שר ההסברה כועס עליך… על דאגות בירדן

תגובות

לכבוד ד”ר בכור
בשנת 1922 חולקה פלשתינה התורכית, שלה שתי גדות הירדן, לשתיים. המערבית ליהודים, המזרחית לערבים. המדינאי וויסטון צ’רצ’יל, אשר היה אולי המדינאי מרחיק הראות ביותר באותה מאה. את החלוקה הוא ביצע על סמך היכרותו עם האיסלאם במושבות הבריטיות באפריקה, כולל בקניה. הוא זיהה את הפער הבלתי ניתן לגישור שבין התרבות המערבית-יהודית נוצרית, לבין האיסלאם. הסוכנות היהודית קיבלה על עצמה לפתח את ארץ ישראל על סמך אותו סיכום בינלאומי שגם נציג הערבים פייסל חתם עליו, והקונגרס אישרר.
לכן מה שנעשה בירדן, איננו מעינייננ אלא אם ירדן מתעקשת להתכחש לאוכלוסין הערבים שלה בצד הזה של הירדן. התכחשות זו והתנערות זו היא למעשה פעולת מלחמה נגד הריבון בצד המערבי של הירדן, היהודים.
הבעיות של ירדן הן תוצאה של ההתכחשות, וככל שתהיה ירדן לביתם של כל הערבים אשר פלשו לארץ ישראל, כן ייטב.


ד”ר יובל ברנדשטטר

ד”ר בכור,

אני ישראלי לשעבר. עד לפני שנים מספר, לא הייתי חולם על לעזוב את מדינת ישראל. הייתי מרחם על אותה “נפולת של נמושות” שברחה מהמדינה. לא הבנתי כיצד ניתן לעזוב בית רק בגלל שקשה.

הייתי אזרח למופת. תלמיד ממוצע פלוס, חייל קרבי (כולל שנת קבע), איני עבריין (מעולם אפילו לא קיבלתי דו”ח על מהירות), תואר ראשון באוניברסיטה (כולל מלצרות כדי לממן אותו), עבודה מכניסה בחברה בינונית עם רמת חיים מעל הממוצע (ותשלום מיסים דיי גבוה).

סבי וסבתי הקימו את המדינה בזיעת אפם. הייתי ועודני לאומני. למרות הכל אני עדיין אוהב את המדינה – אבל מרחוק. כמו חברת ילדות שנעלמה לעשרות שנים. אתה זוכר כיצד הייתם קרובים, אבל כשאתם נפגשים – משהו השתנה. אולי זה אני, אולי זאת היא – אבל כבר אין חיבור. למרות כל האהבה שלי למדינה, אני לא מרגיש שייך. אני מרגיש יותר שייכות למדינה שנמצאת כמה אלפי קילומטרים מעבר לים, מאשר לבית שלי.

הבנתי הכל כשראיתי כי אפשר גם אחרת. לאחר חיים במקום אחר, שלווה ושקט נפשי, רק אז הבנתי כי החיים בישראל שונים. כל חיינו אנו מורגלים לכך. בפעם הראשונה שנכנסתי כאן לקניון ואיש לא בדק לי את התיק, הרגשתי מוזר. אפילו חששתי להיכנס וחיפשתי מאבטח סמוי שיעוט עליי ברגע שאעבור את מפתן הדלת.

המוח שלנו שבוי. שבוי בכל מה שהלעיטו אותנו כל השנים. שבוי בכאב, כעס ואבדון. אנו מהללים את המוות, את האלימות. לא ניתן לראות זאת כאשר נמצאים בפנים. מבינים כמה סבלנו רק כאשר יוצאים החוצה.

אני עוקב בעניין אחרי המאמרים שלך, ומנסה לספוג מעט אופטימיות, אבל מרגיש כמו בערב השואה. לפעמים נדמה לי כי אני היחיד שצועק “זאב, זאב”. כמו אותם בודדים שטרחו לעזוב את גרמניה כי חשו את הסכנה. כל השאר שצחקו על הפרנואידיות שלהם, הפסיקו לצחוק רק כאשר היה כבר מאוחר.

איני רואה עתיד וורוד או אף סיכוי ליציבות. בכל פרמטר אפשרי, אנו משולים למשאית ללא בלמים במורד תהום. השחיתות הפושה ללא בושה, המצב הביטחוני שמדיר שינה מעיני רבים ואף יילך ויחמיר עם ההשתכללות הטכנולוגית של הטרור, מספר “הנזקקים” מבחירה שעולה בהתמדה משנה לשנה, ביחד עם מספר האנשים (שיכולים להרשות לעצמם) שעוזב את המדינה. כמה זמן הכלכלה שלנו עוד תוכל לתמוך בהם? החינוך הקלוקל של בני הנוער ורמות האלימות (כולל בבתי הספר). וזהו אותו הנוער שאמור להנהיג אותנו עוד שנים מספר.

