שרידי המורדים “המתונים” שאותם מפעילים האמריקנים מירדן) באיזור
קוניטרה, וששה לוחמים כאלה נהרגו. המורדים האלה החלו להגיב כנגד גדודי
הג’יהאד באיזור קחטאניה, ליד קונייטרה, וג’בהת אלנוסרה הצטרפה אליהם, נגד אותם
גדודי ג’יהאד. מדוע? משום שדאעש הוא אוייב משותף שלנו, הסבירו בג’בהת אלנוסרה. זו
הסיבה להתלקחות האדירה ולקרבות שהתחוללו שם. לפי הדיווחים הצליחו מחבלי ג’בהת
אלנוסרה להרחיק את המצטרפים לדאעש, אך זהו מלחמת התשה, פעם תל נכבש בידי כוח זה
ופעם משוחרר וחוזר חלילה. האזרחים כבר מזמן נמלטו משם. זו הסיבה מדוע הגיעו כמה
רקטות גם לשטח שלנו.
הפעם אין מדובר בקרבות של
סונים נגד שיעים, אלא בסונים נגד סונים, על השליטה בשטחים הפתוחים
והאבודים האלה בדרום סוריה. אלא שמראית פני הדברים ממולכדת יותר ממה שנראה, הרי זו
סוריה, שבה מה שנראה לא תמיד קיים, ומה שקיים לא תמיד נראה.
רוב האנשים פועלים מתוך מערבולת של רגשות, מגיבים וגועשים
במריבות ובסכסוכים, אפילו בלי שישימו לב. הטוב ביותר הוא לשלוט ברגשות ולא להצטרף
לקלחת היוקדת מסביב, וזה לא קל. אך עוד יותר קשה לשלוט ברגשות הסוערים של אחרים.
מידת הריחוק שנטלתם, והאוטונומיה של פעולתכם, רק יעצבנו אותם עוד יותר וירתיחו אותם
כנגדכם. הם ינסו למשוך אותנו לתוך הקלחת העדתית שלהם, כי מה פתאום ישראל הפכה לאי
של יציבות, בעוד הם נחרבים? הם ינסו למשוך אתכם בפיתויים אל תוך הקלחת או בתקריות.
העיקר שניטול חלק, ולא משנה איזה, בקלחת המזרח תיכונית הבלתי נגמרת שלהם.
אך אם ניכנע לפיתויים האלה נמצא את עצמנו נכבשים בידי הבעיות שלהם.
הבעיות שלהם ייהפכו להיות הבעיות שלנו. כבר היינו בטעות הזו, ב- 18 שנות בזבוז
לאומי בלבנון, כאשר שירתנו נאמנה את עליית חיזבאללה וההתעוררות השיעית שם. זיכרו,
נכנסתם, הם נכנסו בכם. עולמם הופך להיות עולמכם. חורבנם, חורבנכם. אסור לאפשר
לתשוקה, לרחמים, לפחד או לנקמה להשתלט עלינו.
הרגש כאן הוא אויב. הוא מטעה.
3 אסד והשיעים מאוד
מודאגים. יש להם רצף של כישלונות צבאיים, שעלולים להצטבר לרצף
קיומי. העובדה שהסונים לקבוצותיהם משתלטים על דרום סוריה מדאיגה אותם, משום שהסונים
יכולים לפרוץ צפונה לעבר דמשק, במיוחד ממורדות החרמון, או לפרוץ לדרום לבנון או
לבקעת הלבנון. ראינו את החשש הזה עוד בינואר, כאשר דווח שישראל חיסלה שיירה של
חיזבאללה באיזור הזה, שלמדה את השטח לקראת הקרב העדתי. מעבר לזה, אסד הפסיד לאחרונה
את העיר האסטרטגית אידליב בצפון ואת המאחז החשוב ג’יסר א-שורור שבקרבתה, ומשם ג’בהת אלנוסרה
האסלאמית מתכוונת לפרוץ לעבר חוף הים ולטקיה, המבצר של העלווים. זו הסיבה לקדחת
ההתייעצויות הלחוצות בין בכירי משטר אסד לבין האיראנים. כאשר השיעים בלחץ, הם
משתמשים בנשק כמי, וזה כמה ימים מפזר אסד גז כלור קטלני מעל אידליב ואיזורי
המפתח. ברור שאחרי שממשל אובמה הכריז שפירק את סוריה מנשק כימי, איך הוא
יודה שאסד עושה בו שימוש יומי? אז מתעלמים.
במילים אחרות, זה נוח
לאסד שג’ובהת אלנוסרה מתעסקת עם תומכי דאעש בדרום, ולא איתו. החשש
של אסד מפני הדרום מתגבר, שכן הוא יודע שסעודיה ומדינות ערביות נוספות כמו ירדן
מממנות, מחמשות ומעניקות סיוע צבאי למורדים הסונים נגדו בדרום המדינה, ולכן הנחיצות
בהסחה סונית-סונית.
