במרץ 2008 העלינו כאן באתר מאמר חידה, שהיה לו גם פיתרון, וכתב החידה הוא בעצם רשימת הנימוקים איך למתג מחדש את ישראל. היה זה כאשר היתה תחושת מחנק לאומית, כתוצאה מעוד הולכת שולל עצמית, כאילו אנחנו מבודדים, תחושה שכיום אנחנו מבינים, שנבעה מכוחות מבפנים.
זה המאמר הראשון, עם כתב החידה:
וכך סיימנו את המאמר בשנת 2008, עם הוידאו הזה: מנוחין מנגן מנדלסון: שני יהודים, שתי תרומות ענק לעולם. אנחנו לא נופלים מהם, בתרומה לעולם. הגיע הזמן שהעולם יידע זאת.
וזה היה המאמר העוקב, עם פתרון החידה, המציע למתג את ישראל עם אישיותו של אלברט איינשטיין ועזבונו, שנמצא באופן בלעדי באוניברסיטה העברית (2008):
השנים חלפו, ובאוניברסיטה העברית, שמחזיקה בכל עיזבון אלברט איינשטיין, וכן בכתבי יד מקוריים והיסטוריים של אייזק ניוטון – לא התלהבו. הם שמרו את חפצי איינשטיין לעצמם.
בשנת 2019 יצאתי שוב לאוניברסיטה הזו, ונדהמתי כמה הם מסתירים את האוצר העולמי, הישראלי, הציוני והיהודי הזה. כתבנו על כך:
בסופו של דבר ההיגיון והצדק ההיסטורי ניצחו, והמוזיאון הזה יקום. חוזה מוגרבי, אחד מאספני האמנות הגדולים בעולם תרם 41.5 מיליון ש”ח, והממשלה הוסיפה עוד 22.5 מיליון שקל, ובסך הכל יושקעו בפרויקט 64 מיליון שקל. הוא יעמוד לנצח בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, ואת הבניין מתכנן האדריכל הפיסולי היהודי הבינלאומי דניאל ליבסקינד, שזכה ששמו ייקשר עם הגאונים. כך הוא צפוי להיראות (הדמייה: האוניברסיטה העברית):
ברור שזו צפויה להיות אחת האטרקציות הבינלאומיות של ישראל, שגם תכניס כסף רב לאוניברסיטה, ואנשים מכל העולם יגיעו במיוחד למוזיאון, שיש לקוות שיכרוך את שמו של איינשטיין עם גאונות מדינת ישראל, המוליכה את העולם בתחומים רבים, על פי כתב החידה שניסחנו בשנת 2008. קיראו אותו שוב.
Alma mater (“האם המזינה”) – לא רק האוניברסיטה העברית, אלא מדינת ישראל כולה.