מאת ד”ר גיא בכור
ביום העצמאות האחרון קיבלתי מסר מפתיע (אם כי זה כבר לא ממש מפתיע) מאזרח הגר בעיראק, באמצעות הפייסבוק. הוא ביקש לברך את מדינת ישראל לרגל עצמאותה, ולהודות לה, על שהשמידה את הכור הגרעיני של סדאם חוסין בשנת 1981. אלמלא זה, כתב, עיראק היתה מתמלאת מתקנים גרעיניים, ותאר לעצמך מה היה קורה עכשיו, כאשר מתרחשת שם מלחמת הכל בכל, שבה אין חוקים ואין גבולות, הכל מותר. ישראל הצילה את העם העיראקי, הוא כתב והודה לנו.
ואכן, הכור “אוסיראק” של סדאם חוסין, אם היה נשאר, היה עכשיו בשטח הכבוש בידי דאעש (“המדינה האסלאמית”) בחבל אל-אנבר. ומה היה עושה אז העולם?
המסר שלו מעורר עניין לא רק לגבי מה שהיה, ונמנע, אלא גם לגבי מה שיהיה. איראן היא מדינה משוסעת עדתית, דתית, שבטית ואתנית, לא פחות מעיראק או מסוריה, אולי אף יותר. אין בה עדת רוב, והפרסים, בגלל הילודה השלילית שלהם, הם כבר מיעוט, אם כי המיעוט הגדול מייתר המיעוטים (45%). האחרים הם אזרים, כ- 20 אחוזים, בלוצ’ים (שהם סונים), טג’יקים (שהם סונים), לורים, טורקמנים (סונים), כורדים (סונים ברובם), ערבים (סונים) ועוד. חלק מן המיעוטים האלה רוצים בכלל לנטוש את איראן, ולהתחבר עם השטח שלהם לארצות אחרות. האזרים רוצים להצטרף לאזרביג’אן, הבלוצ’ים לפקיסטן, הכורדים רוצים להקים את כורדיסטן הגדולה, שתתפרס על חלקים מעיראק, טורקיה, סוריה ואיראן, והערבים רוצים להקים מדינה עצמאית משלהם, ששמה יהיה “אחוואז” (בערבית) או “ח’וזיסטן” (בפרסית). (בתכלת תבינו מאיפה בא השם “קשקאי” למכוניות ניסאן. זו עדה באיראן).
במלים אחרות, התפרקות ומלחמה עדתית סונית-שיעית ובין מיעוטים אתניים שונים היא רק שאלה של זמן ב”איראן”. השטח כבר עכשיו בוער, ויש עימותים כל העת בין הבלוצ’ים והאחוואזים הערבים לבין המשטר, המדכא אותם ביד ברזל. הדבר היחיד שעוד מחזיק את מדינת הענק המתפוררת הזו ביחד הוא הפחד מן הואקום שעלול להתפרץ, במקום המשטר השנוא. הם חוששים להיות סוריה, אך כאשר היצרים העדתיים והדתיים משתוללים, כבר אי אפשר לעצור זאת. זו הסיבה מדוע חשוב לאיראן להפנות בכל מחיר את תשומת הלב לעבר ישראל, כדי להסוות את האיבה הפנימית ההרסנית הזו.
עוד מאמרים קצרים של ד”ר גיא בכור
עכשיו נתאר לעצמנו את איראן מתפרקת כמו סוריה, עיראק, לוב או תימן במלחמת אזרחים עם מיליציות מחומשות, ומתקני גרעין בכל רחבי השטח. איזו סכנה להשמדה המונית היא זו. זה לא חייב להיות פצצות מוכנות, הרי עם חומרים רדיואקטיביים אפשר להכין “פצצות גרעין מלוכלכות” או מעשי זוועה אחרים, ואנו כבר יודעים שבין הסונים לשיעים אין רחמים. פשוט עדיין אין להם נשק גרעיני.
הממשל האמריקני יוצא מנקודת מבט נאיבית שהמשטר האיראני ימשיך וישלוט בשטח, אך המשטרים של אסד, קדאפי, זה התימני או המצרי היו לא פחות חזקים, ואולי אפילו יותר, ואיפה הם היום. לא רק זאת, איראן היא סוג של מדינת מעבר, שבה יש ייצוג לכל העמים והעממים באיזור, מאפגניסטן ועד פקיסטן, מהמפרץ הפרסי ועד לטורקיה. לא רק שהמדינה תתפרק אלא שכוחות טרוריסטיים אפלים יבקיעו ויחדרו לתוכה, במקרה של התפוררות. דווקא הפרסים הם כוח חלש יחסית בין הכוחות האיזוריים באיזור. תתחיל תחרות מי ישתלט מהר יותר על מתקני גרעין, ומי גם יעשה בהם שימוש, משום שלכוחות האלה, כדוגמת דאעש, אין שום אחריות או גבולות.
ואז, במה בדיוק יעזור הסכם הגרעין של הנשיא אובמה? כמו כוסות רוח למת. רק שאלה אחת תישאר אז – מיהו המת. ולאחר קריאת מאמר זה, שאיש לא יגיד בעוד כמה שנים – לא ידעתי. עכשיו הוא יודע.
פורסם: בידיעות אחרונות, 28.5.15
מי שעדיין לא הצטרפו למועדון ג’יפלאנט מוזמנים להצטרף כאן: