"קמרה אובסקורה": וייצוב הגבולות שלנו במציאות סוערת

[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור

האם יצא לכם להסתכל באפקט ה”קמרה אובסקורה”? מאז המאה ה- 13 האפקט הזה הפתיע את הצופים בו, כאשר הם צפו לכאורה בסרט צבעוני, הנע לנגד עיניהם על הקיר. פעם ראו בכך כישוף. הם צפו בחדר סגור במציאות שנמצאה מחוץ לחדר, וזו נעה כמו סרט על הקיר. אלא שהתמונה שהוקרנה על הקיר היתה הפוכה: למעלה-למטה וימינה-שמאלה. כל אחד יכול להכין קמרה אובסקורה (“חדר אפל”) אצלו בבית, ובקלות. די ביריעת פלסטיק כהה לסגירת הפתחים, וסכין לניקוב חור קטן, דרכו תיכנס קרן האור. הנוף שבחוץ יוקרן אצלכם בבית, בהתאם לגודל החור.


  

השאלה שעלתה במשך הדורות היתה איך ניתן “ללכוד” את התמונה המוקרנת על הקיר, ולשמור אותה על נייר. איך ניתן לייצב את המראה הנע, לעיתים במהירות, לכדי תמונה ברורה? במילים אחרות, איך ניתן להמציא את הצילום?

רבים ניסו לייצב את תמונת הקמרה אובסקורה, ואחדים הצליחו, ובכך הפך הצילום לאחת ההמצאות החשובות של ראשית המאה ה- 19. צרפתי בן 62 בשם ג’וזף ניספור נייפס, ממציא סידרתי, ניסה יחד עם אחיו למצוא טכניקה שתייצב את התמונה על נייר. בתחילה היה נדמה לו שמצא פריצת דרך: הוא הצליח להשיג תמונת נגטיב על נייר מצופה נייר כסף, אך תמונת הנגטיב הזו נעלמה, לגודל התסכול, כשנחשפה לאור היום.

אך ביוני 1827 הוא הצליח לייצר את הצילום הראשון בעולם, כמובן באמצעות הקמרה אובסקורה. כיצד? על לוח פיוטר (סוג של מתכת הדומה לבדיל) הוא מרח תמיסת זפת (בטומן) והוא חשף את הלוח במשך שמונה שעות בתוך הקמרה אובסקורה. הבטומן התקשה באיזורים שנחשפו לאור, וכאשר נשטף אחר כך הלוח בנפט, נמס הבטומן שלא התקשה. כך נולד הצילום הראשון, “נוף מחלון בלה גרא”, הנוף שנצרב מחלונו של הממציא, ובכך השתנה העולם.

כמו בקמרה אובסקורה גם אנו מביטים סביבנו, ורואים הקרנה של דמויות אלימות הרצות על הקירות שלנו מבחוץ, נעות וחולפות במהירות, כשרגליהן הפוכות, אל התקרה:

בסוריה שוחטים

בלבנון מתחמשים ויורים

בתימן נלחמים

בלוב מתפלגים ודוהרים

בתוניסיה מפגינים

בירדן מתכוננים ושונאים

בסיני זוממים

בעזה מתפלגים

בעיראק נהרגים ממכוניות תופת

בטורקיה טובחים בכורדים

ובאיראן העדות מתכוננות לתורן, תחת משטר סהרורי ומבוהל

איך ניתן לייצב את כל המערבולת הזו לכדי צילום אחד ברור? הרי הכל חולף ליד גבולנו, סופה עצומה מתרחשת בחוץ, והיא נעה בקצב של לפחות שני אירועים דרמטיים בשבוע. לייצב אותה אנחנו הקטנים לא נצליח, רק לצלם אותה; לתת בהם סימנים מזהים מאדן החלון שלנו.

1 הלאומיות הערבית התפוגגה, והדת עלתה במקומה. בתהליך הימֵי-ביינימי הזה דהו גבולות הלאום, הפטריוטיות הלאומית, הלאומנות על בסיס טריטוריאלי, או “הפן ערביות”. אם המגדיר הוא כבר הדת, מה ההבדל בין הכורדים של סוריה לכורדים של עיראק? ואכן הראשונים מהגרים בהמוניהם לעיראק, כדי להתארגן שם, ולהתחמש; אולי בכלל להישאר. ומה ההבדל בין הסורים לבין הפלסטינים שגרים בסוריה עשרות בשנים? ומה ההבדל בין הלובים לטוניסאים או לאלג’יראים, אם המגדיר הוא דתי? הפלסטינים לכן דורשים עכשיו סחורה פגת-תוקף, שכבר נמוגה במזרח התיכון הערבי: לאומיות. מדינות הלאום הערביות היו מלאכותיות, ועכשיו הן מקבלות את המראה האמיתי שלהן.

2 לא רק האסלאם עולה במקום הלאומיות הערבית הישנה אלא הסונה עולה במזרח התיכון, והשיעה יורדת. ככל שאחמדינג’אד יימצֵא באימה ובחרדה מפני ירידת השיעה, כך תיגבר ההסתה שלו כלפי ישראל, אולי היא תושיע אותו ואת עדתו המאויימת. היתה זו ארצות הברית שהעלתה באופן מלאכותי את השיעים, עם הפלת אוייבם הגדול, סדאם חוסיין ב- 2003. עכשיו דורשים הסונים מחדש את מקומם בהנהגה, למשל בסוריה, במצרים או בטורקיה. המהומה הזו עוד תידרדר למלחמה פנים אסלאמית אדירה.

3 במדינות שנעקצו בקדחת האביב, “האחים המוסלמים” שעלו בברכת אובמה, הם כבר עובדה שלטונית, להוציא סוריה, שהמשטר הישן שלה עדיין נלחם על חייו. אלא שהאחים האלה גילו לתדהמתם כוח אסלאמי קיצוני מהם, הסלפים, שנלחם בהם. כמו במצרים וכמו בעזה, האחים אינם יכולים לדכא באופן ישיר את הסלפים, אך הם יהיו חייבים להגביל אותם. ואילו הצבא במדינות הערביות האלה מסתגר בקסרקטיניו בפחד מפני האנרכיה הגוברת. הצבא, שביצע את המהפיכות בשנות החמישים, והיה שחקן ראשי בהן, החליט לברוח עכשיו מן האש.




(צילום: אימג’בנק GettyImages)


4 דעת הקהל הערבית אינה מתרוממת לכדי פעילות דמוקרטית, והיא הופכת לקולו המכוער של האספסוף, ומי שחושב אחרת, מאוים ולעיתים גם מחוסל בידי הרחוב הזועם. קרייניות טלוויזיה במצרים ממהרות לכסות בפחד את ראשן ב”חג’אב”, משום שהן מבינות שהמפקד השתנה. ואכן, ההשתלטות של האחים המוסלמים על התקשורת הממלכתית במצרים ובתוניסיה היתה מהירה מאוד. דיקטטורה לאומית הוחלפה בדיקטטורה אסלאמית.

5 המדינות עצמן ממשיכות להתפרק במהירות לעדות נפרדות, דתות, מיעוטים מקופחים, אינטרסים, איזורים, קבוצות אתניות שונות, וסתם בריונים המשתלטים על הרחוב. לדוגמה, קו החוף של טוניסיה ושל מערב מצרים כוסה כולו בשנתיים האחרונות, שנות האביב, בבנייה בלתי חוקית צפופה מאוד, של מבני עוני. מי יעז להרוס אותם? מה שהוצג פעם כאינטרס מדינתי התפרק עכשיו לשלל זהויות חדשות, וההתפצלות האמבית הזו רק נמשכת.

הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.

הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך?

6 החוק נעלם, הן מצד הפורעים והן מצד הממשלות החדשות, שבקלות משליכות לכלא או מוציאות להורג. ההיפך, הממשלות בזות לחוק המערבי, בו הן רואות חוק זר, לעומת השריעה האסלאמית, שהיא לפי תפיסתם חוקת האל. מראית העין של מדינות חוק, שהיתה קיימת בעולם הערבי בעשורים האחרונים נעלמה. מצרים אהבה להציג את עצמה, ובצדק, כ”מדינת מוסדות”, הנשענת על חוק מערבי משנת 1876. הכל ירד לטמיון, שופטים ממונים עכשיו בידי האחים המוסלמים, מושלים מוחלפים, ופוליטיקאים מושלכים לכלא ככלי אין חפץ, עם ראיות הבל. מילת הקסם היא שחיתות (“פסאד”) ובעזרת המילה היחידה הזו אפשר לחסל כל אחד. החוק שהגן הוא עכשיו החוק שתוקף.

אבל רגע אחד, מה קורה? הפרסקאות נעלמות! אור היום הורס אותן במהירות. אחד הקטעים הקולנועיים האהובים עלי אך גם המעציבים. כמו בקמרה אובסקורה, אי אפשר לתפוס את החיזיון, אי אפשר לייצב אותו. הוא נעלם, בשתי המשמעויות של המילה. אך בקמרה האור יוצר את התמונה, ופה הוא הורס אותה.

ובאמת, הנה הדמויות המוזרות מופיעות על הקיר: הנה החתימה על אוסלו בבית הלבן! ערפאת עם מדליית פרס נובל נובל לשלום, והנה החתימה בין בגין וסאדאת, וכאן בשיר ג’מאייל מחייך במדי צה”ל. הם כולם כאילו מביטים בנו, מישירים מבט מוכיח. אבל רגע.. הם הולכים ודוהים, הולכים ונעלמים..כאילו לא היו שם מעולם.

עכשיו אנחנו מבינים ש”הסכם השלום” לא היה הנייר שהצליח ללכוד את המציאות עליו, ולקבע אותה. בניגוד למה שאנחנו חושבים המציאות ממשיכה ונעה על הנייר הזה, שלא הצליח לייצב אותה עליו. הנייר הכימי הזה דוהה לנגד עינינו, ומתפוגג מול קרני השמש.

7 איך כל התהפוכות האלה משפיעות על הגבולות שלנו? לרוע מזלנו יש לנו גבולות עם יריבים רבים. איש מן היריבים האלה אינו מכיר בלגיטימציה של ישראל להתקיים, עם הסכם שלום ובלעדיו, ובשמחה היו שולחים יד לתוכה, אך רובם חוששים ממנה, ולכן נזהרים. ישראל הפכה עכשיו מבחינתם למראה, דרכה הם רואים את עצמם, ולא אותה.

חיזבאללה – לארגון החושש מן הסונים המתארגנים בלבנון אין רצון להילחם בישראל. זו תהיה מבחינתו התאבדות, משום שישראל תכה בו, תחליש אותו, ואז יבואו הסונים שנואי נפשו, ויגמרו אותו מבפנים. והוא יודע את זה. ההרתעה מול ישראל עובדת.

ירדן – הגבול הארוך ביותר שלנו יציב, בינתיים. שמעתי כבר הערכות שהשנה הקרובה תהיה שנת הלוחמה בין הבדואים (20%) השולטים בצבא הירדני לבין הפלסטינים (הייתר). למלחמה כזו תהיה השלכה על הגבול, אך עוד לא הגענו לכך.

סיני – הגבול החם והמסוכן ביותר כיום; “גבול השלום” כפי שכונה בנאיביות קדושה, דהה ונעלם. הבעיה כאן היא שאין איך להרתיע. מגיעים לגבול שלנו מחבלים סלפים, בדואים או מצרים, שלכולם מטרה לחדור אל תוך ישראל, בחסות המשטר המצרי. כיוון שהצבא המצרי לא ממהר לעצור אותם, הם נעצרים על הגדר, שבתוך חודש תסתיים בנייתה סוף-סוף. ההרתעה אינה עוזרת כאן, וכך קרה שה”שלום” הפך לנטל בטחוני, משום שהוא אינו מאפשר לצה”ל לחדור לתוך סיני, אם כי בינתיים הוא מונע מן הצבא המצרי להתעצם על הגבול שלנו, וזה הרבה. ההסכם עם מצרים הפך לכל היותר להסכם אי-לוחמה.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

מה ניתן לעשות? באמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום צה”ל חייב לתצפת כעשרים ק”מ לעומק סיני, כך שכל פולש שמגיע לשם יזוהה, יתועד ויירשם. כך יוקם מרחב אי-הפתעה אלקטרוני, שבו ישראל לא תופתע כאשר המחבלים מגיעים לגדר, אלא היא תזהה אותם ותעקוב אחריהם מראש. יש לנהל יומן ממוחשב, שבו כל דמות שנכנסת למרחב הזה צריכה להיות במעקב אלקטרוני, וכך יעמדו לרשותנו שניים: גבול אלקטרוני וגדר פיזית. במקום שהפולש יחכה בגדר לכוח צה”ל, כוח צה”ל יחכה לו.

איך מדפיסים את מאמרי Gplanet? יש כפתור הדפסה בתחתית כל מאמר.

גבול הוא קו חשוף ונייח, ולכן נחות, משום שהצד השני רואה אותו כאשר הוא עצמו בבחינת נעלם. אך אם הצד השני יידע שמתצפתים עליו כל הזמן, בוחנים אותו בלי שיידע מאיפה ומתי, הוא יהפוך להיות בעמדת נחיתות.

לצה”ל יש רכבים רובוטיים, שיכולים לבצע את הביטחון השוטף באופן אוטונומי, עוד אלמנט שמפחיד את הצד השני, שיודע שהוא עומד מול מכונות. הרובוטים האלה צריכים להיות מוכנים לירות בכל דמות המגיעה אל הגדר, ומהיום המסתננים האפריקאים הם בפירוש אויבים; חייל צה”ל מצא כבר את מותו בגלל החדירה הלא חוקית שלהם. משחקי הנדמה לי על הגבול – נגמרו.