הייתכן ודאעש
הכי-סוני-שיש, עובד עם או במקביל לאסד העלווי, החבר בציר השיעי? הכל
יתכן. כפי שראינו בחיסול שכונת הפלסטינים בדמשק ירמוכ (שנחרבה): מצד אחד
אסד צר והפציץ אותה ומהצד השני דאעש. כמו כן ידוע על עסקאות רכישת נפט עבור אסד
מדאעש. יש ביניהם גם הסכם אי לוחמה הדדי. אז האם זה מה שנמצא מאחורי הקלעים? יש
עוד.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון
Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים
הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום
ולהירשם – כ א
ן. חשבונית מס נשלחת לכל
מנוי.
4 סעודיה מודאגת מאוד
מתימן שכנתה הבוערת, שם מפעילה איראן את המורדים השיעים-החות’יים, כנגד אלקאעדה
הסונית ונגד סעודיה. במילים אחרות, סעודיה לוחצת על איראן ובעלי בריתה בסוריה, כדי
להשיג אולי יתרונות בזירה התימנית הקיומית מבחינתה. לכן תומכת סעודיה מאוד בסונים
שבסוריה, כדי להעביר את המסר לאיראנים ולבעלי בריתם. זהו הקשר בחרב המתהפכת
דרעא-צנעא. למה מתהפכת? אם השיעים מנצחים בדרעא, הם מחזקים את השיעים בצנעא,
וההיפך.
סעודיה זורעת מוות בצנעא, בירת תימן, בשבוע
שעבר. מאות הרוגים, ולאף אחד בעולם זה לא אכפת, ברור, זה לא על ישראל. אבל אל תטעו,
באיזור שלנו זה מאוד אכפת. נולדות עכשיו נקמות דם למאה שנים. שום דבר לא יישכח ולא
יימחל.
העידן של ההרגשה הטובה: ביום שאחרי ההפצצה הישראלית
בדמשק
סעודיה עברה השבוע הפיכה
מלכותית, ולראשונה אי פעם בממלכה הזו שונה סדר הירושה. עד היום הסדר היה שהמלוכה
עוברת בין 43 בניו הזכרים של המייסד, המלך עבד אלעזיז אבן סעוד. כיוון שהאמהות באו
משבטים שונים, לכל שבט היתה הזדמנות לשלוט דרך הבן התורן. מובן שהשבט החשוב היה שבט
סודייר, ואכן הצאצאים של שבט זה (המלכים ויורשי העצר של השבט זכו לבכורה, למשל פהד,
סולטאן, טורקי, נאיף, וסלמאן המלך הנוכחי) אך לא לבלעדיות. כתבנו
על כך כאשר עסקנו בסוד תוכנית “השלום” הסעודית.
לראשונה אי פעם הועברה השבוע ירושת העצר לדור
הבא, שכולו סודיירי: כיורש העצר נקבע בנו של נאיף, מוחמד בן נאיף, ואחריו בסדר
הירושה בנו של סלמאן המלך, מוחמד בן סלמאן.
שני אלה מנהלים היום את
סעודיה, ולא סלמן הזקן והחולה, ומכאן הקו התקיף הלא אופייני. זה
אומר שבני שבטים אחרים מודרו, והם לא מרוצים, אך הסודיירים מקווים שבזמן הבהלה
מאיראן הדברים יוחלקו. נראה אם הם צודקים.
השיקול לא להתערב הוא
הגיוני: איך תדעו איזה צד יגבר? ואם צד כלשהו מתחיל חזק ואז נחלש, או ההיפך? האם
אנו אמורים להתהפך יחד עם מלחמות ההתשה האינסופיות שלהם? אני גם טוען שבכל מקרה
נפסיד, משום שאנחנו ישראל, חסרת הלגיטימציה בעיניהם. אם נחבור לצד מנצח, הוא ינטוש
אותנו ברגע שיוכל, משום שמבחינתו אנחנו נטל, כאשר ניצח. ואם נחבור לצד המפסיד,
נחוסל איתו.
