עם קריסת האשליות: גדר עם ירדן – עכשיו

מאת ד”ר גיא בכור

בכירי דאעש כבר תקעו ב”שופר” (“נפיר”) שלהם בנוגע לירדן, וזהו מינוח דתי של הארגון הזה, שמשמעו שהיעד הבא שלהם, לאחר קריסת סוריה ועיראק, הוא ירדן. הם כבר חונקים את הממלכה מכיוון שתי המדינות המתות, סוריה ועיראק, כאשר דגלי אלקאעדה השחורים מתנוססים על מעבר גבול בין ירדן לבין עיראק, ויש נוכחות רבה של דאעש גם מכיוון סוריה. לא רק זאת, כדי להגיע למערב ירדן משתמשים הג’יהאדיסטים מעיראק בשטחים הפרוצים, שנקראו פעם סוריה. הגבולות בין סוריה, עיראק, לבנון וירדן הולכים ונמחקים תחת רגלי “המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט”, ומה שהיה נכון מאה שנים, אינו נכון עוד.

יש להם אוהדים רבים בתוך ירדן. בדרום, בהנהגת העיר הבדואית מעאן, שכבר נתונה במצור של כוחות הביטחון הירדניים, לאחר הפגנות המונים בתמיכה בדאעש; ובצפון, שם יש סלפים רבים מקרב האוכלוסיה שמקורה פלסטיני. במסר וידאו קראו החודש בכירים בדאעש לחיילים בצבא הירדני, במשטרה ובמנגנוני הביטחון שלא להילחם בהם, אלא להצטרף אל המרד הסלפי. יותר מכך, הם איימו שמי שיילחם נגדם, יושמד באכזריות רבה. “ניצחנו את אמריקה באפגניסטן, בעיראק, וביתר מדינות האסלאם, ואנחנו בדרך לירדן. אם את אמריקה ניצחנו, ננצח גם את הכופרים התומכים בה”. אנשי דאעש מכנים את המלך הירדני “טאר’ות”, כלומר השטן המדיח, ומטרתם הברורה היא לסלק את משטרו.

לנוסח המלא של המאמר

שאלת המפתח היא האם ראשי השבטים הבדואים בממלכה יתמכו במלך, אותו אינם אוהבים כל כך מסיבות רבות (למשל, תמיכתו בארצות הברית), ולכן דאעש פועל לשכנע אותם לנטוש את המלך, כפי שפעל בהצלחה מול ראשי השבטים הסונים בעיראק. מטרת דאעש היא שהצבא הירדני לא יילחם נגדו, כפי שגם הצבא העיראקי נטש ברובו את המערכה, מסיבות שבטיות ועדתיות.

כל זה אומר שהצרות מתקרבות לירדן, המוקפת בסערה אסלאמית קיצונית. זו ירדן, המדינה שהוקמה בידי הבריטים במטרה לנגוס בשטחי המדינה היהודית המובטחת, ודאעש חוזר ומזכיר שאין דבר כזה שנקרא ירדן, ומעולם לא היה בהיסטוריה. ירדן אמורה להיות חלק מן הח’ליפות האסלאמית הענקית שהוא מבקש לכונן במרחב האיזורי כולו.

הגבול שלנו עם ירדן הוא הגבול הארוך ביותר, ודווקא הוא הגבול היחיד הפרוץ. אשליות “השלום” הביאו רבים בישראל לחשוב ששלום זה הינו לנצח, כפי שהמשטר שם הוא לנצח. אך כאשר מביטים לעבר מדינות חזקות הרבה יותר שקרסו, סוריה, עיראק ומצרים, מבינים שירדן בצרות.

עוד מאמרים קצרים של ד”ר גיא בכור

כפי שאנחנו מתרחקים מאש העדתיות המשתוללת בסוריה, כך עלינו לעשות לגבי האירועים שעלולים להגיע לירדן. הזמן להקים גדר ביטחון מאסיבית בגבול ירדן כמו מול סיני היה אתמול, אך עדיין לא מאוחר. יש להתחיל להקים אותה מדרום ומצפון בו זמנית בשל האיום הצפוי: פליטים, טרור, אמצעי לחימה, סלפים וחתרנות. הגבול הלא סגור שלנו עם ירדן הופך עכשיו למאיים.

מכאן אנו גם מבינים את גודל הסכנה הקיומית עם דרישת ג’ון קרי למסור את בקעת הירדן לידיים ערביות. זה אומר שדאעש היה מגיע גם לשם במהירות, משם ליו”ש כולה, ומרכז הארץ היה חדל מלהתקיים. ההפך, לאור האיום המתקרב חובה לסגור את הגבול עם ירדן בגדר גם בבקעת הירדן, להקים שם שורה של ישובי נחל צבאיים,ולתפוס את השטח כצעדי ביטחון. ברור שיש לחזק את ההתיישבות שם כולה, כמו גם בערבה ובעמק בית שאן.

האביב הערבי התברר כאביב ג’יהאדיסטי ימי-ביניימי, המפרק מדינות, משטרים וגבולות. עלינו להתכונן.