מאת ד”ר גיא בכור
“בטחונה של ישראל היהודית והדמוקרטית לא יתכן ללא מדינה פלסטינית בת-קיימא ודמוקרטית” כתב השבוע שר החוץ של גרמניה, פרנק ולטר שטיינמאייר אל הישראלים, לרגל “חגיגות” הקשרים עם גרמניה. למרבית הצער, מה שמאפיין את המשפט הזה הן ההתנשאות וההתערבות.
To read this article in English
שוב גרמני יודע טוב יותר מן היהודים מה טוב עבורם, וכנראה שיש גרמנים שקשה להם להיגמל מן המנהג האהוב הזה. אך זו גם התערבות בוטה בעניינים הלאומיים שלנו. למה הדבר דומה? ששר החוץ של ישראל יבהיר לגרמנים שבטחון גרמניה לא ייתכן ללא הקניית אוטונומיה למיעוט המוסלמי ההולך וגדל בארצם, כולל החלת השריעה האסלאמית עבורם, והרי תביעה כזו עוד תגיע שם. האם הגרמנים יהיו מוכנים לסבול זאת? אז מדוע הוא עושה זאת למי שהוא מגדיר כ”ידידים”?
הבה נבחן עתה את הדברים באופן מהותי. לגבי “הדמוקרטיות” של הפלסטינים: יו”ש הרשות, מחמוד עבאס, סיים את הקדנציה שלו לפני שש שנים (נבחר בינואר 2005, בחסות ישראל), כך שהוא כיום סתם אדם פרטי. ה”פרלמנט” הפלסטיני פוזר בידי עבאס עצמו כבר עם היבחרו, בינואר 2006, לאחר שדווקא חמאס זכה בו. בכל מקרה הפרלמנט הזה סיים את הקדנציה שלו לפני חמש שנים. אין בחירות, ואין הסכמה פלסטינית לבחירות, משום שחמאס ישתלט אז על הכל, לאחר שהשתלט בברוטליות גם על רצועת עזה ביולי 2007. היה זה לאחר שישראל נסוגה משם שנתיים קודם לכם, והעבירה את השטח למחמוד עבאס. כך שולט כיום ארגון טרור בעזה, וכנופיה חסרת לגיטימיות ציבורית ומשפטית ברמאללה. זו “הדמוקרטיה”. אין שם שום מוכנות למדינה, אין מוסדות, אין כלכלה, אין פוליטיקה, אין מקורות הכנסה, אין מפלגות ואין מפגש בין מפלגות. יש ברמאללה חבורת אנשים, שתכלית קיומם היחידה היא להציק ולפגוע במדינת היהודים.
ובאשר לביטחון: שטח ערבי עצמאי ביהודה ושומרון משמעו קץ המדינה היהודית, שגרמניה כל כך חרדה, לכאורה, לביטחונה, ושזה יהיה ברור. היודע שר החוץ שהגבול אמור לעבור שני קילומטרים מן הכנסת, ושזו תהיה מאוימת עם צלפים? שעבאס מתכוון להכניס לאותו שטח עצמאי מאות אלפים ואולי מליונים מסוריה, מעיראק ומלבנון? זו “השיבה”, ואלה המסוכנים שבטרוריסטים, על שער הכניסה היחיד של ישראל, נתב”ג, על תל אביב, חיפה וירושלים. עם הטילים הם יגיעו. ללא גיבוי ישראלי של מעצרים לילה לילה, לא תחזיק כנופיית עבאס ולו שבוע אחד, ואז לא יתאפשרו עוד חיים בישראל. האם יבוא אז מר שטיינמאייר להציל אותנו? האם פעל להציל את מאות אלפי ההרוגים בסוריה? בעיראק? בלוב? בתימן? במצרים? האם הוא פועל להציל את אוקראינה? גודלה הזעיר של ישראל הוא המסוכן מכל המקרים האלה. האם היה מסכים שברלין תחולק עם דאעש לפי הדמוגרפיה של הרבעים? איחוד ירושלים היה המופת לאיחוד ברלין. אז מדוע ברלין רוצה לחלק את ירושלים?
נשיקת אשת העכביש: כך מתנכלת גרמניה לישראל
אדם סביר שואל את עצמו מהי האובססיה הגרמנית הזו עם “הפלסטינים”, לאחר שאלה היחידים היום באיזור שחיים חיים טובים ומוגנים, בחסדי ישראל. לא “כיבוש” יש כאן, אלא הצלה, אחרת היו כבר אוחזים זה בגרון רעהו, כפי שקורה בכל המרחב סביב, שחרב. סוריה, עיראק, לוב, תימן, כל אלה כבר חרבו, עם כעשרה מליון פליטים, ומאות אלפי הרוגים. ואולי האובססיה היא עם “היהודים”?
וכי הגרמנים סיימו לטפל במיליוני המסתננים לאירופה, המאיימים לשנות את הדמוגרפיה שלה? האם סיימו לטפל באנטישמיות המכה שוב בפני היהודים, על אדמת ארצם שלהם? האם חשבו שקנו אותנו עם כמה ספינות, שגם כך אפשר לרכוש משורה ארוכה של מדינות?
כאשר גרמניה מדברת על מדינת היהודים, אין לה שום זכות, לא למתוח ביקורת, לא לנזוף ולא “לייעץ”, אלא להסיר את נעליה מעל רגליה, לאחר שהיא, ולא אחרת, ביצעה את הרוע השטני ביותר בתולדות האנושות, ונגד העם היהודי.
(פורסם לראשונה בידיעות אחרונות, 14.5.15)
מי שעדיין לא הצטרפו למועדון ג’יפלאנט מוזמנים להצטרף כאן:
