מושל ניו יורק, אנדרו קואומו, זה שהבריח את האוכלוסיה החזקה לתמיד, שהחריב את העסקים, ששתק בפרעות ובביזה, ולמרות זאת המגיפה התפרצה ומתפרצת שם בכמות שיא – יקבל את פרס “אמי”, המוענק בתעשיית הבידור בטלוויזיה. הוא גם דאג, כמובן, שהזיוף הקולוסלי בבחירות, לא יתגלה.
למה? על השימוש המוצלח שעשה בהופעות הטלוויזיה שלו בשיא הסגר. גם הנשיא טראמפ הופיע כל יום בטלוויזיה, הייתם מעלים בדעתכם שהם יתנו לו פרס על כך? הוא הרי הביא שלום בכמה חזיתות, אך מישהו מעלה על דעתו שיקבל פרס נובל לשלום?
הפרוגרסיבים מחלקים את הפרסים אחד לשני, כמקובל אצלנו (המכון הוושינגטוני הפרוגרסיבי למזרח התיכון החליט להעניק “פרס” לנשיא המדינה. זה מכון ששייך למפלגה “הדמוקרטית”, ולנשיא א-פוליטי אסור לקחתו), ואין עוד ערך ל”פרסים”, כל פרס. מאוסקר, נובל, אמי , גראמי, וייתר התיחמונים, ואצלנו, “פרסים לעיתונאים” (מחלקים אחד לשני), “אופיר”, “פרס ישראל”, וכל הייתר. מי שזכה, עליכם להבין שהיתה לו קומבינה גדולה מהאחרים. אין אצלי שום ערך לכל אלה, באינפלציה הפרוגרסיבית.
כתבתי פעם את תפיסתי לגבי “פרסים”; על פיתויים הרסניים;, וכיצד באמצעות פרסים קונים אנשים, במאמר שצפה את הנולד (2012): אז עלה מוחמד מורסי (“האחים המוסלמים”) לשלטון, בחסות משטר (מו)ברק אובמה, אך הנפילה היתה צפויה כבר אז: