[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
אין ספק שציור הפרסקו הענק של לוקה סיניורלי (Signorelli ) נחשב בתקופתו כחידוש גדול. הוא נמצא בקפלת סן בריציו בקתדרלת אורבייטו (מחוז אומבריה, מרכז איטליה). סיניורלי (1441-1523) שנחשב אמן ענק בתקופתו, צייר שם סדרת ציורי פרסקו תחת הכותרת “סוף העולם”, כרצף של אירועים, והמרכזי הוא כמובן ציור “יום הדין”. החידוש המרכזי שלו היה שבניגוד לציורי ימי הביניים, שתיארו את אירועי הגהינום בתרשים זרימה, לפי העונשים שכל חוטא קיבל, אצלו זה הוצג בצורה חייה ומשולבת, עם ניצול הגובה הגותי מהרצפה ועד לתקרה, לתיאור ריחוף וצלילה. התיאור הקודר, ועם זאת החי, של סוף העולם עורר אז רושם עז. את השדים הוא צבע בכחול אפור, מה שעורר אימה, וכך הוא הצליח במשימה שלו. הוא טרח על יצירתו (כאן בתמונה) כחמש שנים, בין 1499-1504.
והנה, כשלושים שנים מאוחר יותר, מתבקש מיכלאנג’לו לצייר את אותו נושא, בקפלה הסיסטינית שבואתיקן, ציור פרסקו ענק, המוכר כיום לכל. מיכלאנג’לו עבד על יצירתו כשש שנים (1535-41), גם הוא מושפע מהקומדיה האלוהית של דאנטה, אך ההישג שלו היה גדול מקודמו, שבמידה רבה נשכח. סיניורלי הצליח לתאר את האנטומיה של האדם, אך הדמויות שלו עדיין קפואות, נוקשות ולא מאוד אנושיות. מיכלאנג’לו, שבלא ספק הושפע מסיניורלי, התקדם משלב תיאור האנטומיה של האדם, כשהצליח לרתום את הידע שצבר כדי להפוך את דמויותיו ליותר טבעיות, עם הבעה ורגש, ומכאן גדולתו.
בין החיים למתים: יש יום דין, ויש יום דין, וכל אחד ומידת הכישרון והחדשנות שבה ניחן. מה שאומר שאם המזרח המוסלמי מגיע עכשיו ליום הדין שלו, עוד צפוי לו יום דין עוד יותר סופני בעתיד. יום הדין רק הולך ומתגבר, ובגסיסה שסביבנו יש שיאים, ויהיו עוד, בשרשרת של תגובות מרחביות.
בשני המקרים, זהו תיאור של סבל אנושי עצום. מליונים כבר משלמים את מחיר הגסיסה, ומליונים עוד יצטרפו אליהם, בין חיים למתים, בגל אפוקליפטי שלא נראה במזרח התיכון לפחות 700 שנים. בשני המקרים מדובר בנקודות זמן היסטוריות.
1 עם השלמת כיבוש מחוז אלאנבאר הסוני ממרכז עיראק עד מערבה, שטח עצום בגודלו, עם כיבוש עיר המחוז החשובה רמאדי, התפרקה “עיראק” סופית, ולא תחובר עוד. כמוה כהתפרקות “סוריה”, ואלה כבר שתי ישויות דמיוניות, שקיימות רק במפות ישנות, או בדמיון.
דרום עיראק, כולל רוב בגדאד, נותר בשלטה שיעית, אך צפונית לבגדאד משתרעת “המדינה האסלאמית” הסונית, שעכשיו התפשטה גם למערב המדינה; וצפונה משם שוכנת עדיין המדינונת הכורדית. המדינה האסלאמית הסונית משתרעת כבר על מחצית עיראק, ואולי יותר מכך.
בהיותה מדינת הציר החשובה ביותר באיזור (היא משתרעת בין הלבנט לבין המפרץ הפרסי) להתפרקות עיראק יש משמעות איזורית אדירה. כל המדינות השכנות לה מושפעות מכך, ועכשיו מחשבות מחדש את צעדיהן, מאיראן ועד טורקיה, מסעודיה ועד ירדן.
זו הפעם הראשונה בה אנו ממש קובעים שעיראק התפרקה.
