רצח על המדרגה העשירית של המלון: וכיצד הוא משפיע עלינו?

ממשלת אבו מאזן: על רעידת אדמה שכבר היתה,ואחרת שאולי עוד תהיה

מאת ד”ר גיא בכור


1988, קאהיר על הטיילת של נהר הנילוס, מלון שרתון-קאהיר. המלון שוכן על הנהר בצומת דרכים ונופים, מרחק בית מן הבניין המיושן בו שוכן כיום המרכז האקדמי הישראלי בבירה המצרית.

דרך גרם המדרגות המוליך אל פנים המלון ההומה ומהפואר אני מגיע לבחון את מקום הרצח, שפעם הסעיר את העולם הערבי, וכיום איש אינו זוכר אותו, רצח פוליטי דרמטי ממדרגה עשירית. אני עולה עד למדרגה העשירית, בגרם מדרגות משיש. כאן, בדיוק ב- 28 בנובמבר 1971 נרצח ראש ממשלת ירדן, ומי שדיכא את מרד הארגונים הפלסטיניים שנה קודם לכם, וואספי אל-תל. ארבעה מתנקשים מארגון פתח ירו בו שם מטווח קצר, לאות נקם. אשתו סעדייה רצה לעברו מתוך לובי המלון ואיתה קצין ירדני. לקצין לא נותר אלא לנשק את אל-תל על מצחו.

*

המזרח התיכון המודרני ידע שורה ארוכה של רציחות מנהיגים ואידאולוגיה, לכל אורך ההיסטוריה שלו. הנשיא אנואר סאדאת (1981), ראש הממשלה יצחק רבין (1995), המלך הירדני עבדאללה (1951), בשיר ג’מאייל (1982), וואספי אל-תל (1971), הקריקטוריסט הפלסטיני נאג’י אלעלי (1987), רפיק אלחרירי  (2005), רחבעם זאבי (2001), חיסולי מנהיגים בתוך אש”ף, במלחמת האזרחים בלבנון, במלחמות עיראק, איראן, ועוד. שלא לדבר על נסיונות רבים אחרים לחסל מנהיגים או בכירים כדוגמת המלך חוסין, שפשוט לא צלחו.

האם החיסולים האלה שינו את פני ההיסטוריה? האם כוונת הרוצחים צלחה? ומה מקום המנהיג בעיצוב ההיסטוריה, כלומר אם לא היה גורבצ’וב האם היו הגלסטנוסט והפרסטרויקה מתרחשים? האם מתנקש בודד הצליח לעצור תהליך?

הניסיון ההיסטורי מלמד שחיסול מנהיגים אכן הסיט תהליכים ממסלולם, אך לזמן מוגבל, קצר עד בינוני בלבד. בסופו של דבר תהליכים שהיו אמורים לקרות ברמה ההיסטורית, אשר הם מונעים על ידי אינטרסים – קרו, ומה שלא היה אמור לקרות, לא קרה.

למשל, חיסולו הנורא של המונארך הירדני המלך עבדאללה על הר הבית בירושלים ב- 20 ביולי 1951, בידי מתנקש פלסטיני, כאשר לצידו נכדו חוסיין. הכוונה היתה, בין היתר, למנוע תהליך שלום בין ישראל הצעירה לבין ממלכת ירדן ההאשמית, כאשר טיוטות של הסכם כזה כבר הוחלפו בחשאי בין הצדדים.

אכן, היחסים בין ירדן לישראל הצעירה נבלמו, אך כיוון שהם תולדה של אינטרסים משותפים ובשלות, הדבר הזה התגשם, אם כי באיחור של כ-40 שנים, אולי באיחור גדול מידי. אך בראייה היסטורית רחבה אין זה הרבה זמן.

הנשיא המצרי אנואר סאדאת נירצח קודם כל בגלל רדיפתו את הג’יהאד במצרים. האם הרדיפה נפסקה? לא, היא נמשכה על ידי יורשו, שגם המשיך את השלום עם ישראל, שהוא אינטרס אסטרטגי של מצרים. הנשיא הנבחר של לבנון, בשיר ג’מאייל, נרצח בידי הסורים בשכונת אשרפייה בביירות, אך תהליך ההתקרבות בין ישראל למארונים של לבנון כבר היה מעבר לשיאו עוד לפני הרצח. הלבנוני רפיק אלחרירי נרצח בידי הסורים, ודווקא הרצח הזה האיץ את יציאת לבנון מן החצר הסורית הסגורה, בניגוד לכוונת מבצעיו.

יש בכך פתח לנחמה, שכן כדור בודד אינו עוצר, מסתבר, תהליך בין חברות ועמים. רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ביקש לעצור תהליך, שבזמן הרצח כבר היה מקרטע בגל של פיגועי התאבדות פלסטיניים. אם היה נשאר רבין בחיים, אני לא סבור שזה היה מעלה הרבה או מוריד, שכן תהליך המדיני עם אשף כבר איבד הרבה מן התמיכה והמומנטום שלו. לא היה זה עניין פרסונאלי, היה זה כבר עניין פוליטי חברתי רחב.

נראה שגם המתנקשים יודעים שלא יצליחו להשפיע על תהליך רחב, אך יש להם מטרות מיידיות, למשל, לזכות בתשומת לב בינלאומית אדירה, חיסול של מנהיג מצטלם יפה, הוא דרמטי, קל לסיקור טלוויזיוני, שלא כמו תהליך; להביע תחושת נקם, ולזרוע אימה וטרור במחנה הנגדי. זו כנראה היתה הכוונה מאחורי נסיון ההתנקשות בחיי ראש ממשלת ישראל, ניסיון שאם חס וחלילה היה מצליח, היה מעניק תחושת ניצחון והישג אדירים לאותם רוצחים ולארגונם. רצח פוליטי מוצלח מביא תמיכה בעולם כולו, עניין וכספים רבים.

בעידן של בחירה ישירה, של פרסונליזציה ורידוד, גם חיסול של מנהיג נתפס ככזה, במסדרת העמדת הפרט מעל לתהליך. זה המחיר שהעידן המודרני משלם על מיזעור המסר הטלוויזיוני שלו, עד שהוא נזקק לסימבולים כדי לגלם תהליכים. ומה סימבולי יותר ממנהיג. בויכוח ההיסטוריוגרפי הגדול, מי דומיננטי ממי: תהליך או מנהיג, אני לכן, מעדיף את התהליך. נכון, אם לא היה גורבצ’וב לא היה גלסטנוסט, אך אם המצב הכללי בברית המועצות לא היה כה רקוב מבפנים, ספק אם היה נולד מנהיג, שלימים נודע שמו כגורבצ’וב.

הערה אינפורמטיבית: האתר שלנו מתקיים  – בזכות המודעות שבו

קבלו את המאמרים על בסיס יומי, לאימייל הפרטי שלכם. מעל 2,000 איש כבר רשומים. הרישום בחינם, מאובטח ופשוט



טעות, ותיקונה

סודות המזרח התיכון: ארבע שיטות כיצד ליצור הרתעה צבאית

הוי, נמל האהובים.. צריך לראות כדי להאמין. לבנון ננטשת על ידי תושביה