מאת ד”ר גיא בכור
מסעותיו של כריסטופר קולומבוס (1451-1506) ליבשת אמריקה היו, בעצם, סטארט-אפ. הוא ביקש להוכיח שאפשר להגיע אל יבשת הודו, ואל הסחר הגדול איתה, בדרך המערב, ולא רק בדרך המזרח. ההיגיון שלו אמר שאם כדור הארץ עגול, הרי שאפשר להגיע להודו גם מן הכיוון השני, וזה מה שהוא עשה.
כאן היה צריך לגייס כסף למימון הרעיון. קולומבוס היה ממוצא איטלקי (ויש הטוענים צאצא יהודי) שפנה אל מלך פורטוגל בבקשה להשקיע במימון המסע. זה סירב, ואז פנה קולומבוס אל המממנים השניים – מלכי ספרד, איזבלה מקסטיליה שנישאה לפרננד מלך ארגון. ביחד איחדו השניים את ספרד, לאחר שכבשו את גרנדה המוסלמית, וגירשו את היהודים ואת המוסלמים. השניים הסכימו להשקיע חלק מן הכסף במסע, ואת הייתר קיבל קולומבוס ממשקיעים איטלקים פרטיים, תמורת חלק ברווחים. קולומבוס מעולם לא הפחית בערך עצמו. תמורת המסע דרש קולומבוס מאיזבלה את התנאים הבאים: עשרה אחוזים מכל רווח; הוא ישמש מושל הטריטוריות החדשות; ואת התואר “האדמירל הגדול של ים האוקיאנוס”.
קולומבוס יצא אז אל הלא-נודע, לחשוף עולם חדש. הוא אמנם חשב עד יום מותו שהגיע להודו (זה היה התנאי לקבלת כל טובות ההנאה), אך הוא היה מראשוני האירופים שהגיעו ליבשת אמריקה.
קדחת הסטארט-אפים בוערת בישראל, יותר מכל מדינה אחרת בעולם יחסית לאוכלוסיה. על פי הייזם יוסי ורדי, הוא מקבל בין 3-8 פניות של יזמי סטארט אפ ביום, וזהו מושא לקינאה של כל מדינות העולם, חוץ מעמק הסיליקון. לפתוח עסק ולפתח רעיון נהיה קל בישראל, והמוח הישראלי לא מפסיק לייצר רעיונות ופטנטים. הדברים נהיו מהירים, זולים ואפשריים.
בחודש שעבר הדהים ה”אקונומיסט” (שבועון בריטי, שבדרך כלל לא משתגע על ישראל), כאשר הראה שישראל היא המדינה המובילה בעולם במשיכת השקעות הון-סיכון לתעשיית ההיי-טק שלה- לנפש. על פי המדדים הבינלאומיים ישראל מושכת 170$ דולר לאדם, לעומת פחות מחצי מזה בארצות הברית, ועשירית מכך, ואפילו פחות, במדינות מערב אירופה המתקדמות ביותר. על פי הנתונים, מרבית ההשקעה היא כבר מן העולם, והתופעה הזו, שירדה בשנות המשבר הכלכלי חוזרת ומתאוששת. כתבה אוהדת שכזו היא בעצמה מעצימה את התהליך.
יהודים לא הסתדרו עם המהפכה התעשייתית ומפעלים של עשרות אלפי עובדים, שכן באופיים הם אינדיבידואליסטים ורוחניים. אך הגיע עידן מהפיכת האינפורמציה, האינטרנט, הסלולארי והעולם הקיברנטי, והוא מסתדר כמו כפפה ליד עם דרך החשיבה המופשטת היהודית, שנמשכת לרעיונות ולמושגים. הרבה מן המהפכה הזו הוא ישראלי, כולל המצאת המחשב האישי, PC, (ראו דן סינור, שאול זינגר, מדינת הסטארט-אפ, מטר, 2011, עמ’ 47-53), שפותחה בישראל על ידי מהנדסים ישראלים של אינטל, בחיפה ובירושלים. היה זה השבב הישראלי 8088, שאיפשר את הולדת המחשב האישי, הנמצא כיום ברוב הבתים בעולם.
אנו חיים כיום בעידן המאתגר בתולדות האנושות, שבו יש כבר שתי ממלכות: זו הפיזית, הגלויה לעין, וזו שעדיין נחשפת, של המצאות, פיתוחים ועולם שלם קיברנטי-סלולארי-אינטרנטי, ובעולם הזה הישראלים הם המלחים האמיצים ביותר. הסטארט אפים הם השיוטים הנועזים לעומק העולם הזה, שהתגלה רק בחלקו, והשיוטים האלה כבר משנים את העולם. אלא שכמו אצל קולומבוס, המימון הוא הכל, ואם היה מימון נוסף, השיוטים היו הופכים נועזים עוד יותר.
אנו חיים כיום בעולם שמנווט בידי כוח-המוח, ומי שיש לו את יכולת התפעול הזו יכול לשגשג ולהתעשר, בשל יכולתו לשרת את תושבי כדור הארץ כולם. יש עשרות ישראלים שהפכו זאת לאורח חיים: הם יושבים עם רופאים, עם בעלי מקצועות טכנולוגיים או מומחים בתחומם, ושואלים אותם מהן הבעיות שלהם במקצוע, איזה פיתוחים היו רוצים להשיג, ואז, בעזרת המוח והמחשבה, הם מגיעים אל הפיתוחים האלה, ורושמים פטנטים. הפטנטים הם האדמות החדשות של היבשה הנסתרת, וישראל היא אלופה עולמית ברישום הזה; בכיבוש הממלכות הנסתרות.
כן, זו בעיה, הישראלים רוצים למהר ולפדות את השקעתם בכסף, הד לאימרה הכל כך נחשבת אצלנו שעדיפה ציפור אחת ביד מאשר תשע על העץ. זו בעיה.
לא הצלחנו עדיין ליצור חברות ענק בינלאומיות של הייטק. הדבר הקרוב ביותר היא חברת צ’ק פוינט, השווה כ- 11 מליארד דולר. טבע אינה חברת היי טק ושוויה כ- 43 מליארד. קשה לישראלים לעמוד בפני הפיתוי של עשרות ואולי מאות מליוני דולרים, ולכן הם נקנים בזול על ידי חברות אמריקניות. רק לאחרונה רכשה אפל את חברת Anobit הישראלית ב- 390 מליון דולר. אפל מעוניינת בשבב שמפתחת אנוביט, אשר משפר את מהירות ואמינות שבבי זיכרון הפלאש במכשירים ניידים ומאפשר אחסון מידע רב יותר על גבי התקני פלאש. ועדיין, האם אי אפשר היה שהחברה הישראלית הזו תגיע לשווי של מליארדי דולרים? אפשר להתנחם שאפל תקים כאן בזכות Anobit מרכז פיתוח, שיצטרף למרכזי הפיתוח של גוגל ומיקרוסופט (בעצמה חברה חצי אמריקנית חצי ישראלית) בישראל.
ישראל משתנה לנגד עינינו: כתוצאה ממהפיכת האינפורמציה שהיא ממוביליה, היא מתעשרת. התמ”ג לנפש בישראל יותר מהכפיל את עצמו בעשר השנים האחרונות: מכ- 15 אלף לפני עשר שנים ל- 31.5 אלף בדצמבר 2011, על פי נתוני האקונומיסט. זאת לעומת 39.7 אלף בבריטניה. הכנתי עבורכם את הדיאגרמה הבאה, הבנוייה על נתונים שנטלתי מן האונומיסט הבריטי מעשר השנים האחרונות, תוך יצירת השוואה בין בריטניה לישראל:
בתוך חמש שנים תגיע ישראל לתמ”ג לנפש של 40 אלף, והשאיפה שלנו צריכה להיות 50 אלף בתוך עשר שנים. כיצד? משום שלצמיחה האנושית הזו יתווסף גם הגז, שעשוי להפוך את ישראל למדינה עשירה מאוד. הצמיחה הזו כבר ניכרת סביב: ברמת החיים הגבוהה, בתעשיית התרבות המפותחת, המסעדנות, השירותים ואורח החיים. כן, גם בים העובדים האפריקנים, שגם הם מבחינים בעושרה של המדינה.
קולומבוס,שהיה בן של מוכר יין פשוט, פיזר את הרושם שהוא בן אצולה, וכך גם האמינו רבים סביבו. בנוסף, לא היו לו יכולות לממש את הרעיון אותו הציע: הוא לא הבין כמעט דבר בניווט, הוא מעולם לא הוביל קבוצה של אנשים, ולא התנסה במכשירי מדידה. יותר מכך, התוכנית העסקית שלו לא הסבירה כיצד בכוונתו לממש את התוכנית להגיע להודו, היו שם רק רעיונות מעורפלים, ובכל זאת, הוא נכנס להיסטוריה כמגלה אמריקה. חוצפה ישראלית, במונחים של היום?
הגילויים החדשים במערב התאפשרו גם תודות פיתוח טכנולוגי: ספינת הקרוולה, שהומצאה אז, ספינה קלה יחסית, בעל יכולת ניווט טובה לאורך החופים כמו גם בלב האקיאנוסים, ומפרש משולש. עם שלוש ספינות יצא קולומבוס למסע הראשון (3 באוגוסט 1492): פינטה, ניניה וסנטה מריה, שגם הן נכנסו אל הנצח. הטכנולוגיה מובילה ליעדים חדשים. הוידאו: מתוך הסרט 1492: Conquest of Paradise.
(על שולחן העבודה שלי, מולי, יש שלט כבר הרבה שנים, עליו אני אוהב להביט. כתוב עליו, ועכשיו גם אתם מביטים בו:
Pinta, Niña, Santa Maria).
לזינוק בעוצמתה הטכנולוגית והכספית של ישראל יכולות להיות השלכות אסטרטגיות רבות:
1. עליה. כאשר תגיע ישראל בעוד מספר שנים לתמ”ג לנפש של בריטניה, צרפת וגרמניה, ואף תעבור אותו, יתגבר זרם היהודים הבאים ממדינות רווחה לכאן, אלה המוטרדים מעליית גורמים רדיקליים במערב. הם כבר יודעים שאמריקה זה כאן. יותר מכך, ישראל תוכל “לקנות” את העולים היהודים, בסל הטבות רציני, תמורת התחייבות להישאר בישראל לפחות שמונה שנים. ברוסיה ואוקראינה לבד יש עדיין כמליון יהודים.
2. עורף אסטרטגי. החוסן הכלכלי האדיר של ישראל, שלא היה לנו כמוהו מעולם, מאפשר גם להגדיל את התקציב של צה”ל באופן שאף מדינה באיזור לא מסוגלת לעשות, וגם להמשיך את תוכנית המהפך האסטרטגי של רכבות, גשרים, מחלפים, כבישים חדשים, התפלת רוב המים שלנו, שדות תעופה, גדרות בגבול, ועוד. ישראל משתנה לנגד עינינו. כן, גם במקרה של מלחמה, עולם ההיי-טק ימשיך לעבוד.
להצטרף למועדון Gplanet Prime ניתן לראות את התנאים ולהירשם – כאן. כדי לחדש את המנוי למועדון – כאן.
3. רלבנטיות וחשיבות. כבר היום יכולה ישראל ללחוץ על מדינות שונות בנושאים מדיניים תמורת שיתוף פעולה טכנולוגי. לישראל יש שם אגדי בקרב אומות העולם בתחומי תעשיית המידע, והדבר מאפשר לנו יכולות שלא היו לנו בעבר. אנחנו לא עוד מדינה זעירה בשטח, אלא נקודת היציאה אל הרפתקאות העולם הקיברנטי החדש. אימפריה של ממלכה חדשה.
4. מינוף. בעוד כשנה יתחילו המליארדים של הגז להגיע לתקציב המדינה. זה לא יהיה חכם לבזבז אותם על הוצאות שוטפות. החוכמה היא לכונן כבר עכשיו קרנות השקעה בהון סיכון, להכפלת תעשיית ההיי-טק והחינוך הטכנולוגי, והכספים יגיעו אל אוצר המדינה לאחר שהחברות הללו כבר יתחילו לפעול וירוויחו. כך ינוצלו הכספים נכון. הבעיה שלנו שגם היום חסרות השקעות כספיות בשני שלבים: השלב הראשוני, של גיוס מליונים בודדים לסטארט-אפ, ובשלב המתקדם של הפיכת עסק לשווה מליארדים. כאן סיוע ממשלתי יכול לחולל פלאות.
5. עיגון טריטוריות. החיבור של מוח עם אנרגיית הגז, שתעשיר את ישראל, מחייב חשיבה אסטרטגית עמוקה, וזה עדיין לא נעשה אצלנו. בתום עשור מהיום, ישראל, שיש בה היום כ-8 מליון תושבים תהיה מדינה עשירה עם 10 מליון תושבים, המשימה שלנו לעשור הבא היא לא רק לזרוע את זרעי הסטארט אפ ולקצור אותם, אלא גם לגדל מהם עצים אדירים, בדמות תאגידים ישראלים בינלאומיים חדשים, שישמשו אבני דרך, בממלכת האנושות החדשה.
לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: האם תמליצו על המאמר, ועל מועדון קוראי ג’יפלאנט, על-גבי הפרופילים שלכם בפייסבוק? למי שהמילה “אהבתי” או “like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.
6. בורסת הרעיונות. יהודים חזקים מאוד ברעיונות, שאחרים לא חשבו עליהם. הגיע הזמן לכונן את בורסת הרעיונות, שתחבר יזמים עם משקיעים. במילים אחרות, לרעיון עצמו יכול להיות ערך כלכלי סחיר ומדיד, עוד לפני שבכלל קם משהו. אפשר למכור אותו, לסחור בו, ולהפוך אותו לאופציה ואף למשכן אותו. אם ישראל תשתלט על תחום הסחר ברעיונות (למשל רעיונות פיתוח בהקשרים רפואיים, בנקאיים, כספיים, מידעיים, שיתופיים, ביולוגיים, טכניים ועוד ועוד) תמציא ישראל את עצמה מחדש. חלק מן הרעיונות יופיעו שם כשהם כבר מוגנים בפטנטים.
7. קהילות יזמות. הבורסה לרעיונות, או מנגנון אחר, ירשתו אינסוף “קהילות יזמות” בתוך ישראל ומחוצה לה: חברים, קיבוצים, רשתות שיתופיות, התחברויות, בדומה לעיקרון הגאוני של פייסבוק. כלומר, אין סוף חיבורים בינאישיים ובינארגוניים. חיבורים בינאישיים אלה יקבלו משמעות סינרגטית, שכן התוצאה תהיה רבה מסך כל מרכיביה. כך יזמים יכולים להתחבר באותן תמידי עם יזמים אחרים, רעיונות עם רעיונות, כספים עם כספים, ולהיהפך למה שאפשר לכנות “קהילת יזמות”.
8. מלחמות ללא חיילים. ישראל חייבת להתחיל לפתח את טכנולוגיית המלחמה ללא חיילים, כשם שיש כבר מטוס ללא טייס, וכשם שארצות הברית כבר לא תפתח עוד מטוסי קרב עם טייסים. מעכשיו המשחק הוא נטול איוש. טנקים ללא חיילים? יכולת התקפית ללא חיילים? הגנה ללא חיילים? מסוקים ללא צוות? ספינות ללא חיילים? זהו הכיוון החדש, וישראל יכולה להוביל אותו. אנחנו כבר המובילים העולמיים של מטוסים ללא טייס. זו תהיה תעשיית הנשק הפציפיסטית הראשונה בעולם.
9. עידוד. על פרס-ישראל לכונן קטגוריה חדשה: “עולם טכנולוגית העילית”. התחום הזה, פרטי ברובו, משנה ועוד ישנה את חיינו, והוא חשוב פי כמה מקטגוריות לפרס, שתרומתן לחיינו שוליות. בנוסף, תחרות היזמות הטכנולוגית השנתית שאנו מציעים, תעניק מימון ראשוני לפרוייקטים הזוכים. לתחרות הזו יהיה הד בינלאומי, והוא יעצים את תדמיתה של ישראל כבירת העולם החדש.
10. מיפוי העולם החדש. זהו פרוייקט חלוצי רחב היקף, כמוהו עדיין לא נעשה: האם אפשר למפות את הדמיון? לשים לו גבולות? למשל, לקבוע מהם צרכי הרפואה ברמה המיידית וברמה הדמיונית, וכך ליצור את מפת הדרכים של החלומות. כך בתחום הסלולר, האינטרנט, המידענות, המיזעור, התחבורה, החקלאות, או כיבוש הידע. אלה יהיו הטריטוריות החדשות, ומכאן יתחיל הכיבוש, שכן הצרכים יהיו ידועים. לדוגמה: ברמה המיידית – צרכים טכניים בניתוח רפואי מסויים. או ברמה המרוחקת יותר – הארכת גיל, חיסון מובנה, ועוד.
כך ניתן להתחיל ולשרטט את גבולות הארץ הלא נודעת, כשם שניסיונות התחלתיים כאלה נעשו בעולם הגיאוגרפי העתיק. בכך יכולה ישראל להיות לא רק בירת היציאה אל הפלגות הסטארט-אפ בעולם החדש הזה, אלא גם מגדירת מימדיו וגבולותיו, קובעת החוקים שלו, ואוחזת התקינה להתהוותו.
עלינו לזכור תמיד, וזה נכון לכל אחד, שהתגמול שנקבל תלוי רק בנו. אם נבקש פחות, נקבל פחות, ואם נבקש יותר, זו הצהרה שאנחנו שווים הרבה יותר. זו היתה שיטתו של קולומבוס: הוא האמין בחזון שלו, ביקש את ההכרה הגבוהה ביותר, תייג את עצמו באותו אופן, וכך הגשימה הנבואה את עצמה.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המנוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה, לתקופה הנוספת. ניתן לצפות בתנאי הרישום, ואף להירשם באופן מאובטח – כאן.
◄אני מבקש באופן אישי מכל חבר במועדון Gplanet Prime שהמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו ולהישאר במועדון. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כאן.
◄אם ברצונכם לשלוח במייל את המאמר הזה לחברים, עושים זא באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, הנמצא בדף הזה למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה באתר ישירות אל המייל האישי – עושים זאת כאן.
