מאת ד"ר גיא בכור
הצדדים "הפלשתינאים" רגילים "לנצח":
אם יש להם הישג צבאי, הם יציגו זאת כסופה של ישראל המחוסלת, בתרועות ניצחון מבוימות; ואם, כדרכם, יפסידו, יציגו את עצמם כקורבנות אומללים, כדי לזכות ברחמי דעת הקהל במערב. אך לא כך קרה הפעם: התבוסה והקריסה הם פנומנליים, ובעצם זו היתה צעדת התאבדות קולקטיבית, כמוה לא רואים כל יום. צעדת התאבדות לה שותפים כל אויבינו, והחמאס הטביע בכך גם את עבאס. דוגמה: הם מיהרו לפנות את מועצת הביטחון, כדי לחלץ רבע הישג דיפלומטי שישמור
עליך להיות מחובר כדי לצפות בתוכן זה
