דברי הסבר: המדד הינו מ- 1 עד 10.
1 – האיום הנמוך ביותר, 10 – המקסימלי, לפי הדירוג הכללי הבא:
איום נמוך 1-4
איום בינוני 4-7
איום גבוה 7-10
מאת ד”ר גיא בכור
איום פלסטיני, טרור קונוונציונלי, אנתיפאדה – 7.5 (בחודש שעבר 7)
לא צריך להיות ספק שהטור הזה מזנק החודש, לעומת המדדים האחרים, שאינם משתנים. שיגור רקטות ואף טיל קטיושה לעבר ערי הדרום, הרחבת האיום לטווח של 22 ק”מ, דבר השם ללעג את כוונות המיגון, וניסיון לבצע לפחות פיגוע “איכותי” נרחב, דהיינו רב-נפגעים ישראלים. במדד של החודש שעבר הזכרתי לראשונה כוונות פלסטיניות לבצע פיגוע, אלא שמערכת הבטחון והגדר – מסכלות את הכוונות הללו בהצלחה. לילה לילה יש מעצרים ביו”ש של פעילי כל הפלגים, הגדר נותנת מהשפעתה (אם כי לרגל עיד אלפיטר נפתחו כמה מערבים בין ג’נין למשל לישראל, כדוגמת מעבר ג’אלמה שפתוח עכשיו, לאחר שהיה סגור יותר משנה), ומעזה מתקשה החמאס להוציא מחבלים, בשל היותו מכותר מכל הכיוונים. בישראל שוהים שוב אלפים רבים של שב”חים, גורם המחובר למערכת הטרור הפלסטינית, ויכול לשמש כלי בידיה.
לעליית המתח והכוונות הטרוריסטיות יש כמה סיבות.
ראשית, כקוראי האתר אתם יודעים שפיגועים מתרחשים קודם כל בעת מו”מ לשלום, והועידה בחודש הבא מעלה את מפלס המתח בצורה ניכרת. לחמאס ולארגונים נוספים יש את כל הכוונות לחבל בועידה הזו בחידוש פיגועים, אולי אפילו לפלגים בתוך פתח, שיוכלו עכשיו לסחוט. כך הם מחזירים את עצמם לתמונה האיזורית. מעבר לכך, חמאס מתייבש ברצועת עזה, עד כי הוא זועק ממש למשא ומתן עם אבו מאזן, אך זה האחרון דוחה את הפניות, לפי שעה. חמאס נסגר בתוך בועה, ומצבו לא קל.
התנאי של אבו מאזן לחידוש הדיאלוג הפנימי דומה לתנאי שהפלסטינים הציבו לנו בראשית האנתיפאדה: חזרה למצב שהיה לפני כיבוש רצועת עזה על ידי חמאס, דבר שהארגון האסלאמי אינו יכול לקבלו. כל הג’סטות של הנייה (“השלטון שלנו בעזה זמני”) נידחות לפי שעה. אני הייתי ממליץ על סגירת כל המעברים בין ישראל ליו”ש עד לאחר ועידת אנפוליס, אך למרבית הצער, דווקא מדיניות הפוכה מתרחשת, כמחווה לפלסטינים.
הנה המלכודת של שנות התשעים חוזרת שוב: פתיחות לקראת מו”מ – הקלות – ניצול ההקלות על ידי הטרור – פיגועים – בלימת הפתיחות.
אם בחודש שעבר עמד מדד האיומים הפלסטיניים על ציון 7, החודש הוא מזנק ל-7.5. יש להתייחס לכך במלוא הרצינות, ויחד עם זאת אנתפיאדה רחבה, כפי שרמז בכיר חמאס, ח’אלד משעל, אינה נראית כרגע באופק. הפלסטינים חלשים מידי, מפוררים מידי ועייפים.
ממשלת אבו מאזן: על רעידת אדמה שהיתה
ואחרת שאולי עוד תהיה
חיזבאללה, מגה טרור, אלקאעדה 6.0 (כמו בחודש שעבר )
חיזבאללה ממשיך להיות לכוד בבועה שכלאה אותו בלבנון, בין ממשלת לבנון שעוינת אותו, אך לא עושה דבר בעניינו, צבא לבנון ורצועת כוחות האו”ם בדרום. ברור שהניצחון של צבא לבנון, סוף-סוף, על הכוחות הפונדמנטליסטיים במחנה הפליטים הפלסטיני נאהר אלבארד רק הוסיף לדכדוך של הארגון. ממילא עסוק עכשיו נסראללה בים האינטריגות והתחבולות למניעת בחירת נשיא אנטי-סורי, ואין לו הרבה זמן בשבילנו. לא נראה שבעתיד הקרוב הוא הולך להפר את הכללים בלבנון, לא כלפי הממשלה ולא כלפי ישראל. המצב הכלכלי בלבנון ממשיך ומידרדר, ומצבם של השיעים גרוע משל כולם. נסראללה עסוק בהצטדקויות פנימיות על המשבר הכלכלי והחברתי, ופחות בנו. הרצועה בדרום לבנון מונעת ממנו להשתמש בנו ככלי להסטת מצוקותיו הפנימיות. כיום בלבנון ובעולם אין לגיטימציה לחטיפת חיילים נוספים, לירי על חוות שבעא או לחימום הגבול איתנו. המערכת הבינלאומית בדרום לבנון עובדת היטב, מהודקת ועירנית. מדד האיומים מצד חיזבאללה נותר, אם כן, על כנו, כמו בחודש שעבר.
סוריה , איראן, 5.8 (כמו בחודש שעבר)
נכון הוא שנשיא סוריה הזהיר שכל האופציות פתוחות להגיב על חדירת המטוסים הישראליים, ואיומים כאלה תמיד יש לקחת כפשוטם, אך הרבה אין לבשאר מה לעשות, הוא לא ייצא להרפתקה גורלית נגד ישראל – לבד, ואיש במזרח התיכון לא ייצא איתו. האיזור הצפון מזרחי שלו אינו יציב: עיראק, כורדים, תורכיה, והעיניים מופנות כרגע לשם.
הסורים באו במבוכה גדולה, לאחר שנחשפו הכוונות ההתקפיות שלהם, אם גרעיניות או אחרות להשמדה המונית, מה גם שהפטרונית צפון קוריאה, אם הדבר נכון, מתפרקת בעצמה מיכולותיה הגרעיניות. לבד לא יוכלו להמשיך זאת הסורים, וספק בעיני אם האיראנים יעניקו להם טכנולוגיות כה רגישות מבחינתם.
גם איראן עסוקה בבעיותיה, נלחמת נגד כוונה להחמיר מאוד את הסנקציות הבינלאומיות נגדה. זו הסיבה, להערכתי, שאיראן מנסה לגבש דיל עם גרמניה, דווקא גרמניה, לחוזים עם גרמניה במליארדי דולרים, כדי שזו תבלום סנקציות נוספות. עדות לכוונה הזו יש לראות בשחרור הצפוי של המחסל האיראני כאט’ם דראבי מן הכלא בברלין, לאחר שריצה 15 שנים, כשנשפט למאסר עולם. דראבי, איש “משמרות המהכפה”, רצח במסעדת “מיקונוס” בברלין בספטמבר 1992 את האופוזיציונר האיראני-כורדי ד”ר צאדק שרפקנדי. משמעות הדבר היא שגרמניה תבלום את הידוק החגורה נגד איראן, בעיה לארצות הברית, בריטניה וצרפת שמעונינות מאוד להחריף בנובמבר את הסנקציות. לא נראית כרגע כוונה אמריקנית או אחרת לתקוף את איראן, בניגוד לחרושת השמועות, המגיעות ממקורות אינטרסנטיים.
למרות חרושת שמועות ואיומים תקשורתיים, גם כאן היקף האיום הביטחוני מצד סוריה ואיראן לעברנו נותר על כנו, כפי שהיה בחודש שעבר.
לסיכום, ובניגוד למגמת החודש הקודם, המדד משנה שוב כיוון, בשל האיום הפלסטיני הגבוה, ועובר לעלייה. מדד האיומים הכולל לחודש אוקטובר 2007 עומד על הציון 6.15.
הערה אינפורמטיבית: בזכות המודעות – האתר שלנו מתקיים
לניתוח החדשים הקודמים:
ספטמבר – 6
אוגוסט – 6.18
יולי – 6.15
יוני – 6.5
מאי – 6.33
אפריל – 6.2
אנא סייעו לאתר, ושילחו את המאמר אל רשימת התפוצה שלכם. כיצד? בעזרת הכפתור “המלץ לחבר” כאן למטה