5 זה אומר שהעימות הסוני שיעי והסוני סוני ממשיך להתעצם, וזה עימות
שבו אף צד לא יכול להרשות לעצמו להפסיד, כלומר מלחמת נצח. איראן מנסה עכשיו להתסיס
את השיעים בסעודיה, כדי לבלום אותה, וסעודיה מנסה להתסיס את הסונים בדרום איראן,
כלומר בח’וזיסטאן (אחוואז). איראן מוצאת עצמה מחויבת לעניין השיעי בלפחות ארבע
מדינות: בסוריה, בעיראק, בתימן ובלבנון. מאיפה היא תביא כסף כדי להמשיך את המלחמות
האלה שנים? כמעט בגיחוך אפשר לומר שעסקת הגרעין עם ארצות הברית היא מחוייבת המציאות
גם למי שמעוניין שהמלחמה הסונית-שיעית תמשיך “להזין את עצמה”. הרי במקרה כזה איראן
תזכה בעשרות מליארדי דולרים, שרובם ייכנסו ישר לקרבות, ורק יסבכו את כל הצדדים עוד
יותר.
מה שהיה פעם, כבר לא
קיים, ואיראן התערבה, והסתבכה. עכשיו היא כבר לא תוכל לסגת. היא
בקלחת.
קסם אי ההתערבות מעצים את כוחנו. התערבתם – פג הקסם. זהו העולם החדש
שלנו במזרח התיכון. עולם של קסמים ופרדוקסים לא ידועים, מה שמטריף את כל האוייבים
שלנו, שטענו תמיד שאנחנו הבעייה.
התערבתם במלחמות הסונים-שיעים,
משטרים-אסלאם קיצוני, הם ישלטו בכם. לא התערבתם, אתם שולטים בהם, משום שהם יחששו כל
העת שתתחייבו לצד השני.
זה הקסם, שחובה לשמור עליו: הוא שומר עלינו; אנחנו נשמור עליו. איחזו
בו חזק; הוא מחזיק בנו חזק. מרוב שהוא שברירי הוא חזק, ומרוב שהוא חזק הוא
שברירי.
6 ומה איתנו, כאשר שלוחות
של דאעש מתקרבות לגבול שלנו? ברור שהמצב הזה עלול להיות מסוכן, וצה”ל נערך,
וחייב להיערך, לכל אפשרות, אך עדיין הלחימה ביניהם מעסיקה אותם עד אינסוף.
זמן אלינו אין להם ממש. וזו מלחמת התשה, פעם צד זה מתחזק ומכין מהלומה, ופעם האחר.
מזה אנחנו לומדים כמה לקחים: כמה חשוב הוא השטח; כמה לא רלבנטי הוא האו”ם (שפקחיו
עוד מסתובבים שם); וכמה מסוכנת היתה “עצת” אותם “מומחים” שטענו שאפשר לתת לאסד את
רמת הגולן. האתר שלנו התעמת איתם במשך שנים. ואיפה הם עכשיו? אותם
אנשים מטיפים לנו עכשיו בשם של “שלום”, “ביטחון” ועוד מילים יפות, שאפשר לתת את
יהודה ושומרון למלחמות העולם האסלאמיות, בבטן של ישראל. עוד יותר גרוע.
כשם שארגון הכריז על
הצטרפותו השבוע לדאעש, כך צפוי שיקרה גם ביהודה ושומרון, בין אם תרצה כנופיית
אבו מאזן או לא תרצה. הג’יהאדיסטים שונאים גם את חמאס, לא רק את פתח. ראו את עשרות
אלפי תומכי “מפלגת השחרור” (“חיזב א-תחריר”), המניפים דגלים שחורים של אלקעדה
בחוצות הערים הערביות ביו”ש. בלי המעורבות של צה”ל ומערכת הביטחון לילה, הפלגים
האלה כבר מזמן היו בעמדת שליטה שם.
לפני שתמשיכו במאמר, ספרו גם לחברים שלכם על האתר?
אנא, היכנסו אל דף קוראי ג’יפלאנט
שכאן, כשבצד ימין כתוב: “הזמן את חבריך לאהוב את הדף הזה”. יש ללחוץ –
“הזמן” – ליד תמונות החברים:
7 גם ירדן אמורה
להיות מוטרדת מאוד מנוכחות דאעשית או שיעית על גבולה הצפוני. יש לה
כבר דאעש ממזרח, כלומר ממה שפעם היה עיראק, ועכשיו מצפון. לירדן לא ברור מה גרוע
יותר: שיעים על גבולה הצפוני או דאעש. בכל מקרה האיום הזה גורם לירדן להתקרב עוד
יותר אל ישראל, ושיתוף הפעולה הדוק, אך שקט מאוד. הגיע הזמן לדרוש מירדן
לקחת אחריות גם בנושא הסונים שפעם כונו “פלסטינים”. הם אזרחים שלה ביו”ש עד היום.
ביטול אזרחותם החד-צדדי ב- 31 ביולי 1988 אינו תופס על פי החוק
הבינלאומי.
אחת השיטות שתמיד עובדות להשתלט על מישהו היא לתת לו מתנה, וכבר הזהרנו מכך. מעטים האנשים שידחו מתנה או הקלה
חוקיות, ובכך חדרתם בקלות את שריון החשדנות שלהם. מה עושים? קחו את המתנה, אך שימרו
על עצמאיותכם. מתנות הן לעיתים קרובות סוג של כפיית מחויבות, ולכן הן בסופו של דבר
נטל ולא נכס. “שונא מתנות יחיה”.
8 גם לבנון בפאניקה, משום
שהמדינה מתפוררת. אין נשיא, בשל הנטרול העדתי, ואין אפשרות לבחור נשיא, הממשלה אינה
מתפקדת, וכך גם הפרלמנט. לכולם ברור שחדירה סונית לעומק המדינה היא עניין של זמן,
למרות ציוד צבאי שמימנה סעודיה עבור צבא לבנון מהצרפתים. בשל התהפוכות, להערכתי,
סעודיה כבר מצטערת שהיא מימנה את הציוד הזה לצבא לבנון, שכיום משתף פעולה דווקא עם
השיעים וחיזבאללה, אוייבי סעודיה.
מצד שני, להישאר לגמרי מבודדים גם זה אינו אפשרי, ולכן צריך להיראות
כאילו אנחנו מתעניינים בצרות העדתיות של אחרים, ולפעמים להיראות כאילו נטלנו את הצד
שלהם בחשאי, אבל אסור לערב רגשות, ולעולם אין להיכנע לאינטרסים שלהם. אפשר להשתתף
טקטית וחשאית פה ושם, לתת להם מתנות (בית חולים שדה, וקליטת פצועים?), אבל אסור
להתחייב, ותמיד לשמור על אוטונומיית פעולה. היו עירניים
מאוד.
אז איך זה נראה בצד השני של
הגבול? צילומים מאתמול, סונים נגד סונים, אסלאמיסטים נגד אסלאמיסטים. האכזריות
והשנאה לא פחות ממלחמות הסונים נגד השיעים. בין הלוחמים יש גם ילדים. כך זה מתנהל,
כמה קילומטרים מן הגבול שלנו.
עכשיו אנו גם מבינים עד כמה אנחנו המזל הגדול
ביותר של פתח ושל חמאס, אחרת הם כבר היו שוחטים זה את זה בדיוק כך. גם את ערביי
ישראל הצלנו מגורל דומה, שישאלו בירמוכ. נכבה? ישראל היא אנטי-נכבה.
“כיבוש”? שחרור.
9 זה אומר שבקרוב
ההתלקחות הסונית שיעית אמורה לעלות מדרגה: היוזמה הסונית גם בתימן
וגם בסוריה מחייבת את איראן ובעלות בריתה לתגובה, אחרת ישלמו מחירים כבדים, וזו
צפויה לחייב את הסונים לתגובת נגד, וחוזר חלילה. ברגע שהסונים והשיעים התחייבו
למערכה הגורלית ביניהם, אין דרך נסיגה. העדתיות הפכה למגדירה את המזרח התיכון: האם
אתה סוני או שיעי.
אם כן, איך נדע מתי אמפטיה טקטית לצד זה או אחר אינה גולשת
להתערבות של ממש? מהו המבחן? המבחן הוא ברור, ואת זה צריך לשאול תמיד: האם אני יכול
לעזוב בכל רגע. היה ויצרתי כבר שינויי כוחות קבועים, ואינני יכול לעזוב מיידית, זה
אומר שגלשתי למעורבות, וזה אומר צרות.
10 מה שאומר שאנחנו
הבעיה האחרונה של ציר הרשע השיעי, או ציר הרשע הסוני, ושניהם מעריכים את
ההרתעה שיש לנו. הבינו, דווקא אי בחירת צד מעצימה את הכוח שלנו, ולא
מחלישה. שני הצדדים הרי חושדים כל העת שהצד השני סוגר איתנו עסקאות, ולכן זהו קסם
המנתק אותנו מהמזרח התיכון. ברגע שהתחייבתם למישהו, תם הקסם.
בניגוד
לעצות מוזרות, שהושמעו בישראל כאילו עלינו להכות עכשיו, להתערב, או לתקוף באיראן,
אין להיכנס לקלחת הזו בשום אופן, ואת זה גם ג’ורג’ וושינגטון הבין כבר מזמן: על
מזבח יתרונות טקטיים ויתרונות בטווח הקצר או המיידי, לא שוקעים בעימות לא-לנו,
שיימשך הרבה מאוד שנים אחרי חיינו. לא מוותרים על הקסם. לא מוותרים על
הכוח.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון
Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים
הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום
ולהירשם – כ א ן.
◄אני
מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש
אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או –
כ א ן.
◄אם
ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף
הזה, למטה.
◄למבקשים
לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת –
כ א ן.