הביטו בצבא העיראקי, בורח כל עוד נפשו בו, אתמול, כאשר דאעש חדר לעיר. בדרך הם הפקירו בסיסי צבא ומתקני נפט אדירים, בידי השליטים החדשים. איך אפשר להמשיך כך?
הח’ליף האחרון או הח’ליף הראשון?
אובמה נוחת בגליפולי: אז מי יגיע לגבעות דאעש?
2 הנתק בין הסונים לשיעים בעיראק הוא עכשיו סופי. אם עד לפני כמה חודשים עוד היו אשליות לאמריקנים לחבר אולי בין הממסד הסוני בבגדאד לבין השלטון השיעי שם, או להפריד בין השבטים הסונים הכל כך דומיננטיים בעיראק לבין דאעש, התקוות האלה מתרסקות עכשיו.
ראש ממשלת מובלעת בגדאד, השיעי ח’יידר אלעבאדי, ההמום מן הניצחון המרעיש של דאעש, הורה עכשיו למיליציות השיעיות הפראיות “אלחשד א-שעבי” (מילולית: “ההתקהלות העממית”) לפשוט על מחוז אלאנבאר הסוני. מיליציות אלה נתמכות בידי איראן, ולאחר שכבשו חלקים מהעיר תכרית מידי דאעש לפני כחודשיים, ביצעו שם מעשי טבח ואכזריות קשים באוכלוסיה הסונית. תכרית הפכה לארץ הפקר.
השבטים הסונים מבינים עכשיו שאין אף גורם שישמור עליהם מהשיעים הפראיים, חוץ מדאעש. במילים אחרות, כיבוש רמאדי דוחף אותם בכוח לזרועות דאעש, מה שאומר שהכוח הסוני הזה יתבצר עכשיו באופן קולקטיבי, ויתעצם. מבחינת דאעש אלה חדשות מצוינות, שכן הם זקוקים לבשר תותחים. מלחמת הנצח הסונית-שיעית היא עכשיו עוד התפתחות ברצף תמונות “יום הדין”. הרי החוק במרחבים המוסלמיים הפך להיות “החוק האלוהי” (Ius Divinum ) בלבד.
3 איראן ממש מחוייבת עכשיו להישאב פנימה לעיראק, כדי להגן על בגדאד ועל המחוזות השיעיים המאוימים, בעיקר כרבלא, הסמוך לרמאדי ולאל-אנבאר. איראן נמנעה עד היום מלהילחם בעצמה את מלחמות הקבוצה השעית, למש בסוריה או בתימן, אך מתקרב הרגע שבו היא תהייה חייבת להצטרף, אחרת כל ההשקעה שלה עלולה לצנוח לתהום הגהינום. זו הסיבה מדוע הובהל שר ההגנה האיראני לבגדאד. נפילת בגדאד בידי דאעש והסונים היא קו אדום מבחינת טהראן.
כניסה שלה עלולה מבחינתה לעורר שני תהליכים: התעוררות הסונית בתוכה, בעיקר הערבים, הכורדים והבלוצ’ים, ואלה כבר מתעוררים, ובהלה עוד יותר גדולה של סעודיה, שתמצא את איראן גם מצפון לה, לא רק ממזרח, או מדרום (החות’ים התימנים).
הזעם הכורדי (סוני) על המשטר הרקוב באיראן: לאחר שצעירה כורדית קפצה השבוע אל מותה ממלון באיראן, לאחר שלכאורה נאנסה בידי איש “משמרות המהפכה”, שורפים הכורדים את המלון ופורצים במהומות. כמה עוד יסבלו את הדיכוי הפרסי, שמגיב כמובן באכזריות?
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
זה אומר שסעודיה גם היא תהיה חייבת להיכנס למערכה בעיראק, כפי שהיא כבר עמוק במערכה בתימן. ואם סעודיה ואיראן נכנסות, גם טורקיה, בהנהגת האיש הרגיש והעדין, תקפוץ גם היא פנימה. אין לה ברירה, הגבול שלה עם סוריה ועיראק הוא של 1000 ק”מ, כולל השפעה דרמטית על הכורדים שלה, ולכן על היציבות שלה.