רמת הגולן – סגירה בגדר כפולה ומרחב אי הפתעה אלקטרוני חייבים לקום גם כאן, ומייד. סוריה שקעה למלחמה של שנים ארוכות, ועלינו לוודא שהניתוק שלנו ממנה ומן המזרח התיכון הערבי השקוע בייסוריו, יהיה מלא ככל האפשר. למזלנו הסורים השונים עסוקים במלחמת גוג ומגוג בינם לבין עצמם, אך יתכנו הפתעות.

חמאסטאן (עזה) קיים כאן מרחב התראה של כמה מאות מטרים בנוסף לגדר ובנוסף למימד משמעותי של הרתעה. לחמאס אין עילה להיכנס למלחמה או לעימות מזוין עם ישראל, עכשיו, כאשר היחסים שלו עם מצרים ועם העולם הערבי אינם ברורים. על מידת הייאוש של חמאס ניתן ללמוד מהודעת האכזבה וחוסר התוחלת של ח’אלד משעל שרוצה כבר לפרוש. הוא הותש, כמו פלסטינים רבים, שמחפשים בעיקר להגר.

הים התיכון – כן, גם זהו גבול חשוב, שחיל הים משתדל לסגור. עם הצוללות החדשות וטכנולוגיית יירוט הטילים המתקדמת, גם הגבול הזה חייב להינעל. הגבול הימי כולל כבר את מתקני ההפקה של הגז, יעד אסטרטגי של ישראל לכל דבר.


לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: האם תמליצו על המאמר, ועל מועדון קוראי ג’יפלאנט, על-גבי הפרופילים שלכם בפייסבוק? למי שהמילה “אהבתי” או “like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.

8 בשנות אוסלו היה שמעון פרס נוהג לומר שבעידן המודרני הטריטוריה כבר אינה חשובה, חשוב השטח הרוחני, הקנייני, המחשבתי. ובכן, כאשר המזרח התיכון מתפרק למרכיבים הזעירים והברוטאליים ביותר אנו מבינים עד כמה חשוב השטח הגיאוגרפי, זה שאבותינו חלמו עליו. מרחבים של התראה, מרחבים של בלימה ועצירה. באמצעות הטכנולוגיה אנחנו יכולים להרחיב את השטח שלנו, בתצפית ובהתראה, אך זה עדיין סוג של שטח. איפה הן תחזיות “המזרח התיכון החדש” של טכנולוגיה, שיתוף פעולה וכלכלה משותפת? הכל היה בבחינת נייר צילום כימי, שהתרוקן כאשר נחשף למציאות.

9 המשא ומתן המדיני נעלם במזרח התיכון כולו, גם בין הצדדים הערביים בינם לבין עצמם. הוא הפך לבדיחה עצובה בסוריה, הוא מתחמק בלוב ונכחד בתימן ובעיראק. אין עוד דיבור על “שלום” במזרח התיכון כולו, ונותרה רק ברוטליות כוחנית, נותרו משחקי אסטרטגיה וכוח, אך אפילו לא הידברות. מי עוד נדבר באיזור הזה עם משנהו? מי עוד מוותר למשנהו, כאשר החיים בסכנה? הידברות בין הסונים לשיעים בעיראק? לא. בית המשפט (השיעי) בבגדאד דן למוות את מנהיג הסונים במדינה, טארק אלהאשמי, למזלו שלא בפניו. האם באקלים בריוני וערמומי כזה אפשר לדרוש מישראל תהליך של שלום? אפילו המילה הזו כבר מעוררת גיחוך.

10 ולבסוף, וזו התראה שאנחנו שולחים כאן כבר כשנתיים: כדי שהסופות האלה יחלפו מעלינו ככל האפשר, ורק יוקרנו במהופך על הקירות שלנו, חובה על מקבלי ההחלטות שלנו לא להתערב בנעשה במרחב הערבי הרותח. לא במילים (שבהן צדדים ערביים כלשהם תמיד נאחזים כמוצאי שלל רב), לא במעשים, לא במחדלים לא במכירת נשק, ולא בפגישות עם צד זה או אחר, שמייד אויבו ייהפוך להיות האויב שלנו.

לצלם את המצב, אבל, בניגוד לממציא הצרפתי של הצילום הראשון, דווקא לא לשמור אצלנו דבר. הביטו בדמויות הדוהרות מסביב, ואז תנו להן להיעלם בלי לצרוב אותן על הנייר אצלנו. הן לא דמויות מטעמנו, זה לא הסיפור שלנו. היו אצלנו שחלמו להתחבר אל העולם הערבי? ובכן, תגידו תודה שזה לא קרה. המקרה שלנו הוא תולדות הצילום, אבל במהופך: המטרה שלנו היא כיצד לא לקבע את ההבזקים שעל הקיר; כיצד להשאיר אותם – בחוץ.

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”,
או – כ א ן.

◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.

◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]