[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
ג’ורג’ הרברט, “הרוזן מקרנרבון” (1866-1923) נודע כאציל צעיר ופוחז, הלהוט אחר מירוצי סוסים ונהיגה פרועה במכוניות. הוא עבר את המסלול הרגיל של בני אצולה בבריטניה, איטון, קיימברידג’, ואז קיבל את תואר הרוזנות. בהיותו עשיר מאוד הוא רכש סוסי מירוץ, בנה היפודרום בבריטניה, ואף נפצע בתאונת דרכים (יש אומרים שהיה הבסיס לדמות הקרפד היהיר מן הספר “הרוח בערבי הנחל”, של הבריטי קנת גרהם). בהיותו הרפתקן היה ללורד תחביב נוסף: אג’יפטולוגיה. הוא יצא למצרים, כדי לחפש עתיקות, דבר שלא היה רחוק באותם ימים מהרפתקאות מירוצי הסוסים שלו. שם, במצרים, הוא פגש ארכיאולוג בריטי צעיר ואנונימי בשם הווארד קארטר.
קארטר, שהיה זקוק למימון משלחות החפירה שלו הבין שנקראת בפניו הזדמנות בלתי חוזרת. הוא הציע למיליונר ההרפתקן הצעה: אתה תממן אותי, ואני אדאג לך לתהילה. כאשר אמצא ממצא גדול, אתה תהיה הראשון שתצפה ותחקור אותו. אני אדאג ששמך ייכנס להיסטוריה לא בגלל ייחוס האבות שלך, אלא בזכותך אתה.
הווארד קארטר יכול היה לפנות להכרת התודה של הלורד מקרנרבון או לאיזה מניע נאצל, אולי לתפארת המדע והאנושות, אך לא. הוא פנה אל האינטרס האישי החשוב ביותר למממן הזה: תהילתו. ואכן, זה עבד. הלורד מימן את קארטר משנת 1907 ועד 1922, כלומר במשך 15 שנים ללא שום ממצאים מיוחדים. אדם אחר מזמן היה מוותר, משום שחבל על הכסף המבוזבז, אך קארטר המשיך לתחזק את הכמיהה של הלורד לתהילה.
וקארטר שמר על מילתו. בסוף אוקטובר 1922 הוא חשף מה שנראה כמערת קבורה שלא נבזזה בעמק המלכים בלוקסור, אך הוא המתין שלושה שבועות, עד שלורד קרנרבון, שהוזעק מלונדון, הגיע ללוקסור. עד אז שמר קארטר אישית על הכניסה. בסביבות השעה 2 אחר הצהרים של יום ראשון, 26 בנובמבר 1922 קדח קארטר פירצה בצד השמאלי העליון של דלת הכניסה הפנימית. שני האישים השליכו פנימה נרות דולקים, ונדהמו לראות לרגע את ברק הזהב המנצנץ שבפנים. זה היה הקבר של תותאנחאמון, הקבר היחיד שנתגלה בשלמותו, וכל השאר היסטוריה. ב- 16 בפברואר 1923 היו אלה שוב שניהם, שפתחו יחד את ארון הקבורה רב השכבות של המלך תותאנחאמון.
בלי הלורד לא יכול היה קארטר להגיע לפענוח הזה, ובלי קארטר לא היה שמו של הלורד נכנס להיסטוריה לעולם. לשניהם היה אינטרס אישי אדיר, ושניהם סיפקו זה לזה את האינטרס.
1 מעולם לא היתה למנהיגות הישראלית אינטימיות כה גדולה הן עם נשיא ארצות הברית והן עם ראש המעצמה היריבה רוסיה, יורשתה של ברית המועצות, כפי שזה קיים היום. הברית האסטרטגית עם ארצות הברית איתנה, והיחסים עם מימשל אובמה קרובים ואישיים, אך באופן מפתיע גם היחסים עם מוסקווה ובמיוחד עם הנשיא ולדימיר פוטין. הביקור הנשיאותי הנדיר של פוטין בישראל, בסוף חודש יוני האחרון, הינו ציון דרך חשוב ואינטימי מאוד. לקשר הרוסי הזה יש חשיבות רבה, משום שאם יש מישהו שיכול לשנות את תמונת הגרעין של איראן, ואת מקומה של איראן בכלל, זו קודם כל רוסיה.
עד היום פעלה רוסיה בשני צירים תומכים מול טהראן: היא גם מסייעת לה לפתח את תוכנית הגרעין שלה, כלומר יודעת היטב מה מתרחש במרתפים החשאיים ביותר, למשל הבסיס הצבאי האיראני בפארצ’ין, והיא גם בלמה חלק גדול מן הסנקציות העולמיות כנגד טהראן. היחסים בין טהראן למוסקווה אף פעם לא היו חמים במיוחד, שכן שני הצדדים חשדניים זה לזה, אבל היה ביניהם אינטרס משותף, בעיקר כלכלי.