4 “המדינה האסלאמית” (דאעש) הופכת בזה לעובדה שרירה וקיימת, ואם עד לאחרונה היו כאלה שדמיינו את “שחרור” מוסול בצפון עיראק ואת סילוק דאעש, באה המציאות וטפחה על פניהם. מי היו אלה שדיווחו על “הצלחות” שלהם? האמריקנים, והממשלה השיעית של עיראק, ואנו באתר כבר המלצנו לא להאמין למילה אחת שמשמיעים השיעים, לא בעיראק, לא בלבנון ולא באיראן. מדוע? משום שהם בחרדה עמוקה, הנה, הגורל הפטאליסטי שלהם, כעדה מוכה ושולית, חוזר. הם שפינטזו על חזיונות גדולה בתמיכת האמריקנים, חוזים כיצד גורל האומללות שלהם בת 1300 שנים חוזר וכופה את עצמו עליהם. ולכן, בשקרים הם נלחמים בגורל של עצמם, תוך שהם כבר יודעים שאת גורלם לא יוכלו לנצח. אלה שקרים נגד עצמם.
5 בדיוק כמו לפני שנה, עם הכיבוש הדרמטי של מוסול, הצבא העיראקי המהולל, פרי יצירת האמריקנים, ה- Magnum opus שלו, ברח על נפשו ולא ממש נלחם. וכמו אז, כאשר היה מדובר בתבוסה הצבאית הקשה ביותר מאז סוף מלחמת העולם השנייה, תוך הפקרת ציוד צבאי (מתוצרת אמריקנית, כמובן) שמספיק ל- 200 אלף חיילים, כך קורה גם עכשיו. שוב בסיסי צבא עיראקיים הופקרו לדאעש, כולל טנקים, ארטילריה ומשגרי טילים. אין גבול לביזיון. אך הפעם יש חידוש: החיילים העיראקים נמלטו עם המאמנים האמריקנים הצבאיים שלהם, שפונו גם הם. במקום שהצבא האמריקני יקרין על הצבא העיראקי, קרה ההיפך.
ולכן, אין מי שיילחם במדינה האסלאמית. הכורדים האומללים הצליחו לבלום את דאעש על גבולם, בינתיים, במחיר איום של אבידות בנפש, אך דאעש שוב לוחץ לכיבוש מובלעת קובאני בצפון סוריה. שום דבר לא נגמר, הרי זו עכשיו מלחמת התשה לעשרות שנים, אולי מאות. זה גורלם, וממנו אי אפשר לברוח.
יתכן ועוד יהיו הצלחות פה ושם לצבא “העיראקי”, בהחלט, אך מחוז אלאנבאר הוא כבר לב עיראק, המוראל של הצבא צנח, חסר לו ציוד (טוב, הוא איבד אותו בקרב), והחיילים הסונים שלו עורקים, ומצטרפים לדאעש או למיליציות סוניות של השבטים שלהם.
ובינתיים, מישהו שמע על “הקואליציה” המגוחכת שבנה אובמה? אלה שמפציצים פה ושם, ועושים בהחלט קולות של פיצוצים? העיקר אובמה עשה בפברואר ועידה “נגד הקיצונות”.
חדש: אתר ג’יפלאנט הותאם לקריאה נוחה בסלולארי
וכאן זהו כבר “יום הדין” של מיכלאנג’לו (“הלבישו”מאוחר יותר את הדמויות, מסיבות של צניעות), עם צלילי “יום הדין” (Dies Irae ) של ג’וזפה ורדי, יצירים אנושיים בין מתים לחיים. מה המשותף לציורי “יום הדין” ולנפילת רמאדי? יסוד האימה. הציורים האלה בכנסיות נועדו להפחיד את המאמינים, ולהמחיש להם מה יקרה להם אם לא ישמרו על הדת האדוקה. הם מביטים בציור, ורואים בו את עצמם. כך גם רמאדי ומחוז אלאנבאר: “המדינה האסלאמית” ממחישה עכשיו במודע לכל מוסלמי, בין אם הוא סוני או שיעי, מה יהיה גורלו, כאשר שלטונה מתרחב. הם מביטים עכשיו ברמאדי ורואים בה את עצמם. כאן ושם זהו שינוי של הסטאטוס קוו, ושינוי כזה הוא המפחיד מכל.
ומהי הנקודה האהובה עלי מכל ברקוויאם של ורדי (כאן בוידאו)? דקה 4:00, אנחת יום הדין.
6 אך שר החוץ האמריקני, ג’ון קרי, הבטיח אתמול מדרום קוראה (כן, מזרח אסיה בוער גם הוא) שאין לאיש מה לדאוג, רמאדי נפלה, אך היא תשוחרר בחזרה “תוך כמה שבועות”.
ומי ישחרר? הצבא האמריקני שרק בורח מכל עימות? הצבא העיראקי, שברח והשאיר את תחתוניו ברמאדי? השיעים? זה ייתכן, אך זה אומר שארצות הברית תומכת במיליציות השיעיות-איראניות, דבר שרק יעצים את הטינה והשנאה כלפיה במרחב הסוני כולו. אם השיעים באמת ייכנסו לשם, זה יהיה סופם, שכן זהו איזור סוני ענק, שיבצע בהם שפטים, כפי שהם יבצעו בו.
הזהרנו מכך כבר לפני שנים, שארצות הברית נפלה לתהום בין הסונים לשיעים, ונעלמה שם. המזל שלנו שאנחנו לא פה ולא כאן. אנחנו יהודים.
הממשל האמריקני הזה ממשיך לחיות בהזיות שלא יאומנו, ובינתיים מליונים כבר פליטים, כי מה לעשות, כאשר ההזיות נתקלות במציאות, ההזיה הופכת לכואבת. לאמריקנים היא ממש כואבת: הם הקריבו אלפי חיילים שלהם בכיבוש איזורי רמאדי, אלאנבאר ופלוג’ה בין 2003-2008, עכשיו זה דאעש. אז בשביל מה מתו כל החיילים האלה?
הכישלון: כיצד דווקא המערב בונה את המדינה האסלאמית?
ההשתלטות על רמאדי היא גם התעשרות פיננסית, כיוון שהאיזור מלא מתקני נפט, זיקוק וכרייה. בידי “המדינה האסלאמית”
עניינים שבקדושה: נפתחה מלחמת מאה השנים בין הסונים לבין השיעים
7 ביצור מחוז אל-אנבאר בידי “המדינה האסלאמית” משליך מייד על הטריטוריה הקרועה השכנה, והיא “סוריה”. דאעש מאגף בכך וכולא את אסד והשיעים ממזרח, בתוך מובלעת. ברגע שישיג טילים נגד מטוסים, וזה מתקרב, שכן סעודיה מספקת טילם כאלה לבעלת בריתה, ג’בהת אלנוסרה, ואלה כבר יעבירו לדאעש, איראן תתקשה לשגר מטוסים למובלעת השיעית. זה אומר חודשים קשים מאוד גם לחיזבאללה וללבנון כולה, שחייה כבר באימה. מדובר על כוחות סוניים אדירים, שעלולים לקרוע גם את לבנון לגזרים, מבפנים ומבחוץ, וכמו שכתב המשורר הגדול הורציוס: “חוטאים מבפנים ומבחוץ” (Peccatur intra et extra ) כאשר תיאר את היוונים והטרויאנים שנלחמו זה בזה. כל זה צפוי לקרות.
לצפות ברצף בעשרות הקריקטורות של מושיק גולסט בג’יפלאנט
8 הניצחון מעצים את הלחץ הדאעשי השערורייתי גם על ירדן ועל סעודיה. כבר כיום כבש דאעש את כל הגבול בין עיראק לירדן, אך עכשיו הוא יגיע לשם עם כוחות מתוגברים. אם יצליח לרתום את השבטים הסוניים בעיראק, תהיה לכך השלכה על הפופולאריות שלו גם אצל השבטים האחים שלהם בירדן (בירדן, למזלה, אין שיעים, אך יש “פלסטינים”). גם הלחץ על סעודיה הולך ומתעצם, והמדינה הזו בצרות קיומיות Intra et extra : עם צניחת מחירי הנפט הכלכלה שלה גירעונית ביותר, והיא תתקשה לרכך את ההתנגדות מבפנים באמצעות שלמוני שוחד, כפי שעשתה בהצלחה עד היום.
סעודיה היא המדינה המאוימת ביותר כיום, מאלה שעדיין לא התפרקו, מי היה מאמין.
לפני שתמשיכו במאמר, ספרו גם לחברים שלכם על האתר? אנא, היכנסו אל דף קוראי ג’יפלאנט שכאן, כשבצד ימין כתוב: “הזמן את חבריך לאהוב את הדף הזה”. יש ללחוץ – “הזמן” – ליד תמונות החברים:
9 “המדינה האסלאמית” הפכה למעצמה איזורית, והיא יושבת עכשיו גם על סיפה של אירופה, בצפון אפריקה. אתמול אישר “האיחוד האירופי” לתקוף צבאית את לוב, בשל שטף המיליונים מאפריקה ומהמזרח התיכון, שפוקד את היבשת האבודה הזו. ההנחיה היא לתקיפות אוויריות, ימיות ויבשתיות, של ספינות שעדיין לא יצאו לדרכן. המבריחים ימלאו, כמובן, את הספינות במסתננים, ולכן תקיפות מרחוק לא יבואו בחשבון, רק מהשטח עצמו, וזו המלכודת אליה נכנס האיחוד בעינים פקוחות. דאעש והאסלאמיסטים רק מחכים לחיילים אירופים בקסבות המוות של בנגאזי, טריפולי ודארנה. תקיפות אלה יתסיסו, כמובן, את מליוני המוסלמים שכבר ביבשת, והסוף שם מי ישורנו.
להתרחק מן היבשת הזו, היא ממולכדת, ומי שיעזוב אלינו בזמן, רק ירוויח.
אין ספק שמלחמה בין “המדינה האסלאמית” לאירופה היא שאלה של זמן בלבד, וגם ללחוץ עלינו ממש לא יעזור להם. ההיפך, הוא מעיד על יום הדין שלהם.
10 עכשיו אנחנו מבינים שהדרישה הישראלית להישאר בבקעת הירדן בכל הסדר היא מוחלטת, כאשר דאעש נוגע בירדן, ועלול לחדור לתוכה. עכשיו אנחנו מבינים שכל עזיבה שלנו של מטר אחד ביהודה ושומרון תתמלא בג’יהאדיסטים תוך דקות, הרי הם כבר שם, רק מחכים שהכוח היחיד שבולם אותם, אנחנו, יעזוב. ירדן לא יכולה להסכים למצב כזה, שכן אז היא תאוים גם ממערב, לא רק ממזרח ומצפון. זה יהיה סופה, כמו גם סופנו. בעידן יום הדין, לדבר על ויתור על שטחינו ביו”ש זה ברמה של טירוף או אובדנות.
הסונים המתגוררים בישראל, בין אם בצפון, בדרום או במזרח, חייבים לבוא ולהודות לנו, שאנחנו שומרים עליהם מפני גורלם של כל הייתר. מצבם טוב ממצב כל הסונים במזרח התיכון, או אפילו מצבה של אירופה, משום שיש כוח חזק, המגן עליהם. הסדר הישראלי הוא הקיום שלהם, ובלעדיו הם יצטרפו לנשמות האבודות הצונחות במהירות אל אש הגהינום.
“אפקט פרח הצבעוני“, שנולד באתר בפברואר 2011, עוד לפני פרוץ “האביב” בסוריה, מכה בכל עוצמתו, ומי שיתנגד לו – יימחק. אך כמו הסעודים והאחרים, הסונים בישראל מנועים לומר זאת בקול רם, בשל האידיאולוגיות הנבובות שלהם, שקרסו כולן, ומתו. יש מדינה פלסטינית – לא יהיו “פלסטינים”. אין מדינה פלסטינית – הם יחיו. המדינה היא האויב הגדול ביותר כיום של “הפלסטינים”, ואם היא תתגשם, היא תהפוך ל”מדינה האסלאמית”.
ההשתלטות על רמאדי ואנבאר היא הציר, יום הדין של האיזור, אך כמו שראינו בין סיניורלי למיכלאנג’לו, תמיד יש דרגה גבוהה יותר, וזה עוד יגיע. ההבדל הוא ששם אלה הם ציור ודמיון, וכאן זו כבר המציאות.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]
