מאת ד”ר גיא בכור
עד לתקופת הרנסאנס, בערך עד למאה ה- 15, עסקו הציירים והאמנים באירופה בעיקר בציורי דת מרוחקים, עם דמויות אלוהיות וגדולות מהחיים, ולאו דווקא במציאות סביבם, בתים, ערים ואנשים “רגילים”. לכן עסק הרנסאנס, כסוג של מרד, דווקא בחיים היומיים, בניסיון להציג אותם מדויקים ככל האפשר ו”ריאליסטיים”. בשנת 1435 חיבר הארכיטקט, הסופר והמדען האיטלקי ליאון בטיסטה אלברטי (Alberti) ספר חשוב לתיאור גראפי של המציאות, “על הציור” (Della Pittura). שם ניסח להסביר לראשונה בצורה מסודרת את כללי הפרספקטיבה, כלומר תיאור לינארי (קווי) של מציאות תלת מימדית, על תמונה דו-מימדית, למשל בציור.
הוא הסביר כיצד קווים מתכנסים נפגשים בנקודה אחת נעלמת, וכאשר הגורמים הופכים קטנים יותר, הם הראים כאילו הם רחוקים יותר. זו היתה אילוזיה חשובה לאמנות הארצית של הרנסאנס, מהפיכה. אלברטי לא המציא את זה, אך הוא היה הראשון לכנס זאת בספר מסודר, כשההשפעה של הספר היתה גדולה. אין ספק שכל הציירים של הרנסאנס היו מודעים לכללים האלה, שאלברטי נטל מן האופטיקה, והעביר לאמנות.
פרספקטיבה: אז מה היא אשליה ומה מציאות בפרספקטיבה? האם זו יצירה דו-מימדית או תלת מידית? ואולי הכל בראש שלנו? פרספקטיבה היא שאלה של החלטה.
1 לספרד יש עדיין שתי מובלעות צפון אפריקאיות זעירות, השוכנות על חוף הים התיכון, בתוך שטח מרוקו. האחת, מלילה (או מלייה בהגייה הספרדית), 12 קמ”ר בסך הכל, עם כמה עשרות אלפי אזרחים ספרדים, רובם מוסלמים, ועם כמה מאות יהודים שעוד נותרו שם (6,000 בשיא, רובם עלו לישראל לאחר קום המדינה); והשנייה סאוטה (Ceuta, “סבתה” בערבית) עם 28 קמ”ר, לא הרחק מגיברלטר. שתי ממלכות-עיר ימיות קדומות, שפעם היו שלוות ורגועות, אך לא עוד.
כאשר ביטל “האיחוד האירופי” את הגבולות בין המדינות החברות בו, הבינו רבים בצפון אפריקה וסב-סהרה
(סודאן, גאנה, קמרון, ניגריה, ג’יבוטי, סנגל, ועוד, רובם הגדול מוסלמים), שמספרד אפשר להמשיך ללא כל בדיקות לכל אירופה, כשמלילה וסאוטה הן – ספרד. זוהי הנקודה היחידה של “האיחוד האירופי” בתוך אפריקה. החיכוך היבשתי היחיד של “האיחוד” עם המזרח והדרום הבוערים.
משנת 2005 החלה הסתננות יבשתית לשתי המובלעות, שהפכה לגל של מאות. כתוצאה מכך הקימו השלטונות הספרדים גדר, בעלות 30 מליון אירו, המזכירה את זו שהקמנו בסיני, בגובה 6.5 מטרים לערך, סביב שתי המובלעות, והתופעה נעצרה.
פרספקטיבה: אז היבשת המתוקנת פוליטית, שביטלה את המילה “כיבוש”, ואשר אינה מוכנה לשמוע על כך לגבי אחרים, נתונה בעצמה בכיבוש הפולשים? המתוקנת אינה מתוקנת כלל?
2 אלא שההסתננות התחדשה בשנת 2012, הפעם בהיקפים גדולים מאוד. עם קריסת מדינות ערב, והקריסה הנמשכת של מדינות אפריקה השחורה, הפכו שתי המובלעות האלה יעד להגירת עשרות אלפים, כמו גם האי לפדוסה השייך לאיטליה, או האיים הקנריים, השייכים לספרד. הים התיכון הפך כיום לנתיב הברחה של מאות אלפים, הנעים בכיוון אחד: מצפון אפריקה לדרום אירופה.
לשתי המובלעות הספרדיות, כלומר מובלעות של “האיחוד האירופי” באפריקה, מנסים האלפים לחדור בשלוש צורות: לטפס מעל לגדרות; לחדור בשחייה מן הים; או להסתנן עם דרכונים מרוקאים קנויים, ואז להישאר על קרקע אירופית, ולא לעזוב. מי שנוקט בדרך השלישית, הנקייה יותר, אלה הם סורים,
פלסטינים ומצרים, שקונים או שוכרים דרכון מרוקאי, נכנסים למובלעות כמו עשרות אלפי המרוקאים שעובדים שם כל יום, ונשארים לשבת.
פרספקטיבה: אז האם השטח האירופי הוא המיוחס והמבוצר ביותר, או דווקא הנחות והמופקר ביותר, טרף לכל מסתנן? ואם כך, האם אירופה היא עדיין העתיד, או שהיא כבר העבר? והאם מדובר עוד בפליטים חלשים, או בפולשים חזקים?
3 בשנת 2013 הבינו שלטונות ספרד שיש כאן בעיה חמורה, ולכן הגביהו את הגדרות, הוסיפו קונצרטינות ומכשולים אכזריים נוספים, אך בשל ביקורת של “האיחוד האירופי”, הסירו שוב את המכשולים. כתוצאה מכך
אלפים עוברים בלילות את הגדרות בדרכם ליבשת המובטחת, וממש מפחיד לראות את זה. סביב שתי המובלעות יושבים עשרות אלפים ומתכוננים לפלישה, ורואים אותם מדליקים מדורות בלילות, ואין הרבה מה לעשות איתם. פעם היו מסתננים כל אחד לעצמו, אך בשנה האחרונה השיטה היא המונית: 500-1000 מתארגנים כמו צבא עם מקלות ואבנים, ובבת אחת פושטים על הגדרות עם סולמות גבוהים. שוטרי מרוקו מנסים להכות בהם מלמטה, אז הם זורקים עליהם את האבנים. משטרת ספרד אינה עוצרת אלא בעיקר מציקה, כיוון שהאיחוד אינו מרשה זאת.
בהגיעם לאדמה ספרדית, כלומר אירופית, הם מתקבצים ביחד, שלא יגרשו אותם או “יעלימו” אותם, כלומר יחזירו אותם למרוקאים. יש אמנת החזרה של ספרד למרוקו, אך היא אינה מופעלת בשל ביקורת אירופית קשה.
הם מגיעים לקרקע פצועים לא רק מן הגדר אלא גם מן המשטרה המרוקאית והספרדית שנוהגות
לעיתים בברוטאליות. גם הם ברוטאלים.
הביטו בתמונות הלילה המדהימות. אז עדיף לספרדים לצפות בסרטונים האלה ולהיחרד, או שלא לצפות בכלל, ולומר שאין בעיה. לפניכם זרם המטפסים על הגדרות במלילה, כפי שהמשטרה הספרדית צופה בו בעזרת ציוד ראיית הלילה המשוכלל שלה.
ומה קובע החודש מדד האיומים הבטחוניים, שפיתחנו באתר זה שבע שנים? כלי חשוב לכל אחד, להבין במימד השוואתי איפה אנחנו נמצאים. כדי לקרוא יש להצטרף למועדון ג’יפלאנט פריים.
בחודש פברואר השנה, במסגרת אפשרות ההסתננות השנייה, בשחייה, משטרת סאוטה ירתה כדורי גומי בקבוצה של 25 מסתננים בעודם שוחים. התוצאה היתה לפחות 15 גופות שהוצאו מן המים, ופצועים רבים. השוחים נכנסו להיסטריה בהיותם מטרה חייה, והזעם על המשטרה הספרדית היה רב. בתחילה הכחישה ספרד שהיה בכלל ירי, ואחר כך, לאור הראיות, נאלצה להודות.
המסתננים מגיעים עם מכנסיים קצרים בלבד על גופם, או בלבוש מינימלי (למנוע זיהוי), ללא שום מסמכים,
ותמיד מודיעים שהגיעו ממדינות שלספרד אין אמנות הסגרה איתן. הם מועברים בספינות לספרד, מעוכבים במחנות הסגר, ולבסוף משוחררים להישאר בספרד או להגר באירופה כולה. אלה שלא הצליחו לטפס נכלאים בידי המשטרה המרוקאית, מוכים, משוחררים, ושוב מטפסים.
פרספקטיבה: אז אירופה, שחושבת שהיא חזקה, היא בעצם חלשה ושברירית, בעוד הפולשים האוחזים מקלות ואבנים, הם החזקים והאלימים? האם זו הגירה או פלישה? והמשטרה במלילה, המחומשת והחזקה, היא בעצמם נטולת סמכויות, מושפלת ומוגבלת?
פרספקטיבה של אזרח בספרד: האם הוא ספרדי או “אירופי”, שכן שני אלה סותרים זה את זה בנוגע להגירה ולעתיד מדינות היבשת.
כאשר הם מגיעים לתוך “אירופה”, כלומר לשטח מלילה, זעקות השמחה עצומות. “בוסה”, בשפתם, “ניצחון”. האלפים האחרים שומעים את שאגות השמחה מחוץ ל”אירופה”, וגם תורם יגיע.
לקרוא ברצף את מאמרי האתר על אירופה והאסלאם
4 המסתננים פועלים באלימות גדולה. מבחינתם אירופה אינה עושה להם טובה שהיא מכניסה אותם, אלא
זו זכותם. אם מדינת כל אזרחיה, אז מה איתם? קופצים, הופ, והם גם “אזרחיה”. לא פליטים, לא מסתננים, לא מבקשי עבודה. פולשים.
פרספקטיבה: האם “האיחוד האירופי” ביטל רק את הגבולות בין מדינות אירופה השונות, או אולי ביטל את המדינות לגמרי?
5 למה עכשיו? בגלל פייסבוק, האינטרנט ורשתות המידע. פעם רק בודדים ידעו על האפשרויות הקוסמות האלה, אך היום כולם יודעים, לומדים, מתכוננים ומתארגנים באינטרנט. הם מוכרים את הרכוש
במדינות ערב או באפריקה, ויוצאים לנתיב ארוך, שאין ממנו חזרה, משום שאין מה שיחכה להם מאחור. מהפיכת המידע מביאה לכל אחד הביתה אינפורמציה איך חיים באירופה, איך חיים בני השבט או העדה או המשפחה שלו באירופה, וגם האחרים רוצים. אי אפשר יהיה לבלום את הגל הזה, שהולך ומתגבר לכדי שיטפון ענק.
יש סיבות נוספות. מרוקו טוענת ששתי המובלעות האלה צריכות לעבור אליה, וכי הן “כיבוש ספרדי”. כיון שכך, מרוקו אינה בולמת עוד כבעבר את המסתננים האפריקאים מלהתקרב לשתי המבלעות, להעניש את ספרד. פעם ספרד קנתה, בעצם, את העזרה המרוקאית בתשלום “סיוע” כלכלי (כמו שאיטליה קנתה את עזרתה של לוב נגד המסתננים), אך כיום אין לספרד כסף. זו הסיבה מדוע פנתה ספרד בקריאת הצילו אל האיחוד האירופי, בטענה הנכונה שזו אינה בעיה רק שלה.
ככל שרמת החיים באירופה תעלה, ורמת החיים באפריקה תישאר עלובה, המשיכה תגבר והזרם ימשיך להתעצם. החוליות החלשות הן יוון (עם עשרות אלפי מהגרים מסוריה או ממדינות ערביות אחרות), כמו גם
ספרד ואיטליה כאמור.
פרספקטיבה: האם מאות אלפי, ואולי מליוני המסתננים, עולים צפונה? או אולי אירופה יורדת דרומה? ועבור הספרדים זו שאלה של שטח או דמוגרפיה? ומה הם מעדיפים, את השטח או דמוגרפיה? ולכם סיפרו שלכם יש בעיה של שטח או דמוגרפיה, ואולי בכלל אין לנו בעיה כזו.
6 עכשיו אנחנו מבינים את הרקע להזמנה המוזרה של ספרד ליהודים, שגורשו לפני מעל 500 שנים “לחזור” ולקבל אזרחות ספרדית. מדינה שוקעת כלכלית ודמוגרפית, עם חצי מליון מהגרים מוסלמים שנכנסים בשנה ועם חצי מליון ספרדים מקוריים שעוזבים ומהגרים ממנה בשנה, היהודים הם בבחינת
נס אחרון. היהודים, שוב, הם בתפקיד דמוני, על-טבעי. מבחינת ספרד והקתוליות הם תמיד קשורים לאיזה נס, או לחורבן. ובכן, שום נס יהודי לא יהיה כאן, וכבר כתבנו שחבל שספרד ופורטוגל נעזרות בהשראות אנטישמיות כאלה, בניסיון לצאת מן הבוץ שאין ממנו יציאה.
במלילה עצמה היתה קהילה פעם יהודית-מרוקאית פורחת, אך כיום לא נשאר ממנה כמעט דבר, רק זקנים. הצעירים ברובם עזבו לישראל, עם הדרכון הספרדי שלהם.
פרספקטיבה: אז אפריקה היא אירופה? ואולי אירופה היא כבר אפריקה?
על נהרות בבל: הגיע הזמן לקבל בחזרה לעם היהודי את צאצאי אנוסי ספרד. מדובר במליונים
אבנים על השוטרים: הייתכן נכבש שאינו מודע לכך שהוא נכבש? יודע, אך אינו מוכן להודות בידיעתו? מכיר, אך לא מוכן להודות בהכרתו? מלילה היא לכן העימות בין הזיית אי-ההכרה, לבין ההכרה בהזיה העצמית ובמציאות. מלילה היא אירופה, ואירופה היא מלילה.
7 בפני ספרד עומדת דילמה: ריבונות וכבוד לאומי או המשך החורבן הדמוגרפי. אם תעביר את שתי המובלעות לממשלת מרוקו, תוצג כנכנעת. אך אם תמשיך לקלוט את המוני הבאים, והזרם רק מתגבר, אנה תגיע? אפשרות הגיונית היא לשנות את חוקי ההגירה, וכך לבלום חלק מהגל, אך ספרד היא חלק מן האיחוד האירופי, שמנחית את ההוראות מבריסל, והאיחוד מתנגד להגביל את המהגרים.
למזלה של ישראל היא אינה חברה בענק השמן והמתאבד הזה המכונה “האיחוד האירופי”. הריבונות
של המדינות בו נקבעת מלמעלה, ויש האומרים כבר בידי גרמניה. כך השתלטה גרמניה על אירופה כולה, בלי ירייה אחת.
פרספקטיבה: אז מלילה היא רק מובלעת? או אולי מלילא היא יבשת ענקית?
חוקי שנגן והחקיקה האירופית המאוחדת יצרה מצב בלתי נסבל שבו כל נקודה ביבשת היא אירופה, וכל אירופה היא כל נקודה, שולית ככל שתהיה. אירופה מחייבת כל נקודה, אך גם כל נקודה מחייבת את אירופה כולה.
8 במשך שנים היו הספרדים רגישים מאוד, או כך הם הציגו את עצמם, לזכויות האדם של הערבים הגרים במזרח ישראל. תעמולה פרו-פלסטינית הרי היתה שם תמיד, במימון נדיב של ממשלת ספרד. הממשלה הזו גם מימנה ברוחב יד (ואולי עדיין מממנת, אם כי פחות) ארגונים אנטי-ישראליים, פרו-פלסטיניים וכמובן את ארגוני “זכויות האדם” הזכורים לרע בישראל, שבמסווה של זכויות נלחמים להכניע מבפנים את מדינתם. אך לזכויות המהגרים אליהם הספרדים משום מה פחות רגישים, והם גם דוחים את הטענות על הכיבוש של מלילה וסאוטה.
בכל פעם שמישהו בספרד יגיד לכם “כיבוש”, הזכירו לו בבקשה את שתי המובלעות. הגיע הזמן להזכיר לכל ממשלה זרה המתערבת בישראל את מגרעותיה שלה. הידעתם, למשל, שממשלות ארצות הברית ובריטניה מממנות תוכנית “פלסטינית”-לכאורה בשם “ישו במחסום”, שבאה להפוך את האוונגליסטים בארצות הברית לפרו-פלסטינים? המכנה המשותף הוא תמיד העוינות לישראל.
ולמה אין ארגוני זכויות מהגרים אלימים בספרד כמו בישראל? נו, באמת. שספרד תממן את הארגונים האלה נגדה עצמה?
והים התיכון, שהפך כבר לים המוות של אלפי מסתננים בשנה שטובעים בו בדרכם לאירופה? למה אירופה שותקת על הטבח האנושי, שנגרם על סיפה? אולי כדאי שממשלת ישראל תממן ארגוני “זכויות
אדם” בספרד, גרמניה ובריטניה לעצור את הטבח?
פרספקטיבה: אז מלילה היא אירופה, או שבעצם, אבוי, אירופה היא כבר מלילה. מטפסים להגיע אליה, שוחים, קופצים, מתחבאים, נגררים, ומה לא. הלא-חוקי הפך לחוקי, והחוקי ללא-חוקי.
9 כתוצאה מכל זה מתרחש קיטוב מעורר השתאות באירופה: בעוד ה”אליטה” הישנה לא מוכנה לדבר בכלל על נדידת המוסלמים לאירופה, ורואה בזה גזענות, כלומר, אין בעיה, הרי שבקלפיות, כלומר בציבור הרחב, מתחזקות מפלגות הימין, ויש דאגה רבה. הציבור הרחב רואה את המציאות ומתמודד איתה כל יום, או לא מתמודד, באבטלה של 50% מן הצעירים בספרד. במדינה זו חצי מהצעירים אינם עובדים, ואולי לא יעבדו יום אחד בחייהם. הימין הקיצוני מתחזק באירופה, והיהודים שעוד מתגוררים שם מוצאים עצמם מותקפים משלוש חזיתות מנוגדות: הימין הקיצוני, השמאל הקיצוני והמוסלמים. זו הסיבה מדוע החלו גל העלייה הגדול והבריחה מצרפת. מה שקורה עכשיו בצרפת יתרחש גם באנגליה וגרמניה, זו שאלה של זמן, ודיברנו על התופעה הזו כבר לפני שנים. עכשיו היא באה לידי ביטוי.
פרספקטיבה: ואולי הכל בסדר באירופה, כמו שטוענים שם, ורק אנחנו מדמיינים? או שהם חיים במציאות מדומיינת, ולמעשה הם כבר אבודים. אז ישראל בבעיות קיומיות, או שמא מי שטוען זאת?
10
ואנחנו? הרי גם אנחנו חווינו וחווים תופעת הסתננות אדירה כזו. האנושות נמצאת בעיצומה של נדידת עמים צפונה ומערבה, ויהיה קשה מאוד לעצור את זה. מדובר בהתנהגות עדר, ואם בודדים מצליחים לחדור, יבואו בעקבותיהם מליונים, וההיפך, כאשר נופלת ההכרה שלא יוכלו להישאר, יעזבו באופן קולקטיבי, כפי שקורה עכשיו אצלנו, ורבים מתחילים לגם לעזוב.
אנחנו גם מבינים שהגדר עצמה לא תוכל לעצור אותם, אם יירצו לטפס. מה שחשוב הוא החוקים והמודעות. אם יחשבו שלא יוכלו לעבוד ולהישאר, לא יגיעו. זו הסיבה מדוע ארגוני “זכויות האדם” המתחסדים משתמשים בבג”ץ התמים כילד, כדי לחבל בחוקים נגד ההסתננות אצלנו, והם מנסים ומנסים, שוב, ושוב ושוב. בג”ץ הפך למחלקה אצלם, בלי שום סופיות לדיון הזה. ולמה בכלל זה עניינו של בית משפט? האין זו שאלה של ממשלה, שנבחרה לשם כך?
בעוד האיחוד האירופי הוא מדינת כל אזרחיו ולכן באמת אין מניעה לקלוט את כולם, אנחנו מדינת לאום, ששומרת עלינו, כפי שאנחנו שומרים עליה. חוקים ששומרים מפני שב”חים או מסתננים, ואכיפה של החוקים האלה, כל אלה קיומיים.
ואכן, הלקח של מלילה וסאוטה הוא גם לנו: ההסתננות היא שאלה של יכולת ואינטרס. הגדר היא שאלה של יכולת, ואפשר להתגבר עליה אם מאוד רוצים, אך זו קודם כל שאלה של מוטיבציה. היה ולא יהיה אינטרס להגיע לישראל בשל המדיניות אצלנו, לא תהיה עוד הסתננות כזו, והשוהים כאן יעזבו מהר יותר. מזלנו שאנחנו עדיין שולטים על גורלנו הלאומי ולא חברים ב”איחוד האירופי” שפעם היה נכסף אצל חלק מאיתנו, בשונה מספרד האומללה, הכפופה לענק המבולבל ושואף המוות מבריסל.
מלילה היא לא רק שַם, רחוק. אם לא ניזהר ונהייה עירנים כל יום, מלילה היא גם פה, קרוב.
פרספקטיבה.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או –
כ א ן.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן
