אני מרחף כאן סביב קופסת הפח שלי,

הרבה מעל לעולם,

כדור הארץ הוא כחול,

ואין שום דבר שאני יכול לעשות.

רק בדבר אחד אני לא מסכים עם דיויד בואי, עם כל הערכתי אליו: דווקא יש הרבה מה לעשות.

מה מאפיין את התעשיות הצבאיות של איראן? החקיינות. לעולם לא יפתחו משהו חדש, למען האנושות או למען האדם. המאפיין אותם זו היכולת הגנרית. תנו להם מטוס, צוללת או טנק מתוצרת זרה, הם יפרקו אותו למרכיביו, ויספקו לכם את אותו דבר, רק בחצי מחיר. כך משתלטים האיראנים על ציוד צבאי סיני, קוריאני,רוסי או אמריקני, מפרקים, ומייצרים לבד.

זה המינוס בתעשייה הזו, חוסר החדשנות, אך זהו גם הפלוס, שכן אם נופל בידיה פיתוח חדשני, מהר מאוד הוא ייוצר גם על ידה.

השבוע האיצה איראן את כוונות החלל שלה, כאשר הצליחה לשגר טיל דמוי שיהאב- 3 אל החלל, מתוך כוונה לשגר בקרוב לחלל לווין מתוצרתה. הן הטיל, הן הלווין והן טכנולוגיית השיגור, כולם מועתקות, אך זה עובד. בפברואר השנה שיגרה כבר איראן לווין ראשון לחלל, אך אז לא היתה לה עוד הטכנולוגיה לשגר, ולכן הצבתו בחלל נעשתה מרוסיה, יחד עם לוויינים נוספים ממדינות אחרות.

ביום שני השבוע שיגרה איראן את טיל הניסוי לחלל, והיא קראה לו “ספיר”, דהיינו “שגריר”. “השגריר הראשון של איראן בחלל” התפייטו עיתוני טהראן בתהפעלות, והוסיפו קורת רוח לרדיקלים שבשלטון, אשר ב- 14 למרץ אמורים לחטוף מהלומה עם הבחירות הפרלמנטאריות במדינה הנתונה במשבר כלכלי קשה. “זו הצלחה מדעית של איראן, שלא צריכה להדאיג אף אחד”, הבהירו השלטונות באיראן.

אלא שבעולם דואגים. אפילו סגן שר החוץ של רוסיה הבהיר כי השיגור הזה, של טיל למרחקים כאלה, “מעורר דאגה וספקות” באשר לכוונות ההתחמשות הגרעיניות של איראן, וזוהי התקדמות ביחס הרוסי לעבר איראן.

התאוצה של איראן לחלל מתבצעת במקביל לתאוצה של ישראל בתחום הזה, כאשר בינואר שיגרה כזכור ישראל את לווין הריגול החדש שלה, “טקסאר”. בנושא הזה התבטא מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי בהתבטאות נדירה. הוא אמר כי “כל מי שמבין בתחום הזה ומסתכל דרך הראיה המבצעית, מבין שיהיו כאלה שינסו לייצר התקפה על נכסים כאלה. אני מציע לעצמנו להבין בדבר הזה ולחשוב על אמצעי הגנה, בין אם מדובר בפגיעה פיזית, חסימה או סינוור”.

למה הוא מתכוון?

סין היא המדינה היחידה המבצעת כיום ניסויים במערכות לוחמת חלל. סין מתפרשת על כל הטווח של אמצעי לחימה חלליים, ובכלל זה חסימות ושיבושים של לווייני תקשורת מסחריים המשדרים תכנים לא-רצויים לממשלה; שיגור לחלל של לוויין טפיל או מוקש חלל; סנוור בלייזר של לוויין תצפית אמריקני שחלף מעל סין – פעולה שגרמה ללוויין אי-יכולת זמנית לבצע את משימתו; וגולת הכותרת – השמדת לוויין במסלול תוך שימוש בטיל נגד לוויינים.

השמדת הלוויין (לוויין סיני ישן ולא-מבצעי) בוצעה בינואר 2007, על-ידי טיל המצויד בראש קרבי נפיץ. משהגיע הטיל לגובה המטרה ולקרבתה, פוצץ ראש הנפץ של הטיל ופיזר בחלל רסס מתכתי רב. הרסס פגע בלוויין המטרה והשמידו.

החשש הוא שטכנולוגיה סינית בתחום הזה, תגיע בסופו של דבר גם למדינה כמו איראן, למרות שסין הבטיחה שהיא תפסיק את הנסיונות להשמדת לוויינים. במקרה כזה כל הלוויינים של מדינות העולם חשופים לפיגוע בחלל: ניטרול או השמדה.

העולם צריך להתערב עכשיו בסוגיה הזו, בצורת אמנות בינלאומיות מחייבות, סנקציות על המפרים, ופיתוח אמצעי הגנה ללוויינים. דווקא למוח הישראלי יש עדיפות בתחום, לחדשנות שלנו וליזמות. אני רואה זאת כהזדמנות עבור ישראל, ולא רק כאיום, ומעז נוציא מתוק. רק פחות לדבר, ופחות לחשוף, שכן הדיבור מחייב את הצד השני להיכנס לסוג של מירוץ חימוש. 

“פיקוד הקרקע למייג’ור טום,

קח את גלולות החלבון שלך ושים את הקסדה על הראש”!

◄למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים באתר, עושים זאת –כאן.

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים הלאה, לחודש או לחצי שנה. את תנאי המבצע אפשר לקרוא, ולהירשם – כאן  

◄למנויים קיימים של Gplanet Prime: כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כאן.

צנח לו זילזל

הרפובליקה השניה של ישראל

אחמדינג’אד בעיר הגדולה: עשרה פרדוקסים על הנשיא הצבעוני של איראן