פרוייקט ההסברה הגדול: המפגש הבא שלך יהיה עם הסירנות המפתות

שלח בוואטסאפ

מאת ד”ר גיא בכור

“המיפגש הבא שלך יהיה עם הסירנות, המכשפות כל אדם המתקרב אליהן.. שכן באמצעות מנגינת שירתן מטילות הסירנות כישוף על האדם… בשעה שהן יושבות על כר הדשא, שעליו ערימה גבוהה של שלדי אדם מתפוררים”.

(המכשפה קירקה לאודיסאוס, “האודיסאה” של הומרוס, כרך 12)

היתכן והכישלון ההסברתי שלנו נובע מתפיסה אסטרטגית מוטעית?

לפנינו הנחות היסוד לפרוייקט:

1. עד היום נזפנו בזרים, כיצד זה הם לא מבינים אותנו, כעסנו עליהם, התווכחנו, “הסברנו”, התעצבנו, דאגנו, התחננו, ללא הועיל.

תארו לעצמכם שישנן שתי חברות ליצור משחת שיניים. האחת טוענת שהשנייה גנבה לה את הפטנט. שתיהן מפציצות אותנו במודעות על “העוול” שנגרם לאחת על ידי השנייה, הראשונה מתלוננת, השניה מגיבה מייד במודעת אימים, ובסרטונים ביוטיוב. אז הראשונה שולחת אלינו מייד מיילים כיצד הראשונה גנבה ממנה. והשנייה? לא טומנת ידה בצלחת, ומייד מפציצה אותנו בפייסבוק על העוול שנגרם לה… ואנחנו מגרדים בפדחת, ושואלים, למה העונש הזה מגיע לנו, ולמי בכלל איכפת מחברות משחות השיניים האלה.. זהו הסכסוך הישראלי-ערבי בעיני הרוב במוחלט של הזרים: מטרד ובלבול מוח. עכשיו תחשבו שאתם חברת משחת השיניים השנייה. ככל שתפציצו אותם יותר במידע, תמאיסו את עצמכם יותר. במילים אחרות – כישלון.

מאז פרשת המשט חקרתי היטב את נושא ההסברה ברשת האינטרנט, היכן שעושים היום, ובצדק, הסברה. עברתי על עשרות אתרים, פרופילים ודפים בפייסבוק, ורשמתי לעצמי מי קהל היעד שלהם. האתרים האלה עושים מלאכת קודש, הדפים בפייסבוק כל כך משתדלים, אך בדיקת הנרשמים אליהם מעלה שמדובר, בדרך כלל, בקהל עצמי, כלומר ישראלים ויהודים. אז למי בדיוק אנחנו עושים הסברה? לעצמנו?

נפלנו לטעות האסטרטגית, ממנה נזהר כל פרסומאי: לעולם אל תדבר על מה שמעניין אותך, אלא על מה שמעניין את הקהל המבוקש שלך. ברור שאתה רוצה למכור משחת שיניים, אך בפרסומת תציג את מעלותיה: היא “ירוקה”, היא עושה עבודה הנמשכת כל היום, היא נקייה, ועוד. אך מה אנחנו עשינו? דרשנו כמעט בכוח, שיאהבו אותנו, ש”יקנו” אותנו. אבל, בעצם, למה שיקנו אותנו? לזה לא נתנו תשובה. רדפנו אחרי הצל שלנו. דיברנו על מה שמעניין אותנו, לא את מה שמעניין אותם.

2. פייסבוק כאילו נולד עבור ישראל. מדינה קטנה, עם תקשורת בינלאומית הסוגרת עליה, מחוץ למעגלי ה”פוליטיקלי קורקט”, אשר לא הצליחה במשך עשרות שנים להגיע ישירות אל האזרח האירופי, האמריקני או הערבי. המחסומים התקשורתיים היו אדירים. אך היום, עם רעיון שעובד, ניתן להגיע באופן ישיר אל מאות אלפים ואל מליונים בעולם כולו, ולשנות תדמית, שכן הגולש נותן משקל רב למה שהוא רואה ברשת, באופן אישי, על פי בחירתו, לעומת הכפייה של האח הגדול של הטלוויזיה. במילים אחרות, היכולת שלנו להגיע למליונים היא כבר כאן. אין צורך כבר בטלוויזיה עם מאות עובדים ותקציבי מליונים. אנחנו יכולים לעשות זאת זה כאן ועכשיו. כאן יתקיים אפקט דומינו: ההצלחה בפייסבוק תביא להכרה בתודעה, ההכרה בתודעה תביא להצלחה בפייסבוק. עם הזמן אפילו המדיה תצטרך להכיר בכך. כל אחד מאיתנו הוא היום משדר. ביחד אנחנו כלי רב עוצמה, כמוהו לא היה מעולם. עם הרעיון והביצוע הנכונים, השמיים הם הגבול.

3. מעיון במרבית האתרים ודפי הפייסבוק שלנו עולה שנפלנו למלכודת שטמנו לנו אויביינו: שיחקנו במגרש שהם קבעו. ברגע שה”הסברה” שלנו עוסקת כמעט אך ורק ב”סכסוך”, אויביינו הצליחו, שכן בזה אנחנו מנטרלים את עצמנו, כפי שראינו בנקודה הראשונה. וכך, במו ידינו אנחנו מאיינים את עצמנו גם בנוגע ללגיטימציה שלנו, כי אנחנו עוסקים ב”סכסוך” ובהצדקותיו, ואין מי שידבר על “ישראל”, מיהי, ומה יש לה להציע. טיפלנו בזרוע, בסכסוך, ושכחנו את הגוף, ואת הלגיטימציה שלו.

4. שימו לב בבקשה לפרסומות בטלוויזיה: הן מוכרות רגש, באופן בלתי מודע. אם תקנה את השמפו הזה תגור בבית מפואר כמו הדמות בפרסומת, בן זוג מקסים יחבק אותך, ותהיה מאושר. הפרסומות מוכרות רגש, ודרכו את המוצר. הן מוכרות הנאה, אהבה, סיפוק עצמי. הצד השני, הערבי, מכר תמיד רק רגש: קיפוח, עוול, אי-צדק, ועם זה קל לאנשים טובים להזדהות. אנחנו מכרנו היגיון: גבולות, החלטות, הסכמים, חוזים, ועם זה לא רק שלא קל להזדהות, זה גם משעמם ומעצבן. הם שלחו צעירות וצעירים נרגשים להופיע במדיה העולמית, אנחנו שלחנו, בדרך כלל, אנשים שנראו ודברו כמו פקידים. כך ויתרנו על עולם שלם של אסוציאציות, רוחניות, חוויות נעורים, פנטזיה, חוויות הזדהות, ורגש. כאשר אתם רואים אדם בוכה, הדבר משפיע עליכם מייד. ובכן, הפלסטינים בכו ובוכים, והרגש העולמי בהתאם. מעבר להשפעה הרגשית של הדמעות יש משהו מפתה בעצבות, משום שאנחנו רוצים לנחם את האדם העצוב, וניחומים כבר קרובים מאוד לאהבה.

5. אנחנו דורשים סיפוקים מהירים ותוצאות מיידיות. בודקים כמה נכנסו לקטע מסוים ביוטיוב, יהא חשוב ככל שיהיה, ובזה באנו על סיפוקנו. לא. תהליך כזה חייב להיות ארוך טווח, הוא איטי, אך השפעתו תהיה עצומה.

6. ועכשיו אנחנו מגיעים לעיקר: הפיתוי. אם בעבר נזפנו בהם, כעסנו עליהם, התווכחנו, “הסברנו”, צעקנו והתחננו, עכשיו נפנה לדבר היחיד שעוד לא עשינו מעולם, ושעכשיו נתחיל לבצע אותו: לפתות אותם.

כך פעלו הסירנות שבמיתולוגיה היוונית: הן עקפו את התהליכים הרציונאליים באמצעות הפיתוי, שאי אפשר היה לעמוד נגדו. באמצעות הגירוי.

דעת הקהל בעולם כבר משוחדת כנגדנו, זו נקודת המוצא שלנו. ולכן הדרך היחידה שנוכל להגיע אל כל פרט ופרט היא באמצעות הפיתוי, כלומר להתגנב לאט לאט אל תודעתם. אם נלך בדרך הישירה, ונאמר את מה שאנחנו רוצים, אולי נרגיש הצודקים ביותר, אך לא נגיע רחוק. אנשים גם נוטים באופיים להתנגד לנסיון להשפיע עליהם, כאילו הם אינם מסוגלים להחליט בעצמם, או שאנחנו יודעים טוב יותר מהם איך לחשוב.

הרומאים אמרו: Ars Longa Vita Brevis, כלומר “החיים קצרים, אבל האמנות לתמיד נשארת”. כל סוג של חוויה נעלה, אמנותית או רוחנית, נשמרת במחשבה הרבה יותר מחוויות רגילות. רגעים משותפים של התרוממות רוח, פנטסיה, קישור לזכרונות נעימים, אסוציאציות שלהם מן הילדות, ריחות, חפצים, סקרנות, פחד, שימחה, רגש. אתם כבר חשים את החשמל שבעוצמה החדשה שלנו? העוצמה היא ברגש, לא בהיגיון. הקשיבו למוזיקה של Hans Zimmer (מתוך Crimson Tide, 1995) כיצד היא עולה ויורדת, מתגברת וחוזרת, יחיד מול הכלל, תחייה והתחדשות. כיצד היא גורמת לנו הנאה. העבודה הממתינה לנו היא ארוכת טווח, אך היא גם תביא אותנו רחוק. השאירו את המוזיקה ברקע, והמשיכו לקרוא.

כצד נעשה זאת?

1. אנחנו פותחים דפי פייסבוק, שאינם מוגבלים במספר האוהדים, תחת המותג החדש My Daily Candy from Israel (“הממתק היומי שלי מישראל”), הדפים האלה יופיעו במספר הולך וגדל של שפות. My Daily Candy from Israel. שלי. הראו לעולם מהי ישראל באמת, מה היא יכולה לעשות עבורם, והם יידהמו. הנה ההסבר והפירוט.

2. קבוצת התוכן: אני זקוק למתנדבי תוכן, שכל אחד מהם יכתוב בסך הכל פעם אחת בחודש טור באורך של 100-200 מילים. אני אבחר את המתנדבים, על פי הניסיון שלהם. ואילו הקטגוריות שיעלו לפי הסדר, כל יום, כל קטגוריה פעם בחודש:

1. פסוק חכם ממשלי אבות, ופילוסופיה יהודית, קבלה?

2. צילום נוף מישראל, פעם בחודש.

3. מי ביקר החודש בישראל מחו”ל (מדונה, לאונרדו דה קפריו): רכילות מהנה, כולל תמונה.

4. תרומה ישראלית אחת לבריאות ולרפואה, תוך דגש על המעשי.

5. מה לעשות החודש עם הכסף שלי?

6. פינה אחת קסומה בירושלים, פינה קטנה, זעירה, שאומרת המון.

7. תרופת סבתא יהודית, לפי העונה.

8. לימוד מילה אחת בשפה העברית, רצוי עם מוסר השכל קטן, עבור הנפש.

9. גאדג’ט החודש, מישראל, בירת ההיי-טק, אל העולם.

10. סיפור אנושי מעניין אחד, שארע אצלנו, מן החדשות (ההתנדבות שלנו בהאיטי, למשל, אך גם סתם מקרה אנושי לא פוליטי).

11. אמן ישראלי אחד לחודש, פיגורטיבי, או מוזיקלי, עם יצירה מרוממת נפש. זיכרו: Ars Longa Vita Brevis.

12. המטבח הישראלי: מתכון אחד מהיר לחודש, כולל צילום. הם לא יודעים עדיין על המטבח הישראלי החדש, המדהים.

13. חפץ אחד מן ההיסטוריה היהודית (יודאיקה, ארכיאולוגיה) העתיקה שלנו. אנשים מאוהבים בהיסטוריה. סביבון?

14. מה תרמה ישראל בתחום ההיי-טק עבורך? פיתוח אחד בחודש.

15. כלל דינאמי אחד, הממריץ ומניע את הקורא, מישראל מדינת ההצלחה וההייטק.

16. שופינג החודש, מה הלהיט החודש?

17. אִין ואאוט, מישראל בירת התרבות – אל העולם. מהם הטרנדים החדשים.

18. מאמר מתורגם מ- Gplanet , או שיוכן במיוחד על ידי.

19. ספרות ישראלית חדשה: קטע מרומם רוח אחד, בן 200 מילים, מפעים, מרומן ישראלי מקורי.

20. סרטון יוטיוב אחד של ביצוע חי של אמן, זמר, להקה, תזמורת, או הופעה ישראליים.

21. מאמר חיובי שהופיע על ישראל בעיתוני העולם. יתורגם לשפות האחרות.

22. יין ישראלי של החודש. למרות שהנושא לא מקובל בעולם הערבי, יש סקרנות רבה לגביו, וכמובן עניין גובר בעולם. איך שותים אותו?

23. הנדל”ן בישראל – השקעה אטרקטיבית בינלאומית. פרוייקט נדל”ני אחד לחודש, לא בהקשר המסחרי, אלא בזה התיירותי-בינלאומי.

24. קיבוץ החודש: משהו מיוחד מקיבוץ ישראלי אחד לחודש. מה הוא נתן לעולם?

25. ים המלח עזר לי: עזרה רפואית אחת לחודש של ים המלח, המלונות, התעשייה הרפואית ששם.

וחוזר חלילה. הערה לבעלי הטורים העתידיים: תמיד להפתיע, לא לחזור על עצמכם, לגוון. תמיד לשאוף כמה שיותר גבוה למעלה. לתת תחושה שישראל נגעה בקוראים באיזושהי צורה, או שתיגע בהם.

כל כותב מתנדב יתרום טור אחד בחודש, זה לא הרבה, והוא יהיה קצר. כך האוהדים של דפי My Daily Candy from Israel יקבלו כל יום חומר איכותי, שיש לו ערך, מועיל להם, מאיתנו, במינימום מאמץ שלנו. מי שירצה, שמו יופיע על הטור שלו. אנחנו יוצרים כלי תקשורת; מושא של תשוקה.

3. קבוצת המתרגמים המתנדבים: יום-יום יעלה הקטע היומי בדף העברי של My Daily Candy from Israel . האחראים על הדפים הבינלאומיים יתרגמו אותו לשפה שלהם, ויעלו אותו לדף שלהם, הם או עורך הדף. הדף העברי יפנה אל כל הדפים האחרים, אך הדפים הבינלאומיים לא יפנו לדפים האחרים, כדי לתת למשתמשים שלהם תחושת שייכות ואינטימיות.

אני זקוק למתרגמים מתנדבים בשפות האלה (יכול להיות, בוודאי, יותר ממתרגם אחד) –

אנגלית,

ספרדית,

צרפתית,

ערבית,

טורקית,

פרסית,

וסינית. זה בשלב הראשון, בהמשך נוסיף שפות נוספות.

הצצה ראשונה, אפשר כבר ללחוץ אהבתי/like:

◄הממתק היומי שלי מישראל – בעברית

◄הממתק היומי שלי מישראל – באנגלית

◄הממתק היומי שלי מישראל – בערבית

◄הממתק היומי שלי מישראל – בטורקית

◄הממתק היומי שלי מישראל – בספרדית

◄הממתק היומי שלי מישראל – ברוסית

◄הממתק היומי שלי מישראל – באיטלקית

◄הממתק היומי שלי מישראל – בסינית

◄הממתק היומי שלי מישראל – בשבדית

אין לכם מושג כמה סיפוק הדבר יביא לכותבים ולמתרגמים, לקוראים שלנו, לציבור הישראלי כולו, ובעיקר למאות האלפים בעולם שאני בטוח שנגיע אליהם.

איך מציעים? רק דרך דף קוראי Gplanet בפייסבוק, אני צריך לראות שמדובר באנשים אמיתיים ורציניים.

השקת הפרוייקט ויציאה לדרך: דצמבר 2010

4. למעגל החברים שלנו: סביב Gplanet מסתובבים עשרות אלפי קוראים, ברמות שונות של קירבה. זו הסיבה שביקשתי, ואני עדיין מבקש, להירשם לדף קוראי Gplanet בפייסבוק, משם שמשם תהיה ההזנקה. אנחנו חייבים להזניק את הפרוייקט הזה, ביחד. לכל אחד יש חברים או בני משפחה בשפות השונות, בחו”ל. כל אחד מאיתנו יוכל להמליץ בפניהם על הדף הרלבנטי בשפה שלו של My Daily Candy דרך פייסבוק. לאחר כמה חודשים הילד הזה כבר יתחיל לרוץ לבד.

עוד תפקיד חשוב יהיה לדף הקוראים שלנו: החברים יוכלו להמליץ לכותבי הטורים היומיים על נושאים, רעיונות וסירטונים. חשוב שכל טור ילווה בסרטון, בהפניה לאתר או כתובת, להמשך העניין. “המטבח” יהיה בדף קוראי ג’יפלאנט, ההכנות וההצעות. התוצאה בעברית תהיה ב”מסעדה” הנקייה, כלומר בדף העברי של My Daily Candy. איך מצטרפים אל דף האתר, אותו אתם רואים עכשיו? בלחיצה על אהבתי/like.

5. האם זה ישפיע? אל תצפו לזבנג וגמרנו. אך עם הזמן הקוראים בעולם כולו יתמכרו, ויתקשו בלי הדף היומי הזה. הם לא יוכלו עוד בלי ישראל. ההשפעה תהיה מצטברת, הם ירצו להגיע לכאן, תיירות, עניין, קניות, הם יתקרבו אלינו, והם יתאהבו.

בעוד כשנה נבחן את התוצאה, אך אני מבטיח למתנדבים שההנאה שלהם מן הפרויקט תהיה גדולה, לא פחות מזו של הקוראים שלהם. זוהי פעם ראשונה שבה אנו אוספים כוח קולקטיבי כדי להגיע לעולם הרחב. מתי נרגיש את התוצאה? ביום שניקלע, חלילה, שוב, למשבר בינלאומי. מאות האלפים שנגייס בעולם יהיו התומכים הגדולים ביותר שלנו, ברגע הצרה. ובשפה מכובסת קוראים לכך: שינוי דעת הקהל.

צעקנו עליהם, כעסנו, התווכחנו והתחננו. לא. מעכשיו נפתה אותם; נטיל עליהם כישוף, והם יבואו. ישראל מדינה מפתה, אולי המפתה בעולם. כך גם תיפטרו מתחושת חוסר האונים האישית שלכם מול העולם, יש לנו הרבה כוח ביד.

אנחנו מבצעים את זה.

חישבו מה יכול להתאים לכם, אני מחכה להצעות שלכם, בדף הקוראים שלנו.

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המנוי הינו לחצי שנה או לשנה. ניתן להירשם – כ א ן. אם לא תצטרפו למועדון, איך תדעו מה קורה סביב?

◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.

◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.

◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.