מאת ד”ר גיא בכור
העורבים והעיטים עשו פעם הסכם, שהם יתחלקו ביניהם חצי בחצי בכל מה שימצאו ביער. יום אחד ראו שועל, שנמלט מן הציידים, כשהוא שוכב פצוע מתחת לעץ. הם התאספו סביבו. העורבים אמרו: ‘אנחנו ניקח את החצי העליון של השועל’. ‘אז אנחנו ניקח את החצי התחתון’, אמרו העיטים. השועל גיחך כאשר שמע את זה ואמר: ‘מוזר, תמיד חשבתי שהעיטים עליונים על פני העורבים, וככאלה הם חייבים לקחת את החלק העליון של גופי, כולל הראש והמוח שלי’. ‘הוא צודק’, אמרו העיטים, ‘אנחנו באמת ניקח את החלק העליון שלו’. ‘מה פתאום’? קראו העורבים, ‘אנחנו ניקח את החלק העליון, כמו שסיכמנו’. פרצה מהומה בין שני המחנות, ומלחמה. רבים מן העיטים והעורבים מצאו בה את מותם, והייתר ברחו משם, בקושי רב. השועל נשאר שם עוד כמה ימים, נהנה לאכול ולהתחזק מפגרי העורבים והעיטים, שנותרו על הקרקע, ולבסוף עזב את המקום, בריא ושלם.
(משל הודי)
בהיות העולם הערבי מסוכסך עם עצמו, נאנק תחת שלל אינטרסים צולבים, שנאות ופחדים, האמצעי הקל ביותר, דרכו ניתן לצבור פרסום עוצמה וכוח, היא – ישראל. כיוון שאין היא מכירה כלל את מוקדי הכוח והזעזוע במזרח התיכון היא תמיד תגיב באופן אוטומאטי, עיוור וצפוי, בעודף ביטחוניזם, ותוך התעלמות מכל הקורה סביב. כיוון שכך, היא צפויה. אפשר להשתמש בה, למכור אותה, למכור איתה, ולקנות איתה. המשחק הערבי והמזרח תיכוני בישראל הוא יומיומי, ערמומי ומתוחכם. כמו ענק עיוור וטיפש אפשר לרכב עליה, ולהסית אותה נגד האוייבים שלך, מבלי שאתה תשלם על כך שום מחיר.
בזמן האינתיפאדה השניה (החל משנת 2000) ירו מבית ג’לה על שכונת גילה שבירושלים. צה”ל כמובן השיב אש לעבר בית ג’לה, ואף החל לגלח רחובות קדמיים שלמים. מי ירה על גילה? התושבים הנוצרים של בית ג’לה? לא ולא. המסכנים האלה מצאו את עצמם בין הפטיש לסדן. היו אלה הבדואים, בעיקר משבט תעמרה, שהסתננו לשם מהר חברון. הבדואים תמיד שנאו את הנוצרים, וראו בהם מתנשאים, עד שהגיעה האנתיאפדה, ונוצרה ההזדמנות לחסל איתם חשבונות. הבדואים (תחת מעטפת ארגון פתח) הסתננו לעבר הבתים של הנוצרים, וירו משם על ישראל. היא השיבה אש, והנוצרים המסכנים נאלצו לברוח, ורבים מהם היגרו לדרום אמריקה. כאשר שככה האש לקחו הבדואים את מה שנשאר מן הבתים הריקים של אויביהם. כך רתמו את ישראל לבצע עבורם את העבודה, והיא אפילו לא ידעה את זה.
ראש הממשלה הברוטלי של טורקיה, טייפ ארדואן היה זקוק ללגיטימציה חדשה, אל מול האתגרים הפנימיים של ארצו. מה פתאום עזה וחמאס? כמה טוב היה לו לנצל את הרג הפעילים הטורקיים כדי להסית נגד ישראל, ולצבור מחדש את הערצת ההמונים. ישראל, תמיד צפויה, עשתה לו את העבודה יפה מאוד.
נשיא איראן אחמדינג’אד מתפרנס מאיתנו. למה לדבר על הממלכה השוקעת שלו? על הכלכלה המתרסקת בחמישים אחוזים? כששונאים את ישראל, זה תמיד עוזר, זה לא ברור?
18 שנים (1982-2000) כבשה ישראל את דרום לבנון, ובאיצטלת המאבק נגדה הפך חיזבאללה מארגון שולי לשליט הדרום והפוליטיקה של לבנון. אך לנו זה עלה באלף חיילים הרוגים.
מעולם בתולדות ישראל לא היה שילוב כה מהיר ומוצלח של כוח העבודה הערבי בישראל. צעירים וצעירות ערבים הם היום המוקדנים בבזק, אצל ספקי האינטרנט, הם עובדים במרכולים, ברשתות הפארם, בחנויות הבגדים, והם גם עושים עבודה מצויינת. אז מי יציל את המנהיגות הרדיקלית שלהם, הרואה בעינים כלות כיצד הצעירים שלה מצטרפים אל השירות הלאומי ושוק העבודה המקומי? נשארו הפרובוקציה, ביום המהומות, וההסתה נגד ישראל. היא מצידה תמיד תשמח תעזור להם.
מימשלו של אבו מאזן כמעט ואינו רלבנטי עוד, מוחזק בהנשמה מלאכותית בידי צה”ל ששומר עליו שחמאס לא יחסל אותו, כפי שעשה בעזה. הציבור הפלסטיני שווה נפש לממשל הזה, שיודע שהוא זמני. אז מה נשאר כדי לשרוד ולבלוט, אולי לזכות באהדה? ניחשתם נכון. זו לא רק ההסתה נגד ישראל, זה גם “תהליך השלום”, שנועד להשאיר את אבו מאזן רלבנטי. במילים אחרות אין הבדל בין השימוש בישראל באמצעות מלחמה או באמצעים מדיניים. בשני המקרים זהו שימוש. ישראל היא פונקציה.
חיזבאללה יודע שבקרוב הוא יואשם רשמית ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אלחרירי. הוא ניסה הכל, ולא הצליח לעצור את זה. במאמרים הבאים אכתוב כיצד הוא יגיב, אך מה נשאר כדי לזכות בלגיטימציה? להאשים ברצח את ישראל כמובן. טוב, כך הרגלנו אותו כל כך הרבה שנים, לרכב עלינו.
מפקד המשטרה בדובאי עשה קריירה בינלאומית בהאשמות אויליות נגד “המוסד”, תוך שאצלנו ציטטו כל מילה באדיקות. מה הוא יגיד עכשיו, כשדובאי היתה מרכז מעבר מעטפות הנפץ, מבלי שלמשטרה המקומית שלו היה רמז קלוש על כך? הוא הרי יגיד אולי שגם כאן זו ישראל, כפי שנהוג בארצו.
בשאר אלאסד כינה את התיקון לחוק האזרחות שלנו, הדורש להכיר בישראל כמדינה יהודית כחוק “גזעני”. כמה טוב שיש את ישראל, עוד מישהו ישאל, חלילה, איך מיעוט עדתי שנוא בסוריה של שבעה אחוזים שולט על רוב של 93 אחוזים בדיכוי האלים ביותר במזרח התיכון, כולל בתי כלא נודעים לשמצה, מתנגדים פוליטיים ש”נעלמים”, ועינויים לרוב.
לא צריך להמשיך, למרות עשרות הדוגמאות מן ההוה והעבר, זה גורם לי צער. אתם מבינים את הצופן. האשמת ישראל היא כוח מהפנט, שעובד, ותמיד מביא רווחים. אם זה נכון, ואם זה שקר מוחלט, מה זה משנה. קונים אותנו, מוכרים אותנו, משלמים בנו, והנורא הוא שאנחנו אפילו לא יודעים את זה.
פעם, מעודף רצון טוב, אולי נימוס, התקשיתי להגיד את המילה “לא”. כך ביצעתי את סדר היום ואת לוח הזמנים של אחרים, ולעצמי לא נשאר לי הרבה זמן. היום למדתי שאפשר להגיד את המילה “לא” בצורה מנומסת ורצינית, והצד השני יכבד את זה. האם ישראל למדה להגיד את המילה “לא”? (ראו את ההמשך, לאחר שתסמנו “אהבתי” בדף הפייסבוק שלנו)
אז מה עושים?
אתם צריכים לקום בבוקר כל יום ולשאול את עצמכם: מי מבקש למכור אותנו היום? זו השאלה, והתשובה האוטומאטית, למי שאינו בקיא באינטרסים הנסתרים היא: לעשות בדרך כלל הפוך ממה שחשבתם לעשות. חשבתם לעצור בכוח? תעצרו בשקט. שתקתם? דברו. נהגתם לדבר? שיתקו, ביקשתם לפרסם? השתיקו.הכל בהתאם לצופן. זו יכולה להיות:
1. התנתקות, שבה כאשר יורה רותחת עדתית משתוללת, בשום אופן לא להיכנס לתוכה, זו מלכודת. אבו מאזן רצה שנחסל את חמאס, כדי שהוא יכנס לעזה וישלוט? להשאיר את חמאס בחיים, אבל חלש. אנחנו לא עובדים בשירות אבו מאזן. למה אתם מתנדבים להסתבך במה שקורה ביו”ש? לא עדיף שירדן תסתבך גם היא בכך?
2. הרתעה, ואת זה עושה כיום ישראל בהצלחה. לא תצליחו למכור אותנו, זה המסר, אך לא מלחמה. מלחמה היא אינטרס של מישהו (למשל, איראן, שאינה מעוניינת במלחמה, אם ישראל תפתח בכך, היא תהיה מאושרת), גם “שלום”, במתכונת אוסלו הוא אינטרס של האוייבים שלנו. הרתעה היא לא מלחמה ולא שלום, והיא גם מלחמה וגם שלום.
3. אי כדאיות, לעורר אינטרסים נסתרים מנוגדים, שיבלמו לבד את הדחף לסבך אותנו. טורקיה הופכת אותנו לשעיר לעזאזל? לפעול בקונגרס האמריקני לבלימת מכירת נשק מתקדם לטורקיה, ותראו איך הם נרגעים. זה, אגב, מה שניסיתי לעשות במשט הנגדי למשט הטורקי, אותו ערכנו לפני הגעת משט הטורקים. צבא לבנון חשב בקיץ לרכב עלינו בתקרית מבויימת היטב? בקונגרס האמריקני, שמתקצב את הצבא הזה, לא ישמחו לשמוע על כך.
4. זו יכולה להיות התעלמות, וזו יכולה להיות התערבות, תלוי בהקשר. אחמדינג’אד מעוניין שתכנסו איתו לעולם הקללות? לשתוק. בשאר מעוניין שלא תזכירו לעולם שהוא משטר עדתי גזעני? דברו. רובם פשוט רוצים פרסום, למה אתם נותנים להם אותו? ברגע שיש לכם את הצופן ביד, הפתרונות כבר יגיעו, בהתאם לכתב החידה.
העיטים והעורבים התכוונו למכור וכך לחסל את השועל המסכן, אך בעורמתו היה זה הוא שמכר וחיסל אותם. עכשיו הצופן הסודי בידיכם, כשהוא מפוצח, איתו תקראו את המציאות סביב, ותראו עד כמה היא תיראה לכם מעתה חדשה. זה המפתח להישרדות הנכונה, להצלחה ולניצחון.
(מתוך “צופן דה-וינצ’י”, 2003, מוזיקה: Hans Zimmer)
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המנוי הינו לחצי שנה או לשנה. ניתן להירשם – כ א ן. אם לא תצטרפו למועדון, איך תדעו מה קורה סביב?
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