שחקן פוקר טוב יודע מתי צריך להפסיק כדי לא להפסיד יותר מידי. במשחק הנוכחי, ההימור גבוה מידי, ולכן פרשתי.

אני מחפש תיקווה, אבל לא מוצא. האם אני טועה?

בברכה,
אלמוני מטורונטו

This was a beautiful piece. I actually had some tears in my eyes as I read it. it puts in context the annihilation of the diaspora as the natural state of being for the jewish people. Unfortunately many who were born and raised here aspire to the same as your grandfather: Some kind of an super-national existence where Jews and Arabs integrate into some utopian state of grace where all differences are tolerated, and violence is not an option. That is a uniquely jewish vision which arabs and Germans never subscribed to. Their state of grace is the total dominion over other peoples and cultures, their enslavement and eventually their demise. Well, the Iraqui Arabs got what they wanted, a total state of terror. Germany was pulverised and saved only because Americans and Jews are grace-ful people. If the local Peace mongers get their wish, a union with the Arabs majority of the region (the one state solution) we shall end up worse than European Jewry.So what are we to do? Stand up for our rights, regardless of the opposition. Or rather, take the existence of the opposition as a constant, as much as other constants. the climate, the dearth of water, the malaria, the rift valey fever, stc. All obstacles that must be overcome, but do not deter us from the original plan. The re-establishment of Israelite sovereignty, cultural, economic, military, and Jewish, over the Land given to our ancestors, from the River Jordan to the Great Sea.

יובל ברנדשטטר

אני קורא באתר בשם JihadWatch כבר הרבה זמן, ואני חושב שכדאי שנכניס אותו לרשימת ידידי Gplanet.
הכתובת המלאה של האתר:
www.jihadwatch.org

האתר מתעסק בכל הקשור לג’יהאד העולמי, עם מאמרים אקטואליים מאוד ועם יחס לבלוגוספירה ולפוליטיקה האיסלאמית בעולם (בעיקר בארה”ב).
משה ווינשטוק, orelweinstock@gmail.com

עם כל הסכנה בעליית החמא”ס בירדן, לישראל יש לא מעט סיכוי שהשלום עמה יתערער,יווצר מצב בו קיימות שתי ישויות פלסטיניות דתיות תומכות טרור והן יציתו אש בגבולינו הדרומי והמרכזי. תגובתינו החריפה, תהווה הזדמנות פז לפתור אחת ולתמיד את הבעייה הפלסטינית עפ”י חזונו של הימין הותיק הקלאסי הישראלי. משוואתו הידועה,ירדן-היא המדינה הפלסטינית תיצור סדר חדש-ישן וישים לגבי כל הסכסוך הערבי-ישראלי. אמנם, זה לא יהיה פשוט כלל וזה גם יגבה מאיתנו אבידות כבדות, אולם זה יהיה הפתרון הפרקטי והבלתי נמנע.
איציק, is2007@netvision.net.il

לגיא שלום. בתגובה לכתבה מיום 13.8 בה סיפרת על הרב חוצין.
א-בתשעה באב רוב העדות היום ואפילו עדות אשכנז מקבלות את הפסקים של הרב הסבא, כולל ההקלות בתשעה באב.
ב- שמעתי את הפיוט והוא חזק ביותר כמו שאומרים, אני בחור דתי ששומע פיוטים והוא אכן יפיפה.

עלה והצלח.
מאיר, meirao@gmail.com 

חזון המדינה הירוקה לא יכול להתממש כל עוד קיימת מדינת אויב בתוך שטח ישראל על גב ההר שאין לה שיח ושיג עם הרעיונות הללו. גם לרעננה יהיה קשה להביא יהודים אם הם יודעים בבטחה ששלושה קילומטרים מהם מצויםם ארבעים אלף קטיושות. את עקרונות המדינה הירוקה יש להטיל בכל מקום בארץ ישראל מכיוון שהסביבה לא מכירה בפוליטיקה, אך מתחשבת מאוד בשבר התורכי-אפריקני
להלן העקרונות
עיקרי מצע מפלגת התקווה

התקווה היא מפלגה ציונית לאומית יהודית דמוקרטית על-מגזרית שקמה על מנת להשיב את הציונות למדינת ישראל, בארץ ישראל. היא אוחזת בשני דגלים, שלמות הארץ ושלמות העם.

1. ארץ ישראל מן הירדן ועד הים, מן החרמון ועד אילת, היא ביתו של העם היהודי, ואיננה ניתנת לחלוקה.

2. מפלגת התקווה שוללת מכל וכל הקמת ישות פוליטית, פלשתינית או אחרת, נוספת למדינת ישראל בכל מקום מערבית לנהר הירדן.