2 והנה, בעקבות סירובו של הנשיא הקודם מדבדייב לעמוד בעיסקה חשאית שנחתמה בין שני הצדדים לאספקת טילים רוסיים נגד מטוסים לאיראן מסוג S-300 הגישו בשבוע שעבר האיראנים תביעה לבית הדין לבוררות בג’נבה בסך 4 מליארד דולר כנגד חברת יצוא הנשק הממשלתית הרוסית רוסאובורונאקספורט (Rosoboronexport State Corporation).
ממשלת רוסיה נדרכה מזעם. בתגובה לתביעה מאיימת עכשיו רוסיה להפסיק לתמוך באיראן בזירה הבינלאומית. על פי העיתון הרוסי החשוב “קומרסאנט” הצהיר מקור בממשלת רוסיה: “אנחנו מגבים אותם על ידי נקיטת עמדה ברורה בשיחות על נושא הנשק הגרעיני – וזו הדרך שהם מחזירים לנו?” אותו מקור כינה את האיראנים “כפויי טובה”. “כבר הבהרנו לאיראן שהגשת התביעה אינה עוזרת להתפתחות היחסים בין שתי המדינות, אבל רצוננו ובקשתנו למשוך את התביעה מבית הדין עברו ללא תגובה מהצד האיראני”, אמר מקור אחר לעיתון קומרסאנט. הרוסים גם לא מבינים איך מעיסקה של כ- 800 מליון דולר ניפחו זאת האיראנים לארבעה מליארד.
“לפני הסבב הבא של השיחות אנחנו נשתדל להגדיר את עמדתנו פעם נוספת, באמצעות ביקור של המשלחת הממשלתית שלנו בטהראן. אם איראן תסרב לכך פעם נוספת, היא תצטרך לטפל במצב בכוחות עצמה”, הוסיף מקור בקרמלין. מקור נוסף, במשרד החוץ הרוסי, אישר שזהו הקו הרשמי החדש ואלה הם ההנחיות שקיבלו הדיפלומטים לקראת המגעים עם האיראנים. בעולם מיהרו הפרשנים לדבר על תפנית אפשרית של רוסיה מול איראן.
הכעס הרוסי הזה הפליא אותי פעמיים. ראשית, משום שהתביעה האיראנית הוגשה כבר ב- 13 באפריל 2011, והרוסים הכירו אותה היטב; ושנית, משום שהם יודעים שלתביעה הזו אין סיכוי, משום שהפסקת החוזה התבססה על הסנקציות שקיבלה מועצת הביטחון של האו”ם. אז למה הכעס עכשיו?
יתכן והרוסים מעוניינים בסיבה לקרר את היחסים עם טהראן, וזו הסיבה. לרוסיה מתנדף האינטרס מול איראן.
3 בעבר היתה איראן קניין נשק וידע חשוב מאוד מבחינת רוסיה, בעסקאות של מליארדי דולרים, אך לא עוד. בשל הסקציות, ובשל חוסר החיבה של פוטין לאיראנים, הקשרים המסחריים ירדו מאוד, וכבר בסוף ספטמבר 2010, אסר נשיא רוסיה לשעבר, דמיטרי מדבדייב מסירה לאיראן של טנקים, נגמ”שים, מערכות ארטילריה, מטוסי ומסוקי קרב, ספינות מלחמה, מערכות טילים ונ”מ וחלקי חילוף למערכות אלו. בנוסף, הסנקציות החדשות שהטילה ארצות הברית על חברות הסוחרות עם איראן, לכעסה של מוסקווה, הופכות את הסחר עם איראן לכמעט בלתי אפשרי. הרוסים גם הקפיאו את התמיכה שלהם בפיתוח שדות נפט וגז איראניים: ענקית הנפט והגז הרוסית הממשלתית “גזפרום נפט” מעכבת את פיתוח שדה הגז האיראני הגדול “אזאר”, ולמעשה ירדה מכך.
4 האם יתכן וישראל הקטנה שלנו תהיה סוג של “פיצוי” עבור הרוסים? שבוע לאחר ביקורו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בישראל דלף כי “גזפרום”, חברת הגז הלאומית של רוסיה, תקים חברת בת ייעודית לישראל במטרה להשתתף בפיתוח שדות הגז הימיים שלנו, ובראשם “לוויתן”. ההודעות שצצו באתרי חדשות רשמיים ברוסיה טוענות כי בפגישותיהם הדיפלומטיות של פוטין ונתניהו נסגר שיתוף הפעולה המדובר. עד כה פורסם כי “גזפרום” מתמודדת על נתח בבעלות של מאגר “לוויתן” מול חברות בינלאומיות אחרות.
על פי ההערכות אמריקניות במזרח הים התיכון, בערך מול חופי ישראל, קפריסין ולבנון, יש כמות של מאות טריליוני מ”ק גז, ובמאגר לווייתן בלבד יש כ- 470 מליארד מ”ק של גז. רק שנבין, גזפרום הרוסית, השולטת על תחום אספקת הגז לאירופה, מכרה ב- 2011 באירופה כמות של 150 מליארד מ”ק, בהכנסה של כ- 60 מליארד דולר. עכשיו אנחנו מבינים את הפוטנציאל של לוויתן וכמה כסף ייכנס לישראל, בלי לדבר על הקידוחים הנוספים המתנהלים באיזור הימי שלנו.
(תמונה: אימג’בנק GettyImages)
◄הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
◄הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך?
ומכאן מתפתחות אופציות רבות בין שתי מדינות הגז: שיתוף פעולה ישראלי- רוסי מול אירופה? ואולי ההיפך, הסכמה חשאית שישראל לא תתחרה עם גזפרום, ותייצא רק למזרח הרחוק, כדי לא להוריד מחירים הדדית? בדבר אחד אין ספק, בכירי גזפרום נמצאים כל הזמן בישראל. כבר עכשיו נסגר או אמור להיסגר הסכם בין גזפרום לבין שותפות “תמר” הישראלית, לרכישת גז נוזלי בכמות 4.5 מליארד מ”ק, כהכנה לעסקה האפשרית הגדולה הרבה יותר של לוויתן. מדובר בכסף גדול מאוד, בקנה מידה שאנחנו לא הכרנו אף פעם, שלעומתו העסקים הנוכחיים עם איראן, או הביטול של ה- S-300 – מחווירים.
ועוד משהו, רק תחשבו: מי יעז להתעסק עם תמר או עם לוויתן, כאשר הרוסים שותפים שם, או בעלי עניין אסטרטגי? חיזבאללה? האיראנים? מורסי? ככל שאובמה מתרחק מן המזרח התיכון – פוטין נכנס לוואקום.
לרוסים יוצא עוד דבר מישראל, ברמה קריטית. חילות האוויר בעולם עוברים למל”טים, והרוסים נשארו מאחור. הם צמאים לידע, שאין להם, מול ארצות הברית, הדוהרת קדימה. ולמי יש את היידע שהם כה צריכים? ניחשתם נכון. עבור הידע הזה הרוסים יהיו מוכנים לתת הרבה. לישראל כדאי למכור את הידע, משום שידע מתיישן מהר, וכדאי לנצל אותו, מה גם שמדובר בשיתוף פעולה ביצוא הביטחוני הזה, שווקים אדירים וחדשים מבחינת ישראל, כמו גם פיתוח מל”ט מתקדם ביחד – לצרכים המבצעיים של הצבא הרוסי. שני הצדדים מרוויחים.
כיום מגיע היקף הסחר המשותף בין רוסיה לישראל ל- 2 מליארד דולר (עם חצי מליון תיירים רוסיים בישראל בשנה, וזה צפוי לגדול למיליון בקרוב), ועם עסקות הגז הוא צפוי לזנק מאוד. אך מבחינת הרוסים זו המשמעות האסטרטגית של גז ומל”טים, הרבה מעבר לשווי הכספי המיידי.
מי היה מאמין שלישראל תהיה חשיבות אסטרטגית בעלת משקל בעיני הרוסים? לכל זה יש ערך גדול מול איראן. הרי כבר למדנו מהלורד קרנרבון: האינטרס מניע אנשים ומדינות. ברגע שהם מבינים שאתם יכולים לתרום לצרכים שלהם, ולקדם את האינטרס שלהם, וזה לגיטימי ורצוי, לא תאמינו איזה כוח נולד לנו.
5 רמז ברור להתקרבות האסטרטגית הזו ראינו בביקורו החם של פוטין בישראל. “יש לנו לא רק יחסי ידידות אלא בסיס מוצק לבניית דיאלוג ושותפות”, נאם פוטין בירושלים. מוקדם יותר, ב- 8 ביוני פגש פוטין את אחמדינג’אד בכנס בבייג’ין, שם אמר שרוסיה תומכת בתוכניתה הגרעינית של טהראן, “כל עוד היא למטרות שלום. אני מבקש להדגיש, שאנו מדברים רק על מטרות של שלום, מטרות אזרחיות” אמר פוטין, ושרטט את הקו האדום מבחינת האיראנים באופן ברור. ב- 19 ביוני, עם אובמה, הזהיר פוטין את איראן שעליה לציית לדרישות הסוכנות לאנרגיה גרעינית ולהוכיח שהתוכניות הן אזרחיות. ואז בא הביקור לישראל.
6 כל זה מוביל לכך שרוסיה עשויה להיות נוחה יותר בהטלת סנקציות ישירות נוספות על איראן במועצת הביטחון, להחנקת איראן. הרוסים אינם אוהבים סנקציות אמריקניות על חברות רוסיות שמשתפות פעולה עם איראן, אך הם עשויים לתמוך הפעם בסנקציות ישירות נגד טהראן, גם בגלל האינטרס הישראלי. ההתנגדות לתקיפה ישראלית באיראן מקרבת עוד יותר את פוטין ואת אובמה בנושא הזה.
אך לא נגד בשאר אלאסד. פה רוסיה עדיין תומכת באסד ובמשטרו, אך זה פחות חשוב לישראל. האיראנים מבינים שרוסיה התקררה בכל הנוגע אליהם, וגם מכאן התקף החרדה שלהם, שבאה לידי ביטוי היסטרי, המעיד על חולשה, בהצהרות מאיימות על ישראל, אם זו תעז לתקוף אותם.
אלא שגורלו של הלורד מקרנרבון לא שיחק לו הרבה זמן, לאחר שנתגלה הקבר. במרץ, כחודש לאחר פתיחת הסרקופג נעקץ הלורד בידי יתוש בקהיר, העקיצה הזדהמה, והוא מת. זה הוליך למיתוס “קללת תותאנחאמון”, לפיה מי שבא במגע עם מומיה או החפצים שהתגלו – מת בנסיבות מסתוריות או טראגיות. אמנם כתריסר מן המעורבים מתו (כאן בוידאו), אך דווקא הגיבור הראשי, הווארד קארטר מת מוות טבעי בבריטניה שנים אחר כך. אז אנחנו מאמינים ברגשות או באינטרסים?
7 מה עמדתו של פוטין בנוגע לגרעין האיראני? בשיחותיו בארץ אמר למארחים הישראליים: אני מייעץ לכם לא למהר בתקיפת איראן, משום שבמלחמות יודעים איפה מתחילים אך לא יודעים היכן מסיימים. הוא הביא כדוגמה את אפגניסטן, שסיבכה שנים רבות הן את ברית המועצות והן את ארצות הברית, או את עיראק. אל תפעלו מוקדם מידי, אל תפעלו לבד, ולאיראן לא יהיה נשק גרעיני, אנחנו הרוסים לא נסכים לכך, והאיראנים יודעים זאת. זו היתה עמדתו.
לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: האם תמליצו על המאמר, ועל מועדון קוראי ג’יפלאנט, על-גבי הפרופילים שלכם בפייסבוק? למי שהמילה “אהבתי” או “like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.
8 למה העמדה הזו של רוסיה קריטית מבחינת האיראנים? משום שללא מטריית ההגנה הרוסית-סינית המשטר באיראן לכוד. זו מדינה חלשה צבאית ואזרחית, התלויה כמעט בכל תחום ברכישה מחו”ל. בסנקציות חונקות בינלאומיות הפחד אינו מארצות הברית, רוסיה או ישראל, אלא ממיליונים של אזרחים, שיעלו על המשטר מבפנים. זה הפחד האיראני, והרוסים יודעים זאת. משמעות הדבר שהאיראנים יחשבו מליון פעם, לפני שיכריזו או יגיעו לנשק גרעיני. ולרוסיה יש עמדת מפתח בשאלה הזו.
9 סין? הניסיון מראה שסין לא צעדה לבדה ללא רוסיה ברמה הבינלאומית, מה גם שראינו כבר במאמר קודם שלסין מתחילה להיוולד חשיבות אסטרטגית לישראל, כמדינת טרנזיט נוספת מבחינת הסחר הבינלאומי שלה, לצד תעלת סואץ המצרית. היחסים בין ישראל לסין מתחממים כל העת, בעיקר בגלל מעבר הסחר בין סין למערב.
10 בלי שהרגשנו, לישראל יש כבר אינטרסים כלכליים רבי עוצמה, אותם מכירות מדינות העולם יותר מהאזרחים הישראליים עצמם, שבדרך כלל עסוקים בלרחם על עצמם. ישראל יכולה, ואכן משתמשת, באינטרסים האלה כדי לקדם את ענייניה, דבר שעושה כל מדינה נורמאלית, שאין לה את יכולות ההיי-טק, הננו טכנולוגיה, הגז והידע שיש לישראל. כל זה מעלה את היכולת הדיפלומטית שלנו כמה מדרגות למעלה. האתר המליץ להשתמש בכך כבר לפני שנים.
אם נדע לרכוש שליטה ולהשתמש במחול האינטרסים (למשל – העברת שגרירויות של מדינות בעולם לירושלים תמורת אינטרסים), לא יהיה גבול למה שנוכל להשיג.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”,
או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
[face-book-like]
