מֵת אָב וּמֵת אֱלוּל וּמֵת חֻמָּם,
גַּם נֶאֱסַף תִּשְׁרֵי, וּמֵת עִמָּם,
רַק נִשְׁאֲרָה גַּחֶלֶת עֲמוּמָה,
שֶׁל אַהֲבַת הַקַּיִץ הַגְּדוּמָה.
מאת ד”ר גיא בכור
מֵת אָב:
בשנת 2008 פרסמנו בג’יפלאנט את המאמר שהיה אז מפורסם: “על המשמר, הלא ייאמן, ומפלגת התקשורת בישראל”. המאמר קבע, לראשונה, ש”התקשורת” פועלת כבר כמו מפלגה פוליטית, במקום השמאל בישראל, שהתרסק. המאמר עורר הדים, והנה הוא מחדש:
מֵת אֱלוּל:
שנים אחר כך המאמר התממש בצורה מוזרה: אותם עיתונאים בכירים או זוטרים ב”תקשורת” אכן נכנסו אל העולם הפוליטי. כיוון שכלי התקשורת מתו בזה אחר זה או הפכו ללא רלבנטים עוד, ואותם עיתונאים מצאו את עצמם בחוץ, הם ניתלו בפרסום שלהם לרגע, כדי להיכנס אל מפלגות קיימות, או להקים מפלגה משל עצמם.
אלא שגם זה נגמר עכשיו. אותם אוליגרכי תקשורת איבדו את כוחם, ערוצי הטלוויזיה בישראל הפכו לשוליים וכמעט חסרי חשיבות (כ- 300,000 צופים בשיא, מתוך 9.5 מיליון תושבים); ה”עיתונים” התאיידו; והרדיו הוא שריד מוזיאונלי, מת אב.
