מאת ד”ר גיא בכור
לוחמת מתקפת בזק היא מפתיעה ומהירה. בשעה שהאויב שלך הוא הגנתי וסטאטי, אתה מפתיע אותו עם התקפה פתאומית, ובכך אתה מכריח אותו לפעול לפני שהוא מוכן. הוא יתקשה להגיב בצורה גמישה או זהירה. סביר שהוא יהיה אמוציונאלי, ויגיב בצורה מבולבלת. עכשיו פרצת את הקווים שלו, ואם תמשיך את הלחץ, ותכה אותו שוב עם משהו בלתי צפוי, תשלח אותו לסוג של מערבולת פסיכולוגית, תדחוף אותו לטעויות, מה שרק יגביר את הבילבול שלו, והסחרור שלו רק יילך וימשך.
המומחה הגדול ביותר למתקפת פתע היה נפוליאון, שנהג לתקוף את האויבים, שמחלוקות התגלעו בין הגנראלים שלהם. ברגע שהצבא שלו פרץ את קווי האויב, המחלוקות התגברו עוד יותר – והאוייבים התפרקו מבפנים.
לפנינו עשרה טילי גראד, המיורטים בהצלחה בידי מערכת “כיפת ברזל”:
1. חמאס הופתע, כשם שהופתע במלחמת “עופרת יצוקה” וכפי שחיזבאללה הופתע בלבנון השניה. בכל המקרים האלה האוייב היה סבור שישראל לא תרחיב יותר מידי את המערכה, משיקולים פוליטיים וחברתיים. המדהים הוא שגם הפעם בחמאס היו בטוחים שהכללים יישמרו למרות ההתקפה על האוטובוס האזרחי שלנו. ההתקפה מן האוויר, מן היבשה והים היא חריגה ברורה של הכללים מצד צה”ל, וחמאס משלם עכשיו מחיר כבד.
עד לכיבוש עזה היה חמאס חמקני, נוקט שיטות גרילה, וכמעט בלתי נראה, אך היום הוא מימסד צבאי סטאטי ברצועת עזה, טרף קל למדינה שהמודיעין שלה ברצועה מצויין. אצלנו חוששים, ובצדק, מן ההתמסדות של חמאס ככוח צבאי, אך להתמסדות הזו יש גם יתרונות מבחינתנו.
2. המוזר הוא שהרתעה אסטרטגית עדיין קיימת מצד חמאס מול עוצמת ישראל, ולכן הארגון ייזהר שלא להרחיב את טווח הלחימה (אם כי הסחרור שבו הוא נמצא כרגע מבלבל אותו, והוא אמוציונאלי). חמאס וייתר הארגונים ניסו בשבועות האחרונים לשפר עמדות מול ישראל, ולשנות את הכללים הטקטיים, כך שיותר להם, למשל, לפעול צבאית על הגבול. עכשיו הכללים האלה ישתנו לרעת חמאס, בשל העוצמה של צה”ל, שידע להפעיל את כוחו. חמאס פירש את האיטיות של החודשים האחרונים להגיב לפרובוקציות שלו כסוג של חולשה טקטית, אם כי נפוליאון לימד אותנו: הייה איטי בהכנות, אך מהיר בהתקפה.
3. מאז מלחמת עזה האחרונה חמאס וייתר הארגונים יזמו, וישראל הגיבה. בפעם הזו ישראל יוזמת באופן מפתיע ומרחיק לכת, ולא רק מגיבה, וזו מערכה אחרת בהיקפה מן העבר. ההפצצות עמוקות, מפקדי חמאס נהרגים, מחסנים מושמדים, ועשרות מתים או פצועים אצל הפלסטינים. מסיבות עיתונאים של דברי רהב פלסטיניים, התפארויות והתגרויות, מסתיימות עכשיו בקבלת מכה צבאית חזקה ומפתיעה. כמו ביום הראשון של מלחמת “עופרת יצוקה”, כך עכשיו, חמאס משלם את מחיר הפתעתו, שלא לומר יוהרתו.
4. המגן הפוליטי הבינלאומי שלו ציפה חמאס אינו עובד כפי שציפה, לפחות עכשיו. הוא היה בטוח שהעולם לא יאפשר עוד התקפה ישראלית כזו, “לא מידתית”, כפי שאוהבים לומר בעולם, אך חלפו כבר יומיים של לוחמה, ודי שקט. שום התייחסות של אף מנהיג מערבי, לא מועצת הביטחון ולא מוסדות בינלאומיים. מדוע? משום שההתקפה של חמאס על אוטובוס הילדים בישראל פוררה את ההגנה הבינלאומית שגוננה עליו באופן אוטומאטי. הוא נתפס כרגע כאשם בגורלו.
5. אך הדבר הנורא מכל שהתרחש לחמאס הוא כבר תוצאה של אפקט פרח הצבעוני. לעולם הערבי פשוט אין זמן ואין עניין בפלסטינים, הוא עסוק בעצמו ובמשבריו. אפילו ערוץ ואתר אלג’זירה העויינים את ישראל, דחקו את עניין עזה למדרגה שלישית או רביעית, לאחר לוב, לאחר סוריה ולאחר מצרים. בלוב קדאפי הורג וזורע היום מוות, בסוריה גם היום, שבת, יש הרוגים רבים בידי קלגסיו של אסד, ובמצרים לצבא מתחיל להימאס מ”המהפכה” הזו, שמובילה את המדינה לתוהו ובוהו ולעליית האסלאם. היום הצבא כבר ירה במפגינים, והרג בכיכר תחריר. אז למי יש זמן לפלסטינים של עזה? הפלסטינים “טבעו” בים ההרוגים הערביים.
פעם הפלסטינים היו הדבק היחיד של העולם הערבי, אך היום העולם הזה כל כך התנפץ, שהדבק כבר אינו מספיק. מבחינת ארגון כמו חמאס זהו אסון, שהוא היה צריך לצפות אותו.
לפני שתמשיכו במאמר, חזקו אותנו בפייסבוק, ולחצו עכשיו “אהבתי/like, אם עוד לא עשיתם זאת. האם תמליצו על דף מועדון קוראי ג’יפלאנט גם לחברים שלכם?
6. בשאר אלאסד נלחם על חייו, אך ראשי חמאס בדמשק כבר מבינים שזמנם קצוב. גם אם המהלכים בסוריה ייאטו, הם יצטרכו לפנות את המדינה ולזוז לאיראן הרחוקה בשלב כלשהו. הם שומעים את המפגינים הסורים ברחובות, הקוראים “לא לחיזבאללה ולא לחאמס” ומבינים את המסר. גם בעזה, אבוי מבחינתם, מבינים. אם בחמאס חשבו ש”המהפכות” ישנו את הכללים ויגנו עליהם, גם פה הם התאכזבו.
7. גולדסטון, האיש הנורא הזה, הביא עכשיו קצת תועלת בהתכחשות לתינוק של עצמו. המאמר המתכחש שלו הצליח לבלבל את הארגונים הבינלאומיים, ובכך איפשר לצה”ל עוד כמה ימים של פעילות בעזה. החל מיום שני יהיה קשה יותר, משום שארגונים בינלאומיים הנשלטים בידי הרוב הערבי באו”ם יתחילו להפריע. יש להזדרז. ועוד, לא ברור עכשיו האם המדיניות האוטומאטית של גרירת ישראל לשטח המשפטי בעולם תימשך, לאחר המבוכה של גולדסטון.
8. הפיתוח הישראלי העולמי, ראשון בהיסטוריה האנושית, של טילים מוצלחים נגד טילים, הוא “כיפת ברזל”, עובד, ומדאיג את חמאס וחיזבאללה באשר לעתיד. הרי התפיסה שלהם היא הגנה ושיגור טילים לעבר ישראל, זה הכל. כרגע הם מכוונים לאיזורים בהם המערכת אינה פועלת, כמו אופקים, אך הם יצטרכו להיערך מול הטכנולוגיה הישראלית החדשה.
כללי המערכה היבשתית משתנים לנגד עינינו, גם לאחר שטנקי צה”ל הם היחידים בעולם הממוגנים כבר בהגנה אקטיבית למען הטנקים, המכונה “מעיל רוח”. בכל העולם, ובמיוחד במזרח התיכון צופים בעניין כיצד כללי המלחמה משתנים עכשיו על ידי ישראל, בטכנולוגיות שכמוהן לא נראו עדיין. כמו בהיי-טק, כמו בחקלאות וכמו במדעי הביוטק, ישראל היא סטרט-אפיסטית מפתיעה בעולם הביטחון והצבא. הכללים החדשים אמורים להגביר את החשש מכוחה הלא ידוע של ישראל, ולהגביר את ההרתעה שלה באיזור.
9. כתוצאה מכל אלה חמאס נשאר כרגע לבד, בעולם כולו. איפה איראן שנפנפה בזרועותיה בחודשים האחרונים, איומי רהב של אישים ומנהיגים, אלג’זירה שטרוד בדברים דחופים יותר, או הרשות הפלסטינית, המסתכלת בסיפוק כיצד נכתש חמאס,למרות דמעות התנין שאבו מאזן עוד צפוי להזיל. התחושה הזו שהוא הפעם לבד לגמרי היא קשה לחמאס ולארגוני הלווין שלו בעזה. מפוררים בין ארגונים שונים, זרוע מדינית מול זרוע צבאית, המחלוקות בתוך עזה רק ימשיכו ויתגברו, לאחר ההתקפה הישראלית המפתיעה, זיכרו מה אמר נפוליאון.
10. חמאס וארגוני הטרור האחרים בעזה מייחלים להפסקת אש, והם ייאלצו להסכים לכללים החדשים, כלומר לחזרת הכללים של החודשים האחרונים. הם ימשיכו להבריח נשק לרצועה, ולהתארגן צבאית, אך ייאלצו להפסיק את הירי לעבר ישראל. או שהבלבול וההשפלה בהם הם נמצאים כרגע ידחפו אותם להמשך הסלמה, מתוך ציפיה שדעת הקהל בעולם תתחיל לפעול לטובתם. הם מוכים, מבולבלים, מבודדים ומפורדים. חלק סבורים שיש לוותר, חלק להסלים.
את מחיר המגלומניה והטרוף הזה, משלמים, כמו תמיד במאה השנים האחרונות, בני הציבור הצייתן של מנהיגים אלה, הפלסטינים. יותר משהם רודפים כל שנה אחרי הנכבה, רודפת היא אחריהם, כמצב נפשי. הפלסטינים היו יכולים להסתדר בלי החורבן העצמי, אך החורבן כנראה אף פעם לא מתכוון לוותר עליהם. דור אחר דור, מנהיג מגלומן אחרי מגלומן, אסון אחר אסון.
המאמר הבא ב- Gplanet: כיצד מבצע עזה החדש משפיע על הבטחון של ישראל, ולאן הוא עוד יתגלגל? המאמר הבא יהיה לחברי מועדון Gplanet Prime. מומלץ להקדים ולהצטרף אל המועדון, או לרענן את המנוי שלכם.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן להירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]
