צי הסוחר

מאת ד”ר גיא בכור

בנימין ד’יזראלי (1804-1881) נחשב עד היום מחשובי המדינאים של בריטניה הגדולה. הוא היה ממוצא יהודי ספרדי, אהוב במיוחד על המלכה ויקטוריה (שהעניקה לו את התואר: הרוזן ביקונספילד), והוא הביא את בריטניה לשיא מעמדה האימפריאלי בעולם. בניגוד לאסכולה שניצחה לאחר מלחמת העולם השניה, ואשר ראתה בקולוניות מעמסה על אנגליה, הוא ראה בהן מקור עוצמה וגדולה. כשיא הפעילות המדינית שלו נחשבת רכישת תעלת סואץ בשנת 1875 מידי שליט מצרים פושט הרגל, בסכום עתק של ארבעה מליון לירות שטרלינג. כיוון שהעסקה נעשתה במהירות, הוא לווה את הכסף מידידו לורד רוטשילד, ורק לאחר מעשה קיבל אישור תקציבי רשמי על כך (בישראל של היום, אגב, על דבר כזה הוא היה עומד למשפט פלילי).

ד’יזראלי בנה את תפיסת העוצמה הבריטית בעולם הן על עוצמה צבאית והן על המסחר והכלכלה. המסחר, אמר, משלים את המדיניות. במסחר הבריטי המשגשג, שהגיע לכל מקום, באנשי העסקים הבריטים ובשווקים הפיננסיים של לונדון, ראה מקור עוצמה, כאמצעי פיתוי או לחץ על מדינות וגורמים בעולם. לא פלא שהיה יקיר “הסיטי” של לונדון. הוא פיתה את מלך מצרים באמצעות כסף, ואיים על מדינות אחרות, למשל רוסיה, באמצעות סנקציות סחר. בן עמנו החכם והעקשן הפך את הכלכלה לכלי של עוצמה פוליטית בינלאומית. סחר בינלאומי הפך למנוף עוצמה לדיפלומטיה הבריטית.

ישראל בעידן התעשייתי היתה מדינה שולית של תפוזים וקצת יהלומים. אך כאן ארע נס, ופרצה מהפכת המידע, שתלווה את הכדור שלנו עוד מאות שנים. בבת אחת התעצמה ישראל מעל למידותיה הצנומות והפכה למעצמה טכנולוגית; שניה בהרבה תחומים רק לארצות הברית. בתחומי התקשורת, האלקטרוניקה, התוכנה, החומרה, האינפורמציה, המולטימדיה, האינטרנט, המכשור הרפואי והחקלאי, המים והמיקרוביולוגיה, ישראל שלנו היא אחת הנמרים של המהפכה המידע. חוץ מקנדה יש לישראל את מספר החברות הגדול ביותר, הנסחרות בבורסת הטכנולוגיה נסד”ק בניו יורק, יותר מגרמניה, צרפת, בריטניה וייתר מדינות העולם גם יחד. ישראלים רשמו מספר עצום של פטנטים בארצות הברית, עשרות אלפים, לעומת עשרות פטנטים, שנרשמו שם מן העולם הערבי. את הנס הישראלי לומדים בהרבה מקומות בעולם, גם בסינגפור, שאנו רצינו להידמות אליה, אך האמת שהיא מעריצה אותנו.

לא זה המקום לסיבות הפריצה המדהימה הזו של העידן הישראלי, יש לכך סיבות רבות, למשל המעבר למשק קפיטליסטי בישראל או היזמות והפיתוח של המוח הישראלי, שפשוט התחברו אל מהפיכת המידע והגלובליזציה. האינטרנט שהפך הכל לקרוב, וכך התבטל-כמעט ריחוקה הגיאוגרפי של ישראל, ועוד.

ישראל גדלה. היא שוק צרכני גדול מאוד של מעל שבעה מליון איש, הרוכש וקונה מוצרים אירופיים ואמריקניים וחשיבותו לשווקים האלה הולכת וגדלה. אנו כבר לא מדינה קטנה ושולית. יש לנו “כוח קנייה” תרתי משמע. היצוא אל ישראל חשוב מאוד לחברות כלכליות בעולם ולמדינות שלהן. בפינלנד, לשם השוואה יש רק 5 מליון אזרחים, ביוון 10 מליון, אירלנד 4, נורווגיה 5 ושוודיה 9. וישראל מתרבה, מדינות אלה מצטמקות.

אלא שמבחינת החשיבה הבינלאומית שלנו אנו עדיין מקובעים במצבנו התודעתי שלפני המהפכה. לא ידענו לתרגם את עוצמתנו הכלכלית והטכנולוגית המרשימה לשרירים דיפלומטיים. לא הבנו שהעולם השתנה, ונפתחו בפנינו המון הזדמנויות. הגיע הזמן לעשות זאת.

הגיע הזמן לרתום את ההצלחה הטכנולוגית והכלכלית כאמצעי דיפלומטי בעל חרב כפולה, כפי שעשה אבינו ד’יזראלי: פיתוי ולחץ. יש לישראל המון להציע לממשלות זרות, ובכך לקדם את האינטרסים שלנו בתחום הכלכלי וכמובן הדיפלומטי. יש לקשור בין הדברים. רוצים סיוע בידע? שלמו בהישגים דיפלומטיים לישראל. כאן אין מקום לחובבנות, לחולשה ולהתנצלות. יש לדרוש תמורה על מה שאנו יכולים לתת, ויש לנו הרבה מאוד מה לתת. שיתופי פעולה כלכליים, טכנולוגיים, העברת יידע, קשירת קשרים, תווך, ועוד. החשיבה הזו יוצרת לנו גם הזדמנויות בעשרות מדינות מתפתחות שמשוועות ליידע, וכזה יש לנו לא מעט. ידע טכנולוגי רפואי? העברת שגרירות לירושלים. פיתוח טכנולוגי משותף לבעיה מקומית? הצבעה באו”ם. אין מה להתבייש. ככה זה עובד בעולם כולו.

נכון הדבר גם ככלי כוחני של איום. אתן לכם דוגמה. מדינה בעולם, אירופה, המזרח, לא משנה, עומדת למתוח ביקורת קשה מאוד על ישראל או לפעול כנגדה. איום בהפסקת שיתוף פעולה כלכלי, מניעת טכנולוגיה מובטחת או כל אמצעי לחץ אחר, עשויים לחולל נפלאות אצל המדינה הזו, למשל תורכיה. צריך לקשור את הכלכלה לפוליטיקה, ולעשות זאת בזהירות אך בנחישות. לא לפחד. פוליטיקאי בעולם תוקף אותנו? יש לברר באיזור הבחירה שלו מי המפעלים העובדים איתנו, מה האינטרסים של הענף המרכזי במחוז, יבוא, יצוא, ולראות היכן הכלכלה שלנו מעורבת. הרבה מאוד פעמים תגלו את הקשר הזה. אנגליה מותחת עלינו ביקורת? אך בבורסה הבריטית מחזרים אחרי החברות הישראליות והמוח היזמי הישראלי. הגיע הזמן לקשור בין השניים.

בהתחלה זה לא יהיה קל. כל ההתחלות קשות. בהמשך זה יתחיל לרוץ.