[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
1 פעולות ראווה של הג’יהאד ואלקאעדה עד אדמת סיני אינן חדשות, ויעידו על כך הפיגועים המזוויעים בבתי המלון וביעדי התיירות בטאבה, דהב (2004) ועוד, כמו גם הפיצוצים הנמשכים בצינור הגז ממצרים לישראל ולירדן. אך עכשיו, עם התפוררותה של מצרים, התעוזה גברה בהעדר הרתעה ותפקוד בטחוני מצרי.
בימי מובארק מתקני המשטרה והעינויים שבאל-עריש שמשו כהרתעה. שם עצרו, כלאו ועינו עם חשמל, אך עכשיו המרכזים האלה כמעט ואינם מתפקדים עוד. עכשיו צעד הטרור האסלאמי הזה צעד אחד קדימה: לא רק נגד יעדים ישראליים, יעדי תיירות או יעדי אנרגיה, אלא התקפה ישירה ובוטה נגד סממני הריבונות המצריים – הצבא. היו כבר התקפות על מרכזים של המשטרה והצבא בסיני, אך זו מהלילה היא בוטה, אלימה ואכזרית במיוחד. מכונית תופת, רצח, חלקו בסכינים, של חיילים מצריים (“אלאמן אלמרכזי”, “הביטחון המרכזי”, יחידות לא מתוחכמות, שמשממשות לאבטחה), לקיחת כלי רכב משוריינים של המצרים, וניסיון לפרוץ איתם את הגבול הישראלי במעבר כרם שלום. שילוב כזה עדיין לא נראה. היעדים שלו הם ישראל, מצרים ושלטון חמאס.
המועד: חודשיים-שלושה לפני שהגדר מנתקת כליל את סיני מישראל, אז יהיה כבר הרבה יותר קשה לבצע התקפות מורכבות כאלה.
2 הפיגוע המשולב הזה כופה עכשיו שיתוף פעולה בטחוני ומודיעיני בין שלושת גורמי הריבונות באיזור הזה: ישראל, מצרים וחמאס. שלושת הגורמים האלה מאויימים הדדית בידי הטרור העולמי האסלאמי הזה, ונולדת להם עכשיו חובה לשתף פעולה. שלושתם מבינים היום שהנזקים הנגרמים להם הם עצומים. ישראל ברמה הביטחונית; מצרים ברמת הריבונות, התיירות לסיני והמוניטין; וחמאס ברמת השליטה בעזה, המאותגרת בידי ארגוני אלקאעדה מקומיים. באופן לא-הגיוני נולדת כאן זהות אינטרסים בין שלושת המרכיבים האלה למרות שאינם אוהבים זה את זה. בעצם, אף אחד מהם אינו אוהב את השני.
ישראל אינה אוהבת את מצרים וכמובן היא אוייבת חמאס; מצרים אינה אוהבת את ישראל וגם מחמאס היא יודעת כבר להתרחק; וחמאס שאינו אוהב כמובן את ישראל וגם למצרים החדשה יש לו כבר הרבה סיבות לרוגז. חמאס יהיה חייב להפסיק עם מדיניות הדלת המסתובבת, במהלכה הוא עוצר את בכירי אלקאעדה בעזה, למשל אבו אלווליד סעידני, שאחר כך שוחרר לביתו, כפי שקרה רק השבוע. מצרים תצטרך לעשות הרבה יותר, וישראל תוכל להעביר מידע ויכולות. לכל אחד מן השלושה האלה יש הרבה מה להפסיד, והרבה מה להרוויח.
מעכשיו הפיגוע המשולב הזה כופה על השלושה שיתוף פעולה, כאשר מצרים באמצע, למרות הסלידה ההדדית שלהם.
מצרים: להתעורר מן האשליות
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך?
3 אלקאעדה על פלגיו השונים נכנס תמיד לקו החיכוך וחוסר האימון בין הצדדים, והוא משתמש בו. הוא פורח היכן שאין שיתוף פעולה בטחוני או מודיעיני. זו הסיבה שהארגונים האלה משגשגים, למשל, בים האדום, ובתפרים שבין תימן, סעודיה, סודאן, אריתראה ועוד. זו הסיבה מדוע הם משגשגים בעיראק, עכשיו גם בסוריה, ובהדרגה גם במצרים. לישראל מודיעין שמתחיל להיות טוב בסיני, אך היא אינה יכולה לפעול בשטח מצרים. למצרים יש יכולת להגיע למוקדי טרור ולחסל אותם, אך אין לה מודיעין; וחמאס יכול לעצור את בכירי הארגונים האלה עוד בעזה, אם מצרים תלחץ עליו. הוא עצמו יכול לשמש מקור מודיעין טוב.
4 הנשיא החדש של מצרים, איש “האחים המוסלמים”, מוחמד מורסי, מוצא את עצמו במצב מביך: כעשרים חיילים שלו נשחטים בארוחת הפסקת הצום, הוא מאבד את צפון סיני, את קו הגז האסטרטגי לישראל ולירדן, מקור הכנסה חשוב, והפיגוע הזה משליך על מצב הביטחון במצרים כולה. ואכן, הפיגוע הזה זוכה לכותרות הראשיות במצרים, ולתגובה נזעמת של מורסי, המבטיח נקם.
כמה קל היה לזעוק סיסמאות אסלאמיות, וכמה קשה עכשיו להתעמת עם הארגונים האסלאמיים האלימים. כשם שחמאס נאלץ לבלום את ארגוני הג’יהאד הסלפיים שלו, כך מורסי יצטרך עכשיו להיות אלים ודורסני אף יותר ממובארק נגד אותם אירגונים. בקרוב לא יהיה עוד הרבה הבדל בינו לבין מובארק, וכבר מתחדשים מעצרים של גורמים אסלאמיים, וארגוני אלקאעדה והג’יהאד העולמי הם אוייביו של מורסי בדיוק כפי שהיו אויביי מובארק. עכשיו הוא גם עשוי לראות את ישראל באור אחר.
לפחות דבר אחד כבר קרה היום: מצרים טענה עד היום רשמית שהמצב בסיני “בטוח לגמרי”, וכי ישראל ממציאה את ההאשמות על התפשטות הטרור, כדי “להציל את התיירות שלה” על חשבון סיני. טוב, מצרים נאלצת להודות עכשיו שיש לה בעיה.
5 שלא נטעה – התוקפים האלה הם ברובם פלסטינים, אפילו אם מצטרפים אליהם מחבלים אסלאמיים ממקומות אחרים. הם נעים מעזה לסיני וחזרה, ומחבלים אלה אמורים להיות חלק מן “המדינה” הפלסטינית, המוצעת שוב באו”ם. זו הטענה המנצחת הטובה ביותר של ישראל: שטח פלסטיני עצמאי הופך מייד לשטח המאיים לא רק על ישראל, אלא גם על המדינות הערביות הצמודות, ועל התושבים הפלסטיניים עצמם.
אין כמעט יום שאין בו תקריות המוניות במצרים. ההמונים כבר כועסים על מורסי מדוע אינו מקיים את הבטחותיו לפתרון כל בעיותיהם. לדוגמה, רק שלשום, המון של כמה מאות פורעים נושאי אלות וסכינים התפרץ לפתע לאיזור בתי המלון היוקרתי של מרכז קהיר, והחל לשרוף, לנתץ, לנפץ ולהרוס.
זה מרכז קהיר, האיזור היוקרתי, לא רפיח הרחוקה. המשטרה נאלצה להתערב בתקרית, ירתה באש חיה על ההמון המתפרע, הרגה אחד ופצעה אחרים, עד שהמצב חזר ונרגע. זהו עניין שביומו, שבקושי טורחים לדווח עליו.
במצרים יש ביקורת כלפי כולם: מורסי, הצבא, בכירי מובארק או העם עצמו. “התיירות במצרים רגועה” בישר מורסי באופן מלאכותי השבוע, אך הכל יודעים שהעניינים רק יילכו ויחמירו במדינה הענקית והאומללה. בוידאו: פרעות מן השבוע מול בית מלון יוקרתי במרכז קהיר. כמה שנאה, כמה נקם. אבל במי?
6 אין מה לעשות – הניסיון מוכיח שמכל מקום שממנו נסוג צה”ל התפתח סוג של אפגניסטן, עם מיליציות אלימות, התפוררות, וואקום שלטוני מסוכן. כך היה בסיני, בדרום לבנון וברצועת עזה. כל נסיגה ישראלית מנוצלת לרעה, וחוזרת כבומרנג על ישראל. רק טיפש ימשיך בהליכים האלה, והעולם יבין טוב מאוד שעם זה אסור להמשיך. כך קורה עכשיו ש”גבול השלום” הרומנטי עם מצרים הפך לגבול המלחמה, הגבול הפעיל ביותר והמסוכן ביותר מכל גבולות ישראל.
7 התנתקות. עכשיו מובן מדוע הגדר מול סיני, שאודותיה כתבנו כבר מזמן, היא כה חיונית. לא רק נגד מזימת המהגרים המוסלמים מאפריקה, שנועדה לשנות כאן את ההרכב הדמוגרפי, אלא נגד הפשע והטרור. זה הזמן לנצל את התקרית החמורה האחרונה כדי לסגור את מעברי הגבול עם רצועת עזה לגמרי. כזכור כלי הרכב המשוריינים ניסו לפרוץ לעבר ישראל במעבר כרם שלום. המעברים האלה מנוצלים לרעה, ועכשיו הגיע זמן ההתנתקות המלאה מעזה, אחרי שבע שנים. סגירת המעברים, הפסקת החשמל הישראלי, המים והמוצרים הממתינים בתור כל יום להיכנס לעזה. הרי מצרים הולכת ומתחברת לעזה בכל הרמות, אז מדוע ישראל אינה יוצאת? הסיבה היא בצע כסף. ישראל מרוויחה מעזה כסף, שכנראה הוא חשוב יותר מאינטרסים לאומיים שלנו. כרגיל, קל יותר להוציא את ישראל מעזה, מאשר את עזה מישראל. זו עזה שבראש.
לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: האם תמליצו על המאמר, ועל מועדון קוראי ג’יפלאנט, על-גבי הפרופילים שלכם בפייסבוק? למי שהמילה “אהבתי” או “like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.
8 שוב משתמשים מחבלי אלקאעדה שבסיני בתחבולת התחפשות – במדים ובמשוריינים של הצבא המצרי – בהתקפות נגד ישראל. לשימוש הערמומי הזה יש כמה מטרות הרסניות: לגרום לצה”ל שלא לירות על המחבלים המתחפשים, לאחר שישראל תירתע מלירות לעבר כוח מצרי-לכאורה, וחמור מכך: לגרות עימות צבאי בין צה”ל לצבא המצרי, ולכפות כך איבה ומלחמה אפשרית בין שני הצבאות. המטרה הזו שקופה, ושני הצדדים חייבים לפעול ביחד כדי למנוע אותה. נכון הוא ששיתוף הפעולה בין צה”ל לצבא המצרי נותר טוב, ואפילו הוא השתפר מאז הלך מובארק, אך עדיין יש מקום לפעילות משותפת, בדומה לפעילות השקטה אך ההדוקה עם הצבא הירדני. אם לשני הצדדים יש אינטרס, זה גם יקרה. 
(תמונה: אימג’בנק, GettyImages)
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
9 מצרים כולה מתפוררת ומתרוששת. הנשיא החדש, מוחמד מורסי, מתברר כאדם חלש ואפור למדי, הססן, שצועד מאי-הבנה אחת לשערוריה שנייה. רבים כבר לועגים לו. הבן שלו, למשל, כותב נגדו בדף הפייסבוק שלו וזו פגיעה קשה; כאשר הוא מגיע לביקור בעיר מסיימת מחברים לה את החשמל, וכאשר הוא עוזב, מנתקים; משגר איגרת לנשיא פרס, ואחר כך מתכחש לאיגרת, עד שהתקשורת המצרית לגלגלה עליו, או העובדה שהצבא הותיר לו רק את תחום הכלכלה הנואש. על כל הייתר אחראי הצבא, שהוא כיום גם הפרלמנט וגם פרשן החוקה. מאז ימי גמאל עבד אלנאצר לא היה לצבא כוח כה רב, כפי שיש לו כיום במצרים; עד כדי כך שאני מטיל ספק האם היתה שם בכלל מהפיכה. פרדוקסלית הצבא חזק כשהיה, אך הוא טרוד בניהול תחומים שאינם שלו, משילות וחקיקה, כך שהרבה זמן לביטחון דווקא אין לו.
מליונים כבר רעבים ללחם במדינה בת ה- 89 מליון אזרחים, והיא עצמה חייבת להתחנן כל כמה חודשים לסעודים, שיחלצו אותה מפשיטת רגל. כך הפכה מצרים למבצעת הוראותיה של סעודיה, ולכן היא גם התרחקה מאיראן, אוייבתה של סעודיה.
10 ולבסוף, סופה של התקרית, חיסול מלא של כוח המחבלים התוקף, ללא נפגעים לכוחותינו, כל אלה מעידים שצה”ל תפקד בתקרית טוב מאוד, הוא דרוך, קיבל מודיעין טוב, הפעיל את חיל האוויר בזמן, הוא מבין את הסכנות המגיעות מסיני, תוך הרגישות עם המצרים; ובסך הכל הוא ממלא את ייעודו, כצבא הגנה לישראל, תרתי משמע.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”,
או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]