3. מפלגת התקווה תפעל לביצור שלטון מדינת ישראל בכל חבלי ארץ ישראל ממערב לירדן.

4. מפלגת התקווה תפעל להתניית זכויות האזרח, כולל הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת ישראל ומוסדותיה, במילוי חובת השרות הצבאי/לאומי עד תומו. חובת השרות המלא תחול על כל אזרח בלי הבדל דת מגדר ועדה.

5. מפלגת התקווה תפעל למימון מלגת לימודים מלאה לבוגרי ובוגרות יחידות קרביות ותומכות לחימה.

6. מפלגת התקווה תפעל למען עלייתו של עם ישראל לארצו, ויישובו בכל חבלי ארץ ישראל.

7. מפלגת התקווה תפעל לביעור נגע השחיתות ממוסדות המדינה, בכל הרמות.

8. מפלגת התקווה תפעל לשימור ארץ ישראל כארצו של העם היהודי למען הדורות הבאים בהקפדה יתרה על איכות הסביבה, פיתוח מסיבי של מקורות אנרגיה חלופיים, והגנה נחושה על אדמת ארץ ישראל מפני כל גורם זר.

אגב, הנושא הסולרי קרוב לליבי מאחר ואני בנו של פרופסור ברנדשטטר אשר היה מחלוצי מדעי האנרגיה בארץ ומצא עצמו באוסטרליה בשל קוצר הראות, או חוסר החזון, של מעצבי המדיניות.

בברכה,
דר יובל ברנדשטטר, להבים, yuval@hatikva.org.il

גיא בכור
קראתי את עדותך בועדת וינוגרד…אתה תותח

הם כמובן לא הבינו ולא יבינו גם אם היית דורש שבוע.
את לבנון צריך לחיות בכדי להבין.
אני לפעמים מיתפלץ לנוכח הבורות של פרשנים מסויימים
או עיתונאים הניזונים על כתבות מעיתונים מערביים של
של ביקורים חצי שעה בדחיה או איזה שוטטות בכפר בדרום
ומקווה שלפחות המודיעין
חי יותר את השטח ומבין מה קורה.

מי זה סעד חרירי?למה פיתאום ג”ומבלאט הולך יחד עים סמיר געגע מהכתאיב שהיה
שנים בצינוק ואלי חביקה היה שר והיום הוא שר וחביקה בקבר.ובכלל איך הג”מאלים חזרו לישלוט בכתאיב ופייר גוניור היה לשר אללה אירחמו
ומי בכלל יודע על השותפים
של סייד חוסיין נאסררלה
הנוצרים של פרנג”ייה מזערתה
ולא פחות “הגנרל” שחזר מהקפור מישל עאון הבוגד
ומילחמת השליטה בין האיראנים
לבין הסעודים . והקשר הצרפתי
ואיך אפשר לבנות את צד”ל??
כשלא יודעים מי זאת “פיירוז”?
ולך תסביר לכול אוהדי נינט
על “עייפה ווהבה”
(לא על הזיוף הזה ננסי עג”רם)
ןמי יכול לעמוד בכלל מול
שקירה??אולי דנה אינטרנשיונל??פחחחחחח
וערוץ אל בי סי?? אולי לערוץ 10 יש יותר רייטיניג?
(לונדון וקירשינבוים חה חה חה )
שופ על אישתו של סמיר געגע
שופ על מרתו לסליימאן פרנגייה -ואחר כך תחזור לדליה איציק או שלי יחימוביץ .איך לא תירצה לברוח לבנונה??איך?
לרבוץ על החוף בגוניה ולשטוף ת,עיניים בחתיכות
המרוניות (אין כמוהם בעולם) או בחוף הצוק מול הישראליות השעירות???
לאכול פלפאל ןחומוס באבו גוש או לשבת מול הים בבירות עים צלחת קבב גרז
מדובדבנים בלדים מהר- הלבנון ואחר כך נרגילה טובה


בברכה,
משה דורון, doron5@012.net.il

כשמשרדי הממשלה מזייפים תוכניות בנייה והחלטות של המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
כשמודיעין העיר החדשה היפה הורסת כל קשר לעברה. ומנוהלת על ידי משרד השיכון שמתייחס לתושביה כאל מטרד. משרד השיכון בונה עיר שתכנונה שנות השמונים, העיקר שקוראים לה בפרסום עיר העתיד. אין שבילי אופניים אין תח”צ אין הפרדת מים אפורים, אין ניצול גגות למערכות סולריות ובונים בשנות האלפיים עיר שמחסלת את כל השטח הירוק ומה שעליו ומתחתיו.
עם קבלנים שחוסכים בהכל -תשתיות כבישים,מים וכנראה גם בבנייה. ותושבים שיושבים באתרי בנייה אינסופיים.
עופרה אורבך, מודיעין